גיליון מספר 35 שנה V - יום חמישי 15 בספטמבר 2005

 

 


"היקום מלא דברים קסומים
המחכים בסבלנות שתבונתנו תתחדד"
 

עדן פילפוטס (1862- 1960).
 

 
  

ברוכים הבאים לקוראים החדשים!

  • בשבוע האחרון נרשמו לידיעון זה מספר רב של קוראים, והתקבלו בקשות רבות לרשום מכרים וידידים. למקרה שההרשמה נעשתה ללא ידיעתכם, אנו מתנצלים בשם המבקשים, ומציעים להפעיל את קישור ההסרה (ראו נא בתחתית גיליון זה)במידה והתוכן אינו לרוחכם.

  • ביום ה' הקרוב לא יופיע הידיעון. אתכם הסליחה.

 

 
   

טרגדיית המנהל


טרגדיית המנהל, לא משנה מה דרגתו בארגון, זו גם הטרגדיה של כל עצמאי. גם אם אותו מנהל או אותו עצמאי עוסקים בייעוץ לתחום מסוים, הוא/היא עצמו/ה חשופ/ה למטר אינסופי, בלתי פוסק, ומתגבר, של מסרים סמכותיים. המסרים משוגרים על ידי גופים או יחידים שמרכולתם ערטילאית. בכוונה לא השתמשנו במונח "וירטואלי", מפני שהיום מוצרים ושירותים וירטואליים, ממשיים וחיוניים.
המסרים מגיעים לפקס הארגוני, לתיבת הדואל, לתיבת הדואר הרגילה. הם מציצים לעברנו במודעות של עיתון הבוקר. בעולם כולו מסכימים כי עלינו לשפר את קישורי התקשורת, את הידע שלנו בסחר חוץ (גם אם יש לך תואר שני בתחום, או אם אתה מנהל את המוסך השכונתי!), את השיטות לגיוס עובדים, ולמשא ומתן, את המודיעין העסקי, את הביטוח, מיגון העסק, הפנסיה, הפרסום, הגבייה, ואפיקי ההשקעה ...
מה שטראגי כאן זה שלכאורה, את/ה לא מבין/נה שום דבר בכל התחומים הללו, בהם עסקת כבר שנים. בסבלנות אין קץ אתה מוחק מיילים, דוחה הצעות טלפוניות, מבקש שלא ישלחו עוד פקסים, ותמיד מופיעים חדשים.

יש משהו טראגי אף יותר: לא לדעת מה שלא יודעים.

אחרי כ-20 שנה בעסקי שרידות המידע, אולי באמת אנחנו לא מבינים הרבה במקצועות הניהול. מה שכן, שחזור נתונים ומניעת אובדן מידע...זה ה'בייבי' שלנו!
 

 

 
   

פינת הלקוח

לאוהבי המוזיקה


חודש ספטמבר השנה מוצא את עמית פוזננסקי עובד כקלידן ומעבד-שותף להפקה הישראלית של המיוזיקל "המפיקים" של Mel Brooks בתיאטרון הקאמרי של תל אביב.
עמית פעיל מזה כעשור בתיאטרון הישראלי כמלחין, מעבד ופסנתרן. לאחרונה יצאה המהדורה השנייה של אלבום הבכורה של עמית – "חיי המתים" (2003), ע"פ טקסטים של חנוך לוין.
תוכלו להאזין ליצירותיו באתר http://www.poznansky.com .

עמית פוזננסקי מגבה ומשחזר את עבודתו עם BOS מאז שנת 2002
 


עמית פוזננסקי

 
   

סמרטוט אדום


אולי יש ביניכם כאלה שנהנים מן העבודה העיתונאית של יאיר לפיד? אולי כאלה שגם צפו בסדרה הטלוויזיונית "חדר מלחמה"? מי שהתנסה בשתיהן יודע כי כל דמויות הסדרה, ללא יוצא מן הכלל, מדברות "יאיר-לפידית"...כלומר, כולן -ללא הבדל של גיל, מוצא, מין, גזע או משלוח יד- מפגינות את אותה שנינות חדה, טיפ-טיפה צפויה, מתוחכמת/מתחכמת של יוצרן. התופעה הגיעה לשיאה בפרק בו דמותו של נציג מלוכסן-עיניים של ארץ מזרח-רחוקה פלט משפט, בערך כך: "אתם, עם העיניים העגולות, כולכם נראים לי אותו דבר".

