"תכנן את חייך בערב ראש השנה.
תכנן את יומך כל בוקר עם שחר."
                                                             פתגם יפני 
 

מידע נעלם

האם קרה לכם מקרה של אבדן מידע השנה?. אולי בשנים קודמות?... אתם לא לבד.
עוד הרבה תושבי כדור הארץ מצאו את עצמם עם גיבויים שלא ניתן היה לשלוף מהם מידע, או בלי גיבויים בכלל. מי שלא השלים עם מר גורלו והתיישב לשכתב או לצור מחדש, פנה לספקי שירותים של שחזור מידע. חברות Data Recovery מפרסמות כי בין 30 ל- 40% מן הגיבויים הם חסרי תועלת.
חברת HP כותבת שבממוצע 80% מהמידע הארגוני אגור במחשבים שולחניים ונישאים, והוא לא מגובה כראוי. רק 20% נמצא באמת על שרתים. (20:80 עקרון פארטו - זוכרים?). קבוצת Gartner חישבה כי כ- 15 מיליון מחשבים נישאים סובלים אירועים של אבדן מידע כל שנה. בחברת EBF אומרים כי ב- % 35.7 מן המחשבים חלים מקרה אחד או שניים של תקלות בדיסקים.
רק השנה גבה השוק העולמי לשחזור מידע בין - 11.8 ל- 12 ביליון דולר. בשנת 1999 נעשה סקר שהראה כי העלות הממוצעת של עבודות השחזור לאירוע של אובדן מידע הינו $2,557. בנוסף לסכום זה, אנו נוהגים לחשב את אובדן הכספי בגין השבתת העסק, פגיעה במוניטין, קנסות חוזיים כתוצאה מאי העמדת במועדי אספקה, ועוד.
DTI הוכיחה כי 70% מן התאגידים נופלים בעקבות אבדנים קריטיים של מידע.
חברת סטלאר טוענת להתפלגות הנסיבתית הבאה: טעויות אנוש 25%
                                                                שיבושי תוכנה  32%
                                                               תקיפת וירוסים  22%
                                                                תקלות חומרה  13%
                                                                           חבלה   6%
                                                                   אסונות טבע  2%

חברת דרייב-סרוויס פרסמה כי לא ניתן לשחזר את המידע מכ- 35% מן המקרים המגיעים למעבדות.

מצע למידע, למאה שנה

בלונדה שועלית עם משקפיים כהים, נעלי עקב גבוהים ומעיל גשם ארוך, מרימה את דש הבגד כדי להסתיר נקודת חן חושנית הקרובה מאוד לשפתיה הבשרניות.

היא נכנסת לסמטה אפילה בליווי מוזיקה מותחת. כעבור כמה שניות יוצאת משם, מביטה לכל הכיוונים ומתחמקת לדרכה...ללא נקודת החן!
ניתוח לייזר מהיר, או סרט ריגול הנוגע להברחת מידע במיקרופילם?

שוב ושוב עולה השאלה: איזה מצע (media) כדאי לבחור לשמירת המידע היקר לנו מכל. ותמיד התשובה מתחילה ב- "תלוי במטרה".
בין הפתרונות העומדים לרשות התקציב הממוצע, הדיסק הקשיח הוא כמובן המלך הבלתי מעורער בממלכת המחיר, לנפחי מידע יחסית גדולים אותם אנו רוצים לרשותנו בתווך הקצר והבינוני.
קלטות מידע הם מצע מקובל להובלה לאתר מרוחק, למטרת אחזור מידע בעת אסון. אורך החיים של מצע זה מוגבל לשנים אחדות, בתנאי סביבה מתאימים ומבוקרים.
תקליטורים אופטיים מוגבלים בנפח אחסון, ואורך החיים שלהם הנו כ 10 שנים.

