אנשי IT במוסדות ובארגונים:
היכונו לגמר שנת התקציב!
בצ'יף הכנו לכם שורה של הקלות לפיצול רכישותיכם בין השנים העוקבות

שחזור מידע - שרידות וזמינות המידע / המשכיות עסקית- השמדת מידע

באש ובמים

התקני הזיכרון במצב מוצק עמידים מאוד. עדויות ( 1 ; 2 ) אומרות שהם יוצאים ללא פגע מטבילה במים (גם מים רותחים), בקולה ובקפה, ממשחק של בני שש ושאר התעללויות.
אחד הדברים המעטים שהם לא ניסו היא טבילה במי מלח, כמו מי ים, או מי ים המלח. לנו היה לקוח ששכח שההתקן שלו נמצא בכיס של הברמודות, ונכנס איתם לים. משהבין את הבעיה, ניגש למעבדה ולאחר תהליך זהיר של שטיפות וייבוש מתאים, המכשיר חזר לעבודה כמו חדש, והמידע עליו שלם ונגיש.
ההרטבה עצמה אינה מסוכנת למדיה, אבל תוצאותיה כן. התפתחות של חלודה כתוצאה מאדים בתוך המארז, היווצרות משקעים כתוצאה מהתייבשות מי מלח או מים רגילים (לא מזוקקים) המכילים מלחים שונים, גורמים נזק רב למצעי המידע ולמעגלים במכשירים אלקטרוניים.

רבים הם המקרים של שריפה בהם האש לא כלתה את הרכיבים, ואף החום לא הזיק להם, אך המים של מַמְטֵרות החירום או של מכבי האש הם הם הפוגעים בציוד, ובמידע שעליו.

בשבוע שעבר השיקה חברת ATP כונן USB חיצוני בשם ToughDrive (בנפח256MB 1GB, 512MB, ו-2GB ) שההבדל בינו לבין אחרים מסוגו הוא מארז מיוחד העושה אותו עמיד לגורמי נזק חיצוניים. החומר המגן הוא סוג של סיליקון בשם DuraSkin, שכבה האורזת את כל הרכיבים הפנימיים וגם מגינה עליהם מפני מכות ונפילות, טמפרטורות קיצוניות, אבק, חלקיקים, מים ולחות.
 

ה- Freecom Toughdrive pro 2.5 הינו דיסק קשיח נייד מוגן בפני זעזוע ונפילות של עד 2 מטר גובה. הוא מצויד במנגנון הגנה כפול: הדיסק הקשיח עצמו יושב על בולם זעזועים מסיליקון, והמארז החיצוני עשוי מפלסטיק מוקשח שמצופה בשכבת סיליקון. לדיסק זה יש חיבור USB המשמש לשתי מטרות: העברת מידע (כמו במכשירים הרגילים) והעברת חשמל. יש בו כבל USB מוטמע המאפשר חיבור מהיר ל-PC או למקינטוש. המוצר צפוי להגיע למדפים בחודש זה (לפחות באירופה) בדגמים של 40, 80, 100 או 120GB, עם אחריות לשנתיים. דרישות מערכת:
Pentium II 233 MHz או יותר עם 64MB RAM,  
מערכת הפעלה WIN 98SE/ME/2000/XP, או לחלופין Mac OS X ומעלה.
 

השורות של עמית

את השורות שלי הפעם התחלתי לכתוב מוקדם מהרגיל... כדי שלא אשכח את המשפט הבא ששמעתי השבוע והייתי מוכרח לחלוק עמכם.

"קניות לשם תענוג הם כמו מין אנאלי למטרת הורות"

המשפט כמובן נאמר באנגלית וגם גרסת הרחוב של המושג מין אנאלי נשמעת יותר טוב – אבל בניגוד לגרדיאן של לונדון, אנחנו מגזין מהוגן...

ושוב אמרתי לכם...(1)

עוד לפני שיבשה הדיו הדיגיטאלית על המגזין הקודם כבר העלו בלאומי קארד את העמלות. גם הם, בשלב זה רק לעסקאות בחו"ל, כדי שיגידו שמדובר בעשירים... אבל חכו קצת.

ספורט, עיתונות, ולוחות זמנים בטלוויזיה.

אני אוהב כדורגל, מה לעשות אף אחד לא מושלם... אבל גרוע מכך, אני אוהב כדורגל איטלקי. העובדה שמשחקים מהליגה האיטלקית משודרים בערוץ הספורט חינם עושה לי את זה. אבל כדי לדעת מה משודר מתי והיכן, אני צריך להיות נביא, אין שום קשר בין לוחות הזמנים שערוץ הספורט שולח לעיתונות, לבין לוחות הזמנים המופיעים על מדריך הכבלים שיופיע על המסך כשתלחצו על כפתור ה- guide בשלט, לבין מה שבסופו של דבר משודר.
ורק בדקה ה- 90, שנייה אחרי תחילת השידור עצמו (שבדרך כלל מתקיימת 5 דקות באיחור) אני מגלה מה באמת משודר. אולי זה כדי להכריח איטלופיל שכמוני לצפות בזבל ספרדי. בעיה נוספת היא אוסף הליצנים שמפרשן את משחקי הכדורגל "שלושת הקרחים וחברים" מילא ההבנה שלהם בכדורגל שניתנת לוויכוח אבל לפעמים אין קשר, וירטואלי אפילו, בין מה שקורה על המגרש לדבריהם. אשתי שתחיה מנטרלת אחרי שתי דקות שידור את הקול, אלה שכמו כל אישה יש לה אזני עטלף וגם שהמכשיר בלי קול היא עדיין שומעת... (לא יתכן? גם אני חשבתי כך, תבואו ותבדקו).
עיתון הארץ מתעלם מקיומם של שידורים ישירים מהליגה האיטלקית ורק משחק חריג במיוחד יפורסם. מצד שני, עיתון הארץ הוא תופעה טלוויזיונית בפני עצמה: במוסף שלו הוא מתייחס לעיתים רחוקות לסרטים שמשודרים בכבלים, ומעדיף בצורה בולטת להבליט את הסרטים של יס.

