עוד בהשפעת המרור של ליל הסדר, בגיליון זה יש מי שיורד על יצרן של מדיה ניידת, עמית מתלונן על HP, ואנשים מתעללים במחשבים שלהם (פיזית ומילולית). אנו בטוחים שזו מגמה חולפת, ובקרוב נחזור לאופטימיות הרצויה, כאשר עשן המנגלים של יום העצמאות יוציא אותנו מעמדת המחשב אל קרני השמש ומקדמי ההגנה.

היין של החומרה

אחת השאלות הנפוצות ביותר משחר היווסדה של צ'יף, היא: "איזה דיסק לקנות?" (מה טוב יותר, מה איכותי יותר, ולאיזה דגם סיכויים רבים יותר לשרוד ללא תקלות?).
ניתן כמובן, להשיב באמינות בכל רגע נתון, אך התשובה משתנה מעת לעת. בייצור דיסקים, כמו בייצור יין, סדרות שונות של אותו דגם יכולות להיות שונות ביניהן. השוני נובע מתנאים או אירועים המתרחשים במהלך הייצור, למרות שבמקרה של דיסקים היצרן לעולם לא יודה בכך. מי שערני לשוני או לתקלות החוזרות על עצמן הם אנשי המעבדה, הנתקלים בבעיות דומות אצל לקוחות שרכשו פריטים מאותה סדרה.
באופן כללי, אפשר לקבל כיוון כללי מאתר הביקורות http://reviews.cnet.com/Rating

כאשר בידינו כבר שתים-שלוש אפשרויות, אפשר להתייעץ עם המעבדה בטרם מחליטים סופית.
 

סודות הגיבוי האופטימאלי
 

ברצוננו להביא בפניכם פעם נוספת את ה"אני מאמין" של אלה המתמודדים מדי יום עם תסכול האנשים שהגיבוי שלהם בגד בהם.

להלן מספר קונספטים בסיסיים לגיבוי ושחזור טובים.
● הגיבוי אינו היעד העיקרי - השחזור הוא זה.
● השחזור נמדד במהירותו ובאיכותו - כמה שיותר מהר וכמה שיותר קרוב ל-100% מידע משוחזר.
● על המידע המגובה להיות כמה שיותר דומה לקבצים ולמידע המקורי. (נקודה זו מתייחסת לפתרונות הגיבוי השומרים את המידע בתצורות או בסידור שונים לאלה אשר במקור)
● תהליך הגיבוי צריך להיות אוטומטי ולהשאיר לנו ידיים פנויות. כמה שיותר, יותר טוב.
● הפרשי זמן קטנים בין גיבויים ממזערים את אובדן המידע - אם וכאשר יתרחש.
● יש למזער את התערבות המשתמש בחובות הגיבוי - טיפול ואחריות
● תהליכי הגיבוי לא צריכים לעכב או להפריע לפעילות הארגון, ופעילות הארגון לא צריכה לעכב או להפריע לתהליכי הגיבוי.
● למען שחזור מהיר, חיוני שיהיו בהישג יד כמה שיותר קבצים מגובים, וגרסאות שונות של אותם קבצים.
● שימוש נרחב ב-Agents בפתרון גיבוי מעמיס על המערכת, מקשה על התחזוקה וצורכת כמות זמן משמעותית בתהליך השחזור.
● במחשבים נישאים ומחשבים שולחניים קיים לעיתים קרובות מידע בעל ערך רב, יש לגבות מחשבים אלה בכל עת ובכל מקום - גם בהיותם מחוץ לרשת המחשבים.
● בעת השחזור, תהליך מציאת המידע או הקובץ הנכון דורש זמן רב. גיבוי אופטימאלי מאפשר למצוא אותם בקלות.
● הישענות על טייפ כמצע יחידי לגיבוי הוכחה כבלתי בטוחה. פתרון נוסף.אחר הנו הכרח.
● על פי הגדרה, לגבות זה לשמור עותק של אובייקט במקום אחר. ואנו מוסיפים: גם בזמן אחר, כלומר חייב להיות delay buffer למקרה של שיבוש המידע.
 

