"אחרי החגים" הגיע!

צרור חגי תשרי מאחורינו. הגיע עת להחזיר סדר לחיינו, ילדים לבית הספר, ודיאטות לשגרתן.

מי שפספס ורוצה לדעת מה היה בשבועות האחרונים, כמו תמיד, מוזמן לדפדף אחורה באמצעות הקישורים אשר בפינה הימנית העליונה, מעל "פרופיל חברה".

רוצים להתייעץ בנושאים של שחזור מידע, הגנה על המידע או השמדת מידע?: צרו קשר!
 

על פטנטים
 

"ההגנה על הקניין הרוחני חייב טיפול זהיר. הקניית הפטנטים מדליקה את החמדנות באנשים, מגרה אותם וגורמת להם לרוץ אחר תבניות שיוכלו לאפשר להם לגבות מס מן הציבור, גורמת למריבות בין ממציאים ולאינסוף תביעות משפטיות.
פטנטים הם בסך הכול מונופולים זמניים על המצאות חדשות ושימושיות.
בשנים האחרונות הקניין הרוחני קיבל תשומת לב רבה מפני שרעיונות וחידושים הפכו למשאב עיקרי, במקום אדמות, אנרגיה וחומרי גלם.
בתחילת שנות השמונים 40% מן הערך של החברות הציבוריות באמריקה בא מנכסים בלתי מוחשיים. היום, זה מגיע לשלושה רבעים.
בטכנולוגיות המידע, ובעקר בטלקום, תפקיד הקניין הרוחני השתנה באופן מהותי. מה שהיה בעבר נחלת עורכי הדין ומהנדסים במעבדות פיתוח, אומץ במהרה על ידי ההנהלות. ניהול הנכסים האינטלקטואלים הינו היום נושא עסקי אסטרטגי. רק באמריקה, הרווחים מרישוי טכנולוגי מוערכים בכ- 45 ביליון דולר לשנה, כאשר הסה"כ העולמי מוערך ב-100 ביליון דולר לשנה.
חברות טכנולוגיות מחפשות עוד פטנטים, ומרחיבות את היקף הרישוי, נכנסות יותר ויותר למאבקים משפטיים ומבססות את המודלים העסקיים יותר ויותר על הקניין הרוחני. אמנם באופן פרדוקסאלי, עת שחברות מסוימות סוגרות את הפתחים, חברות אחרות מצאו דרכים להרוויח באמצעות פתיחת תיבות אוצר החידושים שלהן לשיתוף אחרים. ההמראה של תוכנת קוד פתוח היא דוגמא לכך. בפריפריה של החברות הטכנולוגיות הופיע זן חדש של חברות הפועל כמתווך ויוצר שוק לרעיונות.
עדיין, בו זמנית, הלֶגִיטִימִיות של הרבה פטנטים שהתקבלו נמצאת בסימן שאלה, ככל שמשרדי רישום הפטנטים נאבקים בעלייה ענקית בדרישה. לאורך העשור האחרון מספר הבקשות לפטנטים הוכפל, וממשיך לגדול. הרבה מן הגידול הזה היה בשטח של טלקום וטכנולוגיות המידע. באמריקה לבד החלק של סקטור זה בסך כל הבקשות לפטנטיים גדל מ-30% בשנת 1990 עד ל-40% היום. כמו כן, גם נמצאים בעלייה מספר התביעות המשפטיות כנגד הפרות פטנטים, העלות של המאבקים המשפטיים, ומספר תּוֹבעים המנצחים.
בינתיים, תַּחֲנַת כֹּחַ של טכנולוגיות בעלייה, כגון סין והודו, מתחרות על מנת להתקדם מן הקצה התחתון של ייצור חומרה וקידוד תוכנה, לפרויקטים מתוחכמים יותר הדורשים חידוש. זה יכול להוות אתגר רציני למעורבים הנוכחיים בנושאים אלו. מספר הפטנטים שהוקנו במשרד הפטנטים הסיני הושלש בארבעת השנים האחרונות.
ה-CTO של SUN אומר : "הקניין הרוחני הפך למרכזי יותר בעבור התעשייה. איני יודע אם זו פונקציה של תעשייה בשלה, או של תעשייה מבולבלת".

העובדות מדברות בעד עצמן: IBM לבדה מרוויחה מעל 1 ביליון דולר לשנה מפורטפוליו הפטנטים שלה. הרווחים של HP מרישוי פטנטים ריבע את עצמו בפחות מ-3 שנים, למעל 200 מיליון דולר השנה. 
מיקרוסופט נמצאת בדרך להגיש 3,000 פטנטים השנה, כאשר בשנת 1990 קיבלה רק חמישה. השנה, היא הקימה מחלקה ארגונית חדשה המיועדת להחליף את הטכנולוגיה בכסף או בהוֹן בְּעָלִים בחברות סטארט אפ.
נוקיה החלה לא מזמן את רישוי הטכנולוגיות שלה לחברות אחרות, ומתכננת להמשיך בכך. חברות אחרות, כגון ARM - חברה בריטית המעצבת שִׂרְטוּטים לשבבים של מכשירים אלחוטיים-, עושות מעט מאוד מעבר ליצירה ומכירה של קניין רוחני.

על פי סקר של McKinsey משנה שעברה  בין מנהלי עסקים, 54% של החברות ראו גדילה שבין 10-50% ברישום הפטנטים בין שנת 2000 ו-2002. כמעט 75% של המנהלים אמרו שהם מצפים לרכוש ו/או למכור יותר פטנטים בשנתיים עד חמש שנים הבאות, ו-43% מצפים לעלייה דרמטית ברווחי הרישוי שלהם. והם חושבים שהשוק עדיין בחיתולים. נציג הסוקרים אומר כי חברות רבות יוצרות הרבה מאוד קניין רוחני מבלי שהן תופסות את הערך שלו.