 
קצת על ועדי העובדים, משכורות וכיו"ב

ריקי בכר יו"ר ועד העובדים של בנק דיסקונט (זה ששובת) מרוויח 50 אלף שקלים ברוטו לחודש. יו"ר ועד העובדים של בנק לאומי גם הוא לא פרייר, הוא מרוויח 30 אלף. אלי אמזלג מבנק ברקליס מכניס 34 אלף; יו"ר חברת חשמל 24,000; יו"ר רשות הדואר 30 אלף, ועוד...
זה פורסם באחד היומונים באותו יום בו דה מרקר מדבר על "שיבושים ושביתות צפויים בחמישה בנקים עקב סכסוכי עבודה". בצידי הכתבה מופיעות, איך לו, תמונותיהם של האדונים לואי רוט וריקי בכר. איזה סכסוך עבודה יכול להיות למישהו שמרוויח 50 אלף שקלים לחודש, כשתפקידו היחיד בבנק הוא להכריז על סכסוכי עבודה? ...איזה עבודה?

בדיחה או לא בדיחה ?

השבוע העבירה לי אשתי כתבה מהטיימס הלונדוני על פיתוח עתידי: צ'יפ לנגינת מוזיקה שיושתל בשד האישה. אחרי שהתאוששתי מהתקף הצחוק המטורף שתקף אותי, נזכרתי בבדיחה המפורסמת.
אחד חוזר הביתה ומוצא את השכן עם אשתו במיטה, הוא נכנס לאמוק ומתכונן להרוג את השכן. עצור עצור צועק השכן, אתה לא מבין את העניין... אני רק שומע מוזיקה מהשד של אשתך. הבעל התמה מניח את אזנו על השד ומאזין. אחרי דקה הוא מרים את הראש זועם וצורח "אני לא שומע כלום". עונה לו השכן: "כי אתה לא מחובר לשקע".

בעיה... זיכרון פלאש מובנה במכשירי פוקט פי סי

הזיכרון במכשירי פוקט פי סי מחולק למספר אלמנטים:
1. זיכרון צרוב – ROM – עליו צרובה מערכת ההפעלה והתכנות המובנות
2. זיכרון מובנה סטנדרטי המתחלק בין היישומים הרצים ובין אלו המאוחסנים במכשיר.
3. כרטיס הזיכרון – חיצוני לחלוטין

בחלק גדול מהמכשירים הקיימים בשוק היום, קיימת יחידת זיכרון מובנית נוספת לצורך אחסון בלבד. על מכשירי ה- IPAQ של HP היא נקראת "IPAQ file store". במכשירים אחרים שמה כנראה אחר. יחידה זו עצמאית לחלוטין, מעין דיסק קשיח מובנה ללא תלות ב- ROM ומאוד יעילה אבל גם מאוד רגישה.

להלן הבעיה: היה וקובץ פגום כלשהו הסתנן לספריה זו וניסיתם להפעיל אותו, הרי שמכאן והלאה כל יחידת זיכרון זו נעולה ואי אפשר לעשות בה שימוש יותר. המידע קריא דהיינו ניתן להעתקה החוצה, כך שלא אבד דבר. אבל כל פעולת רישום על יחידת זיכרון זו תגרום לקריסה או תקיעה של המכשיר. יישומים שאינם שומרים דבר יפעלו ממנה היטב. כל פעולת דיסק תיכשל כולל פורמט, שינוי תכונות, גזירה, וכיו"ב...

מה לעשות? לא יודע נכון לעכשיו לאיש אין פתרון! איך להימנע? עם סבלנות, בדיוק כמו במצלמות דיגיטאליות. כל פעולת דיסק לוקחת זמן, וגם אם נראה לכם שלקח קצת יותר מדי, הימנעו מאתחול מחדש. צאו מנקודת הנחה שאתם פשוט חסרי סבלנות והכפילו את זמן ההמתנה לפעולות דיסק בהם מעורבת יחידת הזיכרון המובנה אחרת... פשוט תאלצו לוותר עליה.