פשטות היא לעיתים היעד הקשה ביותר להשגה
 

המדיה המיושנת הבאה
מתוך מאמרו של Rafe Needleman מ-8 באפריל:

"The museum of obsolete disks or Why I hate Iomega"
 

Rafe, כמו רבים מאיתנו, הוא משתמש ותיק שדאג לגבות חומר חשוב למדיה הניידת האמינה ביותר בכל עת. בשנת 1987 גיבה Rafe לדיסקים החיצוניים של Iomega שהיום לגמרי מיושנים, ולא ניתן למצוא להם כל שימוש - פרט אולי כתחתיות לכוסות שתייה.
לאחר בדיקה, הוא גילה כי מוצרים אחרים של אותה חברה גם הם פג תוקפם כמדיה מתאימה לקריאה במחשבים המודרניים. זה נכון שלכל המצעים למידע מגיע הזמן בו הם הופכים למיושנים, אבל נראה כי אחדים מהם "מתים" מהר יותר מאחרים. זה מביא אותנו לשאול מה יהיה על הCD-ROMs וה-DVD-Rs בהם צורבים אנו היום את הארכיונים שלנו, או חומר יקר אחר כמו צילומים דיגיטאליים. האם גם הם יגמרו בתור תחתיות לכוסות שתייה?

"בואו לא נדבר על השאלה האם בעוד 20 שנה ה-DVDs עדיין יהיו קריאים (תחמוצות המתכות בהם יכולות להחליד), ההתקדמות הפשוטה של טכנולוגית האחסון, בפעולה. לרגע מסוים דיסקט ה-floppy היה בשימוש בכל מקום, וכעת כמעט אף אחד לא משתמש בהם מפני שקיבולתם אינה מספקת לתמונה אחת בודדת ובלתי דחוסה של מצלמה דיגיטאלית מתקדמת. גם לתקליטור DVD דו צדדי של 8.5GB יגיע יומו לאותו גורל.

אז, כיצד להישאר בקדמה של עקומת האחסון?
1. המנע ממצעים של Iomega

פתרונות אחסון קִנְיָנִיות של יצרן זה, מסוכנים. לכל טכנולוגיה חדשה Bernoulli, Jaz, Zip, Rev) יש שילוב כלשהו של מהירות, קיבולת, ומחיר סביר - יחד עם חיסרון גדול: כנראה שהמחשב הבא שלכם לא יתמוך בפורמט הזה. פורמטים מסוג זה יעילים באופן סביר בעבור גיבויים מיום ליום, אבל מהווים אסון גמור לאחסון ארכיוני או להעברת קבצים בעבור מטרה זו, היות ולמחשבים מעטים יש כוננים מתאימים מותקנים. החברה גם מייצרת כונני CD ו-DVD שאין איתם כל בעיה.

2. שים עין על Sony
Sony גם היא חברה בעלת פורמטים משלה (לא רק Betamax). מזיכרון המצב מוצק שלה והפורמט מיני-דיסק למוסיקה עד לפורמט UMD בעבור מכונת המשחקים PSP, יצרן זה נראה נחוש למכור המון מצעים שלא יהיו שימושיים בהופעת דור הצעצועים הבא - אפילו דור הצעצועים הבא של Sony.

3. הצמד לתקנים
בחירת מצעים לאחסון עם תמיכה רחבה בתעשייה, ואשר נמכרים ומיוצרים על ידי יותר מיצרן אחד תחסוך לכם זמן, כסף ועוגמת נפש. למרות שאין פורמט שחי לנצח, כמה שיותר יצרנים תומכים בתצורה מסוימת, פוחתים הסיכויים למצוא את עצמך עם מצע שמחזיק בשבי את תזת הדוקטוראט שלך.

