"Many of the quests for status symbols-the hot automobile, the best table in a restaurant or a private chat with the boss are shadowy reprises of infant anxieties".
..." The larger office, the corner space, the extra window are the teddy bears and tricycles of adult office life."
הסטטיסטיקות שלנו מראות כי אתם מתחילים לחזור מהחופשות והמילואים, ושבים לעיין בשורות שלנו. טוב לצאת מהשגרה וטוב לשוב לשגרה של יצירה והתחדשות מתמדת. מי שירצה לדעת מה היה בשבועות האחרונים מוזמן, כמו תמיד, לדפדף אחורה באמצעות הקישורים אשר בפינה הימנית העליונה מעל "פרופיל חברה".
"תוצאות הפירמוט אינן דבר פשוט" - "מחיר הפירמוט לא תמיד פעוט" זכרו את החרוזים. בהמשך הגיליון תראו עד כמה הפרמוט נעשה נפוץ, כמו סכין בכיס של ילדי בית הספר. לפני זמן מה הביא לקוח עסקי למעבדה את המחשב בו עובד מנהל השיווק שלו, בחור צעיר ומלא מרץ. בעקבות בעיות בלתי ברורות (המחשב עבד לאט, אולי וירוסים...) מישהו החליט לפרמט את הדיסק, ועשה זאת מבלי לבדוק אם הגיבויים הקיימים היו עדכניים. רופאים טובים אומרים אמת. כפי שלא סביר לנו להאמין למרפאים המכריזים על 100% הצלחה בטיפוליהם, גם משחזרי מידע המתפארים בהצלחה גורפת ומוחלטת, מעוררים בנו תהיות. במעבדה להצלת נתונים ניתן להפוך את תהליך הפרמוט ולהחזיר את המידע הבלתי נגיש עקב אותו תהליך. אבל, לא תמיד יחזור המידע תקין או במלואו. במקרה של לקוח זה, הצליחו אנשי המעבדה להחזיר כ-75% מנפח המידע של הדיסק. בעבור השאר, היו חייבים להיכנס לתהליך ארוך ויקר של "חפירה ארכיאולוגית", אותו לא עלה בידי הלקוח לממן. "75% טוב מכלום", ניחם את עצמו בעל העסק... אבל, לצוות המעבדה היה מאוד לא נעים להסביר לו כי שלושת רבעי המידע שהם שלפו, היה לרוב מורכב מקבצים גראפיים ושל ווידאו, ובהם תיעוד של עלמות צעירות ובלתי מרוסנות משילות מלבושיהן וכו'... הקבצים של אופיס, הצעות מחיר, טבלאות אקסל, אנשי קשר של אאוטלוק ויומן פגישות תפסו נפח יחסית קטן בדיסק הקשיח...ודווקא אלו היו בחלק הבעייתי!
לבחור הצעיר, כללי צאן ברזל: ● מחיקה ופירמוט הם כן פעולות "מסוכנות" אבל לא מהווים דרך בטוחה להשמדת מידע. ● מידע מגובה הוא לא ביטוח לשחזור בטוח- מידע משוחזר הוא הערבות היחידה לשחזור וודאי.
לבעל העסק, טכנאי מחשבים או מנהל הרשת, המלצות: ● גיבוי זה לא הכול: שחזור זו החכמה. ● חובה להחזיק בכל עת עותק עדכני משוחזר. ● אתם לא חייבים לגבות את כל תכולת הדיסק - לרשותכם פילטרים המסננים את סוג הקבצים אשר ברצונכם לגבות. וזה, בנוסף לכך שתכניסו להגדרות הגיבוי את המידע (ספריות) החיוני לכם.
יצרן הדיסקים הקשיחים Maxtor ייצא בספטמבר בקמפיין פרסומי המכוון בעיקר להגברת המודעות לגיבויים בארגונים קטנים ובינוניים. בבית ספר לשיווק היו מסבירים שזה קמפיין הגברת המכירות לפלח שוק עצום, המורכב מלקוחות קטנים, למימוש פוטנציאל המכירה של דיסקים קשיחים נוספים למי שכבר יש דיסק. אנו כמובן מברכים על היזמה, ומזהירים עם מטאפורה: יצרן המכוניות יכול להמליץ בענייני איכויות רכב, אך לא כדאי שיתעסק עם הדרך הכי טובה להגיע ליעד. שלא תחשבו לרגע כי רכישת דיסק חיצוני לגיבוי מאפשר לכם לעשות "" וללכת לנוח במצפון שקט. המסר הוא: כן לגבות, כמה שיותר, אבל בצורה חכמה, אוטומטית, ובהתאם לצרכים הפרטניים של כל מקרה...למרות שכבר אמרנו היום שאף אחד לא צריך את המידע המגובה -רק המשוחזר!