השליטה החדשה של הקניין הרוחני בתעשייה הטכנולוגית ניזונה ממספר טרנדים רחב יותר בתעשייה.
▪ ראשית, טכנולוגיות המידע והטלקום הפכו כה מורכבות  שקיים רצון גדול יותר לקבל את החידושים של אחרים. עברו הימים בהם חברות עם אינטגראציה אנכית טיפלו בכל צעד בהפקת מוצר - מן התכנון הראשוני עד למכירה הסופית. היום, צבא קטן של חברות מומחים מתמקדת בפלחים צרים של טכנולוגיה, תוך שימוש בזכויות קניין רוחני כדי להגן על המצאותיהם כאשר הן יוצאות לרישוי חיצוני.
▪ שנית, ככל שטכנולוגיות חדשות הופכות למצרכים, החברות נשענות יותר ויותר על החידוש כדי להישאר תחרותיות. עדיין, החזר ההשקעה במחקר ופיתוח הינה קצרה, מפני שיותר אנשים מחדשים בקצב הרבה יותר מהיר מפעם. פרוש הדבר, כי הרווחיות הצטמקה, והדרך להחזיר את עלות החידוש היא רישוי הטכנולוגיה לאחרים.
▪ שלישית, הלקוחות דורשים תאימות (“interoperability”), וסטנדרטיים אוניברסאליים במקום מערכות קנייניות. זה אומר שטכנולוגיות של חברות שונות צריכות לעבוד ביחד ללא הפרעה. פעמים רבות זה דורש קיבוץ מאגר של פטנטים או הסכמי רישוי מוצלבים.
▪ רביעית, יצירת קניין רוחני דורשת פחות משאבים מאשר היבטים אחרים של עסקי טכנולוגיות המידע, מפני שהיא נשענת בעקר על אנשים, במקום על תשתיות וציוד. זה מה שעושה את הפעילות מאוד מושכת בעבור חברות סטארט טפ. חברות הון סיכון לעיתים קרובות דורשים שהחברה תרשום פטנט לטכנולוגיה, גם בשביל לחסום מתחרים וגם כדי שיהיו לה נכסים למכור במקרה של כשלון. נושא זה היה במיוחד ברור במשך התפרצות חברות האינטרטנט בשנת 2000. בנוסף לבועה של ה-dot.com, נוצרה בועה של פטנטים.
 
חברות אינן יכולות פשוט להפנות את גבן למה שמתרחש בשטח הקניין הרוחני. גם אם תסרבנה לשחק את המשחק, הן עשויות להפר בצורה בלתי מודעת את הפטנט של מישהו אחר, מפני שקיימים כל כך הרבה פטנטים מסביב. החברות עלולות להיות בצרות אם לא תהינה להן פטנטים שלהן על מנת להגיע להסכמי של רישוי מוצלב (לעיתים קרובות גם הסכמים בהם כסף עובר ידיים). זו הסיבה שחברות רבות רוכשות מספר רב של פטנטים, מפני סיבות הגנתיות גרידא, על מנת לשמור איומי פטנטים אחרים מחוץ לתחום.

מבחינה משפטית, מערכת הקניין הרוחני מטפלת בארבעה תחומים:
Copyrights - זכויות יוצרים המגנות על עבודות אומנות, מוזיקליות או ספרותיות.
Trademarks- לנושאים כגון שמות מסחריים.
פטנטים - להמצאות
וקטגוריה שאינה מוגדרת היטב הנקראת "סודות מסחריים", לשיטות הנשמרות שמורות.
המערכת מאפשרת הגנת החוק כנגד מעתיקים וזייפנים, והיא חיונית לשטחים רבים, כגון הביוטכנולוגיה והננוטכנולוגיה. היא לא רק חשובה בחברות, גם אוניברסיטאות החלו לאחרונה להפיק ולהחזיק בפטנטים רבים.

בטכנולוגיות המידע ובחברות טלקום התחום של הקניין הרוחני היוצר את המהפך הוא אכן זה של הפטנטים, מפני שפטנטים מקנים את ה"זכות השלילית" של מניעת אחרים מלהשתמש באותה טכניקה; אבל עדיין טכנולוגיית המידע וטלקומוניקציה נשענות על "תופעות רשת". כלומר, כמה שיותר אנשים משתמשים במערכת, היא הופעת ליותר שימושית. כדי לנצל עד תום תופעות רשת אלו, האינטר- אופרטיביות בין טכנולוגיות שונות הינה הכרחית. ניתן להשיג אותה באמצעות תקן בודד, הנקבע על ידי חברה שולטת (הנוטה ליצור התנגדות מצד לקוחות ומתחרים), או על ידי השימוש בתערובת של טכנולוגיות שונות, עם ההגנה המשפטית על ההמצאות מצד מערכת הפטנטים.
 
ככל שמתפתחת מערכת הקניין הרוחני, נראה כי האֶתוֹס הוא שאם מעט הוא טוב, אז יותר הוא יותר טוב. זאת אומרת שאם יש זכויות בעלות על ההמצאות שהן מוֹעִילות, אז הגדלת הזכויות הללו בהֶקֵּף, בעוצמה, או במשך תוקפם- תגדיל את יעילותן. אך זו הנחה כוללנית, ואף קיימת הוכחה הרומזת שהיא שגויה בעליל.