השבוע, נציג שיווקי (יתכן מלוכסן-עיניים) של ארץ מזרח-רחוקה, שלח לצוות שלנו מסר בדואל עם מספר משפטים ממש תואמים לדוגמא מקודם. בשורה התחתונה, זה נשמע כמו: "אתן, תוכנות הגיבוי, כולכן נראות לי אותו דבר..."
אוי וויי! סמרטוט אדום מנופנף מול עיניו (העגולות) של שור עצבני לא היה משיג תוצאות פיצוציות יותר! אילו צקצוקי לשונות! אילו גלגולי עיניים (שוב עגולות, מה לעשות)...!
לאחר מספר נשימות עמוקות וכמה כוסות תה קמומיל להרגעה, ישבו כוחותינו, וכתבו תשובה. להלן, בתרגום חופשי (חופשי מדי?) לקוראינו במזרח-התיכון.

1. BOS אינה תוכנת גיבוי, אלא תוכנה להמשכיות עסקית.
(תדע, חביבי, ש-) תוכנות גיבוי יוצרות גיבויים הזקוקים לתוכנת הגיבוי כדי לשחזר את המידע. ואילו BOS יוצרת מאגר מידע כבר משוחזר, שאינו זקוק לכל תהליך נוסף.
כמו כן, תוכנות גיבוי לא מתריעות או מטפלות בקבצים או ספריות שנמחקו. BOS, מוצר להמשכיות עסקית, מתריעה, מטפלת ומשחזרת כל קובץ או ספריה שנמחקו ללא צורך בחיפוש אחריו בגיבויים.
(ועוד משהו, אחי:) בתוכנות גיבוי תהליך השחזור לוקח כ-130% בהשוואה לזמן הנדרש לגיבוי, כאשר BOS, שהיא (אמרנו כבר?) תוכנה להמשכיות עסקית, משחזרת באותה מהירות של הגיבוי, כלומר מהירות ה-LAN/WAN או המהירות המקומית.
2. (רק שתדע, נצר מכובד של חכמי המזרח:) תוכנת BOS להמשכיות העסקית מגבה מסדי נתונים של Oracle, MS-SQL בשלמותם או את ה-transaction logs האינקרמנטלים שלהם, ללא תוספת מחיר. הגיבוי האינקרמנטלי יכול להתרחש במרוח של דקות.
3. BOS יכולה, (יקירי בן השמש העולה) לעבוד ממחשב בודד, ולצור את מאגר השחזור בהתקן זיכרון של מצב מוצק המחובר ל-USB, או לחלופין במערכת אחסון ארגונית גדולת מימדים ורבת קיבולת.
ניתן גם להתקין BOS על גבי מספר מחשבים ברשת ולבצע ביניהם גיבויים צולב בו זמנית.
או שאפשר להתקין BOS בשני מחשבים מחוברים peer2peer.
4. BOS מחולקת חינם (אתם יודעים שם, במגדלי הפלדה והזכוכית הנוצצים שלכם מה זה?). אכן, חינם (לא דמו, לא Shareware) לשימוש בהגנה עד ל-100MB מידע. (חלק אותה חופשי לחברים על כוסית סאקי).
5. ב-BOS ניתן להגדיר סֶשֶׁן של גיבוי ותזמון של גיבוי לחזרה על הסֶשֶׁן  אפילו לקובץ אחד בודד.
6. הרישוי של BOS נעשה דרך אי-מייל.
7. BOS מסוגלת לטפל ב-65,000 סֶשֶׁנים שונים של גיבוי ו-65,000 מקורות שונים של מידע לגיבוי בכל סֶשֶׁן.
8. BOS יכולה לטפל ב-65,000 תזמונים כדי להריץ את ה-סֶשֶׁנים הללו עם מגוון גדול של החלטות תזמון.
9. BOS מטפלת ברשימת Master File Exclusion list וברשימת exclusion נפרדת בעבור כל סֶשֶׁן של גיבוי
.10. BOS כוללת טכנולוגיה ייחודית (Mask)של עד 65,000 פילטרים להכללת חומרים לגיבוי, הניתנים לעריכה.
11.ל-BOS יש פטנט בהליכי רישום על הדרך הייחודית לטפל בארכיון היסטורי או גרסאות קבצים
12.ל-BOS יש פטנט בהליכי רישום על הדרך הייחודית לטפל במסד הנתונים של ארכיון הגיבוי.
13. ל-BOS יש פטנט בהליכי רישום על הדרך הייחודית של שחזור אובייקטים (קבצים, ספרייות וכו') שנמחקו.
14. BOS מטפלת בגיבוי ובשחזור של מידע אשר בשרתי Exchange  באמצעות אותה פילוסופיה של המשכיות עסקית, ומאפשרת גישה מידית למידע החיוני גם כאשר אין שרת Exchange זמין.
BOS יכולה לגבות ולשחזר עם אותה מתודולוגיה, גם מידע של קבצים פתוחים מסוג  MSOutlook PST