● בתגובה למאמר האחרון שלי הרי לכם קצת מניסיונו של אבי: "לי יש קרוב משפחה שמשתמש הרבה במחשב. מה זה הרבה? כיון שהמונח "משתמש" נופל על מסוממים וממוחשבים, אז במקרה שלו חבל שהמונח "מנת יתר" תפוס כבר. בכל אופן, מעבר ליישומי אופיס ואינטרנט, כל דבר מצריך טלפון לתמיכה הטכנית החינמית (אני). - "אבי, יש בעיה". - "מה הבעיה?" - "הוא עושה ככה שזה נסגר ואז אם אני לוחץ אז הוא לא עושה את זה". "הוא" זה רק המחשב, אז אני כבר מבין הכול. - "התקנת תוכנה חדשה?" - "זו לא תוכנה, זה מהעיתון". - "מה מהעיתון?". - "היה במעריב אתר כזה שנכנסים ואז יש את תוכנה הזו שאין יותר חלונות קופצים". החלונות הקופצים לא באו מלבד, הם התוצר של הורדת התוכנות בשבוע שעבר, מכל מיני מקורות מפוקפקים. אבל למי יש זמן להיזכר בשבוע שעבר? היום יום שלישי, במעריב יש מדור מחשבים, והנזק היה צפוי מראש. מעניין אם אפשר לתבוע אותם על זה. יש סעיף, בטח, של הפצת אתרי התקנות למשתמשים בלתי זהירים, לא? את הזמן שאני מעביר בהרהורים, הקרוב מנצל לפעמיים ריסט, כניסה במצב בטוח ומחיקת כל הדי-אל-אלים במחיצת התוכנה של החלונות הקופצים. או במחיצת הסיסטם 32. לך תדע. עכשיו "הוא" תקוע לגמרי. - "מזותומרת תקוע?". - "כמו שהיה אז כשבאת עם הדיסק ההוא וסידרת הכול". הדיסק ההוא, יש לו שם. תקליטון ההתקנה של חלונות אקס.פי. עוד לילה ילך על פירמוט והתקנת כל המחשב מההתחלה.
● תוספת משלי. לאחרונה מגיעים אלי אנשים שלמדו מהר מדי את המושג "לפרמט" ועל כל וירוסון קטן שמסתובב להם במערכת הם פונים אלי בבקשה : – למה לא נפרמט את המחשב וזהו ? – בשמחה רק קח בחשבון שפירמוט פירושו מחיקת כל המידע – אבל אין לי גיבוי, תגבה לי. ואני מגבה, גמרתי לגבות, מסתבר שהנ"ל מעדיף את ה- 98 אותה הוא מכיר, עכשיו צריך דרייברים, וידידנו מאלו שזורקים "כל מה שלא צריכים". את השעה הבאה אני מבלה בזיהוי החומרה להורדת הדרייברים שעה נוספת בחיפוש כל הדרייברים על האינטרנט. אני מפרמט, מתקין מערכת הפעלה, מתקין את הדרייברים, מחבר לאינטרנט (לאחר שיחה בת שעה עם המחלקה הטכנית של הספק שלא מכירה כלל את ה- 98). סיימתי! – תתקין לי אופיס – לא מתעסק בזה, יש לי אופן אופיס עם תרצה – לא אני מכיר רק את האופיס – מצטער אין לי, תמצא מקור אחר או חו"ח תקנה הולך ידידנו לחבר שמתקין לו את האופיס ואופס... החבילה כוללת וירוס (בכוונה או לא בכוונה). ושוב מוצא ידידנו את עצמו עם מחשב עם וירוס ו... "למה לא נפרמט את המחשב וזהו?"