ושוב אמרתי לכם...(2)

דקה לפני שהתייאשתי מסיומת לטור שלי נמצאה הגאולה. "חשד להונאה במערכת העברת הכספים באתר האינטרנט של בנק הפועלים"- נחמד להיות צודק, אבל יש גבול. כבר כתבתי כאן, ולא פעם, שאתרי האינטרנט של הבנקים פרוצים ונגישים לכל גנב. הגנה מאוד בסיסית, מבוססת סיסמא ותמיכה בדפדפן לקוי אבטחה מובהק, כמו האקספלורר הידוע לשמצה. כל זאת, רק כדי לא להשקיע קצת יותר כסף. הבעיה המרכזית היא שאני לא היחיד שזועק, וגם לא היחיד שהבנקים מתעלמים ממנו. אני בטוח שאם הבנק היה משלם מכיסו על כל תרגיל הונאה, אם הכסף שהיה נגנב היה שייך ישירות לבנק ולא ללקוחות, האתר היה מאובטח כמו "פורט נוקס". אבל היות ואין הדבר כך והכסף שייך ללקוחות, שכדי להשיג אותו בחזרה יאלצו להתרוצץ בין בתי המשפט, אין שום סיבה שהבנק יתאמץ. מישהו יכריח אותו? האם בתוך המערכת יש מישהו שמספיק חזק לכופף לבנק גדול את הידיים? המפקח על הבנקים? הצחקתם אותי!

לאלו שכתבו לי

כן, התחלתי לכתוב את המדריך להסרת וירוסים ושאר רעות חולות, אבל בדיוק כמו הסרה של סוס טרויאני עקשני, או תוכנת ריגול דביקה, גם כאן התהליך מורכב ולעיתים קרובות מבוסס יותר על אינטואיציה ופחות על כרונולוגיה וסיסטמטיות. לכן, לא ממש פשוט לכתוב זאת. מעבר לכך, ישנן כל כך הרבה אופציות ושיטות, כלים ויישומים, מאגרי מידע ורישומים שבהם עלינו לעשות שימוש שהכתיבה עליהם הופכת להיות עניין מורכב. דבר אחד בטוח: מעולם לא הצלחתי להסיר וירוס רציני באמצעים השגרתיים הידועים לכל כאנטי וירוס. אם וכאשר אסיים לכתוב את המסמך, שבקצב הנוכחי עשוי לגדול לספר, התוצאה עלולה להיות די מתסכלת למשתמש הרגיל. שכן, הוא אולי יבין בדיוק במה מדובר, אבל רק בעל מקצוע המכיר את מערכת ההפעלה היטב יוכל באמת לחסל את הנזקים.

תגובה לשורות של עמית
 

פטנטי/פתטי

כשראה את הבדיחה (שהלינק אליה ליווה את הקטע על פטנטים) במגזין של שבוע שעבר, מיד נזכר יונתן בוקובזה (תודה, יונתן!) במאמר של National Geographic בנושא פטנטים שנרשמים על גנים מן הגנום האנושי. האנושות מאבדת בעלות על הגנים שלה?!

לא רוצים גיבוי

הנידונים לגיבוי על טייפים יודעים להבחין בין שלושה סוגים של גיבוי: רגיל, אינקרמנטאלי ודיפרנציאלי. הם בוחרים בסוג הגיבוי בהתאם למספר הקלטות אשר בשימוש, לתדירות הגיבוי, ולמטרת הגיבוי (ארכיון במקום מוגדר, או רוטציה של הטייפים מחוץ לאתר בו מקור הגיבויים).
למרות שהמונחים נועדו לתיאור תהליכים בגיבוי על גבי קלטות טייפ, שימושן נפוץ גם בגיבוי על מצעים אחרים.

גיבוי מלא מעתיק את כל הקבצים שנבחרו לגבות, למחשב או כונן הגיבוי, ומסמן את הקבצים שגובו. זו השיטה הקלה והפשוטה ביותר להבנה. על הקלטת הטרייה ביותר נמצא את הגיבוי האחרון. שיטה זו מחייבת שימוש בהרבה קלטות, ודורשת זמן רב לגבוי כל הקבצים שנבחרו.

גיבוי אינקרמנטאלי - מגבה רק את הקבצים שנוצרו או השתנו מאז כל גיבוי קודם שבוצע (המלא או האינקרמנטאלי). לדוגמה, במידה ובוצע גיבוי מלא ביום שישי, יכיל הגיבוי ביום ראשון את כל המידע שנוצר מאז יום שישי, ביום שני יכיל הגיבוי את כל המידע שנוצר מאז הגיבוי הקודם - כלומר מיום ראשון וכך הלאה. שיטה זו דורשת יצירת סט גיבויים רגיל בתדירות קבועה - בדרך כלל יומי. שחזור המידע משיטה זו נעשה באמצעות שחזור הגיבוי המלא האחרון ולאחריו את כל הגיבויים הגיבויים האינקרמנטלים לפי סדר יצירתם.

גיבוי דיפרנציאלי - מגבה את כל הקבצים שנוצרו או השתנו מאז הגיבוי המלא האחרון. לדוגמה, במידה ובוצע גיבוי מלא ביום שישי, יכיל הגיבוי ביום ראשון את כל המידע שנוצר מאז יום שישי, גם ביום שני יכיל הגיבוי את כל המידע שנוצר מיום שישי אך יכלול בתוכו גם את יום ראשון, וכך הלאה. בגיבוי באופן זה הגיבויים הראשונים בשבוע הם קטנים ומהירים והגיבויים לקראת סוף השבוע הנם כבדים וארוכים יותר.
בתהליך השחזור יש לשחזר את הגיבוי המלא האחרון ואת הגיבוי הדיפרנציאלי היומי האחרון בלבד.

