"אני צריך משהו טוב לגיבוי הנייד שלי" אמרו לנו רבים. כמו יהודים סטריאוטיפיים, התפתינו להשיב להם בשאלה: "רק לגיבוי, או גם לשחזור?" זו לא הלצה, ומי כמו לקוחות המעבדה לשחזור מידע יודעים זאת.
אחת הבעיות הנפוצות ביותר בסביבת העבודה המודרנית הנה הצורך לטפל בגיבוי מידע הנמצא על גבי מחשב נייד שאינו מקושר לרשת. בעבר כתבנו על הנושא, והיום ברצוננו לסכם. כמובן שניתן תמיד להסתמך על המשמעת של המשתמש לשם ביצוע גיבויים יזומים אך ברור שרמת והיקף גיבויים אלו תהיה נמוכה ביותר במידה ויתרחשו בכלל
גיבוי אוטומטי קשה עד בלתי אפשרי לביצוע במערכות אלו מכיוון ובדרך כלל לא מחובר אליהן טייפ גיבוי, והגיבוי בצריבה לדיסק עדיין לא ידידותי מספיק ולא אוטומטי מספיק בכדי לכסות קטגוריה זו.
פתרון כדוגמת Disk2Disk או Disk Synchronization יאפשרו שמירת גרסה עדכנית אחרונה בלבד על גבי התקן חיצוני אך לא יאפשרו התאוששות לגרסאות קודמות.
באמצעות BOS ניתן לבצע גיבוי מתוזמן ואוטומטי לכל הקבצים הנמצאים במחשב ולאחסן את המידע המוכן לשחזור בהתקן חיצוני כדוגמת USB Disk רגיל או מסוג Flash, בתצורה זו ניתן להגן על גרסאות מידע מדי מספר דקות.
היתרון הגדול של המידע הנשמר על ידי BOS בתצורה זו הנו כי במידה וייגרם נזק כולל למחשב ניתן יהיה לגשת מיידית לכל הקבצים הנמצאים על גבי ההתקן החיצוני בכל מחשב רגיל, בכל מקום בעולם, כמעט בכל מערכת הפעלה, וללא צורך בתוכנה מיוחדת או בחומרה ייעודית - אין צורך במערכת BOS לשם אחזור המידע שנשמר על ידה, הקבצים יהיו תמיד מהגרסה האחרונה ביותר ומוכנים לקריאה בכל עת. הערכת יכולה לתזמן את ביצוע הגיבוי למחשבים ניידים בחמש שיטות שונות:
1. שרת הגיבויים הארגוני מגבה את המערכת הניידת מדי תקופת זמן, גם אם המערכת אינה מחוברת באותה עת לרשת, תצורה זו תתאפיין בהודעות שגיאה רבות אך לעומת זאת תאפשר גיבוי בכל פעם שהמחשב הנייד מחובר לרשת.
2. שרת הגיבויים הארגוני יקבל הוראת ביצוע גיבוי למחשב הנייד כחלק מה Login Script בעת חיבור המחשב הנייד לרשת, תצורה זו תבצע גיבוי פעם אחת בלבד בעת התחברות המחשב לרשת.
3. משתמש הקצה יפעיל פרוצדורה מקומית אשר מודיעה לשרת הגיבויים להתחיל ביצוע גיבוי תצורה זו מותנית במשתמש ולכן אין ודאות לפעולתה הקבועה אך היא משמשת בדרך כלל לביצוע גיבוי יזום בסיום יום העבודה, המשתמש יכול לקבל חיווי באמצעות POPUP או Email על סיום תהליך הגיבוי.
4. תוכנת BOS מותקנת על גבי המחשב הנייד ומגבה באופן שוטף את כל המידע החשוב לספריה נפרדת על גבי אתו הדיסק, תצורה זו משמשת בעיקר להתאוששות מקומית מיידית בעת מחיקת או שיבוש מסמך בודד.
5. תוכנת BOS מותקנת על גבי המחשב הנייד ומגבה באופן שוטף את כל המידע הקריטי לדיסק נייד חיצוני, תצורה זו מאפשרת את הגמישות הרבה ביותר.
זוכרים את הכתבה " רדופים רוחות עבר של דיסקים קשיחים"? השבוע הוכחנו כי גם בישראל היכולת לשחזר מידע אחרי שמישהו מאוד התעקש להשמיד... היות והמקרה נדון בבית משפט, עדיין לא נוכל לפרסם פרטים. מבטיחים לעדכן אתכם כאשר האיסור יבוטל.