התקני זיכרון במצב מוצק יקרים, ועל כן השימוש בהם נעשה לרוב בנפחים קטנים. מצע זה מתחיל להתפרק לאחר מספר מוגדר של פעולות כתיבה/קריאה, כפי שציינו בגיליון הקודם ("עוד על בני כלאים", ידיעון צ'יף שנה IV, מספר 35)

המיקרופילם ממשיך להיות התצורה אוניברסאלית המקובלת ביותר לארכיונים, לאחר שימוש מוכח של יותר מ- 100 שנה (ספריית הקונגרס האמריקאית) ועם אורך חיים צפוי של כ- 500 שנה תחת תנאי אחסון מתאימים. ניתן לקרוא אותו בעין, וכמעט כל אחד יכול להשתמש בו. השימוש במיקרופילם של 35 מילימטר מאפשר שמירה של חומר שהוסרט בפורמט גדול, הן בתמונות שלמות והן בחלקים על מנת להגיע לפרוט ברור יותר. יחסי הקטנה נמוכים יותר מעניקים רמה גבוהה של בהירות למסמכים הקטנים ביותר.
 "הצילום במיקרופילם מניב תוצאות מצוינות לחומרים שטוחים רבים, כולל עיתונים, כתבי יד, מפות, וספרים כרוכים" (מתוךMicrofilm and Imaging Review, Spring 2000).  המיקרופילם הוא אכן המצע המושלם לשמירה קבועה של חומרי מחקר מכמה סיבות עיקריות, להלן:
ביחס למספר העמודים, אין דרך זולה יותר לספריות לרכוש אוספים ארכיונים
תצורה זו משכפלת אחד לאחד את המקור, ללא עריכה או הזדמנות לשיבוש.
המיקרופילמים הם קלים לשימוש בקריאה (בשילוב אמצעים איכותיים לאיתור והדפסה), ולהורדה, שליחה בדואל או פקס (בשילוב קורא/מדפסת דיגיטאלי למיקרופילם)
המיקרופילם תופס נפח פיזי קטן מאוד
הגישה למיקרופילם אינה מוגבלת בבעיות מסירה אלקטרוניות.

בבקרת איכות של מיקרופילמים, ובמיקרוגראפיה בכלל, משתמשים בדנסיומטריה, בקרת צפיפות, אשר מספקת את ההיזון חוזר לחשיפה מתאימה ופיתוח איתן. ברוב חומרי הצילום הפוטוגראפיים מתקיים יחס ישיר בין חשיפה לצפיפות (חושך). כאשר צופה אקראי בוחן פיסת פילם, ישים לב כי האזורים השחורים חוסמים את האור, והבהירים נותנים לו לעבור. האזורים הכהים הם כאלה מפני שהם אטומים. כדי להגדיר ולאמוד את דרגת האטימות, יש צורך לחשוף את הפילם למקור אור בעל עצמה ידועה, ולמדוד כמה אור עבר את האזור המסוים. האזורים הבהירים היו מאפשרים לאחוזים גבוהים של אור לעבור, ואילו האטומים היו חוסמים את רוב האור ורק מאפשרים לאחוזים נמוכים מאוד לעבור.
 אם הפילם חוסם 90% מן האור, אומרים שיש לו אטימות (opacity) של 90%, אן עבירות של 10%. המכשירים למדידת האטימות מורכבים ממקור אור ומקולט אור. אם מקור האור פולט כמות ידועה של אנרגיה, כל מה שעל המכשיר לעשות זה להשוות מה שנכנס ומה שיצאה משני צדי הפילם.
הצפיפות היא המדידה הלוגריתמית של האטימות, כך שמספרים גבוהים יותר מתאימים לאטימות גדולה יותר. כל 0.30 שווה לחצי אחוז פחות או יותר של עבירות.

היבט אחר של מדידת הצפיפות הוא איכות האור. רוב המכונות למדידת צפיפות בנויות להתייחס לעין האנושית, הרגישה לכל הצבעים אבל במיוחד לצהוב/ירוק. לכל מכשירי הדנסיומטר יש היום פילטר מיוחד המאפשר לו 'לראות' כפי שהעין שלנו רואה.
 