שלושת השיטות מתבססות על גיבוי אחד-אחד של הקבצים (file-by-file backup). למרות שגיבויים אלו איטיים, הם מאפשרים לגבות את הקבצים האינדיבידואליים, ולקלוט את השינויים שהם עוברים בין מועדי גיבוי.
שיטה חליפית הינה שיטת ה-image (בבואה) עליה כתבנו בשבוע שעבר, המעבירה באופן גולמי את כל המידע על גבי הדיסק (כונן) למצע של גיבוי, ללא התייחסות למבנה הקבצים. אכן, שיטה זו מהירה יותר אך כל ה-volume עובר גיבוי בו זמנית, ולכן השחזור חייב להיות לדיסק שהוא זהה או גדול מבחינה פיזית מהדיסק המקור.

הכותרת אינה חידה. אתם לא רוצים גיבוי, וגם לא להשתגע. רק יצרני מוצרי גיבוי רוצים שאתם תגבו. אנחנו מעדיפים שתהיו מסוגלים לשחזר את מה שאתם צריכים, תמיד, מהר, פשוט, בכל מצב.
מערכת BOS מבצעת גיבויי אינקרמנטליים בלבד - כלומר רק המידע שהשתנה מגובה אבל מערכת BOS מבצעת את התהליך עד תומו בכל גיבוי  וגם מסיימת את שחזור המידע שגובה כך שבסיום כל גיבוי אינקרמנטלי יש לנו בעצם גיבוי מלא חדש ומעודכן - או איך שאנו מעדיפים להסביר את זה - שחזור מלא, מוכן לעבודה, ללא כל תהליך, בכל שעה.
אז צרו קשר.
 

חב' קומסיטק מחשוב ומערכות מידע, המתמחה בשרות ואינטגרציה בתחום המחשוב, מחפשת לאייש את המשרות הבאות:

1. טכנאי שטח בכירים עם ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות בהתקנת שרתים/רשתות, שרתי דואר, לינוקס, התקנה וניהול Active‏ Directory 2000/2003 ‏, אבטחת מידע ותקשורת. נדרשות הסמכות ותעודות.

2. איש/ת HELPDESK‏ מנוסה. הכרת מערכות system‏ ו-Office‏ של מיקרוסופט על בוריין. בעל/ת כושר ארגון וניהול. ניסיון מוכח בניהול HELPDESK‏ או בתפקיד מקביל.

3. איש/אשת רכש, הכרת תוכנת PRIORITY
   
   קו"ח לדרור לוי

העשרה נוסח האח הגדול

השלטים לאורך הכבישים לא נחשבו אף פעם לאמצעי פרסום סבלימינאלי, למרות שבמהירות שאנו חולפים על פניהם במכוניותינו המודרניות, הם בהחלט הופכים לכאלה. במקרה הטוב הם מסתירים מגרש גרוטאות או חורבה מכוערת כלשהי. במקרה הרע הם חוסמים את הנוף, את האוויר, או מסנוורים אותנו בזוויות מסוימות.
אוטוסטראדת המידע גם היא מלאה בשלטי חוצות המתקיפים את חושינו בכל צומת, כמו גם האתרים המציעים לנו שירותי דואר אלקטרוני חינם. הדואר הארגוני הייתה יחסית (אם לא נתייחס ל-spam) הנחלה האחרונה בה עדיין יכולנו לנוח מן המרוץ המטורף בעקבותינו כלקוחות פוטנציאלים. הייתה. לא עוד. השבוע קיבלנו הודעה ממשרד יחסי ציבור שגויס לפרסם מוצר תוכנה חדש, ובה הנתונים הבאים, שימו לב:
"ממחקרים מתברר כי עובד שולח בממוצע יותר מ-30 הודעות מייל ביום, מתוכן כ- 20 קשורות לנושאי עבודה שוטפים, וכ-10 מהן קשורות לנושאים אחרים*. 4-6 הודעות מתוך ה- 30 אף מועברות הלאה למכותבים נוספים (forward). מכאן שכל 10 עובדים בארגון, שולחים כ- 3,500 הודעות דואר אלקטרוני ביום אל אוכלוסייה שהיא קהל יעד פוטנציאלי לשיווק מוצריה של החברה ולהעברתם של מסרים תדמיתיים".
(* - מה זה נושאים אחרים, אתם יודעים... ראו את הכתבה הבאה)
לדברי ההודעה, "תוכנה חדשנית להעברת מסרים שיווקיים הופכת נמענים עסקיים ללקוחות פוטנציאלים", או ביידיש: התוכנה תוסיף לכל מסר, פרסומת.
תוצאות מחקר אמפירי משלנו קובעות כי רשימת התפוצה ל"נושאים אחרים" פחות או יותר קבועה. היא בד"כ כוללת מספר חברים, בני משפחה ומכרים שונים. רוב הנמענים הללו מודעים לנעשה במקום העבודה של השולח, והם לקוחות פוטנציאלים שהפוטנציאל שלהם נמוך, או כבר מוצה. כך שהוספת פרסומות למכתבי השרשרת תניב תוצאות (תהפוך מקבל אקראי ללקוח פוטנציאלי) בגלגולם השני ואילך.
השמות שמאחורי ה"מציאה" אמורים למלא אותנו אשרת כבוד: רפי איתן, איל מור, רוני ענב. המערכת שלהם "צפויה לחולל מהפיכה בעולם השיווק והפרסום"..."למעשה מאפשרת המערכת לארגון להעביר מסרים שיווקיים באמצעות העשרה (Enrichment) אוטומטית חכמה ומעודכנת של כל הודעות הדואר האלקטרוני היוצאות מהארגון על ידי שימוש בחוקים ובהגדרות הנעשים באופן מרכזי על השרת הארגוני". "חברת Impactia, שזיהתה את יתרונותיה של פלטפורמת הדואר האלקטרוני כפלטפורמה אופטימאלית להעברת מסרים שיווקיים", מצאה לה מילה אלגנטית לכנות את השלטים שמעתה יופיעו לנו במסרי דואר אלקטרוני. משום מה, נדמה לנו שה-Enrichment היחידי שהמערכת תאפשר, הוא זה של רפי, איל, רוני ושותפיהם.
"את חברת Impactia הקימו יזמים ישראלים, היא רשומה כחברה בריטית, ומרכז הפיתוח שלה ממוקם באיים הקריביים". לפעמים נדמה שבקריביים הכול קליל יותר...לפני זמן מה קיבלנו מסר דואל מאוד עצוב, הודעה של לקוח שאיבד בן משפחה. אתם יכולים לדמיין מסר דומה אשר בשוליו מקפצות מעודדות עם פומפונים, או מקרקרים תֻּכּיםִ ערסים?
"מנכ"ל קבוצת עידור מעריך כי עד סוף שנת 2006 יגיעו מכירות המערכת בשוק הישראלי להיקף של יותר מ-2 מיליון שקל. לדבריו, המוצר כבר הותקן ועובד בכמה ארגונים בארץ, והתגובות הראשונות שהתקבלו היו נלהבות מאוד".
 