המציאות המדומה (Virtual Reality) הייתה אמורה להיות עסק חם. למען האמת, המשפט הנ"ל נכון לתקופה שלפני 7 שנים... משום מה היא מתה, או יותר נכון מוטלת לה אי שם חסרת הכרה. מהי מציאות מדומה ? מציאות מדומה הינה "עולם" או יותר נכון סביבה תלת ממדית הנשלטת על ידי המשתמש. מציאות מדומה יכולה לשמש למטרות רבות כגון טיול וירטואלי במודל תלת מימדי של מבנה כלשהו. למרות ההנחה, שהתבררה כמוטעית, שמציאות מדומה היא הדבר האמיתי שכן היא מייצגת סיטואציה המוכרת לאדם, נכון להיום המציאות המדומה היא נחלתם של משחקי הוידיאו בלבד. השוק המסחרי שעשה בעבר שימוש במציאות מדומה למכור דירות ובתים, מעולם לא השכיל לעשות שימוש נרחב בה.
שני סוגים של מציאות מדומה קיימים, הראשון הוא הפשוט ביותר והוא בעצם תמונה פנוראמית בתוכה מסתובב המשתמש ועליה ניתן להגדיר "נקודות חמות" (hot spots) – טכניקה זו נקראת quicktime VR והיא תוצר של Apple. המציאות המדומה המורכבת יותר הינה עולם תלת מימדי שנבנה מאובייקטים תלת ממדיים במרחב ומאפשר למשתמש לנוע בתוכו (דהיינו למקם את המצלמה, היא העין שלו בכל פעם מחדש) או לשלוט ולהניע אובייקטים. שפת ה- VRML נבנתה כדי לאפשר יצירת אתרים תלת ממדיים במציאות מדומה על האינטרנט אך היא כשלה במקום בו כשלו טכנולוגיות רבות: רוחב הפס לא אפשר העברת מידע בכמות גדולה כל כך לצורך עיבוד. גם כוח העיבוד של המחשבים בעבר לא ענה לדרישות המציאות המדומה והתוצאה: אתרים כבדים איטיים ומעצבנים. על מנת להאיץ את התהליך, המודלים התלת ממדיים והן הטקסטורות שהולבשו עליהן הופשטו. התוצאה: אתר קצת פחות איטי אך הרבה יותר משעמם. דווקא היום שהמעבדים חזקים ורוחב הפס גדול, המציאות המדומה כמעט ולא קיימת, ויש לכך הסבר די פשוט. לא קל לייצר מציאות מדומה. בניית עולם תלת מימדי דורשת תכנה שברוב המקרים יקרה ותמיד מסובכת, התהליך הוא תהליך שצריך לדעת אותו, מדובר בגרפיקה תלת ממדית וכללים מורכבים. גם אם התכנה נראית לכם פשוטה כמו ה- TrueSpace של Caligary תהליך העבודה הוא תהליך מסובך וארוך. אבל... המציאות המדומה יכולה להתאים לצרכים עסקיים רבים, ולא רק למכירת בתים ודירות. תארו לכם אתר קניות, שנראה ממש כמו הסופרמרקט שלכם, בו אתם יכולים למשוך מהמדף מוצר ולהכניס לסל הקניות שלכם. מה דעתכם על שיעור נהיגה בסימולאטור על האינטרנט, או בניין משרדים בו אתם נכנסים למשרד על מנת לנהל שיחה (קול וידאו או טקסט, זה כבר לא משנה) עם האדם לו הזדקקתם. ה- quicktime VR היא טכנולוגיה הרבה יותר פשוטה, שבעצם מבוססת על אותו עיקרון אך מוגבל ביותר: קח צילינדר חלול, הלבש על הדופן הפנימי שלו תמונה פנוראמית והגדר נקודות חמות (או לינקים אם תרצו) על חלקי התמונה. עכשיו הצב את המשתמש בתוך הצילינדר והוא ינוע בתוכו (תנועה סיבובית כדי לראות את כל חלקי העולם או קדימה ואחורה להתקרב אל חלקים מסוימים בתמונה או להתרחק מהם). עוד פרטים אודות VRML ניתן למצוא ב- http://www.vrmlworlds.com
המוות הזמני של ה- VRML יצר מצב שדפדפני VRML רבים אינם מתאימים לדפדפנים הקיימים ולא עודכנו על מנת להתאים למערכות הפעלה החדשות. התכנה היחידה שמצאתי שתומכת במלואה גם במוזילה וגם באקספלורר בגרסאותיו האחרונות היא הקורונטה שניתנת להורדה חינם מאתר החברה: www.parallelgraphics.com עולמות VR תוכלו למצוא בכתובת מעליה כולל הרבה חומר בנושא. לגבי ה- QTVR מצטער הנ"ל כבר ז"ל סופית.