להלן, תצורות שונות של מיקרופילם:
 (גליל) Roll Film:
מיקרופילם של 16 מילימטר יכול לשאת בקלות מאתיים עד חמשת אלפים מסמכים של 8.5/11 על גבי גליל אחד. בהקטנה גדולה יותר, עד 40.000 תמונות של המחאות, בהן משתמשים היום למעקב פיננסי.
מיקרופילם של 35 מילימטר נמצא בשימוש לשמירת מסמכים בפורמט גדול או צילומי רנטגן. הקלטות הפלסטיות הן אריזה נוחה לסרט גלילי. הן מאפשרות טעינה אוטומטית וגם שומרות על הפילם מטביעות אצבעות ומקורות נזק אחרים.
Microfiche:
ה"פיש" הם גיליונות סרט במידות 105mm x 148mm (האורך יכול להשתנות עם היישום) המכילות תמונות בשורות ועמודות, היוצרות תבנית של רשת. הם נוחים לשימוש בקטלוגים, מדריכי חלקים, ומסמכים עסקיים שמוכנסים באקראי אך עוברים אינדקסציה ממוחשבת למטרות אחזור אוטומטי.
Jackets:
תעלות עשויות משתי חתיכות פלסטיק דק ושקוף המחוברות עם פס קשיח,  בהן מכניסים את רצועות המיקרופילם. משתמשים בהם לשמירת רשומות רפואיות וקובצי ביטוח הדורשים עדכון.
Aperture cards:
מדובר בכרטיסים, דומים לכרטיסים המנוקבים של פעם, רק שכאן יש פתח אחד בו מכניסים פיסת מיקרופילם. את המידע על תוכן המיקרופילם מדפיסים לרוחב החלק העליון של הכרטיס, אותו ניתן גם לנקב על מנת למצוא אותו בזריזות או לשכפל אותו.

COM:Computer Output Microfilm
יותר מפורמאט, זה בעצם הליך להעברת מידע ממוחשב ישירות למיקרופילם, בדרך כלל נעשה לפורמאט מיקרופיש, למרות שהוא גם זמין לגליל.

הסרט המקורי בו משתמשים במצלמה להפקת המיקרופילם, מיוצר על בסיס כסף. עותקים ממנו מופקים למטרת אחסון באתר מרוחק, אבטחה, הפצה ועוד. את הפילמים לשכפול ניתן להשיג באותם הפורמטים כמו פילם המקור, וקיימים סוגים שונים של פילמים לשכפול:
Diazo Film - הוא הזול מכולם, עם צפי של אורך חיים של 50 שנה בארכיון. הוא עמיד ומתאים לשימוש מסחרי. בתהליך פיתוחו משתמשים באמוניה בגז או נוזלי, על מנת להפיק עותק בשחור או כחול של פילם המקור.
 Vesicular Film - שכפול עם סוג זה של סרט הופך באופן אוטומטי את התמונה, כלומר מקור בתשליל יוצר תמונה חיובית. סוג זה אינו מומלץ להעתקת תמונות מקור פוזיטיביות.
סרט זה יוצר תמונה לבנה של סרט המקור,על רקע כחול. את עיבודו משלימים עם חום בלבד, ללא צורך באמוניה. אורך החיים הצפוי: 10-2- שנה בארכיון.
Silver Film - ניתן להשיגו בשני פורמטים:
Positive Print Film- כדי לצור עותק הפוך מן המקור (תשליל הופך לעותק פּוֹזִיטִיבִי)
Direct Duplicate Print Film- כאן העותק זהה למקור (מקור בתשליל יוצר עותק בתשליל)
בהשוואה לשניים הקודמים, זהו תהליך שכפול יקר יותר, אבל עם איכות תמונה יוצא מן הכלל, ואורך חיי ארכיון של מעל 100 שנה.
 

http://www.galegroup.com

http://www.home.earthlink.net/~fyiglover/

www.microfilm.com

חיסכון באנרגיה?

לפני שבוע בישרו לנו על תחילת השימוש בטכנולוגיה של שבבים בעלי עצמה גדולה יותר וחסכוניים באנרגיה. גם Intel ו- AMD החלו בייצור צ'יפים של 64bit
עוד מידע על המגמות , היתרונות והחסרונות של המעבדים, בדף:

 http://computer.howstuffworks.com/microprocessor10.htm
 

"We can't solve problems by using the same kind of thinking
 we used when we created them"-  http://www.liquidbytes.net

לתיבות הדואר שלנו הגיע מסר פרסומי מחברה שמוכרת תוכנה לגיבוי על גבי קלטות, והדגש על נושא האוטומציה.
לא נגענו (אותיות כחולות):
"חשיבות הגיבוי לאירגונכם. רבים מהאירגונים בארץ מנהלים גיבוי מינימלי וחובבני ללא שום בקרה וניהול מינימלי". 
לצערנו קביעה זו נכונה (אם כי עילגת מה....), למרות שבשנים האחרונות רוב הארגונים הפגינו דאגה זו או אחרת לשרידות המידע. נכון לומר כרגע שגם אלה הנמצאים בפיגור גדול יותר מנהלים תהליך של חיפוש אחר הדרך הנכונה לגבות, מבלי להתחייב להוצאות חדשות למטרה זו.