בשבוע שעבר נטמעה ויקון בתוך אמבלייז בעסקת מניות שסגרה את אחת החברות הוותיקות בתחום
הוידיאו בישראל. ויקון שרדה הרבה מעל ומעבר להערכתי, היא לא הייתה חברה רעה אלה שעסקה בשוק בעייתי, קשה, ומאוד קשה לשיווק. אמבלייז גם היא מחזיקה מעמד זה זמן רב, רב בהרבה מכל הגיון. אמבלייז התחילה את דרכה כ"גיאו", סחבה שנים רבות בעזרת יחסי ציבור ומשחקים פיננסיים, לא היה לה דבר למכור תקופה ארוכה והעיתונות
פמפמה כל משא ומתן אליו נכנסה. בשלב מסוים עשתה גיאו שינוי מותג וקראה לעצמה אמבלייז. שינוי זה, מתוקשר כיאה וכיאות אפשר לה עוד זמן אויר עד יציאתה לשוק עם הטלפון הסלולארי הישראלי הראשון, שנחל אכזבה קשה. ויקון, לעומתה, התחילה עם מוצר קיים וניסתה לנוע בעקבות הטכנולוגיה המשתנה. שתי החברות עבדו בשווקים קשים ובעיתיים ונכשלו. המשותף לשתי החברות הם הבעלים של אמבלייז – אלי רייפמן, והמנכ"ל של ויקון – יאיר שמיר. הללו ראויים לכל מחמאה על המאמצים הבלתי נלאים להחזיק את חברותיהם עם הראש מחוץ למים לתקופה כל כך ארוכה. יאיר שמיר הוא מנהל מקצועי, אחד הטובים ביותר שנתקלתי בהם, אדם עממי ולא מתנשא עם כריזמה וכישרון. אלי רייפמן הוא פושר שלא בוחל בשום אמצעי על מנת לקדם את חברתו, ולא פעם היה מוכן לשים את המוניטין שלו על קרן הצבי על מנת להמשיך לסחוב את החברה. עסקת המניות מחקה סופית את ויקון אך לא מחקה את זכרה. אותה עסקה בדיוק תחזיק את אמבלייז עוד זמן מה באוויר. לא לנצח, כמובן. הבעיה שתמיד הייתה היא זו שתמיד תהיה, אבל קשה שלא להעריך את המאמצים של שני האנשים הללו.
הוא טוען
תכנות הפוקט פי סי שאני בוחן ומעדכן כל שבוע באדיקות נכתבות ברובן על ידי משוגעים לדבר ולפעמים מיצרים תופעות מוזרות ומצחיקות. כך למשל, התקנתי השבוע תכנה שאמורה להקליט ל- MP3 ולשלוח. כשניסיתי להריץ אותה קיבלתי את ההודעה הבאה "This is not a pocket PC". למה אף אחד לא מספר לי שום דבר?
אני אוהב צעצועים, "כמו כל גבר" תגיד לכם אשתי. לכן אני בוחן כל מיני שטויות ותכנות למטרות שונות ומשונות שרובן לא נוגעות כלל לצרכי. ה- Google Earth היא אחד היהלומים שבכתר, תכנה מדהימה המציגה תצלומי לווין של כל העולם. נכון לא כל העולם מופה כראוי וישראל יוצאת די מוזנחת (עדיין) אבל בכל אופן מדובר בתכנה מהממת שתאפשר לכם לטייל במבט על בערים רבות בעולם ולאתר את מיקום בתי המלון, הרחובות, מגרשי הספורט ומה לא. מומלץ! להורדה מ- http://earth.google.com
הוידג'טס הם הערגה של משתמשי ה- PC לגרפיקה של המקינטוש. תכלס מדובר באוסף של תכניות קטנטנות וברובן חסרות תכלית. על מנת להריץ וידג'טס אתם זקוקים לתכנה שנקראת קונפבולטור (Konfabulator) ובאותו אתר תמצאו מאות וידג'טס חסרי תועלת אבל יפים. אחד מכל 100 אולי יהיה שמיש כל השאר מיותרים בהחלט. הקונפבולטור נרכשה על ידי YAHOO לא מזמן, מה שלא הפך אותה לשימושית יותר. הקומפבולטור ניתנת להורדה חינם מ - http://www.konfabulator.com גלריית הוידג'טס זמינה ב - http://www.widgetgallery.com