4. המנע ממדיה ניידת באופן כוללני

שקול להתייחס אל המצעים הניידים כאמצעי מעבר נוח בלבד, ולא כאל מקום לאחסן את המידע לאורך זמן. מחיר האחסון על גבי דיסקים קשיחים נמוך מאוד כעת, וממשיך לרדת. תוכנית ההמשכיות העסקית הנוכחית שלי היא לשים את כל המידע שלי על גבי הדיסק הקשיח של ה-PC שלי, ולגבות אותו על דיסק קשיח חיצוני. כאשר אקבל את המחשב הבא שלי, רק אעתיק את המידע על גביו, וכן הלאה. נכון, זה המון להעתיק, אבל כל דור של דיסקים קשיחים יכול לבלוע בקלות את התוכן של דיסק קשיח שנוצר 5 שנים לפני כן.

על ידי מעבר המידע עם כל PC חדש, אני גם נמנע מלהיתקע עם כמויות של מדיה שאין לי בשבילם מכשיר קריאה, ומבטיח שהמידע שאני מאחסן תמיד טרי - לא מתכלה בהדרגה, לא מחליד, או מאבד מגנטיות.

5. עוד סיבה לדלג על מדיה
הגדילה של רשתות הפס הרחב הופך את הפעולה של סחיבת קבצים על גבי תקליטורים (להוציא את הסרטים, לעת עתה) לאנאכרוניסטי.
אישית, אני מחזיק איתי דיסק flash קטן ל- USB למקרה הצורך במעבר פיזי של קבצים. יום אחד גם הוא יהיה מיושן, אבל כיוון שהוא לא משמש לאחסון לתווך ארוך, הכול בסדר.

למען האמת, אני כן מחזיק בכספת קומץ תקליטורי DVD-Rs ובו התמונות הדיגיטאליות מלפני כ-4 חודשים, כאשר גיביתי אותן לאחרונה. כנראה כי אתגבר על הפחד הדוחף אותי לעשות כך כאשר אפקיד את הדיסק הקשיח החיצוני שלי בכספת.

למעשה, מישהו היה צריך לייצר דיסק קשיח עמיד לאש, אותו ניתן יהיה להחביא בביתך ולעגון לרצפה* -כך שלא ייגנב או יישרף. הלא, זו אבטחת מידע."

Rafe Needleman הינו עורך CNET Business Buying Advice
 

(*)- אם כבר לעגון, אז למה דווקא לרצפה? יש שם סכנת הצפה.
 

זבל בדואר
 

כולנו מסכימים כי "דואר זבל" הם מסרים מארגונים או אנשים שאין אנו מכירים, בנושאים שלא נוגעים לנו או לא מעניינים אותנו. עם זאת, גם לאנשים מוכרים ואף יקרים לנו יש לפעמים נטייה לשלוח חומר חסר ערך, כגון הודעות דחופות כדי שנשמור נפשנו מפני אסונות מרמה, פריצה, בריאות או וירוס...והן סיפורי בדיה, שמועות, אגדות עירוניות, ועוד. במגוון הנושאים כלולים גם אלה אשר חוש הצדק, המציצנות או רגשות מעורבים שונים דוחפים אותנו לשלוח הלאה, ובכך הופכים אותנו שותפים לפשע של העברת זבל.
באמריקה קם האתר http://www.truthorfiction.com בו ניתן לבדוק את אמיתות העובדות, לפני שמעבירים את הזבל הלאה.
לנו בארץ יש בתצורה יותר פשוטה את האוסף של חנן כהן (תודה לאורלי) בדף http://info.org.il/irrelevant. אם אתם מכירים אתרים דומים, נשמח לקבל מידע.

השורות של עמית: עובדים עלינו
 

בוואללה שופס עומד למכירה החל מ- 99 ש"ח מחשב כף יד IPAQ של חברת HP מדגם RX3715. עד כאן הכול טוב ויפה. הבעיות:
1. המכשיר בתמונה כלל איננו הדגם המדובר
2. מחיר המחירון המוגדר למכשיר הוא 3,999 ש"ח (מי שעקב אחרי המכרז הנ"ל בוודאי מודע לכך שמחיר המחירון עמד על למעלה מ- 6,000 ש"ח לפני כשלושה שבועות) הבעיה היא שהמכשיר הנ"ל כולל תמיכה עברית מלאה, ונמכר בחנויות באג ואופיס דיפו בישראל ב- 2,600 ש"ח. זאת רמאות לשמה! מעל מכירה זו מתנוסס פרסום שכותרתו "מתחייבים למסחר הוגן" .