"עסקים שלא מנהלים את הגיבוי בצורה אחראית, אוטומטית יכולים להתעורר בוקר אחד ולגלות שאין ביכולתם לבצע שחזור של כל הנתונים הקריטיים באירגון, דבר אשר עלול להוביל עד לסגירת החברה !!!"
"זיכרו : גיבויים נעשים לשם שחזור !!!" 
אילו היו עסקים אלה יודעים כי הדרך בה הם מגבים אינה אחראית, יתכן והיו משנים אותה. בעלי עסקים חסרי השכלה מתאימה סומכים על עצותיהם של אנשי המחשבים שלהם. בשוק השירות קיימת היום תחרות חריפה, שהתגברה בעוצמתה עם פיטוריהם של אנשי ענף ההייטק הרבים לפני שנה ושנתיים. כוח אדם זה הופנה בחלקו לשירותי המחשוב- כעצמאיים או כחלק מחברות מיקור חוץ. כל אחד מנותני שירותי המחשוב יודע כי תקציב המחשוב בעסקים מוגבל, אם יחליטו בעל העסק להשקיע בתגבור מערך שרידות המידע למשל, יגרעו את עלות התגבור מנתח קבוע, אותו הם משלמים גם את השירות. על כן, אנו עדים לאנשי מחשבים שמרגיעים את מעסיקיהם, או מאידך ממעיטים בנפנוף דגלים אדומים.
חברים! זו חרב פיפיות. הסכנה לאובדן מידע קיימת, ועלות שחזור המידע יכול בכל רגע להעפיל על אנשי השירות - לא רק על שכרם החודשי, גם על שמם הטוב.

"מדוע לבחור בספריית גיבוי אוטומטית ?"
• "אוטומציה מורידה את כמות ועלות האנשים שמתעסקים בגיבוי".
• "הגיבוי אוטומטי, ללא צורך בהתערבות יום יומית,.
• מבטל את הצורך היום יומי בהכנסה והוצאת קלטות"....וכולם יודעים עד כמה פעולה זו מעייפת, מיותרת, מהווה הזדמנות לשגיאה ובלבול, הופכת את שרידות המידע לתלויה בגורם האנושי, ועוד. ביטול הצורך בהחלפת קלטות יום יום לא אומר ביטול הצורך פיקוח יום- יומי!,  ביקורת אחראית על תקינות הגיבויים במערכי גיבוי על קלטות נעשית רק באמצעות פעולות שחזור אקראיות, הדורשות משמעת, סבלנות ותשומת לב מתמדת. הפיכת מערכי גיבוי על קלטות לאוטומטיים לא מבטל את התלות בגורם האנושי, אלה מדגיש את החובה להחזיק עובדים ממושמעים, מקצועיים, שפועלים על פי מערכת נהלים קשיחה. אותם הנהלים יש לצור ולהטמיע בהתאם לאופי ולצרכים של כל עסק או ארגון.

• "דואג לניקוי אוטומטי של הטייפ". כלומר, הספרייה האוטומטית מבצעת את פעולת הניקוי, שהיא חובה במצעים המתכלים. במצעים שאינם מתקלים לא נאסף כלל לכלוך, ואין כלל צורך שגרתי בניקוי ראשים.