הסוד הגדול יצא אל האור, 16 משפחות פיננסיות שולטות ברוב ההון במשק הישראלי. איך קורה דבר שכזה? לא יתכן שמצב שכזה יתאפשר במשק פתוח ללא סיוע ממשלתי או מוסדי (ומר נתניהו באמת עזר לחבריו). כאשר הבנק יורד על כל אחד עם אוברדראפט של כמה אלפי שקלים ונותן ל"גדולים" לצבור חובות בני עשרות ומאות מיליונים, לא ממש מפתיע. כאשר אדם מן השורה, אני ואתם, נקלע לקשיים הבנק יטרוף אותו, יתבע אותו, יחסום את פעילותו וימנע ממנו כל אפשרות לחזור למסלול, יוציא צווי עיקול על משכורתו (מה שלא ממש ייתן לו את הרצון לעבוד) בעוד שה"משפחות" יקבלו אשראים של מיליונים ויאפשרו לחברות אשר בבעלותם לקרוס, מה הפלא. כאשר כל רפורמה במיסים תיטיב עם העשירים, תגזול את המעט שיש לעניים ותתקע קשות את מעמד הביניים שמממן את כולם, מה הפלא. שלא תבינו אותי לא נכון, אני קפיטליסט, אבל אי אפשר להתעלם ממיליון וחצי עניים. אני קפיטליסט אבל אין לי אבא עשיר. אני קפיטליסט אבל בחובות. אני קפיטליסט, וקפיטליזם מתבטא בשוק חופשי, לא שוק ריכוזי! כיצד יתכן שהממונה על ההגבלים העסקיים לא נותן את דעתו לעניין. אולי מכיוון שבתום תפקידו, גם הוא יצטרך למצוא עבודה? מדינת ישראל היא מדינה של אינטרסנטים, וזה כולל את הבכירים, עובדי מדינה, בנקאים ושאר ירקות. אל תבינו אותי לא נכון: כולנו אינטרסנטים, אבל לא לכולנו מותר ולרוב רובם של בעלי השררה בישראל יש אינטרסים והם מניעים אותם למרות שתפקידם להגן עלינו ומאיתנו הם מקבלים את שכרם.
16 משפחות! גם בניו יורק שלטו פעם 5 משפחות. לא, אני לא משווה אבל, בואו ונחשוב לרגע. היה ועובד של נוחי דנקנר בחברה X יוצא כנגד מדיניות החברה ומוצא את עצמו מפוטר, הרי מי ימנע ממנהלי החברות Y, ו-Z שגם הן בבעלות מר דנקנר למנוע העסקתו? וחמור יותר, היות ולכל המשפחות הללו אינטרסים משותפים האחת בשנייה, שכן הם הרי כולם מכירים אחד את השני ומשקיעים אחד בשני, הרי שגורלו של אותו עובד יכול להיחרץ סופית במדינת ישראל. כמה זמן יעבור עד שהמשפחות הללו ישלטו גם בבנקים? הרי רק להם יש את הממון לרכוש אותם! ומה אז? הם ישלטו גם באשראי, ואיפה נהיה אנחנו? אין לי פתרון קונקרטי, כל פתרון שיוצע יראה סוציאליסטי מדי, אבל הגענו לנקודה שבה חייבים לעצור אותם, אולי למנוע מהם לרכוש חברות נוספות, אולי להגביל את כמות האחזקות שלהם במשק או בבורסה. נכון כל פעולה שכזאת תדרוש חקיקה מסובכת ובעיתית, והם יקומו ויאיימו לקחת את כספם לחו"ל. אל תדאגו, הם לא יברחו כל כך מהר: האווז הישראלי מניב הרבה ביצי זהב...
פרח לך, מולדתי. מעמך, באהבה. השקתי אותו בדמי (שאינו כחול, אלא שני) והוא פרח כתוצאה מעמל רב וזיעת אפי כי אין לי משפחה "טובה" ואיני ניזון מחביטה של ביצייך המופלאים.
Nearline-Ready
יצרן הדיסקים הקשיחים Seagate החל לשווק סדרת דגמי (SATA (NL35 בעלי נפח 250 ו- 400GB הכוללים סדרת שיפורים העושים אותם מתאימים במיוחד לשימוש בשיטת ה-Nearline תחת עומס רב. לטענת היצרן:
"The NL35 Series of Nearline Ready drives was created in response to the growing need for cost-effective high-capacity nearline storage in the enterprise to effectively fill the price/performance gap between online and offline storage"
כזכור לכם, אפיינו בעבר את שיטת העבודה ב-Nearline (מאמר על סינכרוניה ואסינכרוניה). והנה לכם אישור נוסף שאכן קיים פער גדול (וביחס ישיר) בין מחיר וביצועים של האחסון המקוון וה-Offline. למעוניינים, יש מאמר בנושא הדיסקים החדשים ב- http://www.seagate.com/cda
השבוע שאל אותנו אילן איזה נפח רישיון BOS דרוש למי שבבעלותו מידע חיוני בנפח הנע סביב 50 גיגה.
כלל אצבע בארגונים אומר שבכל יום נוצר או מתעדכן 1% מהמידע – כלומר אם יש לך 50GB מידע בשרת, ורוצים לשמור על גרסאות קודמות של המידע למשך 30 יום אחורה, למשל, נהיה זקוקים לעוד כ- 30% בנפח הדיסק ורישיון התוכנה, ועוד מרווח בטחון כלומר – רישיון 75GB ודיסק 80 או 100 לאחסון הגיבויים המשוחזרים.