התעשייה הטכנולוגית עומדת מול השאלה האם השפע העכשווי בפטנטים, יותר מאשר לשמן את צירי ההתחדשות, אולי דווקא מאט ומכשיל אותם. כבר כיום, עסקים חייבים לבוא במשא ומתן עם בעלי פטנטים על מנת לעשות דברים בסיסיים כגון לקרוא קבצים בפורמאטים שונים, והעימות של מוצרים טכנולוגיים שונים כולל היום לא רק מהנדסים, אלא גם עורכי דין.

יתכן וריבוי הפטנטים  יהפוך לנטל רציני לעסקים, בדיוק כמו שהנוסעים לאורך נהר הריין באירופה של ימי הביניים היו צריכים לשלם דמי מעבר בכל טירה שבדרך.
James Boyle, מ-Duke Law School  בצפון קרוליינה טוען כי העלייה הנוכחית בזכויות על הקניין הרוחני מייצג לא פחות מאשר "תנועת הכִּתּוּר " השנייה. הכתורים הראשונים, בבריטניה של המאות ה-18 וה-19, השטחים הציבוריים שלא היו שייכים לאף אחד נסגרו וגודרו, והפכו לשטח פרטי. בצורה אנלוגית, הקניית זכויות על רעיונות בהיקף בו זה קורה היום, מכתרת את השטחים הציבוריים האינטלקטואליים של הכלל.

אחרים רואים בהרחבת הזכויות של הקניין הרוחני יתרון גדול, שלא רק מוביל ליותר חידושים, אלא גם ליתר פתיחות. הנימוק הסטנדרטי לטובת מערך הפטנטים הוא זה שהוא מספק גירוי ליצירת חידושים, מאפשר לממציא לקצור פרסים על ידי הגנת העבודה מפני חקיינים, אשר אחרת היו תופסים טרמפ על ההשקעה. אבל זוהי הפשטה. הכוונה ההתחלתית הייתה למעשה לעשות שההמצאות תהינה נגישות לציבור.

לפני המאה ה-18, החידושים בעקר נשמרו בסוד בתחום של גלדות מסחריות. לפעמים, מלכים קפריזיים היו מקנים זכויות בלעדיות ובעלות תוקף בלתי מוגדר לאנשי שלומם.
חוק הקניין הרוחני התכוון לתקן מצב באמצעות בחינת ההמצאה על ידי מומחים, אשר היו גם מגבילים את תקופת הזכויות ובכך עשו את הידע נגיש יותר וחשוף לציבור.
פיתוח החוק היה חלק מן התנועה לכיוון הדמוקרטיה והקפיטליזם, וביטול המונופולים והפריבילגיות המלכותיות.
בעקרון, פטנטים פותחים את החידושים בשני אופנים. ראשית, הם מקנים זכויות זמניות בלבד, הקניין הרוחני שהם מיועדים להגן עליו הופך להיות נחלת הציבור אחרי שפג תוקף הפטנטים או שהם ננטשים. שנית, הם צריכים את פרטי ההמצאה על מנת לחשוף אותן, ושניתן יהיה לשכפל אותה. הדבר מאפשר חידושים עוקבים, החיוניים להתקדמות התעשייתית.
ככל שמערך הפטנטים התפתח, הוא גם הביא יתרונות נוספים. הוא מוביל לרמה של מומחיות כלכלית אשר הופכת את העסקים ליעילים יותר. הפטנטים הם נכסים שניתן

המוליכים למחצה, שבבי הסיליקון המניעים מכשירים דיגיטליים, מתוכננים על ידי חברות של מומחים בהנדסה, אבל מיוצרים על ידי פירמות אחרות המתמחות בייצור. ככל שמערך הפטנטים התבגר, והרישוי הפך לנפוץ יותר, העברות מסוג זה הופכות בעקר ליחסים עסקיים. יש כלכלנים הטוענים כי העלייה במספר עסקאות הפטנטים יוצרת "שוק ממשי של טכנולוגיה". היצירה של כל שוק דורשת זמן וטרחה. כאשר מתפתח מוסד מסוג זה, אלה אשר מחוץ למערכת מרגישים מאוימים, ומגנים אותו. עדיין, בדיוק כמו שמערכת הבנקים יצרה שוק לקפיטל, וכפי שתעשיית הביטוח יצרה שוק לסיכון, יכול להיות שהגדילה של מערכת הפטנטים יוצרת שוק לחידושים.
הדבר יוצר סוג של "נזילות" לידע שלא הייתה קיימת לפני כן, טוענים מחברי הספר “Markets for Technology, the Economics of Innovation and Corporate Strategy” משנת 2001. מזווית זו, התפתחות מערכת הפטנטים במערכות המידע ובטלקומים היא פשוט חלק מתנועה רחבה הרבה יותר שתצור מנגנון ארגוני של העברת רעיונות  לתדלוק הקדמה הכלכלית.

זהו הקונטקסט בו קרבות מסחריים מתרחשים היום בתעשייה הטכנולוגית. ההתכנסות של טכנולוגיות המידע והטלקומים מאלצת חברות לעבוד ביחד בדרכים חדשות על מנת הן להגן על והן להחליף ביניהן את הטכנולוגיה שלהם."
"שווקים לטכנולוגיה הולכים ומתרחבים. למשל, 60% מפירמות הטכנולוגיה והטלקום מדווחות על עלייה ברישוי בהשוואה לעשור הקודם, ו-70% מהן מדווחות על פחות מחסומים כדי להגיע להסכמים אלו, על פי סקר משנת 2004 של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח.
אבל, כאשר מדברים עם  המנהלים בפירמות הטכנולוגיות עצמן, השפה הנשמעת בתדירות גבוהה יותר היא זו של "המרוץ להתחמשות", ו"השמדה הדדית מובטחת". חברות מייצרות פטנטים באותה מידה כדי להגן על עצמן מפני מתקפת יריביהן, כמו כדי להגן על המצאותיהן. חברות טכנולוגיה רבות הובילו לאחרונה רפורמה במערכת הפטנטים כדי להתמודד עם פטנטים שניתנו בדרך מַטְעֶה, עם סַחְטָנוּת ברישוי, ותביעות משפטיות מָסִיבִיות..."