ארכוב דואל

באתר של רעות מצאנו כתבה מאת "וואלה! מחשבים" (קשה לגלות את תאריך הפרסום). וזה מה שהם אומרים:
"הדבר הראשון שעושה כמעט כל עובד כשהוא בודק את הדואר האלקטרוני שלו בעבודה הוא לפתוח את הבדיחות שנשלחות אליו על ידי החברים והקולגות. מעבר לזה, כדי להתעדכן ברכילות המשרדית כבר לא צריך לעמוד במסדרון או בפינת הקפה, אפשר פשוט להשתמש בדואר אלקטרוני הפנימי של הארגון, תוך כדי שמירה על חזות עסוקה. גם סידורים וקשרים עם חברים מתקיימים דרך הדואר האלקטרוני. מאחר שבמרבית הארגונים, בגלל סיבות אבטחת מידע, סגרו את האפשרות לגלוש לאתרים שמספקים שירות דואר אלקטרוני כמו Yahoo ו-Hotmail, כל מה שנותר זה לרכל עם החברים והקולגות דרך הדואר האלקטרוני הארגוני הרגיל. וזה מאוד נוח - אם העובד מקבל הודעת דואר אלקטרוני מקצועית, הוא שומר אותה בתיבת הדואר שלו, על גבי שרת הדואר הארגוני או על גבי המחשב שלו. את ההודעות האישיות העובדים יכולים למחוק. נכון, מדי פעם המחלקה הטכנולוגית בארגון מגבה את שרת הדואר, כדי שלא ניתקע פתאום חלילה בלי ההודעות שלנו, אבל לא מדובר בגיבוי לצורך שמירת מסמכים לטווח ארוך.
זאת בדיוק הייתה הבעיה כשהחלו לחקור את פרשיית השחיתויות ב- Enron- חלק גדול מהתכתובות נעשו בדואר אלקטרוני אשר נמחק ולא ניתן היה לאתר אותו. ראיות שנדרשו בבית המשפט - פשוט נעלמו.
החקיקה החדשה שיצאה בארצות הברית, חוקי סרבנס-אוקסלי, דורשת מחברות ציבוריות לשמור הודעות דואר ארגוניות של עובדים לפחות שלוש שנים אחורה, כאילו היו מסמך רשמי של החברה. גם הנחיות באזל 2 הפונות למוסדות פיננסיים מציבות דרישות דומות, והמשמעות היא שהעולם שלנו מתחיל להשתנות.
תוכנות חדשות לשמירה אוטומטית של ארכיון של כל הדואר האלקטרוני של עובדי הארגון מתחילות להיכנס לשוק. מיקרוסופט, המייצרת את שרתי הדואר אקסצ'יינג, כבר פיתחה שותפויות עסקיות עם יצרניות של ארבע תוכנות כאלו: זאנטאז, המיוצגת בישראל על ידי חברת כרונוס; איקסוס המיוצגת על ידי נס טכנולוגיות; לגאטו של חברת EMC; וכן תוכנת KVS המיוצגת בישראל על ידי HP." 
כאן עלינו להוסיף כי לקוחות של צ'יף כבר משתמשים מזה מספר שנים בתוכנת (BOS MS (Mail Server על מנת לאכוף את דרישות החקיקה. סביר להניח כי כאשר מיקרוסופט ושותפיה יצליחו להתגבר על מכשולי האקסצ'נג', עלויות הפתרון תהינה גדולות בעין שיעור מאלה של צ'יף.
"כעת, אם העובד חושב שכאשר הוא מוחק הודעה היא נעלמת - כדאי שיחשוב פעמיים. התוכנות החדשות שומרות את הדואר שלו בארכיון בלי ידיעתו בכלל." (זוכרים את פינת הפרנויה בגיליון הקודם?)
בישראל עדיין מדובר בשוק קטן מאוד: "החברות הישראליות אינן מחויבות עוד על פי חוק לשמור ארכיון של ההודעות שלהם", אומר דניאל אדרי, מנכ"ל כרונוס. "לכן הביקוש כרגע הוא בעיקר בחברות היי-טק שעובדות עם שותפים אמריקאים". לפי חברת המחקר מטה גרופ, השוק הישראלי לארכיוני דואר אלקטרוני עדיין בחיתוליו והיקפו עומד על כ-2.5 מיליון דולר, אך עד סוף 2005 הוא אמור לגדול פי 4 ולהגיע ל-10 מיליון דולר.
"מה שיגרום לשוק לקפוץ הוא השינויים הרגולטוריים" אומר ג'ימי שוורצקופף, מנכ"ל מטה גרופ ישראל, "אך גם שינוי תרבותי. הרי הדואר האלקטרוני שבר את כל המוסכמות שהיו עד כה. עד לפני חמש שנים היה ברור איזה מסמכים של הארגון, ואיזה תכתובות צריך לתייק איפה. היו נוהלי תיוק ושמירת מסמכים. הדואר האלקטרוני במובן הזה זרק אותנו מבחינה תרבותית 100 שנה אחורה, כי פתאום אין שום תיעוד של התכתובות שלנו עם לקוחות וספקים, כפי שהיה בעבר. העולם של תכתובות עסקיות רשמיות נעלם, ועכשיו מתחילים לעשות סדר מחדש בכאוס הזה.