כפי שאתה רואה (ידיד אסיאתי שלי), אין כל מקום להשוות את BOS למוצרי גיבוי רגילים. הם, ממלאים את ייעודם הדל, ואנחנו, את שלנו.
 




 
   

ניתוח RAID פתוח


השבוע פנה אלינו אותנו קרדיולוג המתגורר בישראל, קרוב משפחה של בעל חברה בחו"ל. הוא התבקש לבדוק עמנו את הישימות של שחזור מידע משרת החברה הנ"ל, מידע הנאגר במהלך 12 שנות עבודה. מאחר שהגיבויים לא נמצאו מעודכנים, בעל העסק חשש מאוד -ובצדק- מהשימוש בפתרונות מדף מסחריים (תוכנה וחומרה) לשחזור המידע. כמו כן, פחד להשתמש בשירותים של טכנאי מקומי שהבטיח לו לבצע את השחזור במקום, והן מעצה שכיוונה אותו לחברה המבצעת את העבודה מרחוק, באמצעות שירותים מקוונים.
פרנויה? בהחלט לא. בשיחה עם רופא היה קל מאוד להסביר את צדקת חששותיו.
פתרונות שחזור מידע מסחריים משתווים בהיבט מסוים לנטילה עצמאית של תרופות, ללא עצה ומרשם רופא. ללא סמכות שתבצע אבחון מדויק, על פי רשימת סימנים מפורטת ובדיקות מעבדה מאמתות, לא ממש בריא להתחיל טיפול עצמי. כלים מסחריים לשחזור מידע יכולים להזיק באופן קיצוני, במקרה של אבחון שגוי, ולבטל את הסיכוי לשחזור המידע שעוד היה קיים בטרם נעשתה כל פעולה "מתקנת".
במקרה של מום או פגם באיבר חיוני - האם הייתם מסכימים לרופא שיבוא לנתחכם על השולחן במטבח הביתי? האם הייתם ששים לעבור ניתוח באחריות מנתח המקבל נתונים ושולח הנחיות בצורה מקוונת, במרחק אלפי קילומטרים?
האפשרויות הללו אינן בלתי אפשריות. הן נעשו בעבר, וגם הצליחו. גם ניתוחים בהנחיה מרחוק בוצעו במקרי חרום יוצאי דופן, בלתי נגישים, על שוברי-קרח באנטרקטיקה, ובפסגות מבודדות. האם זה אומר שכדאי גם לנו להסתכן? אולי, אם יצר ההרפתקנות שלנו מפותח מאוד, או אם על גבי הדיסק מידע שלא ישבור את ליבנו -או את המערך הכלכלי שלנו- אם יאבד. אצל ארגונים בקנה מידה בינוני עד גדול גם לא מדובר בדיסק בודד, אלה בדיסק וירטואלי המבוסס על מערך דיסקים פיזיים. לפני שמריצים כל יישום לאבחון או טיפול ב-RAID, יש לבצע שכפול זהה (קלוניזציה) של כל הדיסקים המרכיבים אותו. זהו אמצעי הזהירות המזערי בו נוקטים מקצוענים. לאחר מכן, ממשיכים בתהליך לגילוי תצורת הכתיבה על גבי הדיסקים הפיזיים השונים (parity), ורק אז נגשים לשחזר את המידע ממש.