מתוך A market for ideas, שפורסם במהדורה המודפסת של The Economist ב- 20.10.05

השורות של עמית

ושוב אבטחת מידע

השבוע האחרון עבר עלי במלחמה חסרת פשרות בסוס טרויאני עקשני ומעצבן שנתקע במערכת של אחד מלקוחותיי. אין לי אפילו מושג מה שמו ואיזה חציר הוא מעדיף לאכול, שכן שום אינפורמציה רלוונטית לא נמצאה באינטרנט. הרעיון המרכזי של אותו סוס טרויאני הוא שימוש בפורטים המוקצים ל-NetBios, למרות שחיסלתי את אופציית התקשורת על ה-NetBios מסת הניסיונות להתקשרות תקעה לי את המחשב למרות כל זאת. רק אחרי 4 ימים התחלתי להבין את עוצמת הסוס הנ"ל.
ראשית, אני חייב להודות שאין לי מושג מה מקורו. סביר להניח שהו הותקן ידנית בזדון על ידי האחרון שנגע במחשב שהעסיק אותי.
הווירוס הנ"ל הינו תוצר של שימוש בזוי בתכנת ריגול מוכרת הנקראת yours site bar. עם החיבור לאינטרנט בחיוג (Dial Up) קובץ שכנראה פועל ברקע פותח קובץ RAR המכיל את קבצי ההתקנה של הווירוס - ששואל אותך האם אתה מסכים להתקין את ה- Site Bar. תשובה חיובית תגרום להתקנת 5-6 תכנות ריגול מהכבדות שיש; תשובה שלילית תפתח את ערוצי התקשורת של ה-NetBios ועמם שני פורטים נוספים: 8163 ו- 5000, ותפעיל קבצים נסתרים שיאפשרו גישה למחשב המקומי מבחוץ.
מכאן והלאה מדובר במטווח שתוקע את התקשורת תוך 10 דקות ומחייב איתחול החיוג. בחיבור ישיר (כמו כבלים או אלחוטי) אין שוב בעיה. הבעיה המרכזית היא שהקובץ החשוב ביותר שמאפשר את תפעול הווירוס הנ"ל נקרא LASS בדיוק כמו קובץ החלונות הרלוונטי, רק שמיקומו הוא בספרית החלונות ולא בספריה המערכת תחת החלונות. את ה-Site Bar אי אפשר להסיר באמצעות שום תכנה וגם לא ידנית מה- REGISTRY.
פניתי לחברה (התכנה איננה מוגדרת כתכנת ריגול) והם אמרו לי שהקבצים הנפתחים בתהליך ההתקנה אינם שלהם ומישהו עושה שימוש לא חוקי בתכנה שלהם.
שלחתי להם את מספר הרישיון של אותו מזיק. מיותר לציין שלא קיבלתי כל תשובה, וגם אינני מצפה לתשובה... שכן כל הנזק מגיע ישירות מאתר החברה ולחברה אמור להיות את כל המידע אודות התכנים (בעיקר אם הם כתבו אותם) הנמצאים שם.
קצת מבלבל, אבל מי שיתקל בתופעות שצוינו לעיל יכול לכתוב לי ואסייע לו.

ברBARים!
הסיבה האמיתית שאני כותב על כך היא תופעת הבארים למיניהם. תופעה שחשבנו שתיעלם זה מכבר לאחר שהובהר שרובם ככולם מתפקדות בתכנות ריגול. תארו לכם כמה הופתעתי שנציג בזק בינלאומי פנה אלי ואמר לי שתכנת המילון שלי מועמדת להיות כלי להפצה בין לקוחות בזק בינלאומי אך לאיזשהו BAR יש עדיפות. לא ניסיתי ממש לשכנע אף אחד, אבל הרעיון שמישהו יעדיף באר כלשהו -יעיל ויפה ככל האפשר- על כל תכנה אחרת הוא קצת מגוחך, מה גם שהבאר הנ"ל (כמו רבים אחרים) מותקן רק על האקספלורר ולא תומך בפיירפוקס.
אני לא מחליט החלטות בבזק בינלאומי ואני מניח שההחלטה נפלה כבר שכן לא שמעתי מהם 3 חודשים. אבל ברור לי שרק חמור חסר הבנה יתקין את הבאר שלהם בלי היסוס, וגם ברור לי שאם אמצא את עצמי מול מחשב עמוס תכנות ריגול עליו מותקן באר שכזה, אסיר אותו מיידית מבלי לבדוק. וכך יעשה כל אחד ואחד מכם גם כן.

חלמאביב

הסיפור על עיריית תל אביב המכוונת את התנועה למגרש חניה וגוררת את המכוניות שחנו בו נשמע כמו חלם, אבל הוויכוח על האחריות והסמכות בין משטרת ישראל לבין עיריית תל אביב עוד יותר מצחיק... אבל כפי הנראה, רק לירושלמים כמוני...
מי שלא זוכר את ארבינקא של אפריים קישון זכרונו לברכה, כדי שישיג את הסרט ויצחק/יבכה גם הוא.