"החוקים האמריקאים החדשים מנסים ליצור תרבות כתיבה עסקית מסודרת. אבל הבעיה היא שעדיין לא קבעו את הנהלים. במערכות האלה כל ארגון צריך לקבוע מה המדיניות שלו, איזה הודעות אלקטרוניות הוא שומר, מה אומרים לעובדים".
אדרי מספר כי הארכיון מאפשר לשמור גם רק את הקבצים המצורפים להודעה עצמה, עם ההודעה או בלעדיה. לדבריו, היתרון הגדול של הארכיון האוטומטי הוא שהוא מכווץ ב-80% את נפח המסמכים המצורפים וההודעות ולכן קל לשמור אותם בארכיון ולמחזר לאחר מכן.
משה בראונר, מנכ"ל EMC ישראל, מסביר כי במערכות שהחברה שלו מציעה, למשל, יש מנגנונים שלא מאפשרים להעלים הודעת דואר אלקטרוני מהמערכת עד שלא הוגדר תחת איזו קטגוריה היא נופלת - לשמירה בארכיון או למחיקה. "יש כמובן חברות שעדיין משאירות לעובד את האפשרות למחוק הודעות מהמערכת, אבל הרוב מנסות למנוע את המצב הזה, כדי שהודעות חשובות לא ייעלמו בטעות מהארגון. המדיניות שלהן היא שרק הארכיב, לפי הנחיות שקיבל מראש, יודע מה למחוק ומה לשמור. כרגע, בהיעדר רגולציה, המוצרים נרכשים בעיקר משיקולים של חיסכון במקום אחסון. עד שלא יהיו חוקים בישראל שיכפו תוכנות כאלה, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שירות פופולארי".
מסביר רז הייפרמן, סמנכ"ל טכנולוגיות בבזק: "אנחנו שומרים בארכיון רק את המסמכים המצורפים להודעות, לא את ההודעות עצמן, כיוון שהמסמכים המצורפים הם אלה שתופסים הכי הרבה מקום. החלטנו לעשות זאת מסיבות טכניות - כדי שיהיה קל יותר לתחזק את שרתי הדואר, ולא לשמור בתוכם מסמכים כבדים. לא עשינו זאת בגלל רגולציה. עבור העובדים שלנו אין שום הבדל: העובד הוא זה שקובע איזה מסמכים לשמור בארכיון ואיזה לא".
"אולם הייפרמן מדגיש כי בישראל אין שום חוקים המחייבים שמירה של הודעות דואר אלקטרוני לצורכי תיעוד. אם תיקבע רגולציה בעניין, ייתכן מאוד כי שיקול הדעת לגבי מחיקת הודעות יילקח מידי העובד".
פרטיות העובד מול זכות הקניין של המעסיק
"מסבירה עורכת דין ליאורה לוטנברג ממשרד עוה"ד דורון כהן-דייויד כהן, המתמחה במשפט מסחרי: "איסוף, תיוק ושמירה של דואר אלקטרוני אשר עובדים שולחים ומקבלים בהחלט מעוררים שאלות של איזון זכויות שעשויות להתנגש. מצד אחד - הזכות לפרטיות של העובד ושל מי ששולח אליו את המידע. זאת זכות שביסוד כבוד האדם וחירותו. עובד שנכנס לארגון לא משאיר את זכותו לפרטיות מחוץ לארגון. מצד שני, זכות הקניין של המעסיק".
"כבר היו פסיקות לפיהן זכאים משתמשי דואר אלקטרוני לשמירה על פרטיותם. אך זכות זו עשויה להתנגש עם הזכות הקניינית של המעביד, הנותן לעובד את האימייל שלו.
גם אם תינתן הסכמה מראש של העובדים לכך שהמעביד סורק את ההודעות שלהם ומאחסן את חלקן עשויות להיווצר שתי בעיות - יש חשש שזו הסכמה שניתנה מכורח ולא מרצון חופשי של העובד. ובנוסף, מה לגבי הפרטיות של מי ששולח הודעות דואר אלקטרוני לעובד? הסכמת העובד אינה תופסת כאשר מדובר בהודעות שגורם חיצוני שלח לו."
"הזכות לפרטיות אינה אבסולוטית - וצריך לעשות איזון. מאחר שהמטרה היא גיבוי חומרים ולא מעקב אחר עובדים, מדובר בתכלית ראויה מבחינה משפטית. לארגון אסור לשכוח להבהיר באופן מסודר את המדיניות כלפי העובדים - במקרה כזו הזכות לפרטיות נסוגה בפני הזכות הקניינית של המעביד".
 