זהו רבותי, הרמתי ידיים, קפצתי אגרופים ואני יוצא למלחמה רשמית. ביום חמישי האחרון נפגשתי עם נציג ישראלי של קרן הון סיכון (השם שמור במערכת). היות והפעם הוזמנתי לאחר שהנ"ל קרא את כל החומר על המוצר, וכתב לי שהוא מעוניין, הנחתי שהכול יהיה פשוט יותר. נגררתי מירושלים להרצלייה עם המוצר להדגמה. מצאתי את עצמי עומד מול בחור צעיר שבילה זמן מה בעולם (לדבריו), שחצן, שלא פיתח או מכר דבר בחייו. שבמקום להתעניין תקף אותי. הפגישה נמשכה עד לנקודה שבה איבדתי את סבלנותי. לא רוצה לא צריך, אבל אל תבזבז את זמני! הבעיה עם כל הענף הזה הוא חוסר כבוד... לאלו שמסוגלים להעלות רעיון, וגם להביא אותו לידי ביצוע, לאלו שמוכנים להשקיע את זמנם ומרצם (ולא כספם של אחרים), השחצנות, והגישה ש...בעל המאה הוא בעל הדעה ובעצם כל ענף ההיי-טק בארץ הוא שלהם ובבעלותם - לידיעתם, אנחנו מנהלים אותו, ורק אנחנו. אני משוכנע שבין קוראי ישנם כאלו שעברו לפחות פעם אחת את החוויה המתסכלת הזו. אז רבותי הגיע הזמן שנשים לזה קץ. רוצים פגישה? שלמו... 4 שעות העבודה אותן בזבזתי כדי למצוא את עצמי מותקף כך שוות כסף. תיאורטית, קרנות הון הסיכון זקוקות לנו בדיוק כמו שאנחנו זקוקים להן. מדוע שלא ישלמו על הזמן שלנו? הם, הכלכלנים הכושלים, מצפים מאיתנו האנשים הטכניים להכין ניתוחי שוק שאף פעם לא מספיקים להם. שיטרחו קצת, נשלח להם תקציר מנהלים על המוצר, תבדקו אתם את השוק, תעלו אתם רעיונות לשיווק, תעשו אתם את מה שאתם אמורים להיות טובים בו. אל תבזבזו את מעט הזמן והכסף שיש לנו! תבואו אלינו, אל תגררו אותנו אליכם, כך גם תחסכו כסף... אתם מקבלים משכורת ממישהו: תעבדו בשבילה.
הניסיון הרב שרכשתי בעבודה מול לקוחות הזקוקים לתמיכה, הביא אותי להכרה שרובינו בעצם חיים על ענן (אם תרצו בתוך בועה). אני משוכנע שכל אחד ואחד מאיתנו, אנשי המחשבים, מתפקד כטכנאי משפחה full time job. אצלי מדובר בתמיכה של 24 שעות ב- אשתי, חמי, חמותי, אבי, אחי, ביתי ואפילו גרושתי, ואינני מקנא באלו שיש להם משפחה גדולה יותר. כל הללו (פרט לבתי בת ה-11) נחשבים בעיני כמשתמש הסביר, היינו אלו שזקוקים למחשב לעבודתם ולתקשורת אך אין להם מושג ולו הקלוש שבקלושים אודות איך הוא פועל. העבודה מול המשתמש הסביר עלולה להיות מתסכלת בצורה בלתי רגילה ומסוגלת להרוס מערכות יחסים טובות וקרובות. הדרך הטובה ביותר שמצאתי להתמודד היא לשחרר את הידע שהצטבר אצלי בצורת יישומי עזר למשתמש. הספר בנושא וידאו דיגיטאלי היה הראשון (חסך לי מאות שעות תמיכה בחודש). המדריך ללינקים לנושא וידאו דיגיטאלי פתר אותי מהשאלה "איזה תכנה אתה ממליץ והיכן ניתן למצוא אותה?" המילון למונחי מחשב זכה להדים אדירים ויש לו כבר למעלה מ-7000 משתמשים. שלושה פרויקטים נוספים אותם התחלתי אמורים לפתור למשתמש הסביר בעיות קריטיות בעבודתו: האינטרנט, טיפול בתקלות, וחיסול וירוסים ידני. הפעם סביר להניח שהללו יהיו מסחריים. בעולם ישנם למעלה מ- 800 מיליון גולשי אינטרנט... מתוכם אולי 20% מבינים באמת מה זה אינטרנט, רק 5% מהם מסוגלים להתמודד עם תקלות מחשב ואולי 2% מכל ה- 800 מיליון הללו (סביר להניח שהרבה פחות) מסוגלים להסיר וירוס בצורה ברברית ידנית.
אנחנו טורחים ועמלים על יישומים ותכנות, גיבויים ומערכות הגנה ומיעדים את רוב המוצרים למשתמשים שיתקשו להפעיל אותם. אנחנו שוכחים את כל השאר. אבל לאט לאט חודרת ההכרה שמן הראוי לא רק לכתוב יישום, אלה גם להקל את השימוש בו. לאחרונה פנתה אלי חברה בהצעה לבנות לה יישום עזר ללימוד ההתקנה והשימוש בתכנה שלה. הסקר שלהם אמר "המוצר יוצא מהכלל אך המכירות יגדלו ב- 50% ויותר אם המשתמש הסביר ידע מה לעשות עימה". כל הפעילות שלי נעשית ללא מימון, בעיקר בגלל שכולם טורחים למכור לארגונים (גישה מאוד ישראלית של למכור הרבה ובמכה אחת) ולכן לא יטרחו להשקיע ביישומי משתמש. די מוזר בהתחשב בעובדה שהמשתמש הסביר הוא הרוב המכריע ובגדול מאוד.