קוראים ותיקים מכירים את האהדה המפוקפקת שאנו רוכשים לראשי תיבות מסתוריים. גם אם בצ'יף אנו עוסקים ב- BC (המשכיות עסקית) ומבצעים פרויקטים של DRP (תכנון התאוששות מאסון), מפתחים BOS (שרת פרוקסי לגיבויים ושחזורים) וחברתנו ספקית של MOD (משרד הבטחון), ו- IIA (התעשייה האווירית)...בכל פעם שנתקלים בראשי תיבות מרחף מעלינו ענן מסוכן שיכול להתפרץ בגשם של וויכוחים. בסה"כ אותיות האלף-בית ומספר הצירופים שלהן מוגבלים, וסביר כי מדי פעם הם יחזרו על עצמם בתחומים שונים אך כל פעם יותר קרובים. למה יותר קרובים? כי בעולמנו המתקדם נארגת רשת בלתי נראית המקשרת את העיסוקים השונים על ידי שימוש בטכנולוגיות (פתרונות מדעיים לבעיות טכניות) זהות, ובמשאבים משותפים.
השבוע שאלתי את שותפיי לעבודה מה זה MRP, ולהלן מספר תשובות שקיבלתי:
● הבטחוניסתיים הסבירו לי שמדובר בתוכנית אמריקאית לשינוי כל המערך האסטרטגי הצבאי של ארה"ב, כדי להתאימו למאה הנוכחית ולאיומים המתפתחים והעתידיים. חיפשתי, ומצאתי שהם צדקו.
● הפרויקטיסיטים היו חלוקים בדעותיהם. חלקם אמרו לי שמדובר ב-תכנון צרכי ייצור - Material Requirements Planning, וכי ישנם פתרונות תוכנה לניהול יעיל של כל משאבי הייצור (אינוונטאר, זמן, והקשר ביניהם לתכנון הרכש, רצף העבודה, מועדי אספקה, וכו'). כל זה קשור לעוד MRP והוא ה- Manufacturing Resource Planning, שיטת תכנון יעיל של כל המשאבים בארגון יצרני, המתייחסת לתכנון התפעולי ביחידות, התכנון הפיננסי במטבע, ומכילה אפשריות תכנון אלטרנטיבות למקרים של שינויים בלתי צפויים. השיטה כוללת תכנון עסקי, תכנון מכירות ותפעול, תזמון הייצור, דרישות משאבים (הMRP הקודם), ועוד. התוצר של מערכות אלו הוא משולב עם דו"חות פיננסיים כגון תוכנית עסקית, דו"חות תכנון רכש, תקציב שינוע, ומשמעויות כלכליות של אחזקת מלאי.
ה"קונקורנט", שהיה במיעוט, טען בפניי כי- MRP הן בכלל תוכניות ממשלתיות המיועדות לתכנון ובקרה של הייצור בענפים מסוימים, כמו למשל (ובעקר) החקלאות. אז לפי הסבר זה MRP פירושו Marketing and Regulatory Programs ואכן קיימים רבים כאלה המווסתים את הייצור והסחר הבינלאומי.
● ה"אפליסטים" אוהבי McOS אמרו בכלל שMRP זה דף האינטרנט שהם מבקרים בתדירות הגבוהה ביותר- The Mac Resource Page !
● קול ביישני נשמע מפינת החדר. אחד מאוהדי המדע הבדיוני נזכר ב-MRP- Michael R. Powers, סופר בז'אנר, בוגר Yale ו-Harvard שמרצה בנושאים הקשורים בניהול סיכונים בתחום אסטרטגיות פיננסיות וביטוחיות. ההערה גרמה להרמת גבות והערות עוקצניות, ואני רק מציינת את זה כאן כהתנצלות על חוסר האהדה.
שכחנו משהו?