פינת הפרנויה

Disaster R. Planning

בשנת 2003 ה- OSD- Pentagon's Office of the Secretary of Defense (משרד ההגנה האמריקני) הזמין וקיבל משני עתידנים מפורסמים, שגם עסקו במשרה חלקית בייעוץ לסרטי אסון ומלחמה בהוליווד, דו"ח סודי על תרחישים אפשריים במקרה של אסון אקלימי. הדו"ח לא נשמר זמן רב בסיווג של סודיות.
עקב תופעות האקלים החריגות של החודשים האחרונים, הנושא חוזר לכותרות. להלן המסקנות ב-executive summary של הדו"ח:
"מתקבל על הדעת כי תוך עשור יתבהרו ויהפכו לאמינות ההוכחות לשינוי אקלים פתאומי ותלול המְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. יתכן גם כי המודלים שלנו יאפשרו לנו לנבא טוב יותר את התוצאות. במקרה כזה ארה"ב תצטרך לפעול באופן דחוף על מנת למנוע ולמתן חלק מן ההשפעות המשמעותיות ביותר. יהיה צורך בפעילות דיפלומטית על מנת לצמצם את האפשרות של סכסוך באזורים המושפעים יותר, במיוחד באזור הקריביים ובאסיה. למרות זאת, בסצנריו זה התנועות הגדולות של אוכלוסייה בלתי נמנעות. הלמידה כיצד לנהל את האוכלוסיות הללו, מתחי גבולות שיקומו, והפליטים שיצוצו, תהיה קריטית. כמו כן, תהיה צורך בצורות שונות של הסכמי אבטחה שיעסקו באופן ספציפי באנרגיה, מזון ומים. בקיצור, בעוד שארה"ב עצמה תהיה במצב טוב יותר עם יכולת הסתגלות, היא תמצא את עצמה בעולם בו אירופה תהיה שקועה במאבקים פנימיים, מספרים גדולים של פליטים יסחפו לחופיה, ואסיה תהיה במשבר רציני של מזון ומים. השיבוש והקונפליקט יהפכו למאפיינים אנדמיים של החיים."
 

עד עולם

תלונה בחינם
בשבוע שעבר קיבלנו ממקורות שונים כתובת של אתר לתלונות: www.tluna.co.il, שמטרתו לשפר את שירות הלקוחות של הארגונים והעסקים הרשומים בו. דרך האתר יוכל כל אחד להתלונן כלפי הגוף אשר הכעיס או אכזב אותו במתן שירות הלקוחות.
בין הגופים שניתן להתלונן עליהם יש משרדי הממשלה, בנקים, עיריות, חברות אינטרנט, חברות סלולאריות ועוד. מטרת האתר היא לאלץ את הגופים להגיב על כל תלונה תוך 14 ימים. הרעיון יפה, והאתר יכול לרכז בעבור הארגונים הרשומים את קבלת התלונות.
"גם הקומוניזם הוא רעיון יפה" - מסכים איתנו נחום מראשל"צ - "אבל כשבאו ליישם אותו, יצא דבר אחר לגמרי". אכן, כוונת האתר שהגוף עליו התלוננו יידרש להגיב תוך זמן קצוב. אלא שהתגובה יכולה להסתכם ב"תודה שפניתם - הנושא בבירור"...והבירור יכול להמשך שנים או לעד, לנצח, לצמיתות, עד גמר המלאי.
עוד יתרון באתר הוא האפשרות לעדכן באופן ישיר דרך הלינקים הנמצאים באתר עיתונאים וכתבים אודות התלונות שהוגשו ונושאים שהאזרח הפשוט מעוניין לעלותו על סדר היום התקשורתי.