-=o)0(o=-

"Many people don't back up RAID systems because they're 'fault tolerant' - however they're not 'fault proof'."
Alexandria Haber

-=o)0(o=-
 






















 

 
   

השורות של עמית

על רשתות אלחוטיות


חזרתי מאיטליה, היה נהדר, תודה.
בפעם הראשונה בחיי שלא לקחתי עימי את המחשב הנייד שלי והסתפקתי בפוקט פי סי שלי. שיא הנוחיות! מכשיר שנכנס לכיס ומתחבר לכל רשת אלחוטית זמינה. מצלמה מובנית כך שכל תמונה שיוצאת תחת ידי יכולה להישלח מיידית לתא הדואר שלי או של כל אחד אחר.
אבל העניין האמיתי הוא הרשתות האלחוטיות. באתר www.jiwire.com תמצאו את כל הרשתות האלחוטיות הרשמיות אליהם תוכלו להתחבר. חיפוש אחר רשתות ברומא יניב 186 תוצאות, וחיפוש אחר רשתות חינם יניב תוצאה אחת.
אז, תשכחו מאתרים ורשימות ומפות וכל השאר. בוונציה מצאתי שתי רשתות פתוחות מתחת למלון בו גרתי (לא ממש ברור לי מי מספק את התקשורת ולא ממש איכפת לי). ברומא מצאתי רשת זמינה בכל מקום בו רק הייתי, מתחת למלון שלי בלבד היו 5 רשתות זמינות.
כל השינוי התרחש בשנה האחרונה, ואם הוא תפס גם את רומא הרי שהמצב נכון לכל העולם המערבי. נכון שעם מחשב נייד העסק לא כל כך פשוט (דמיינו את עצמכם עם מחשב נייד פתוח באמצע הרחוב במדרכה ברוחב של מטר כשגדודי תיירים נוהרים לכל כיוון אפשרי, לא ממש נוח) אבל עם הפוקט פי סי... חוויה.

הנפיצות של הרשתות האלחוטיות מאפשרת לבנות מערך טלפוניה בינלאומי חינם... ואם אני יכול להשתמש בתכנת הסקייפ על הפוקט פי סי שלי מאמצע רומא ולדבר עם חבר בבית קפה בישראל או בלונדון, ולחסוך את העלות המשולשת של ששיחות בסלולארי לישראל, הרי שיש משמעות סוף סוף למושג ניידות. הרי מה שווה הניידות אם אין לך את הכסף לשלם עבורה?
כבר שנתיים שאני מנסה להרים פרוייקט שכזה... ומשום מה, אף אחד לא מבין את חשיבותו. אז או שאני טמבל -ואני לא ממש חושב כך, כי חסכתי על טלפוניה 2,000 ש"ח ב- 10 ימים. או שאף אחד לא מבין על מה אני מדבר.


על מה אנחנו משלמים מיסים?


חשבתם פעם למה משמש מס הכנסה אותו אנו נאלצים לשלם באדיקות? מים, חשמל, טלפון עולים כסף. כבישים ורמזורים, באים ממיסוי אדיר על רכבים. חינוך חינם? הצחקתם אותי. ביטוח רפואי (ביטוח לאומי + עשרות תוספות לשיפור השירות הרפואי).
צה"ל?: 3 שנים סדיר + חודש מילואים בשנה עד גיל 45, שווי ערך ל-300,000 עד 500,000 ש"ח על פי משכורת מינימום, כך שלדעתי גם את זה אנחנו משלמים בנפרד.
מה נשאר? המשכורות של עובדי המדינה... כן, גם של אותם פקידי מס הכנסה, שדופקים אותנו* ומקבלים על כך בונוסים, אותם מינויים פוליטיים חסרי כישרון, יועצים שתפקידם למצוא דרך למצוץ מאיתנו עוד שקל. לכל הללו אנחנו משלמים את המיסים שלנו. מדכא, לא?