במעריב של סוף השבוע האחרון כתבה נורית קדוש קטע מאלף לגבי רשתות שיווק, השוואת מחירים, תחרות ומתחי רווחים. בכתבה שוב בולט העניין הישן: רשתות או חנויות אלו או אחרות מושכים אותנו אליהם עם פיתיון של הוזלת מוצר זה או אחר. הלקוחות, אשר ברובנו עונים על פרופיל הצרכן הישראלי הממוצע, נגררים לרכוש באותו מקום את הסל כולו-שבסופו של דבר מחירו אינו נמוך (ובד"כ גבוה) מרשתות מתחרות. בתחום מערכות המידע, נתקלים כל הזמן במספר סוגיות עם בעיות מקבילות: ● לקוחות רבים שלנו מתלבטים שבין העסקת כוח אדם עצמי לטיפול במערכות מידע, לבין העסקת חברת מיקור חוץ. ● לקוחות הסובלים משיבוש, מזליגה או מאובדן מידע, מתייחסים לעניין כמקרה חד פעמי, פונים לספקים הזולים ביותר ואינם מקדישים מחשבה לטיב, לעלויות הנלוות (כגון זמן השבתה), או לכשל פתרונות המניעה שהיו בידיהם בעת קרות המקרה. ● מחלקות IT רוכשות פתרונות מחשוב במבצעי הוזלה, מבלי לחשב את עלות התחזוקה האמיתית, תוספות, ואורך חיים צפוי לאותם הפתרונות ● ארגונים משקיעים הון עתק בפתרונות מחשוב מתוקשרים, ושוכחים להתאים להם סביבה פיזית נאותה. עניין ניהול, אחסון, זמינות, שרידות ועלות ההגנה על המידע ומערכותיו קשורים ביניהם בקשר אמיץ. לפעמים כדאי להזמין את מנהל הכספים לישיבה במחלקת IT. הוא ישתעמם קצת בהתחלה, עד שיבקש להבין את ההיבטים הפיננסיים. אינטראקציה דינאמית בין היד השומרת על הארנק, ליד המזיזה את העכבר (ולאצבע הלוחצת על ה"Enter") מקנה סיכוי סביר לקבלת ההחלטות הנכונות. בצ'יף נשמח לקיים אתכם פגישות משותפות למנכ"לים, מנהלי כספים ומנהלי מערכות מידע, כדי להסתכל ביחד על הנכס העיקרי של העסק כמכלול הטעון שיפור והוזלה.
יהודי אמריקני חביב עלינו טוען כי 'לופטגשפטן' זו המילה ביידיש ל-"וירטואלי". בתערוכת המחשבים בשבוע שעבר הכרנו יהודי אחר שכך קרה לעסק שלו. כמו כל דבר אחר, יש דברים שנראים לנו בנאליים עד שמזדקקים להם, או עד שמישהו חכם מראה לנו אחרת. קחו למשל את עניין הלבנים החלולות בבנייה, בהן יש לאוויר, או לרווח שבין-לבין, חשיבות רבה ותפקיד מוגדר. גם העוסקים בטכנולוגיית RFID התחדשו החודש בפטנט בו מעורב האוויר, כלומר המרווח. נוזלים ומתכות בד"כ מפריעים להפעלה תקינה של תגי זיהוי באמצעות תדרי רדיו. רשתות שיווק, וגם הצבא האמריקני נתקלו בבעיה בתיוג של מיכלים או חלקי מתכת, ושל אריזות המכילות נוזלים. במקרים אלו קיימות הפרעות בעבודה עם תדר ה- UHF 866/868Mhz הנושא את תעבורת המידע בין שבב ה-RFID והקורא. התיוג של אריזות המכילות מתכות ונוזלים נחשב בעיתי לתיוג מסוג זה. תאגיד בינלאומי יצא עם פיתרון חדשני לבעיות הללו. "הראש היהודי", הייה אומר סבא, והפעם גם היה צודק. מדובר בתאגיד Paxar; למרות שצליל שמו לא מסתדר עם שום עדה יהודית מוכרת, Paxar נוסד בארה"ב בסוף המאה ה-19 על ידי יהודי פליט אירופה (Leon Hershaft), הפך במהרה לאימפריה משפחתית, ולאחר מכן לחברה ציבורית. לאורך השנים עסקו שם בשיטות מתקדמות של אריזה ותיוג. הרעיון שפותח ב-Paxar נקרא SpaceTag, ומשמש באוויר כמרווח בין התג והמוצר שיש לסמן. האוויר נמצא בשכבת ספוג של 3-8 מילימטר שבין שבב ה-RFID לבין המדבקה. עובי שכבת ה"אוויר" הנדרשת תלויה באופי החומרים והסביבה הספציפית. את התג עם אוויר אפשר להדביק למוצרים לפני או אחרי תהליך העטיפה, ולכן הוא אידיאלי לשימוש בצורות שונות של משלוחים. נכון כי אם התג המיוחד נלחץ, יוצא האוויר מריפוד הספוג, אבל ברגע שהלחץ מפסיק, הספוג הגמיש מקבל חזרה את צורתו ושכבת האוויר ממשיכה לתפקד כנדרש. אין ספק כי RFID הוא אחד הנושאים החמים השנה.