כמי שמכר על אתרי המכירות הפומביות הללו אני כבר יכול לומר בוודאות שאין זו אשמת וואלה שופס אלה אשמת היבואן/מפיץ/מוכר. אז איך באמת עובדים עליכם במכירות הללו?

ראשית מקפיצים את מחיר המחירון פי 2 ויותר כלפי מעלה, כך יוכל הרוכש להרגיש שהוא הרוויח. כמובן שתרגיל זה יעבוד רק על אלו שלא יטרחו לבדוק בדיקה פשוטה באינטרנט (לא צריך לגשת לחנויות אפילו). על רוב הרוכשים הוא עובד היטב. רבים מהמפיצים מושיבים אנשים שיקפיצו את המחירים כלפי מעלה (בבורסה זה נקרא הרצת מניות, וזו עבירה פלילית).

המכירות הפומביות על אתרים מסוג זה, מהוות נזק בלתי הפיך לשיווק על האינטרנט בכלל ולציוד מחשבים בפרט. כך למשל, הקרב על המצלמות הדיגיטאליות יצר מצב חיובי שגרם לייבוא של עשרות מוצרים שלא היו מוכרים בארץ במחירים זולים בהרבה מהמותגים שהיו מונחים עד אותו יום על המדפים. הבעיה היא שהמרוץ אחר מוצר זול יותר הביא לתופעות מבישות של מכירת מוצרים משומשים מחד או מתן אינפורמציה לקויה על המוצר מאידך. לדוגמא, מצלמות דיגיטאליות עם חיישני CMOS נמכרו כשוות ערך למצלמות עם חיישני CCD, ומצלמות עם חיישן של 3 מגה פיקסלים נמכרו כמצלמות של 6 מגה פיקסלים אך ורק בזכות פונקציית האינטרפולציה של 100% (אינטרפולציה של תמונה פירושה הגדלת התמונה המקורית. כמובן שמספר הפיקסלים של החיישן הוא הוא זה שקובע את גודל התמונה ואינטרפולציה בסדר גודל שכזה פירושה פגיעה קשה באיכות התמונה).
כאן נכנסו לשוק החברות הגדולות ובעל כורחן הציעו מצלמות במחירים נמוכים בהרבה מבעבר, תהליך חיובי באופן עקרוני, אך לא תמיד. כך למשל שברה חברת HP את המחירים כך שחיסלה את התחרות באופן סופי. הבעיה היא שחברת HP סיפקה מצלמות עם ספציפיקציות נהדרות עם ליקוי קשה בקורא כרטיסי הזיכרון המובנה במצלמה, ולא טרחה ליידע את לקוחותיה. רק חיפוש באתר החברה בארה"ב גילה את המידע הנ"ל כולל טלאי קושחה (Firmware) לתיקון - שלא ממש עבד.
אך היות ו- HP היא מותג, האשמה על חוסר התפקוד של כרטיסי הזיכרון הוסבה אל יצרני ומפיצי כרטיסי הזיכרון, שבדיוק באותו הזמן עסקו בהורדה מסיבית של המחירים. הנזקים שגרמו המצלמות (וגם המשתמשים) לכרטיסי הזיכרון, גרמו לנזקים כספיים אצל יבואני ומפיצי כרטיסי הזיכרון, שנאלצו להעלות את המחירים.

חוסר הידע של הלקוחות, לא רק בישראל, יצר מצב בו אנשים רוכשים מספרים ולא מוצרים. כך למשל, מצלמות עם 6 מגה פיקסלים תמכורנה בקלות רבה יותר ממצלמות זולות יותר אך עם 3 מגה פיקסלים, למרות שרוב הרוכשים אינם זקוקים לרזולוציה שכזו ואינם מודעים להשלכות שלה מבחינת ההוצאה על אמצעי אחסון (כרטיס זיכרון).

