Pareto

אנשים מזכירים לעיתים את "חוק ה- 20-80", אותו הציע הכלכלן האיטלקי וילפרדו פרטו בשנת 1906. פרטו שם לב כי ל-20 אחוז מן האוכלוסייה שליטה על 80% מן המשאבים הכלכליים.

בעוד חודש (ב-15 ביולי) ימלאו 155 שנה להולדתו של פרטו, אמנם תצפיותיו תקפות כאילו רשם אותן בימינו. במשך השנים פורסמו מסקנות רבות לחוקו: 20 אחוזים מן העובדים בארגון אחראים ל- 80 אחוזים מן התוצרת; 20 אחוזים מן הצוות מגישים את 80 אחוזים מתלונות העובדים, וכו'.

מנהלי מערכות מידע הנזקקים לשירותי הצלת נתונים בישראל במשך העשור האחרון, שמו לב כי לאורך השנים 20% מן הגומחות הארגוניות מייצרות את 80% מין המידע הקריטי בארגון. בנוסף,כ-80% ממקרי אובדן מידע התרחשו עקב כ-20% מן הסיבות האפשריות. בין סיבות אלה לעיתים רחוקות נמנו אסונות גדולים כגון שריפות נרחבות של המפעל כולו, רעידת אדמה עם הרס הבניינים והמערכות, וכו'.

לא נעים להזכיר- אבל ל- 20% מן הגורמים האנושיים גם היה חלק ב-80% מן התקלות (טעויות, זדון, התנגשויות לוגיות) שהובילו לאובדן מידע ולצורך בשחזור במעבדה חיצונית.

בנוסף, 80% מן ההשקעות בציוד ופתרונות גיבוי נועדו להגן מפני-20% בלבד מגורמי אובדן המידע שהתרחשו במציאות.

הצלחתן של ניסיונות היסטוריים להפוך את השיעורים בחוק פרטו המקורי ניתנות לוויכוח. אמנם חשיבה נכונה מצליחה לעיתים קרובות לצמצם את הפערים והן את המספרים האבסולוטיים במה שנוגע ליישום החוק בענייני גיבוי ושחזור.

אוטומציה של הגיבוי, החשבת צרכי גיבוי ושחזור נפרדים לכל גומחה בארגון, בחירת פתרונות במחיר נמוך, הם כנראה חלק מן המפתח להצלחה.

פתרונות גיבוי מקוונים לאתרים חיצוניים כגון אלה המציעים ספקי אינטרנט ותקשורת לוקים בחסר מבחינת היותם מוצר סטנדרטי שאינו מותאם לצרכים המיוחדים של כל משתמש בארגון. בנוסף, המידע כמובן יוצא –גם אם מוצפן- מידי בעליה לידי ספק חיצוני.

ארגון שישמח להפקיד את המשאב היקר מכל בידי ספק , אינו מבין כנראה את ערך המשאב.