"קלקלה"

ופינת הבנקים וחברות האשראי לא נחה גם השבוע – "הבינלאומי מנצל את ההזדמנות: מזמין לקוחות להסדיר את האוברדראפט ומשנה את כללי החשבון". "ישראכרט" – זו שמנכ"לה לא מבין מדוע קוראים לה מונופול – "מנצלת את הוראת האוברדראפט גם היא ומעלה את הריבית על התשלומים"...
כולם גנבים, חברות האשראי הן המרוויחות העיקריות מהוראות האוברדראפט והעלאת הריביות על התשלומים הינה הנחיה נבזית במיוחד. הלקוחות הקטנים יהיו תלויים יותר ויותר בעסקאות התשלומים וישראכרט תרוויח יותר כסף ממצוקה זו. אבל ישראכרט שייכת לבנק הפועלים וכך מוודא הבנק שאת הסכומים שהפסיד, או לפחות חלקם, על חריגות אשראי הוא ירוויח מישראכרט. אך היות וישארכרט בישראל הינה מונופול אין ללקוח שום ברירה ואין לו תחליף רלוונטי. מה יעשה? ילך לאחת הויזות, ו... מיד יגלה שגם הן רוצות להרוויח וגם הן תעלנה את הריבית. הן פשוט חיכו לישראכרט שתהיה ראשונה.

שורפים זמן

מחקר גילה כי חודש מכל שנת עבודה מבוזבז על עישון, קודם הגלו אותנו לפינות העישון – שתי דקות הליכה. ואחר כך הגלו אותנו מהבניין – 5 דקות הליכה ו- 2 דקות המתנה למעלית. ועכשיו הם יוצאים עם מחקר שזמן עבודה מתבזבז. רבותי כשתגלו אותנו, המעשנים, לפארק העירוני כדי לעשן יתבזבז יותר זמן. אבל אנחנו רבותי החוקרים שורפים זמן וקצת טבק, אתם לעומת זאת שורפים, הרבה יותר זמן והרבה מאוד כסף על מחקרים מטופשים ומובנים לאליהם. (*)

ארצה, וגלגול!... לקוח טוב!

לקוחות בנק דיסקונט שוב נדפקים. כל אותם לקוחות שעדיין יש לבנק הקטן הזה צריכים להיות מזוכיסטים אמיתיים כדי להיות לקוחות של בנק שבשליטת ועד העובדים. מספר השביתות והעיצומים שעברו על הבנק המגוחך הזה כבר עבר את המוגזם. ריקי בכר, יושב ראש ועד העובדים -שזו לו העבודה היחידה בסניף ושעשרות מבני משפחתו עובדים בבנק- מחזיק את הבנק בביצים, ומנהל קרב עם ההנהלה על גבי הלקוחות. והלקוחות יושבים בשקט ושותקים. לך תדע כמה מהם מעדיפים עיצומים מאשר טלפון ממנהל הסניף שיתריע על מצב החשבון שלהם.

מה זה ה- I-mode

סלקום החלה משווקת את האיי-מוד היפני בישראל. טכנולוגית תקשורת סלולארית שזמינה רק ביפאן, כמעט בלתי זמינה באירופה (למרות שנעשו ניסוים להכניס אותה), ועכשיו בישראל. טכנולוגיה זו נועדה אך ורק להגביר את השימוש באינטרנט דרך הטלפון הסלולארי ואין לה שום מטרה אחרת. היפנים מכורים אליה. כי היפנים מתמכרים בקלות. האם מדובר בטכנולוגיה שהייתי רוכש? לא... אני עדיין מאמין שאינטרנט, מהיר ככל שיהיה, ניתן לצפייה הרבה יותר בקלות במסך של מחשב (שולחני, נייד או כף יד)... אבל טלפון? קטן מדי. מעבר לכך אין לי כידוע שום סימפטיה למחלקת הגביה של סלקום או כל חברה סלולארית אחרת, ואינני מתכוון לתת להם את התענוג לקרוע לי את הכיס.

תכנות חינם חדשות לפוקט פי סי (עדכון שנובע משעמום של חג מספר 716) ניתן להוריד כרגיל מ הכתובת  http://www.amitm.com/ppcsoft.html 

תגובה לשורות של עמית

(*) אזהרה! חברת צ'יף מזהירה כי קריאת שורות אלה יכולות לגרום לבלבול רציני. יש להתייעץ עם רופא בטרם נטילת כוסות רוח למת.

אישורים

הפיצו נא, חברים: בכדי לחסוך בזמן, נייר ועלויות פקסים, כל אחד יכול לברר בעמוד  https://www.shaam.gov.il/gmishurim את שיעור הפטור מניכוי מס ותוקף האישור של כל ספק, בכל שעה, ובלי תירוצים.
 

פינת הפרנויה

למי יש גישה לגיבויים?

מנהלי ומפעילי גיבויים בארגונים הם אנשי צוות אדמיניסטרטיבי/טכני המטפלים בגיבוי המידע. כמשתמשים במערכות המידע של ארגון, עלינו לזכור כי לאנשים אלו גישה מלאה למידע כולו. הם מעבירים קלטות גיבוי אל מחוץ לאתר, ויש להם הרשאות גישה לכל הקבצים הנמצאים על גבי המערכות. כל זה מקנה להם הזדמנות לגנוב, לשבש, לשנות או להשתמש במידע לטובתם האישית.

בעת בחירת האנשים שיתפקדו כמפעילי גיבויים חשוב להקפיד על סיווגם הביטחוני ויושרתם האישית. בנוסף, ניתן להגביל את הרשאותיהם לקבצים ולספריות שעליהם לגבות. כמשנה זהירות אפשר לתכנן מערכת  בקרה שתעקוב ותרשום את כל פעולותיו של מפעיל הגיבויים.

For Your Eyes Only

במידה ויש תחת אחריותכם קבצים וספריות מסווגים, ניתן לבנות עבורכם מערכת מקומית מצומצמת, עם כל יתרונות ההמשכיות העסקית של המערכת הארגונית.