ככלל: בקרב על המספר הגבוה יותר זוכה הראשונה שיוצאת לשוק במחיר סביר. כתוצאה מכך יוצאים לשוק עשרות מוצרים טרם זמנם עם ליקויים שמתגלים מאוחר יותר (מיקרוסופט המציאה את השיטה). מי שמשלם את המחיר הוא הצרכן. מעטים הם הצרכנים שיודעים מה לשאול את המוכר ואחרים פשוט לא רוצים מטעמי בושה להפגין את חוסר הידע שלהם ולכן מסתפקים בספציפיקציות כתובות, מתוך הנחה שהמספר הגבוהה ביותר במחיר הנמוך ביותר = מציאה.

יש לי חבר, שמו ווילי, הוא בעלים של חברה המייצרת ומשווקת מצלמות דיגיטאליות, נגני MP3 ומוצרי אבטחה בטייוואן. את החברה שלו הקים ווילי בשתי ידיו הוא תוך עבודה קשה וסבלנית, מוצרים מעולים ומתח רווחים נמוך. כמו כל החברות הטיוואניות ייצר ווילי מצלמות דיגיטאליות עבור הגדולות מכולן (Intel,Casio,Kodak, ולבסוף Polaroid). במזרח אסיה, שוק עליו הוא חולש ביד רמה, מכר ווילי תחת שם החברה המקורי (Orite) כשהוא מתפשט במהירות על פני האזור ומגיע מסינגפור ועד סין דרך ויאטנם, יפאן, מלאזיה, ועוד...

בישראל מכרתי אני את המצלמות של חברת אורייט במשך שנים, המוצרים הנהדרים דרשו רמת תמיכה מינימאלית וסיפקו איכות מכסימלית בעוד שהמחיר היה שווה לכל כיס. כמו כולם נפגע ווילי מהכניסה הפראית של חברת HP לשוק, מה שלא מנע ממנו להמשיך הלאה ולהתפשט חזק יותר (נסיכויות המפרץ, טורקיה, ארה"ב). השוק העולמי התאושש מהבליץ של חברת HP, אך בישראל הנזק היה בלתי הפיך.

כל ההקדמה הזו נועדה בעצם על מנת להסביר את הגישה של השוק הישראלי. כמיצג של החברה בישראל ואירופה פנו אלי לא מעט יבואנים וביקשו להפיץ את מוצרי החברה בישראל. רובם ככולם באו בדרישה לייצר מצלמות עם ספציפיקציות לפי דרישתם.
הגישה המקוממת הזו לא קיימת בשום מקום בעולם, ומוכיחה עד כמה חסרה בישראל ההבנה בתהליכי הפיתוח והייצור של מוצרים לצרכן, ועד כמה לא ברור לישראלים שהשוק המקומי הוא זניח מדי על מנת לייצר עבורו מצלמות ספציפיות בכמויות מגוחכות לכל הדעות. לא שלחברה אין מגוון מוצרים רחב ויפה הנמכר בכל העולם, רק שבישראל זה לא מספיק.

אני מניח כי לא רחוק היום וגם השם אורייט יהיה מותג בדיוק כמו שקרה עם Acer, LG ורבים אחרים. לישראל, סביר להניח שלא יכנס עד אז. ההפסד כולו של הצרכן הישראלי.
 

תגובות לשורות של עמית
 

התעללות

ב-30 באפריל שידרו בערוץ 2 כתבה בה ניתן כעת לצפות ב-MSN. הפעילו רמקולים ותתכוננו לראות תמונות קשות. מדובר בהתעללות במחשבים.
 

