|
אחסון בטווח הבינוני
מתוך מאמרו
של מייקל
מקסיי
האחסון
בטווח בינוני הפך לדבר הנפוץ ביותר כתשובה להתכווצות של תקציבי
האחסון בעולם. לכל יצרן יש הגדרה שונה למהות הטווח הבינוני - אחדים
מתארים אותו על פי גודל השוק או מהירות הביצועים. אחרים, על פי
התאמתו לארונות ייעודיים או אם הוא כולל או לא כולל שרתים.
ניתן לאפיין
את האחסון לטווח הבינוני כמערכות מודולאריות, כלומר כל מערכת
שהולכת ונבנית על פי הצרכים ומאפשרת תוספת דיסקים, בקרים ותוכנה
ככל שהיא גדלה ומתפתחת. מערכות בטווח בינוני בד"כ משתמשות בפחות
משמונה פורטים של Fibre Channel להתקשרות, ומשתדרגות על ידי תוספת
של מערכי דיסקים ובקרי RAID. מערכות גדולות
ומגושמות מספקות כמות מסחררת של מאפייני חיבור וזמינות המידע,
כולם ארוזים יפה בארון בגודל של מקרר. נכון שרוב המערכות מסוג זה
יכולות להתרחב על ידי תוספת דיסקים, בקרים או מעבדי אחסון, אך אלה
אינם שינויים שניתן לעשות "על הדרך". הגמישות של מערכות האחסון
בטווח בינוני נותנת למנהלי המערכות את האפשרות להתחיל היום בקטן,
ולגדול עם צרכי הארגון.
עוד נקודה
שיש להתייחס אליה היא
מחיר הרכישה. עלותן של מערכות בטווח בינוני מתחילה בעשרות
אלפי דולרים ואפשר לרכוש אותן אפילו עם שבעה כוננים בלבד. גם
המערכות הקטנות ביותר מסוג זה כוללות לעיתים קרובות מנהל
Java לקנפוג קל,
ואף עם רמה מסוימת של שירותי data. ניתן
לשדרג הן את הקיבולת והן את כוח העיבוד, על ידי שדרוגים באתר.
ארגונים
המשתמשים במערכות מסוג זה בד"כ אינם מעסיקים מנהל תחום אחסון מיומן
בפרטים של הציוד. למעשה, מנהל כזה מטפל בכל התשתית, ולא רק באחסון.
לפי כך, היצרנים משתדלים להקל על השימוש וההטמעה, ובשירותי ה-data.
כיצד לבחור -
בהתחשב במגוון הגדול, בחירת מערכת מתאימה עבור סביבתו של ארגון
מסוים יכולה להיות מסובכת.
להלן רשימה
קטנה של שאלות שעלינו לשאול כנקודות מוצא מול המשווקים לפני
שמקבלים החלטה סופית:
1. כמה
הדרכה בהטמעה יכול לספק היצרן? - האם הוא נותן גם את
הפרופילים של היישום, קנפוג הclusters
וההתקנה במקום? דע כי אם לא המשווק,
מישהו מהארגון יצטרך ללמוד את כל פרטי המערכת כדי להתמודד עם
הסיבוכים שבוודאי יופיעו במוקדם או במאוחר.
2. האם
המערכת מאפשרת התקנת דיסק ATA?
כונני (ATA (IDE הולכים
והופכים לבחירה עבור מערכות הגיבוי מבוסס דיסקים. כאשר משלבים אותם
עם תוכנות השירות הכלולות או יישומי גיבוי אחרים, כונני
ATA יכולים להוות משלים נהדר למערכות טייפ.
3. עד
כמה מפריע השדרוג למערכת גדולה יותר?
כל יצרן
מציע מערכת גדולה יותר, אך מה הן הדרישות מן הארגון כדי לעבור למערכת
כזו? האם יש צורך להחליף את הכול? מה קורה עם המידע הקיים? יש
לברר את הנושא לעומק לפני שמבצעים את השדרוג.
4. כיצד
מנהלים את המערכת?
אפשרויות ניהול בממשקי Java הם התקן למתקני טווח בינוני, אך לא
כולן זהות. האם הממשק יכול לנהל מספר רב של מערכות? האם יש ממשק
אלטרנטיבי להזדמנויות בהן ה-Java
אינו מתאים? האם ניתן לנהל את המערכת דרך האינטרנט, או שחייבים
קישור מקומי?
5.עד כמה
המערכת גמישה?
האם יכול
המוצר להתאים לתקני התעשייה כאשר אלה מתפתחים? האם היצרן מספק את
כל שירותי המידע הדרושים? האם הארכיטקטורה מגבילה או לא את הקיבולת
הכללית או את מספר בקרי ה-RAID? מתוך קונטקסט זה נסה לדמיין את
הארגון בעוד שנתיים, עם כל האתגרים שיעמדו אז בפניו.
6. האם
יוסיף המוצר עוד רמה של ניהול, או שהוא ייטמע בתוך מסגרת ה-SRM
(Scalable Reliable Multicast)? הדבר
האחרון שמנהל מערכות צריך הוא ממשק נוסף לנהל ועוד כלי ניהול לתמוך
בו. קבוצה מוטמעת של מוצרים שעובדים ביחד וניתנים לניהול מתוך ממשק
יחיד היא גן העדן של ה-SRM. עד אשר
התעשייה תצליח לספק את גן העדן, יהיה בטוח שמבחר האחסון לטווח
בינוני שלך יהיה מוטמע במסגרת רשת הניהול הכללית של הארגון.
למקור |