מספר ימים עברו, זיכרון השיחה עדיין טרי, והנה ב"חדשות רכש ולוגיסטיקה" מכריזים על כנס בנושא "טכנולוגיות ותוכנות תומכות רכש ולוגיסטיקה" בעוד כחודש. הכנס יתמקד בטכנולוגיות ותוכנות בתחומי ה-RFID, ERP, MRP. (זירות מסחר ומכרזים באינטרנט, כלים ותוכנות לשליטה, בקרה וזימון היצור, מלאי וחיזוי צריכה, בקרה ניהולית, תיעוד מלאי וקטלוג...). נרשמים בכתובת iplma@zahav.net.il, ורק המלצה קטנה: לא לשכוח שאי אפשר לצפות לשמוע את האמת כולה בכנס שמתקיים בחסות גופים מסחריים. לתוהים: בעינינו, המלצה זו אינה ירייה ברגל. אם תרצו לבדוק, תשאלו את הלקוחות הרבים של צ'יף שבהתאם לצרכיהם קיבלו מאיתנו המלצה לפנות לספקים אחרים.
הוכח כי טיפוח הגינה הוא עיסוק מרגיע ובריא, רק למה תמיד זכר הבית הוא זה שצריך "להירגע" ו"להבריא"?. בנות: לא כל הגברים אוהבים כדורגל, גריז, ולכסח את הדשא. בשנת 1995 קמה חברת פרנדלי רובוטיקס כיוזמה של שני שותפים. אחד מהם, שלא אהב לכסח את הדשא, החליט שהגיע הזמן שמכונה תעשה זאת בשבילו. "המכסחת האוטומטית הראשונה שפותחה בבית "פרנדלי" כונתה בשם Lawnkeeper. היה בה קסם מיוחד למרות צורתה המגושמת ועל אף שפעלה על בנזין והוצמד אליה סל לאיסוף הכסחת. פריצת הדרך האמיתית הייתה כאשר הוצגה לראשונה על הדשא. בלא שלט או בקר מרחוק וללא כל מאמץ מצד בעל הבית, כיסח ה Lawnkeeper כ- 300 מ"ר ללא התערבות איש. בתוך זמן קצר נעשו שינויים משמעותיים בפרנדלי. הצוות ההנדסי הורחב, גויס מנהל שיווק ומכירות ואז נולד לראשונה הרובומו."..."הרובומו הופעל ע"י מנועים חשמליים, ללא סל איסוף וכיסח בשיטת המלצ'ינג, שהיתה מקובלת כבר אז בכל העולם. בשיטת כיסוח זו, הדשא נקצץ לחתיכות קטנות, הנופלות ו-"נעלמות" בין שורשי הדשא ובסופו של דבר נהפכות לדשן. רובומו קלאסיק היה ייחודי אך יקר יחסית, ונדרשה השקעה נוספת לפיתוח דגמים במחירים סבירים. בפרנדלי התגייסו לביצוע המשימה החדשה וכיום ניתן למצוא את הדגמים החדשים באירופה וברחבי ארצות הברית וקנדה." "בארץ נמכרים דגמי RL550 ו RL1000 עם עמדת טעינה המהווה פתרון אוטומטי מלא לכיסוח וטיפוח הדשא." אחרי שהגשימו את חלום גבר-החצר, בפרנדלי החליטו לעשות גם מעשה למען אשת- הסלון, ופיתחו את ה-Friendly Vac, שואב אבק האוטומטי לשימוש ביתי. "לתחום הרובוטיקה הביתית פוטנציאל עצום והדרך הנסללת מלאת עניין. השילוב שבין טכנולוגיה רובוטית ומוצרי צריכה ביתיים יוצרים הזדמנויות מרתקות עבור יצרנים וקונים. בפרנדלי רובוטיקס צופים כי בתוך מספר שנים שימוש ביתי במוצרים רובוטים יהיה מובן מאליו." באתר החברה אפשר לבדוק מחירים (ממש לא בשמיים), ואם תרצו לראות את מכונות הפלא בפעולה, לחצו כאן (סבלנות, הסרטון עולה טיפה לאט), או בקרו בנקודות המכירה בשרון או בערבה.
חברת F Robotics מפרדסיה מגבה ומשחזרת עם-BOS מאז שנת 1999.