בשימוש מערכת ניהול הגיבויים BOS Enterprise Manager מנהל המערכת מסוגל לבקר את מערכת ההתאוששות, לוודא את הגיבוי התקין של כל הקבצים, לשחזר מידע בעבור המערכות המנוהלות, או בעבור בעלי ההרשאות, לבדוק אם נוצרו חדשים, השתנו, נמחקו, וכו' - אך אינו רשאי לפתוח ולהסתכל בתוכן של אותם הקבצים.
 

שוחרי BOS: אתם לא לבד

בשבוע שעבר קיבלנו עבור תוכנת BOS

"גביע זהב" מטעם האתר Download-soft

וחמישה כוכבי הוקרה מצוות האתר הוותיק Shareware Island

-=o)0(o=-

"No man is an island, entire of itself
every man is a piece of the continent, a part of the main
if a clod be washed away by the sea,
Europe is the less, as well as if a promontory were,
as well as if a manor of thy friends or of thine own were
any man's death diminishes me, because I am involved in mankind
and therefore never send to know for whom the bell tolls
it tolls for thee".

John Donne

שמיש ואופנתי

מדי שנה יוצאים מן הבוידם מונחים שונים, בעת שחברה זו או אחרת מעוררת טרנד ותיק או פחות מוכר באזורנו כדי לקדם את מטרותיה. השבוע, העניין שבאופנה הוא "usability", כלומר שמישות.
המונח הלועזי קשור בד"כ לתוכנה ולממשק משתמש, אך רלוונטי לכל מוצר. דרכים לשיפור השמישות כוללים קיצור הזמן לביצוע מטלות, צמצום השגיאות בהפעלה, קיצור זמן הלמידה, ושיפור שביעות הרצון של המשתמש מהמערכת..
אז, גם אם אתם כמונו אבירי השמישות מקדמא דנא, כדי שתהיו בעניינים, להלן הקישורים הבאים:

       אתר באנגלית     עמוד החדשות     משהו בעברית
 

World
Usability
Day
_______________
3 November 2005

עשה ואל תעשה
 בעבודה עם הדיסק הקשיח

1. אחד, ראשון, הכי חשוב, אף פעם לא לוותר: כאשר אתם עייפים אסור לעבוד על דיסקים קשיחים. ל., ידיד ותיק שלנו, פעם איבד עשור שנים של עבודה עקב שרשרת טעויות שלעולם לא היה עושה לו היה ערני ורגוע. בשורה התחתונה, העצה היא:
דע מתי להפסיק!

2. אל תמהר, ואל תיקח סיכונים בלתי נחוצים. בסדר, אלו שתי עצות ביחד, אבל אכן הן הולכות ביחד. בסביבה או במצב רוח המסיחים את דעתנו, אדם מסוגל לעשות שטויות שלא היה עושה במצב של ריכוז. דע מה אתה עושה לפני שאתה עושה. ודע מתי להפסיק!

3. קיים את מצוות העבודה האנטי-סטטית. היצרנים אורזים את הדיסקים הקשיחים בשקיות מיוחדות למטרה זו. אנשים רבים אינם מבינים כי רכיבי מחשב יכולים להיפגע מחשמל סטטי, והבעיות כתוצאה מכך לפעמים מופיעות רק חודשים לאחר מכן, כאשר מכת חשמל משלימה את הנזק.
יש הממליצים לעבוד עם צמיד אנטי סטטי בעת העבודה עם ציוד מחשבים, במיוחד כאשר מדובר בזיכרונות ו- CPU. כמו כן, מומלץ השימוש בשטיחים אנטי סטטיים וכיסוי אנטי סטטי בשולחנות העבודה. העבודה עם מחשב בודד אינה מצדיקה רכישת כל הציוד הזה, אז לפחות נסו לגעת במתכת של מארז המחשב בזמן שאתם נוגעים ב-CPU ובזיכרון.
עוד רעיון: לעבוד יחפים. בעניין זה הדעות חלוקות, ולא רק מהסיבות האסטטיות, פריקת חשמל סטטי עובדת בדיוק כמו מכת חשמל - נעלי גומי ימנעו פריקת חשמל סטטי אבל ימנעו גם התחשמלות, עבודה עם כפות רגליים יחפות תעלה את איכות הפריקה הסטטית אך גם תעלה את סיכון ההתחשמלות.
נסו שפרטי הלבוש שלכם לא יגעו בדיסקים, לוחות, זיכרונות , וכו'. הבגדים שלנו טעונים בחשמל סטטי לעיתים קרובות, במיוחד במזג אוויר קר ויבש. כאשר נוגעים בדיסק, רצוי להימנע ממגע עם הלוח של המעגל המודפס. לפעמים, מחשבים לא מסוגלים להכיר את הדיסק, למרות שזה היה כבר בשימוש למשך מספר חודשים - והסיבה יכולה להיות שלוח המעגל המודפס קיבל שוק בזמן ההתקנה.

4. בעבודה עם מחשב, נוהגים כמו בסקס בטוח: מפעילים אנטי וירוס לפני, בזמן ואחרי שמכניסים מדיה לתוך מחשב זר, בלתי מוכר, או שנגעו בו ידיים אחרות.

5.  גבה את כל המידע בטרם ביצוע כל פעולה משמעותית בדיסק קשיח. את המידע החיוני גבה פעמיים, ורצוי שהגיבוי יעשה למצעים או כוננים שונים. וודאו שניתן לקרוא את הגיבויים שעשיתם, ורק אז אפשר להתחיל. זוכרים את חוקי Murphy? ברגע שלא יהיה לנו גיבוי מושלם, משהו ישתבש, ובטוח שנסבול.
מי שרוצה לחיות על הצד הבטוח שיגבה גם המידע וגם הגדרות המערכת. לא להתעצל!