(*המערכת מוצאת לנכון להוציא מהכללות אלו משרתי ציבור מסוימים מלשכת המס ברחובות)


ועוד מילה על ההורדה במע"מ


ההודעה על הורדת המע"מ ל-16.5%, במקביל לה ההודעה על אי השינוי בתעריפים של נותני השירות. איננה רק עניין מתמטי. מדובר כאן בהיתר מטעם המדינה (היתר שבשתיקה) לכל ספקי השירותים להעלות תעריפים ב-0.5% באופן שרירותי.
מה הפיתרון? מרד צרכנים? נגד מי? הרי כולם עושים יד אחת.
תביעה ייצוגית? אף בית משפט בישראל לא ייתן לתביעה כזו לעבור, הרי לבית המשפט תפקיד מאוד ספציפי בדמוקרטיה: לאפשר למערכת לפעול ללא טרדות מיותרות ותביעה ייצוגית היא הטרדה מסיבית.
מה נשאר לנו? הממונה על ההגבלים העסקיים? הרבה מאוד רעש עשה דרור שטרום בתפקידו וכמוהו הקודמים לו ואלו שיבואו אחריו. אבל אף אחד לא עמד מאחורי קביעותיו מבלי להתקפל בצורה זו או אחרת. בקיצור, כמו שזה נראה מדינת ישראל נתנה לחברות הגדולות במשק תוספת הכנסות של% 0.5 במסווה של שירות לציבור.


לא רק אני חושב כך


עו"ד ירון פירדי אומר על שופטים (ציטוט מדה-מרקר):
1. לשופטים אין באמת כלים לקבוע מי אשם ומי לא.
2. לעיתים התרשמתי שיש שופטים הרואים את עצמם כחלק אינטגראלי ממערך התביעה והם מרגישים שתפקידם לעזור לה להגיע לידי הרשעה.
3. המושגים המשפטיים האופנתיים בתחום המסחרי כגון, תום לב, וחובת הגינות משדרים ערטילאיות, וכל שופט יוצק לתוכם את תפיסת עולמו.
4. שופטים לא מעטים, אם בשל עומס או שחיקה אישית, אינם מתעמקים בחומר, מגיעים לא מוכנים לדיונים, ונותנים החלטות בשליפה.

והציטוטים הללו באים רק מכותרות המשנה!
יש משהו שלא אמרתי בעבר על גבי מגזין זה? האם זה מזיז למישהו? סביר להניח שרק לאותו מסכן שנפל לידי המערכת...


למה זיוף מספר זהות הוא בעיה וכרטיס אשראי לא ?


ידיעות אחרונות גילה שהנוסחה המתמטית לזיוף מספרי תעודות זהות כמו זו לזיוף מספרי כרטיסי אשראי, זמינה לכל... 5 שנים אני כבר מתריע על הקלות שבזיוף מספרי כרטיסי אשראי, וגם כתבתי על כך... לאף אחד זה לא מזיז. אבל כשמסתבר שניתן לזייף מספרי תעודות זהות הנושא הופך לסקופ ברמת הסקנדל. למה? הרי גניבת זהות היא בעיה כלל עולמית, והיא נעשית בדרך כלל באמצעות גניבת פרטי כרטיס האשראי, הרי שמדובר באותה בגברת בשינוי מאוד קל של האדרת.
המגוחך הוא שבכל העולם מדברים על נושא גניבת זהות אבל אף אחד לא טורח להנחות את חברות האשראי לשנות את ההרגלים המגונים שלהן. ולמרות שכמעט הכול ידוע וגלוי מזה שנים, גם מדינת ישראל עושה שימוש בדיוק באותן טכניקות מטומטמות רק כדי "למנוע שגיאות הקלדה". שיקלידו לאט יותר! שיבדקו פעמיים! שיעבדו... הרי המיסים שלנו הולכים לכיס שלהם!