מתכנתת פנויה לעבודה שפות תכנות:, C/C++/C#, Visual Basic/VB.net Asp.Net/Sql שליטה מלאה ב אופיס - Word, Excel, Powerpoint, Outlook, Access. שליטה מלאה במערכות הפעלה: WIN9X/2000/NT/XP, VMS, DOS. ( 6614583 - 054
Bank of America הודיע לפני חצי שנה על אובדן קלטות גיבוי שהכילו מידע אישי ושל כרטיסי אשראי של מיליון ומאתיים עובדי ממשל, כולל בכירים מאוד. בינתיים לא ידוע שמידע זה נוצל לרעה, אבל העובדה הפשוטה של התרחשות האובדן יצרה בעיה גדולה ויקרה מאוד, ופגעה קשות בתדמית הבנק. כמובן שלא הקלטות עצמן הן הבעיה אלה המידע האגור בהן, ואותו יש לאבטח באופן אלקטרוני ופיזי (במיוחד לקלטות הנשלחות לארכיון), ועם תשומת לב מיוחדת למידע אישי או עסקי. קלטות ושאר מצעים ניידים הם פגיעים במיוחד לפרצות אבטחה מעצם ניידותם והעברתם מחוץ לתחום האתרים הארגוניים. במקרה של קלטות הגיבוי, הן מכילות את כל מה שחשוב בשרתים הארגוניים! ומה שגרוע ביותר: היות והם מיוצרות לעת צרה אבל יש סיכוי שאיש לא יזדקק להם במהלך החודשים או השנים הקרובות, יתכן מצב שהן ייעלמו מבלי שאיש ישים לב לכך. בין כללי אבטחה הכרחיים לקלטות ארגוניות: ● אבטחה פיזית: להעביר את מצעי המידע הניידים באריזות מתאימות ונעולות ממקום למקום. ● אבטחה אלקטרונית: הצפנה או דרך אחרת של הגנה על המידע שעל גבי מצעים אלו. מורכבות ההצפנה בהתאם לדרגת החשיבות של המידע ולרמת הסיכון ("תאמר לי מי האויב ואמר לך את אורך מפתח ההצפנה הדרוש...") ● קבע נהלי אבטחה לגבי מצעים ניידים ובדוק את קיומם. אנשים נוטים לסכן מצעים בצורה שלא היו מסכנים כסף מזומן או מחשב נישא. דאג שיתייחסו למצעים המכילים מידע על פי ערכם הכספי הפוטנציאלי. ● נהל רישום ובצע ביקורות ספרים תדירות לגבי קלטות ושאר מצעי מידע ארגוני.
כן, יש בכל הנושא הזה אלמנט של כסת"ח, וחשוב מאוד שנהיה מסוגלים להציג בכל רגע דיווח אמת על כל מה שקרה למידע חשוב מהרגע שהוא נצרב עד לרגע שהושמד.
מזלטובים
מזל טוב לשחק בהגיעו לגיל מצוות, וגם להורים יעל ומשה הוכמן
עדיין אומרים "שפשפוף נעים"? אם כן, אז נאמר זאת למתגייס שי דלויה, מניר צבי!
לפני יותר מ-30 שנה היה דוד אמי, קונה ליפשיץ, מחלק את תוצרת המאפייה שלו עם רכב גדול ומגושם. מגובהי דאז היה לי קשה לנחש אם מדובר היה ברכב פרטי או במשאית כלשהי. הדוד לא היה נהג דגול, ורק בזכות טוב ליבו ריחם עליו הבורא והוציאו בנס מאלפי כמעט-תאונות. הדוד ייחס את הניסים לטיב הרכב, כמובן. רכב תוצרת חוץ, שמסוגל להמשיך בדרכו אפילו שהעפעפיים כבר צונחות, ושהראש נמצא במקום רחוק (כמו מגרש הכדורגל השכונתי...) בסופי שבוע היה דוחס לאוטו המלא פירורי לחם את המשפחה כולה, על כסאות הנוח והטרמוסים שלה, ותחת השגחת שמיים צמודה מוביל אותה לבילוי בחוף הנהר. עם הזמן הפכו אותו האוטו ואותו הנהג לבדיחה. מכוניות פרטיות "אלגנטיות" החלו להופיע, הרחובות התמלאו פרופילים נמוכים ומאורכים, "אווירודינאמיים". פירורי הלחם והחלודה חדרו מתחת לפחים, לצירים, לנשמה החורקת של הרכב הרב-תכליתי של הדוד קונה. בסוף שניהם, האוטו והדוד, שבקו חיים. לא שיערנו שאי פעם יותר ירצה מישהו לנהוג ולהראות במכונית מעוצבת כקופסת נעליים, ועוד פחות להתייחס אליה כאל סמל סטטוס. השנים עברו והופיעו כמכוניות לצרכים פרטיים הסופר-ג'יפיים (ג'יפים שנוסעים איתם לסופר, לדברי אחת המשתתפות הישראליות בתחרות "מלכת המדבר" האחרונה). לג'יפים יתרונות פראקטיים אדירים, רק אל תספרו לי שהם רכבי יוקרה. השבוע הרהרנו בנושאים הקשורים לאמרה הפותחת של גיליון זה, לאחר ש'גלובס' ניסו לשכנע אותנו שה-Hummer האמריקנית, היא הדבר שיבליט אותנו בהמון. ועוד איך יבליט אותנו! קודם כל מפני מימדיו החריגים. שנית, מפני עיצובו של כספת ממונעת, ושלישית כי בנס ציונה הקטנה הוא כבר זמן מה סמל מובהק לנובורישיות גרידא. כיכר על שמה כמו שאתם רואים אותה, הילדה שבקריקטורה כבר עברה את גיל 40, ויש (החל משבוע זה) כיכר על שמה בעיר בואנוס אירס. היא גיבורה בסדרת הקומיקס המפורסמת של מר חואקין סלוודור לוואדו, המכונה Quino. הנ"ל הפסיק לצייר את הסדרה ב-1973, לדבריו מפני ש"המציאות ממשיכה להיות עצובה כפי שהייתה שציירתי אותה". הסדרה "Mafalda" תורגמה ליותר מ-30 שפות והתפרסמה ב-73 ארצות. דמות מצוירת שמפסיקים לצייר אותה...האם היא מתה? לא זאת, לפחות. כיכר על שם דמות מצוירת מעוררת קנאה. אצלנו רוב הכיכרות והרחובות נושאים את השם של מעונים, נרצחים, ומתים בכלל...