6. גבה בעצמך. אל תסמוך על העבודה שעשה מישהו אחר, גם אם מדובר באדם היקר לך בתבל! אם הדיסק נדחס, זכור לגבות את הווליום הדחוס ואת הדרייברים.

7. שיהיה ברור: כמה מידידינו הטובים ביותר משתמשים בטייפים לגיבוי. אל תסמוך על טייפים! אל תניח שהגיבוי שעל גביהם מספיק טוב כדי להציל אותך בעת מצוקה. טייפים הם בלתי אמינים, בעקר אם הם היו בשימוש כל הזמן שלקח למערכת להגיע לתקלת הדיסק הראשונה!

8. "אל תמהר" אמרנו? אל תמחק את המידע עד לרגע האחרון. אם לא ממש חייבים לבצע את המחיקה של מידע ישן, רצוי לשמור אותו למשך מספר ימים נוספים עד שנחוץ המקום שזה תופס.

9. נתק את שני הכבלים של הדיסק הישן: אל תכין דיסק חדש כל עוד הדיסק הישן עדיין מחובר. כל כך קל ונפוץ לטעות ולמחוק פרטישן או לעושת פורמט של הדיסק הלא נכון!

10. אל תניח דיסק קשיח במקומות מסוכנים: על ערמות ציוד בלתי יציבות, קרוב למעברים, או על כסאות עם גלגלים.

11. אין לחזק יתר על המידה את הברגים של הדיסק הקשיח למארז. חשוב להשתמש תמיד בברגים הנכונים לכל דיסק, הם יכולים להיות שונים בהתאם לסוג או ליצרן. בורג ארוך מדי יכול לפגוע בדיסק.

12. אם עדיין יש בסביבה דיסקטים או טייפים, עדיף לוותר על לוחות השנה החמודים שמגיעים עם מגנטים. בדיסק הקשיח הם לא פוגעים, אבל למה להסתכן?

 

 "גיבוי" בדרכי Split Mirror ו-Snapshot

השיטות הנ"ל יוצרים עותק של המידע באמצעות חלוקת מירור של דיסק, או באמצעות יצירת  עותק הדומה ל"תמונה"/"תצלום" של הדיסק. עותקי סנפשוט יכולות להיווצר כעותק מלא של בָּבוּאָת הדיסק, או כמַרְאֵה מָקוֹם לבלוקים המקוריים או לבלוקים שהשתנו במערכת הקבצים. בכל המקרים חשוב לבדוק אם מתמלאות הדרישות האופטימאליות מגיבוי, כפי שתוארו במגזין קודם.

ובנוסף, למקרים הספציפיים של שתי השיטות הללו:
- האם העותק הינו עצמאי ביחס למקור?
אם המירור או הסנפשוט עדיין מחוברים לבָּבוּאָה (image) המקורית, כל שגיאה שתתרחש במקור יעבור לעותק, ובכך יהפוך את העותק לבלתי שמיש.
אותו מצב יכול גם להופיע עקב תקלות חומרה בבקר המירור, או תקלות ב-path של המירור. טכנולוגיית סנפשוט מבוססת על הפניות של מראי מקום לבלוקים שהשתנו, לא יוצרת עותק בכלל, ועל כן אינה ממלאה דרישה זו. גם סנפשוטים אוטומטיים ללא סנכרון האפליקציה לא עומדים בדרישה.

- האם העותק ממוקם במקום אחר?
חייבים מרחק מסוים בין הדיסק המכיל את מידע המקור לבין הדיסק המכיל את העותק.
המרחק חייב להבטיח כי אחד הדיסקים יהיה בטוח במקרה שהאזור בו השני יהפוך לזירת אסון.

-האם קיימים דורות של מידע?
על מערכות מסוג זה ליצור ולנהל דורות למידע ועותקים רבים, כל אחת עם חותם הזמן שלו, בכדי לאפשר התאוששות לנקודת זמן מסוימת (point in time recovery). להזכירכם, מערכת BOS מסוגלת להשיג התאוששות לרגע מסוים ביותר מדרך אחת.

למרות ההסתייגות שרבים מן העותקים הנוצרים באמצעות split mirror או טכנולוגיית סנפשוט אינם גיבויים על פי הגדרה, הם משחקים תפקיד חשוב במערכות נפוצות הנמכרות למטרת "התאוששות מהירה וקרובה ל-און-ליין". כלומר, הן צריכות להיות נתמכות באופן מלא על ידיד תוכנת הגיבוי, ומוטמעות באופן מלא בתהליך הגיבוי.

אם הנכם משתמשים  במערכות עם מירור ו/או סנפשוטים כבסיס להמשכיות העסקית  של מערכות המידע שלכם, נשמח לסייע לכם בבחינת אמינותן, ואם נדרש - גם להתייעלותן.

צרו קשר!
 

בתוך עמי חי אנוכי

השרה
בחוץ חכתה המשטרה. השרה ישבה בחתונת בנו של פעילה במפלגתה. השרה נראתה נפלא...קצת יותר רזה מאשר בטלוויזיה, קצת יותר כהה מלשונה הצחה, וקצת יותר רכה ממדיניותה הרגילה. נגסה בנגיסות קטנות, בניגוד להרגלה בכנסת.
יש אנשים שהמסכה כל כך דבוקה להם לפרצוף, שכבר לא יודעים אם זה פרצוף או מסיכה.