אובדן או היעדרות
 

"התכנון להתמודדות עם אובדן עובדים הוא חיוני להמשכיות העסקית של כל ארגון או חברה לאחר אסון בכל סדר גודל. ציוד אפשר להחליף, מידע אפשר לגבות. החלפת כוח אדם יכולה להיות משימה קשה הרבה יותר.
באפריל שזה עתה הסתיים זכרו בארה"ב 10 שנים להפצצת בבניין הפדראלי ב- Oklahoma City. בפיגוע בו התפוצצה משאית מחוץ לבניין, מתו 168 אנשים, והיה זה האירוע הראשון שהאיר את עיניי האומה האמריקנית לזוועות הטרור מבפנים. כמו כן, היה זה אחד האירועים המשמעותיים והמתוקשרים בו היה צורך להתמודד עם אובדן עובדים בארגון.
סקרים של ה-Chartered Management Institute מראים כי 41% מכל אירועי האסון המתרחשים בעסקים יסתיימו באובדן זמני או קבוע של אנשים. למרות זאת, אובדן עובדים הוא סעיף שלא תמיד נלקח בחשבון בתוכניות להמשכיות עסקית.
אנשי מפתח בצוות יכולים להעדר בגין מספר סיבות (פגיעה או מוות, בעיות תחבורה, פסיכולוגיות או משפחתיות), הן בעקבות אסון כלשהו, והן באופן רוטיני, מסיבות שלא ניתן לצפות מראש.
התכנון להחלפת עובדים הכרחי בכל ארגון. הדרכה משולבת, תכנון מקדים, ותיעוד למען כוח אדם רזרבי הם הצעדים הראשוניים להבטחת ההמשכיות העסקית במקרים של אובדן עובדים."

מתוך  DRJ express, אביב 2005.
 

בעד ונגד VTL- המשך
(המשך מהגיליון הקודם)
 

לפני פסח דיברנו על יתרונות ספריות הטייפ הוירטואליות. את החסרונות השארנו לאחרי החג, כמו שאנחנו עושים בד"כ עם הדברים שקצת מפריעים.
"אחד החסרונות של ה-VTL, ובעצם החיסרון עליו מדברים יותר, הוא המחיר. רוב ה-VTL משתמשים בתמחור מבוסס קיבולת, כך שהמחיר נקבע על ידי ה-GB. יצרן אחד מתמחר בהתאם למספר חיבורי ה- Fibre Channel. המחיר של VTL כולל דיסקים נע בסביבות אותם המחירים של הדיסקים כחומרה, כך שעניין עלות הVTL מופרך בזאת.
נושא אחר הוא מחיר רישיון התוכנה לגיבוי. אם ה-VTL מותקן לצד ספריית טייפים קיימת, סביר שידרוש רישיון נוסף בעבור ספריה שבעצם אינה קיימת.
ספריות טייפ וירטואליות המשתמשות בדחיסה, מצליחות לחסוך מקום במחיר של ירידה בביצועים (עד כ-50%). מי שמהירות הגיבוי שלו מוגבלת על ידי מהירות הרשת או ה-clients, לא יבחין בהאטה. אך בגיבויים ללא LAN המהירות מושפעת ממהירות כונן הגיבויים. אצל יצרנים אחדים הדחיסה נעשית לאחר הגיבוי, כדי למנוע את הירידה בביצועים.

החלוקה ל-Partitions מאפשרת שיתוף של VTL בין שרתי גיבוי שונים בהם רץ אותו יישום. סידור מסוג זה יכול להגביר את העלויות במידה ועלות תוכנת הגיבוי מחושבת על פי מספר כוננים. למשל, אם היו לך שבעה שרתים, ובכל אחד נדרשות 10 קלטות  לשבוע על מנת לבצע גיבוי מלא. אז, יכולת ליצור 10 טייפים וירטואליים ולשתף אותם, או ליצור 70
כוננים וירטואליים ולתת לכל שרת את ה-10 שהוא צריך. שלא כמו ספריית טייפים פיזית, VTL יכולה לעשות זאת ללא בעיה. אבל, במידה ועלות תוכנת הגיבוי שלך מחושבת לפי כוננים, יהיה מדובר כאן בעלייה של 700% בעלויות.

הדרך לפליטת (Ejection) טייפים וירטואליים בה תשתמש, תקבע אם נדרשת VTL בודדת (stand alone) או משולבת (integrated). כפי שנאמר קודם, אחד היתרונות  של VTLs הוא זה אין צורך בשינויים בתהליך הגיבוי או הקונפיגורציה הקיימים. היוצא מן הכלל הוא המקרה בו אינך מעתיק את קלטות הגיבוי ושולח אותם לאתר מרוחק.
למרות שבהיעדרות פתרון נוסף זהו לא המנהג הבטוח ביותר, רבים הם הארגונים בהם מוציאים את הקלטות ושולחים אותן לאתר מרוחק. לגבי טייפים וירטואליים יש רק יצרן אחד (Spectra Logic) התומך בפליטת הטייפים. על כן, ארגונים החפצים לעבור לשימוש ב- VTL צריכים בד"כ ללמוד להעתיק טייפים, או להשתמש ב- VTL משולב.