עוד קצת על חברות הסלולאר


לא רק שהתעריפים של חברות הסלולאר מטורפים ועולים כל הזמן. היום מסתבר שהם לא מסבסדים את המכשירים, אלא מרוויחים עליהם מאות אחוזים. טלפון סלולארי שנרכש בחנות ללא התחייבות יעלה כ-50% ממכשיר שנרכש דרך חברת אורנג', ו-30% ממכשיר שנרכש מחברת סלקום. פתיחת השוק לייבוא סלולאריים הייתה דבר חכם. אבל עכשיו צריך לאסור על חברות הסלולאר למכור מכשירים! הרווח שהחברות הללו עושות על גב הצרכן הוא אסטרונומי וחסר כל פרופורציה לעלות. עצם מכירת המכשירים על ידי החברות הוא גזילה בעיקר מכיוון שרוב הלקוחות רוכשים את המכשיר מתוך מתן אמון בחברות הללו. הוסיפו לכך את העובדה שמכשיר GSM שנרכש בסלקום לא יקבל כרטיס SIM של אורנג', הרי שהן מספקות לנו גם מוצר לקוי שיחייב אותנו להישאר תקועים עם השירות שלהם רק בגלל המכשיר שעלה לנו הון תועפות.


בהמשך לכתבה על מס הכנסה
להלן תגובתו של הקורא עו"ד יגאל ויינשטיין:


"במידה ונחתם הסכם מול מס הכנסה - ביטול ההסכם כפוף להוראות הפקודה והתקנות - מבקר המדינה (נציבות תלונות הציבור) אינו מתערב בהליכים תלויים ועומדים בפני ערכאות (מס הכנסה בתוכם) לפיכך כל עוד לא ניתנה תשובה סופית של רשות המיסים המבקר מנוע מלהתערב (גם אם הוא רוצה)
במקרה שתיארת (גם אם לא כל הפרטים ברורים) נראה כי הסוגיה נופלת במסגרת סעיף 147 לפקודה שזו הסמכות השיאורית של הנציב לבטל שומות או הסכמים כאשר הדבר עומד בקריטריונים שקבעו בתי המשפט בנושא (לצערי הסוגיה ארוכה מלהכיל תגובה זו) אבל אתה יכול למצוא במאגרים התייחסות לביטול הסכמים במסגרת סעיף 147 לפקודה.
חשוב לוודא, כי ההליכים מול מס הכנסה מתבצעים בהתאם לעררים ובקשות מסודרות בהתאם להליכי ההשגה הערעור וכיו"ב ולא במסגרת מכתבים, שכן לא פעם נציבות מס הכנסה דחתה בקשות שהועברו אליה בצורת מכתבים ולאחר מכן טענה, כי עבר המועד להגשת הליכי ערר, השגה או בקשות אחרות בהתאם לתקנות ואז מצא עצמו הנישום קירח מכל הצדדים."

שימו לב לפסקה האחרונה... מס הכנסה יכול להתלות בהליכים ותקנות ביורוקרטיות, כדי בעצם לעבור על החוק ולגבות מס גבוה יותר מנישום כלשהו. השימוש בתקנות חוקיות כדי לעבור על החוק הוא כנראה לא המצאה ישראלית, אבל אין ספק שמדובר בשיא החוצפה. וכמו שיגאל טוען, אנחנו נצטרך לקבל את הקביעה שיורד עלינו גשם, למרות הריח החריף של שתן.


תגובה לשורות של עמית







היכן אפשר כאן להתחבר, אדוני ?
למרות שאין לי כיס, יש לי פוקט פי סי









צא וראה, בני קטן האמונה,
באיטליה הרשת מכסה כל פינה.
























































































 

 
   

"I don't know what a VPN is, but I know one when I see one..."

Gary C Kessler, 1999.

 

 
   