"RFID (Radio-Frequency Identification) is one of the fastest growing sectors of today’s radio technology industry. The number of companies involved in the development and sale of RFID systems is constantly increasing. In 2000, global sales of these systems were approximately $900 million (US). Predictions for 2005 are in the region of $2.65 billion (US) [RFID Hand Book, 2nd Edition, Klaus Finkenzeller, Wiley & Sons, 2003]."
Spyware - תוכנת ריגול יישומים (תוכנות וקבצים) המתחבאים בדיסק הקשיח של המחשב האישי ללא ידיעתכם הישירה. תוכנות אלו מאפשרות לפורצים ולמפרסמים לעקוב אחר כל פעולה שלך, הן במצב מקוון וגם במצב מנותק מהאינטרנט. הם מסוגלים לברר אילו אתרים הנך מבקר/ת, לקרוא את מסרי הדואל שהנך שולח או מקבל, את שיחותיך בתמסורת המידית (MSN, ICQ, וכו'), ואת כל הסיסמאות שלך. אצל מי שמשתמש בשיטת dial-up כדי להתחבר לאינטרנט, ניתן באמצעות spyware להעביר לחשבונו הוצאות של מספרי טלפון אחרים...
Adware - תוכנת פרסום בד"כ מדובר בתוכנת חינם הנתמכת כספית על ידי מפרסמים, נחשבת למזיקה ולמעיקה על מערכת המחשב. היא מותקנת בדיסק הקשיח של המחשב האישי באמצעות פרסום באינטרנט. התוכנה מציפה אתכם בחלונות שנפתחים בפתאומיות. תוכנות אלו אחריות לכך שלעיתים מופיעה על ה-desktop או בתפריט האתחול צלמית שהמשתמש אינו מכיר. או שמתחברים לאינטרנט כדי לגלות שדף הבית הנבחר הוחלף. גם סרגלי החיפוש שלהן מתחילים להופיע בכל דף שהגולש מבקר. תוכנות אלו אף מסוגלות לסנן את התוצאות בחיפושי Google כדי שתראו רק מה שמעניין את המפרסמים שתראו.
מן הזווית הפיננסית מושג האחסון השתנה בשנים האחרונות, והועבר מסעיפי ההון לסעיפי ההוצאות. הדרך היחידה שמצאו עד כה המומחים לצמצם את ההוצאות הללו היא שליטה בעלויות התחזוקה. פירוש הדבר כי הגבול בין התהליכים והמדיניות חוזרים הופכים מטושטשים ואף שרירותיים. המעבר מנֵטֶל הון לנטל תפעולי מהווה שינוי מרענן מפרספקטיבת הכשירות בארגון. המידע נשמר בסביבה הרבה אחרי השימוש המידי שלו. בניהול ההיבט הזה דווקא הושגה התייעלות. אבל יש כאן עניין שפעם לא היה קיים, של יכולת ניהול מידע לאורך זמן או לפרקי זמן ארוכים. היחס בין מחיר לביצועים בניהול האחסון הוא אולי הגרוע מכולם בימינו. קיים מרווח משמעותי בין מחיר לביצועים, אותו יש עדיין לחצות.