החתן
החתן של משה שירת בצבא  ביחידה שלא מדברים עליה. שני ותיקים מאותה יחידה משכו אותו אליהם בסטרט-אפ עם יציאתם לאזרחות. שלושתם מתגוררים עכשיו בעמק הסיליקון (האמיתי רבותי, לא ב"סיליקון וואדי"!), מנפיקים מניות ומסנוורים בגאוניותם את השוק של המזרח הרחוק. החתן של משה נוסע באופן תדיר, בולע כדור עם עלייה לטיסה, מגיע עייף למרות השינה. שורף את שנותיו של אב צעיר, עובד קשה, אך בונה בהתלהבות עתיד מזהיר.
כולנו גאים בו כל כך... יצאה לעולם הרחב, ו"מראה לגויים מהיכן משתין הדג".
אבל למה, בעצם, הוא ושותפיו לא יכולים להצליח מכאן?

מיקרו-אצות
ברוך בורא סטארט אפים לקדום הרפואה.
בחורה חמודה, בוגרת תואר שני בביוטכנולוגיה, מספרת לנו במסיבה סיפור כמעט של מדע בדיוני: במקום עבודתה, מסתבר, מנסים להשתיל לגוף האנושי תאים זרים וחכמים, אצות שינשימו את התאים, ו-Led שיאיר את האצות, עם סוללה זעירה. כל זה כדי להתגבר על מחלת הסוכרת.
בין הגברות הנוצצות, דווקא היא המבריקה מכולן: ברק ההתלהבות בעיניים מנצח, מאיר יותר מכל קישוט. ישר כוח!  

חוצפה
חלקנו עובדים, חלקנו מנהלים, חלקנו עצמאיים, ובינינו אף גמלאים. רובנו ישראלים (פחות או יותר טריים), ולישראלים... יצא שם של חוצפנים. מוצדק או לא מוצדק, הסטריאוטיפ נדבק. ולהמחשה: עובד שפוטר, והשאיר במקום העבודה טעם ממש רע (וגם חוב שלא נפרע), צץ לאחר שנים של עבודה אצל מתחרים... ומבקש מכתב המלצה.
אם זו לא חוצפה, המדינה צנצנת.

נימוסים
אם חשבתם שרק בארצנו חלה הידרדרות היסטורית בנימוס, AP תוציא אתכם מן הטעות.
כן, הסוכנות העיתונאית היוקרתית Associated Press, בין כל האסונות הפוקדים את העולם, בין כל השערוריות סביב ראשי המדינות, ובין שאר הנושאים העסיסיים, מוצאת זמן ועניין לערוך סקר בנושא התנהגות בלתי הולמת (Rudeness poll). הסוקרים התבססו על ראיונות טלפוניים עם 1,001 מבוגרים בארה"ב. תוצאות הסקר מראות כי האנושות הפכה לפחות מנומסת משהייתה בעבר, חוץ כמובן, מן הנשאלים עצמם. למשל, 55% מן הנשאלים השיבו כי הם רואים אנשים משתמשים בטלפון הנייד בצורה צעקנית או מעצבנת בציבור. 91% מהם "לא עושים דבר כזה"...
בהשוואה ל-20 או 30 שנה אחורה, 69% מן המשיבים מוצא את האנשים יותר גסים מאשר בעבר. מתוכם, 38% חושב שסלבריטאים ודמויות ציבוריות עודדו את התופעה  במידה רבה, עקב היותם מודלים להתנהגות.
גם 69% חושבים שהורים אחראיים מאוד לכך, מפני שהם לא מלמדים נימוס את ילדיהם. 44% מטיל בתוכניות הטלוויזיה מנה גדושה של אשמה, ו-34% רואה בקצב החיים המוגבר, ללא זמן לנימוס, גורם מכריע לתופעה.
48% מן המשתתפים בסקר נתקלים באנשים המשתמשים בלשון גסה או פוגעת בציבור.
22% פוגשים באופן תדיר אנשים המדברים בקול רם או משתמשים בטלפונים ניידים בבתי קולנוע.
55% עדים באופן תדיר להמצאות נהגים תוקפניים או פזיזים בדרכים.
28% מאשרים את התופעה התדירה של מוכרים בחנויות המתעלמים מקונים או המתייחסים אליהם בחוסר נימוס.
44% רואים באופן תדיר ילדים המתנהגים לא יפה בציבור.
54% שמים לב בתדירות להתנהגות בלתי מנומסת בסרטים ובטלביזיה.

כעת, לגבי הנשאלים עצמם:
רק 37% דיווחו כי השתמשו בחודשים האחרונים במילת גנאי או כללה בציבור
רק 8% דיווחו כי השתמשו בטלפון הנייד שלו בצורה קולנית או מציקה במקום ציבורי.
רק 23% הודו כי איבדו את סבלנותו כלפי מישהו במקום ציבורי ודיבר אליו בגסות.
רק 13% הודו כי עשו תנועה גסה לאדם אחר בעת נהיגה.
רק 38% סיפרו כי ביקשו ממישהו אחר להפסיק את התנהגות גסה כלשהי.
רק 22% דיווחו כי הגישו תלונה פורמאלית לגבי התנהגות בלתי מנומסת של אדם אחר.
 

הגודל קובע

תזכורת קטנה - שימושי גם לשחקני טריוויה

קיבולתו של הדיסק הקשיח במחשב ונפח הקבצים שהוא מכיל נמדד בערכים שונים על פי תקנים שונים. למרות שאנו רגילים לדבר על מגה-בייטים וגיגה-בייטים, לא כל היצרנים או מפתחים משתמשים באותם מונחים. להלן הטבלה השלימה:
 

לנוחיותכם, סימנו את היחידות נפח הנפוצות בסביבתנו, אשר הן מופיעות במחירון BOS.
 

השבוע קראנו מאמר של אבי אדר על שירות של מחלקות ה-IT לארגון.

אמרנו לכם? פסיכולוגיה, ולא (רק) טכנולוגיה!

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.