|
Back
it up, Jack
Jeff
Pasternack מתוך המאמר של
מה משותף לחצי פחית קולה דייאט, פורץ,
ותומך ספרים מזכוכית במשקל 4 קילו? כולם יכולים לשלול את הגישה
לדיסק הקשיח. בואו נתאר את המקרים הללו בפרוטרוט. מישהו שפך
קולה על המחשב הנישא. הבית של מישהו אחר נפרץ ומחשבו נגנב. תומך
ספרים נפל מקצה המדף ונחת על קופסת המחשב. בשלושת המצבים, הבעלים
כשלו בגיבוי, והתוצאות היו לחץ, תסכול, ואובדן מידע. שלושת בעלי
המערכות יכלו למנוע רוב הצער אם היו מגבים את המידע בצורה נבונה.
לגבות מידע
יכול להיות מתהליך פשוט של העתקה חד פעמית לתקליטור, ועד התקנת
מערכת מוקשחת של דיסקים עצמאיים (RAID -
Redundant Array of Independent Disks)
במכשיר מיועד לאחסון מידע ברשת. עלות הגיבוי גם נעה בציר המורכבות
הזה. על פי Bob Mellinger, נשיא Attainium Corporation, אין להתמקד
בכמה עולה לגבות בצורה אמינה את המידע שלך, אלה בעלות של אי גיבוי
המידע.
יכול עסק
לשרוד שעות או ימים של השתקה? מה תהינה התוצאות הפיננסיות
במונחים של הכנסות, מוניטין, וחוסן תחרותי?
"האפשרות של
פיגוע טרור או סכנות מלחמה, נזק פוטנציאלי של אסונות טבע וגם
אסונות לא-כל-כך-מן-הטבע, והאפשרות של עובד ששוגה, או מחבל ברכוש
העסק, הם רק עוד איומים שמסכנים את מקורות המידע" אמר Mellinger.
והוסיף: "לכל פרט או ארגון את הדרישות ואת רמת הנוחיות שלו
עם הטכנולוגיה
כמובן,
גיבוי המידע הינו רק חצי מן המשוואה. השחזור הינו המפתח האמיתי.
פירושו כי לא משנה איזה סוג של מתודולוגיה תשתמש לגיבוי, אם לא
תוכל לשחזר, האסטרטגיה להתאוששות מאסון לא הייתה כלל שווה. לכל
שיטת גיבוי יש את האתגרים שלה כאשר באים לשחזר.
עוד אומר
Mellinger: "שיטות לגיבוי מקומי יכולות להיות איטיות אם יש יותר
ממספר קבצים לגבות, והם אינם תמיד מתאימים לשחזור. מעבר לכך, אם
משרדי החברה מושמדים על ידי האסון שגרם את האובדן, כך גם הגיבויים,
אלה אם מאחסנים אותם מספיק רחוק" או בצורה מוגנת ביותר.
"לא משנה
איזה פתרון גיבוי יבחר, דבר אחד חייב להתקיים: שיהיה ניתן לשחזר את
המידע תוך 24-48 שעות מרגע התרחשות הנזק. המידע הינו משאב יקר מדי
כדי שתאלץ לחכות יותר מזה"
http://www.technopasant.com |