כבר ברור לכול כי הצורך במודיעין עסקי הולך וגובר בעבור כל משתמשי האפליקציות הארגוניות, הן מסיבות כלכליות והן בעקבות דרישות רגולטוריות. המודיעין העסקי ותורת הניתוח על ידי תוכנה (analytics) של מידע לגבי אזורים פונקציונאליים מסוימים (שיווק, מכירות, נכסי דלא ניידה, וכו') הלכו יחד עם ה- ERP (Enterprise Resource Planning) מהרגע שצץ לראשונה ראיון האוטומציה העסקית באמצעות מערכות מידע, בשנות ה-'60. קורה שבמערכות ERP מסורתיות מספר פעילויות פיננסיות ותפעוליות מאוגדות כדי לצור תהליכים מלאכותיים עם דמיון קלוש לתהליכים העסקיים האמיתיים. דבר נפוץ הוא שמשתמשים מרגישים כי מערכות אלו מונעות גישה למידע חיוני, הנשאר נעול במערכת ללא תקווה. עסקים קטנים ובינוניים SMB מתקשרים בד"כ עם כל מה שזמין, לא יקר, וניתן ליישום ללא מאמץ למידה גדול מדי. רוב הפתרונות למגזר הזה קשורים ל-Excel של מייקרוסופט או לגיליונות דומים. לפעמים הם כוללים כלי דיווח משובצים בחבילות אפליקציה. Excel נחשב הכלי האנליטי המקובל ביותר בעולם, ואף מוצר תחרותי ומחסום להכנסת פתרונות של מודיעין עסקי, מהסיבה הפשוטה שהוא נמכר יחד עם כל חבילת אופיס, שהיא מרכיב סטנדרטי של מיליוני מחשבים שולחניים, אישיים ותאגידים. מעבר לכך, כמעט כל אחד מכיר את Excel, יש משתמשים שהפכו למומחים ולאמנים של הגיליונות, והתוכנה מתאימה יפה לצרכים של הדמיה, הפעלה, פרסום ושיתוף של מידע. עסקים קטנים ובינוניים רבים אינם מעוניינים להשקיע סכומי כסף רציניים בפתרונות מודיעין עסקי, אשר את תכונותיהם המלאות הם ינצלו במלואן רק אחרי שיגדלו. יחד עם זאת, לא תמיד כדאי להם לדבוק לאורך זמן בחבילת הדיווח והניתוח הבסיסית המוטמעת בפתרון הנהלת החשבונות או גומחה ארגונית אחרת Pivot Tables הם הדיווחים האינטראקטיביים המסכמים ומנתחים את המידע כגון רשומות מסד נתונים ממקורות שונים, כולל זרים ל-Excel, ו- Pivot Charts הם תרשימים המאפשרים ניתוח אינטראקטיבי של מידע, בהם המשתמש יכול לשנות את התצוגה של המידע, לראות רמות שונות של פירוט, ולסדר מחדש את התרשים על ידי גרירת שדות ועל ידי תצוגה או הסתרת פריטים בשדות. הנגישות ל- PivotTables ול- PivotCharts והיכולת לטפל במידע בזמן אמת הגדילו את הפוטנציאל של Excel בתור ממשק משתמש אנאליטי ליישומי SMB רבים. עוד יתרון הוא יכולת האינטגרציה של Excel עם שירותי הניתוח של שרתי SQL, אשר מסד הנתונים שלו נע כלפי מטה בסולם לקוחות היעד, ומגיע, יותר ויותר לעסקים הקטנים והבינוניים. אי לכך, די מפתיע לאחרונה למצוא כלים של מודיעין עסקי וכלים אנאליטיים מבוססים Excel המתגברים על אפליקציות מובנות של יצרנים רבים. הם מהווים אלטרנטיבה קבילה לעסקים הקטנים והבינוניים, היות והם קלים להתקנה, מדברים עם התפריט, מערכת ה-help, גיליונות עבודה ודפוסי עבודה של Excel. עלותם לא גבוהה, וניתן להוסיף אותם אחד-אחד (לפעמים אף מספיק להוריד אותם מהאינטרנט). מאידך, יצרני פתרונות מודיעין עסקי המציעים תוספי (CPM (Corporate Performance Management לארגונים גדולים, מכוונים ללקוחות שיכולים לשלם רישיונות שמחירם גבוה כתוצאה מחישוב על פי מספר המשתמשים. מחיר זה חייב לממן את מודל השיווק והמכירות היקר (ראה דוגמה של יצרני האנטי וירוסים הגדולים, למשל) וגם את הפיתוח העתידי של המוצרים -שלא כל הלקוחות בכלל יצטרכו.
הקלק על התמונה...
מבצע הלבנה עד סוף יולי (הקלק בלבן של העין)
ה-BOS מסתכל לכם בלבן של העין
שיתופי פעולה פנייה של עמית מנדלזון למומחים בתחום מערכות המידע
"לאחרונה פגשתי שני אנשים שהבינו... יש עבודה לכולם ואין צורך להילחם. ההפך הוא הנכון. שיתופי פעולה הם הפתרון לכולנו. לא פעם נתבקשתי לבצע עבודה שהייתה מעבר ליכולתי (זמן, יכולת טכנית, או תנאי תשלום). דחיתי אותה או העברתי אותה הלאה. כולנו נתקלנו בכך ולכולנו היה קשה לוותר על עבודה. הרי לכם חזון...
מאגר של אנשי מקצוע, שמסייעים אחד לשני, שמעבירים עבודות למנגנון שמעביר אותם בין אלו המסוגלים לבצע אותן. לא מתאים לך תנאי התשלום שדורש הלקוח? אולי לאחר הם כן מתאימים. אין לך זמן לבצע זאת? אולי לחברך יש. וכן הלאה.
כך נוכל קבוצה של בודדים להתמודד מול חברות גדולות, כך נוכל להשאיר "בבית" עבודות ואולי אפילו לקבל קצת אחוזים של עמלה. כך נוכל לקבל פרויקטים גדולים שבדרך כלל אנחנו מתקשים להתמודד עימם, כך נוכל לגשת למכרזים כקבוצה.
אז אם אתם, עצמאיים, חברות קטנות, סתם אנשי מקצוע.. הצטרפו אלי, אין לנו מה להפסיד. כבר היום מתבשלים אצלי כמה פרויקטים שאתקשה להרים ללא שיתופי פעולה ובטוח שגם לכם".