קח תרמיל


על אף שסוללות נעשו יותר קטנות ויעילות, עדיין מרגישים את המשקל שלהן, ואת הנפח שלהן במטען. כיוון שזמן העבודה עם סוללה מוגבל, יש לנוסעים צורך להטעינן או לשאת  בטריות נוספות, רזרביות. המצב מהווה בעיה לחוקרי שטח, חיילים, צוותי חילוץ במצבי אסון, או תרמילאים שרוצים להחזיק טלפון נייד טעון במהלך טרק ארוך. משקל הסוללות יכול להגיע עד לרבע מסה"כ משקל המטען במשלחות חקר שונות.
במהדורה של Science משבוע שעבר כתבו על מכשיר שפותח באוניברסיטת פנסילבניה, בשם Suspended-load Backpack, תרמיל גב המסוגל להפוך את האנרגיה המכאנית של ההליכה לאנרגיה חשמלית.
המכשיר מגיע ל-7.4 ווט, המספיקים בהחלט להניע מספר מכשירים אלקטרוניים נישאים באחת. הוא מבוסס על מסגרת קשיחה הדומה לתרמילים הרגילים. השוני הוא שהשק אינו מהודק למסגרת, אלא מחובר אליה על ידי קפיצים אנכיים. התנועה האנכית של תוכן התרמיל היא זו המספקת את האנרגיה המכאנית המפעילה גנראטור קטן שרוכב על המסגרת.
למרות שפתרונות קודמים לבעיה זו כללו מכשירים שהתחברו לעקבי המגפיים של הצועד, הוכח כי העבודה המכאנית הנעשית במקום בו המגפיים נוגעים ברצפה, אינה גדולה. הפתרון של התרמיל יוצר 300 פעם יותר אנרגיה ממכשירי המגפיים.
כאשר אנשים הולכים, הם נשענים על הרגל שנמתחת, וגורמים לעקב להתרומם כ-5 עד 7 סמ' בכל צעד. היות והתרמיל מחובר למותניים, גם הוא צריך להתרומם בין 5 ל-7 סנטימטר. כמות הכוח הנוצר תלוי במשקל שהתרמיל נושא בתוכו, ובמהירות ההליכה. נבדקו משקלים של 40 ו-80 פאונד (20 עד 38 קג') בקצב הליכה  קבוע, והמכשיר יצר עד 7.4Watts, כאשר טלפון סלולארי או משקפיים לראיית לילה דורשים פחות מ-1 ווט לטעינה.
נשיאת ה- Suspended-load Backpack (כנראה שכבר נשמע משמותיו המסחריים בעתיד) אינה מגבירה שריפת אנרגיה קלורית בהשוואה לתרמיל קונבנציונאלי עם אותו משקל מטען. (חזרו לספינינג, שואפי ההרזיה...)
 

 

 
   

זיהוי ביומטרי


אחת הבעיות העיקריות בתחום טכנולוגיות אבטחת המידע היא הצורך לאמת בבטחה את זהות המשתמשים הניגשים לקבל שירות מסוים, או אף המבקשים להיכנס למתחם וירטואלי או פיזי. הביומטריה, או טכנולוגיות לזיהוי ביומטרי נוצרו כדי לפתור בעיות אלו בהתבסס על מאפיינים ייחודיים לכל פרט, כגון טביעות אצבע, קול, תווי פנים ועוד.
 

מול שיטות זיהוי אחרות, כגון שימוש בכרטיסים מגנטיים, מספר אישי או סיסמאות, היתרון של השיטות הביומטריות הוא הקושי הרב לאבד, זייף או לגנוב את המאפיין המזהה. חלק גדול ממערכות אימות הזהות בשימוש היום מבוססים רק על כרטיס אישי ואו מספר (PIN). מקרה נפוץ הוא זה בו שלאחר גניבת ארנק או תיק כל אחד יכול להתחזות לבעל הכרטיס מפני שרבים שומרים באותו מקום את הכרטיס ואת מספר הקוד. שיטות אישור הזהות הביומטריות עוקפות בעיה זו בקלות.
 

סוג שיטת
אבטחה
רמת
אבטחה
דוגמאותיתרונות וחסרונות
מה שאתה יודענמוכה

מספרי PIN
סיסמאות
קומבינציות

בעד: קל לשימוש
נגד: קל לשכוח, לאבד, להעתיק
מה שיש לךבינוניתמפתחות,
כרטיסי זיהוי
זיהוי קריאה,
 שלט לפתיחת דלתות.
בעד: קל לשימוש ונשיאה
נגד: ניתן לאבד, לגנוב או לשכפל
מי שאתהגבוההטביעות אצבע,
 קשתית העין, קול
בעד: הם תמיד איתך,
לא ניתן לשכוח, לאבד או לשכפל
נגד: בשיטות מסוימות יתכן שינויים בעת מחלה או תאונה

מתוך http://www.id-confirm.com/bio.html

חואקין גונזאלס רודריגז, ראש המדור לטיפול בקול וסיגנאלים באוניברסיטה הפוליטכנית של מדריד, מדרג את שיטות הזיהוי הביומטרי על פי הפרמטרים הבאים. הדירוג האופטימאלי הוא 4 פלוסים בכל סעיף.
 