איש היי טק, שפר הופעתך
אם חושבים על זה, אז בהיי טק שלנו יש רוב של פורשי צה"ל. כל מי שגויס לצה"ל בחייו, ועובד/ת כעת בתחום ההיי טק, נכנס לקטגוריה זו. האם שבועות הטירונות וחוויית המקלחות המשותפות מעצבות זן אחר של תושבים? האם שנות הקבע השוחקות עם נהג צמוד ותספורת קצוצה עושות אנשי היי טק שונים מן המצויים בארצות אחרות? מנכ"ל התאחדות התעשיינים דיווח השבוע על 102 פורשי צה"ל שנקלטו בתעשיות האלקטרוניקה והתוכנה במחצית הראשונה של השנה (גידול של כ-11% לעומת התקופה המקבילה אשתקד). הוא כמובן התכוון לפנסיונרים הצעירים ביותר ביקום, ולא לסתם כל אחד שמסיים שירות סדיר, נפלט מסיבות שונות, או עוזב בחיפוש אחר שדות ירוקים יותר ...מירוק הזית. התאחדות התעשיינים ומחלקת הפרישה של צה"ל פועלות להשמתם של פורשי צה"ל בתעשייה. ביחד, הן מפיקות חוברות מפוארות של קורות חיים, מאתרות, ממיינות, ומפנות את הפורשים מצה"ל למקומות העבודה הפוטנציאליים. הן גם מסייעות לפנסיונרים החסונים בראיונות, בהכנת קורות חיים, מתן יעוץ תעסוקתי, במפגש עם מעסיקים והכרת התעשייה. התעשיינים והצבא שלנו ממלאים אותי גאווה לאומית, ועדיין, היה לי שבוע לא נוח...אולי בצל "פינוי ששת הימים" מצאתי עוקץ בכל נושא בו נגעתי... מסתבר שפורשי ההיי-טק הם לא כולם בחורים 100% מבריקים כמו העיטורים המשופצרים שלהם. יש ביניהם יזמים ו"פושרים", בעלי מודעות לסדר ומשמעת, מומחים במשא ומתן, נחושים, סבלניים, פייטרים, מנהיגים אמיתיים. לצידם, יש גם לוזרים שעלו על גלי פז"מ, לקקנים כרוניים ואסרטיביים, דחלילים שייצפו ממעסיקיהם את הפינוקים הקטנים של הדודות וליב"י גם אם התרגיל לא הצליח והתחמושת נשרפה לשווא... ועוד סוגים נחותים רבים. כל ה-coaching שהם מקבלים לראיון עבודה, לא פעם ולא פעמיים הטעו את המעסיקים, שקנו חתול בשק. זה שאדם היה מפקד מצוין לחיילים שחייבים לציית פקודה לא מבטיח שהוא גם יצטיין בין אזרחים בתעשייה של ארץ דמוקרטית, ובכלל -כמו אצל כל אזרח אחר- לא מבטיח שהוא יהיה באמת 'מענטש'.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.
" וללכת לנוח במצפון שקט. המסר הוא: כן לגבות, כמה שיותר, אבל בצורה חכמה, אוטומטית, ובהתאם לצרכים הפרטניים של כל מקרה...למרות שכבר אמרנו היום שאף אחד לא צריך את המידע המגובה -רק המשוחזר!