בעקבות פרסום הכתבה "Linux וביטחון" לפני שבועיים, כתב לנו אלי בקר:
"מבלי להיכנס למלחמה "מי יותר בטוח" לינוקס או Windows, לעצם הרעיון שמועלה בה, הרי שבעולם הגלובאלי של היום בו למיקרוסופט, לסיסקו, לסאן, לאינטל, לאורקל, לסאפ ולעשרות חברות אמריקאיות מרכזי פיתוח במקומות שונים בעולם, אין ולא תהיה יכולת לארגון כלשהוא לפקח על קוד המקור ברמה כזאת שלא יוחדר בו קוד עוין כזה או אחר. לשם כך משרד ההגנה האמריקאי הצטרך לפתח בעצמו מערכת הפעלה, בסיסי נתונים, אפליקציות וחומרה וזאת על ידי אנשים מתוך המערכת הביטחונית."
(תודה אלי!)
תגובה:
ב-שבוע שעבר פתח ה- FBI מעבדה פורנזית ומרכז הדרכה שתקרא IWRCFL, או: Intermountain West Regional Computer Forensics Laboratory, המוקדשת כולה לבדיקה של ראיות דיגיטאליות בחקירות פליליות מקומיות, אזוריות ולאומיות. ההודעה לעיתונות מופיעה באתר: fbi.gov
FBI
בעיות באלקטרוניקה
תקלות במנגנונים האלקטרוניים המפעילים את הדיסקים הקשיחים בד"כ קשורות ללוח הבקרה שלו. המחשב יכול להיפגע מקפיצת מתח החשמל (spike) או ממכת חשמל הממוטטת את לוח הבקרה של הדיסק הקשיח, מה שלא מאפשר ל-BIOS לזהות אותו. לחלופין, הבעיה יכולה להיות קשורה לתוכנה המוטבעת בחומרה (Firmware), כמו שיבוש של המיקרו-קוד בלוח הבקרה של הדיסק. תקלה מסוג זה מסוגלת להופיע עם מגוון סימנים התלויים בסוג הדיסק וחומרת הבעיה. בכל דיסק יכולה להופיע בעיה אלקטרונית, וברוב המקרים המידע שעל גבי הדיסק לא יפגע, עם סיכוי שחזור של 100% של המידע.
לאורך השנים ראינו תקלות שנחשבו "קלאסיות" לסוגים מסוימים של דיסקים, כמו למשל סדרות ה- MPG ו-MPF של Fujitsu (יש המדווחים על תקלות דומות בסדרת ה-MHN לניידים מאותו יצרן). כנראה שכתוצאה מפגם בייצור, הדיסקים הללו נהגו לעבוד ללא כל בעיה עד שברגע מסוים הם פתאום הפסיקו להגיב. ה-BIOS לא זיהה אותם, או לפעמים היה מזהה בהם מידע חסר פשר. לפעמים הופיע הודעת שגיאה על Disk Boot Failure, וגם את מערכת ההפעלה לא ניתן לאתר.
מדי שבוע אנו פוגשים טכנאים מנוסים המעיזים לטפל בבעיות הנראות להם פשוטות, כמו למשל החלפת לוח הבקרה במקרה של תקלה, בלוח אחר של דיסק תקין. הבעיה היא שיצרנים רבים מקדישים לוח בדגם מיוחד לדיסק מדגם מסוים. בלוחות רבים נשמרות טבלאות נתונים ייחודיות לדיסק המסוים. פעמים רבות כי החלפת לוחות האם בדיסקים אלו מסוגלת לגרום לאי-נגישות של מידע שעד לרגע ההחלפה היה ניתן לשחזר.
מחיר אחיד נניח שרופא השיניים היה מציע לכם עסקה: מחיר אחיד לכל טיפול - סתימה, כתר, יישור, השתלה, ניקוי אבן או עקירה. הייתם מסכימים? הלא סביר להניח כי בעבודות הפשוטות, שעלותן חצי שעת עבודה וכמה מיליגרמים מילוי, היה הרופא מרוויח. ואילו בפרויקטים המורכבים, הכרוכים במספר ביקורים, צילומים, תשלום למעבדת שיניים וכו', היה הרופא מפסיד. מחישובו של כל רופא שיניים שפוי היה מסתמן כי על מנת לבטח את עצמו נגד הפסדים במקרים המסובכים, יהיה עליו להעלות את המחיר האחיד מעל המחיר האמיתי של מילוי חור קטן עם סגסוגת. תתפלאו, אבל יש בארץ ארגונים, אפילו ציבוריים, המתפתים לקבל עסקאות "מחיר אחיד" מספקי שירות בתחום שחזור המידע. או שאנשי הרכש שלהם לא משלמים אף פעם לרופא השיניים, או שמוכרים להם שן שום בתור שן זהב.