שיטהחדירת השיטהקבלה מצד המשתמשדיוק עלות

זיהוי טביעות אצבע. המשתמש רק מניח את כרית האצבע על גבי סורק

++.+++++,++++

זיהוי פנים. למערכת יש מצלמה המצלמת
את פני המשתמש ומנתח את תווי פניו

++++++++

זיהוי קול.  המערכת מזהה את המשתמש על פי תכונות הקול המוקלט באותו רגע של הגישה. המשתמש מבטא קוד גישה מוסכם מראש (שם ו/או שם משפחה, מספר תעודת זהות, מספר טלפון או מספר קוד, או משפט שונה כל פעם על פי הזמנה של המערכת) .

+++++++

זיהוי כף היד. המשתמש ממקם את כף היד הפתוחה על גבי סורק מסוים, ומזוהה על ידי המערכת על פי נתונים פיזיים שלה.

+++++++++

המערכת לזיהוי קשתית העין מקבלת
תמונה מדויקת של תבנית הקשתית של המשתמש, ומשווה אותה לתבנית השמורה מראש.

++++++++++++++

בנוסף, נפוצה גם שיטת זיהוי החתימה. המשתמש חותם על גבי משטח, וחתימתו משוות לחתימה שמורה במערכת.

בכל שיטה שנבחר יש להתייחס למאפיינים הייחודיים שלה מול דרגת האבטחה המושגת, וביניהם:
- בכל המקרים דרוש מנגנון ספציפי לקריאת הפרמטר הביומטרי (קורא אצבע, מיקרופון, מצלמה) מותקן במקום לו נגיש המשתמש.
-אפשרות של שינוי או עיוות של המאפיין הנבחן על ידי המערכת, כמו צרידות או הצטטנות המשנות את הקול, הרכבת במשקפיים, נוכחות שיער פנים, וכו'.
-אפשרות של שגיאה אינדיבידואלית בהתאם לשיטה (בין-1:100 לבין-1 למספר מיליונים)
-קבלת השיטה על ידי המשתמש בהתאם לדרגת החדירה, הנוחיות, שמירת על הפרטיות, פשטות השימוש, וכו'.
שיטות רבות מאלו נמצאות כבר בשימוש נרחב, כמו  זיהוי כף היד בנתב"ג, זיהוי קשתית העין בכספומטים בספרד, וזיהוי קולי במערכות מסוימות של רכישה בטלפון.
 

 
   

לליאור מנור, אתך באבלך במות
אמך ז"ל
כל צוות צ'יף

  
   

מזלטובים

  • לתמר, יואב ותומר זילברשטיין, ברכות לבביות בהצטרפותה של מאיה, הג'ינג'ית, למשפחתכם!

  • מזל טוב וסימן טוב לאור וינוקור מנס ציונה, עם עלותו למצוות.
     

  • לאתי ממסג'נט/אידור, ברוך שובך מחופשת הלידה (קצת באיחור אך תמיד בשמחה).

  • לגרסיאלה מקיבוץ ניר דויד: ישר כוח עם קבלת הרישיון המיוחל!
     

  • לגליה ורועי מקיבוץ גבעת חיים, מזל וברכה בשבוע כלולותיכם.

 

 
   

נפילות ססגוניות

http://studenthome.nku.edu/~russelljo/flash/dudefalling.swf

http://www.planetdan.net/pics/misc/tetka.html
 

  
   

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.

  
   
  
   

נא לא להשיב (reply) על הגיליון נשמח לקבל הערות והארות,
המלצות  ובקשות  או קישורים לאתרים מעניינים לדואל:
  magazine@chief-group.com

  
   

 
   

כל הזכויות שמורות © צ'יף יישומים ישראל בע"מ 1986-2005