יש המאמינים כי שיטת ההעתקה מטייפ לטייפ עם VTLs בודדות היא הדרך הנכונה היחידה ליצור טייפים פיזיים מטייפים וירטואליים. שיטת ההעתקה מטייפ לטייפ מאפשרת לתוכנת הגיבוי לבקר את תהליך ההעתקה, ובדרך זו לשלב את תהליך ההעתקה לנוהלי הדיווח הרגילים. יש כאן שני אתגרים:
הקושי הקשור לאוטומציה של תהליך זה, ולעיתים רכישת רישיון נוסף לתוכנת הגיבוי או סקריפט מיוחד לביצוע הפעולה.
האתגר השני הינו להתמודד עם מחסור הזמן והמשאבים להעתקת  טייפים של גיבוי הקיים בסביבות רבות.
כאשר אתגר העתקת הטייפים הוירטואליים לטייפים פיזיים מהווה בעיה, מומלץ להשתמש בVTL משולבת. ספריה מסוג זה ממוקמת בין שרת הגיבויים וספריית הקלטות הפיזית או PTL. ה-VTL המשולבת ממוקמת בין שרת הגיבויים וספריית הקלטות הפיזית או PTL. היא מבצעת את האינוונטאר של ה- PTL ומציגה את תכולתה כטייפים וריטואליים ב-VTL.  בפתרונות הקיימים, זיהוי באמצעות ברקוד משמש ביקורת בין התוכנה המנהלת את מצעי הגיבוי והטייפים הפיזיים. יש לזכור כי שיטה זו אינה מניבה שני עותקים של המדיה. העותק הווירטואלי נמחק ברגע שנוצר בהצלחה עותק פיזי.
וכן, יש בעיות. למשל, מה קורה כאשר נכשלת העתקת המידע מהעותק הווירטואלי לעותק הפיזי? אם זה קרה מפני שהמדיה הפיזית פגומה, יש צורך בהתערבות המפעיל, להוציא את הקלטת, להחליף את הברקוד שלה לקלטת חדשה, להכניס את הקלטת החדשה ב-PTL ולתת את הפקודה לחזרה על התהליך. כמובן זה יעבוד רק אם סימני הבר-קוד ניתנים להסרה. שימו לב כי אירוע כגון זה מתרחש ללא ידיעתה של תוכנת הגיבוי, כלומר - אם משהו קורא לעותק של טייפ , יהיה על ה-VTL לידע אותה. התוצאה הינה עוד ממשק דיווח, המסבך את הפתרון.
עוד בעיה פוטנציאלית היא המקרה בו VTL מכניסה לתוך טייפ וירטואלי כמות של מידע גדולה מזו שיכול טייפ פיזי להכיל. יצרני VTL משולבים דואגים שזה לא יקרא על ידי עצירה בטרם מגיעים ל- PEOT. יצרני פתרונות VTL בודדות יכולים לטעון כי הדבר מגדיל את מספר הטייפים הפיזיים שיש לרכוש ולנהל, ומוסיף לצמיחת ההוצאות".
 

לדר' ג'רלד קריגר, אתך באבלך במות אמך ז"ל

  חללי מערכות ישראל

קישור לקטע שנכתב על ידי איציק בלאו : Honoring the Dead

שדרוג תוכנה

The Strange Pleasure of Upgrading Software. המחשבות של Verlyn Klinkenborg בניו יורק טיימס.

שגיאות תכנון
 

"Digital systems can fail in catastrophic ways leading to death or tremendous financial loss. Although their are many potential causes including physical failure, human error, and environmental factors, design errors are increasingly becoming the most serious culprit."

ב-NASA יש קבוצת עבודה שלמה לחקר הנושא. על עבודתה ניתן לקרוא באתר LangleyFormal Methods , בו שמורה גם פינה להומור.
 

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות או תקלות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.