השפלת עיניים ידידה שלי הייתה תמיד אומרת: "לעיניים יש עפעפיים שאפשר לעצום, לפה שפתיים שאפשר לסגור, אבל לאוזניים הטבע לא נתן כל קרום או שריר, איבר או תוספת שתאטום אותם. ומי אני שאלך נגד הטבע?". בהתאם לאותה אמירה, לא התאמצתי להלחם בטבע (האנושי)...והמשכתי להקשיב לשיחה לא-לי... שמעתי את אחת הבנות מספרת שהוא לא הסתכל לה בעיניים. מי לא הסתכל, ולמה? לא היא האדם, ולא סביבת העבודה שלה המקום לאינטריגות, תככים, "ברוגזים" ושאר תסבוכות בין אישיות. הסתבר שלקוח חדש הביא דיסק קשיח תקול לשחזור מידע במעבדה. הדיסק התקבל ונבדק לפי כל הנהלים, מקור התקלה אותר, וכרגיל נמסרה הצעת מחיר לפונה. המחיר לא התאים למזמינים, הם שילמו את מחיר הבדיקה בלבד, והלכו לדרכם עם הדיסק. כעבור זמן חזר הלקוח למעבדה עם אותו הדיסק בדיוק. מול השאלה "האם פתחתם את הדיסק?" הוא השיב בשלילה הססנית, ומבלי להרים את העיניים. חבל, פשוט חבל כל כך! בבדיקה החוזרת הסתבר כי הדיסק נפתח בתנאי סביבה בלתי מתאימים. על הפלטות התנוססו תביעות אצבע וגרגרי אבק. מכל תקלה ניתן לשחזר מידע, אבל התערבות בלתי מקצועית מייקרת את העבודה ומקשה על השחזור. במקרה זה הסיכויים ההתחלתיים הטובים לשחזור המידע סוקלו על ידי הפתיחה ה"פיראטית". עכשיו, כדי לסיים את העבודה בהצלחה היה צורך בתהליך ארוך ומורכב, שעלותו הרבה מעבר לתקציב של אותו לקוח. בסופו של דבר, שילם המזמין שתי בדיקות, ולא קיבל את המידע שלו בחזרה. מסקנה: לא צריך להיות פסיכולוג כדי לשחזר מידע, אבל אם לא מסתכלים לך בעיניים יש סיכוי שתעבוד לשווא.
רודפים אותי ZDNet פרסמו הזהרה שמקורה ביצרן אנטי-וירוס: כבר לא התור של ה- Worms אלה של ה- Bots להיות עכשיו בכותרות. (עליה של 63% במחשבים הנגועים ב adware, spyware וגם bots, כמובן, חלה מתחילת שנה זו - לעומת שנת 2004 כולה) bots הם זחלי זבובים, המתפתחים בתוך גוף חי. יפה מצדם של אנשי האבטחה הפגנת הידע האנטומולוגי הזה...כי הלא תוכנת ה- bot מותקנת במחשבים השייכים לרשתות המכונות "זומבי" (חי-מת!) . המחשבים החשופים נדבקים משרתים המחזיקים חדרי צ'אט ורשתות שיתוף קבצים. פורצים מסוגלים לנהל מרחוק רשת של מחשבים נגועים ב-bot ולשגר ממנה התקפות על אתרי אינטנרט, לשגר דואר זבל, או לגנוב מידע... אז היה לנו תולעים, סוסים טרוייאנים, רימות, וירוסים באופן גנרי, וירוס Anthrax הוותיק, עלוקות, ומה עוד?. האם כותבי קוד זדוני למיניהם יודעים שעדיין אפשר להמציא קרציות, פרעושים, תולעי סרט, נמטודות, בבזיות, טרמיטים, צרעות, כינים (כיני ראש ומנדבושקעס), זבובי חול ולהישמאניות, ג'יארדיות, קריפטוספורידיות (שם יפה לנגע הקשור להצפנה...נכון?), ומה לא... בשביל מה שיניתי את עיסוקי? -החולירעות רודפות אותי.
Random Access
ההסבר הפשוט ביותר שמצאתי לשאלתה, היה כדלקמן: "נניח שאת רוצה להגיע לגן הציבורי בשכונה שלנו. את צריכה ללכת לאורך הכביש עד שאת מגיעה לגן הציבורי. למי שגר רחוק יותר, יש יותר ללכת. זה כמו לגשת לקובץ על גבי הסרט בטייפ המגנטי". "אבל נניח שאת גרה בשכונה החדשה של מערב ראשון, בה כל הבתים בנויים במעגל סביב הגן הציבורי...לא משנה באיזה מכל הבתים הללו תגורי, רק תצטרכי לצאת מהדלת וכבר תהיי בגן הציבורי. זה כמו לגשת ישר לקרוא קובץ בדיסק קשיח, או בדיסק אופטי." יש להודות כי המטאפורה סחפה אותנו, והמשכנו להשוות: "בדיסק הקשיח המודרני הראשים כמו המכוניות, חונים מחוץ למעגל, כדי לא לפגוע בילדים (בשטח המגנטי)". וכן הלאה...עד שמערכת ההפעלה קראה לנו לארוחת ערב.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.