• "עוזר לאמינות של הגיבוי". קשה להבין כיצד.
• מקטין את בעיית טעות האנוש, לחץ, תקלות, החלפת אנשים ועוד...
• מרכז את בדיקת הגיבוי ובכך מקטין את הסיכוי לפספוס בעיה בגיבוי.
• מקטין בצורה משמעותית את זמן השחזור.
מתשובות שקיבלנו מיצרנים שונים, הבנו כי זמן השחזור אורך במקרים הטובים ביותר בין  130% ל- 160% מזמן הגיבוי.
הנכם מוזמנים לבדוק את המהירות של BOS. (הן בגיבוי והן בשחזור) שהיא למעשה זהה למהירות הרשת. BOS יוצרת את המידע מוכן לפעולת האחזור, התהליך אותו מבצעת BOS מסתיים רק לאחר ביצוע תהליך "קדם שחזור" של כל המידע המגובה לדיסק קשיח. BOS מגבה לדיסקים קשיחים (או להתקנים של זיכרון במצב מוצק) שאינם זקוקים לניקוי פיזי שוטף, להחלפה יומית או לכוח אדם רב. מנהל הרשת הארגונית מפקח על הגיבויים בסניפים או במחלקות באמצעות מרכיב ה-Enterprise Manager ב BOS.
מנהל הרשת אינו עוסק בשחזור קבצים מגיבויים כפי שעליו לעשות עם קלטות (גם אם הספרייה אוטומטית). הוא מקנה לכל משתמש הרשאות המאפשרות לו לאחזר את הקבצים והספריות האבודים מעמדת המחשב שלו, בכל שעה, מבלי יכולת לשנות או לפגוע במידע המגובה, וזאת באמצעות ה-BOS Web Interface.
בקרוב, נספר לכם גם על היכולת הבלעדית של BOS לגבות תוך כדי עבודה ולאחזר קבצים בודדים, ספריות ותיבות שלמות של דואר אלקטרוני, שנמצאת כבר לרשותנו.

מפגש פורום חדשנות  בנושא: "חידושים טכנולוגיים בשליטה ובקרה על תוכנה"

 "מערכות השליטה והבקרה מתרכזות כיום בעיקר בניטור וניהול תשתיות התוכנה בעזרת ממשקים לתשתיות אלו. בבואנו לרתום את מערכות השו"ב לצורך שליטה ובקרה על האפליקציה אנו נתקלים בקשיים עקב הצורך בפיתוח ממשקים מיוחדים באפליקציה וכתוצאה מכך ייקור עלויות הפיתוח. שוק מערכות השו"ב מתפתח לכיוון מערכות אינטליגנטיות אשר יאתרו את מקור התקלה במערכת בצורה אוטומטית ויציעו פתרון מומלץ לבעיה או אפילו יפתרו אותה בעצמם באופן אוטומטי. סטנדרט JMX של Java מגדיר דרך סטנדרטית לחשיפה של אפליקציות לצורך ניטור וניהול על ידי מערכות בקרה ושליטה סטנדרטיות." ההרצאה של עמוס אנגלוביץ תסקור את כיווני ההתפתחות של מערכות השליטה והבקרה, תציג את טכנולוגית JMX של Java  בגרסתה החדשה – ותדגים כיצד ניתן להשתמש בה לצורך ניטור וניהול אפליקציות בזמן אמת.
רכז הפורום הוא מר שמואל אלרום.

יום  שני 27/09/04 בשעה  17:30, במשרדי הלשכה - רח'  בן  גוריון  11א, בגבעת  שמואל.
הרשמה מראש באמצעות  הפקס  או המייל  של מזכירות  הלשכה.
לחברי לשכה ללא תשלום. עלות ההשתתפות לאורחים 50 ש"ח

E-mail: sysnan@inter.net.il    www.sysnan.co.il
 

ברכות חמות לאושרי עוז, מ-'פרץ בוני הנגב',

על הרחבת המשפחה!
 

לא הולכים לבית הכנסת, וגם לא גרים צמוד לבניין בית כנסת?
עדיין אפשר לשמוע בראש השנה את צלילי השופר, באתר:
http://www.clarion-call.org/yeshua/feasts/rosh/hashana.htm
תקיעה, שברים ו תרועה, רעש באוויר ושקט בנשמה.
 

שנה באה, שנה הולכת,
בין לבלוב לבין שלכת.
בין אכזבה להצלחה
נבנים ניסיון ותקווה

לא חולף יום ללא תועלת:
פורח הדמיון, המכונה פועלת,
והמעשה של יומיום
הופך למציאות את החלום

שתהייה שנה פורייה,

שנה תוססת, שנה טובה!