תלונה לחינם
ברחוב הראשי של נס ציונה יש חנות להשכרת סרטי וידאו/DVD. החנות אינה נמנית בין הגופים עליהם אפשר להתלונן באתר הנ"ל. פעם התפתינו לרכוש שם מנוי להשכרת 200 סרטים. תוקף המנוי?:"עד גמר מלאי המנוי"!, כלומר למשך הזמן שיידרש לנו להשאיל את 200 הסרטים המיוחלים. בקושי ניצלנו חצי מן המנוי. החנות עברה לכתובת אחרת על אותו רחוב ראשי. לפני שנה שוב נגשנו לשאול מספר סרטים, ועדיין עמדו לזכותנו כשליש או רבע מסה"כ המנוי. השנה, חשבוננו במחשב של החנות "אופס", נגמר מעצמו. מה קרה?
להלן התשובות, אשר קיבלנו בשפה העברית, ובליווי תת כותרות בשפת גוף עשירה, משפילה ומזלזלת, כולל הרמות גבה ואנחות מופגנות
תירוץ ראשון: "משכתם את כל הסרטים של המנוי". סירבנו להסכים.
תירוץ שני: "אז, המנוי שלכם היה בחנות של הכתובת הקודמת". (אבל, גם אחרי שעברתם המשכתם להשאיל לנו!)
תירוץ שלישי ברצף: "אז, זה היה מנוי של הבעלים הקודמים"...באמת? ואם קיבלתם מן הבעלים את מסד נתוני הלקוחות (הלא זיהיתם את שמותנו!) למה לא הודעתם לנו על כך? ואם לא הודעתם, אז למה אתם מיתממים ומתעלמים מחובתכם?
סליחה אדוני/גברתי, שמשפחתנו לא עמדה בציפיות האומדן של המבצע. סליחה באמת שאנו "לקוחות טורדניים" שמבקשים שתמלא את הבטחתך. לעת עתה נשחררכם מנטל החובה לשרת אותנו כמובטח. אבל גם נמליץ למכרינו לא להטרידכם בזמן הקרוב וגם לא לעד, לנצח, לצמיתות, עד גמר המלאי.

עד מתי זה לצמיתות?
דור שלם דורש...מלחמה!...בשיער ובפלומה, בזיף ובנימה: להלחם עד חורמה! קרחות זו הדרישה, ולכל ביקוש - גם היצע. מרופא ועד שכנה, ממכון ועד מכונה, מקרמל ועד צריבה - אלף ואחת שיטה, הכול כנגד הפרווה!
בעקבות פנייה לסיוע בענייני מחשוב של רשת מרפאות העוסקת בתחום, ניצלו אנשי צ'יף את ההזדמנות להשכיל. מסתבר כי אפילציה ניסיונית בוצעה כבר כ-20 שנה לפני פריצת הלייזר (באמצע שנות ה-90') לזירתה של הסרת השיער המסחרית. השיטות המבוססות קרני לייזר ואור נקראות phototricholysis או photoepilation. מסירי שיער מבוססים אור משתמשים במנורת xenon (אחד הגזים האצילים), הפולטת פולסים של אור חזק בספקטרום מלא. הטיפול הנ"ל לעיתים מכונה "טיפול בלייזר", למרות שהמכשיר אינו לייזר.
העיקרון שמאחורי הסרת השיער בלייזר הינו פגיעה סלקטיבית בתאים באמצעות החום שמעלה האור- Selective photothermolysis. קרני לייזר מסוגלים לגרום לנזק ממוקד באמצעות חימום החומר הכהה המהווה מטרה בשורש השערות, ללא פגיעה בשאר מרכיבי העור. חומרים כהים סופגים אור, ובדרך זו האנרגיה של הלייזר יכולה להיספג  (במהירות ועוצמה רבות) על ידי החומר הכהה או chromophore הנמצא בעור באופן טבעי או שהוכנס בצורה מכוונת.
ה"מטרה" של מכונות להסרת שיער בלייזר הם היום אחד משלושת הכרומופורים (נושאי הצבע) הבאים:
פחם - קרומופור חיצוני המוכנס לזקיק השיער על ידי משיחת  תחליב מבוסס פחם. כאשר הוא מוקרן באמצעות לייזר Nd:YAG הפחם גורם לגל הלם המסוגל לפגוע באופן מכאני בתאים הקרובים.
המוגלובין - הפיגמנט האדום של כדוריות האדומות סופג אורכי גל מארגונים, ובמידה קטנה יותר מדיודות, אבני אודם ו אלכסנדריטים.את אורך הגל של הלייזר Nd:YAG היא בקושי סופגת.
מלנין -  נחשב לכרומופור הראשוני לרוב הלייזרים שפותחו בשוק האמריקני. המלנין נמצא בעור באופן טבעי, ומקנה לשיער את צבעו. קיימים שני סוגים - eumelanin (בשיער בצבע חום או שחור) ו- pheomelanin (צבע בלונד או אדום)

ובכן, טיפלו אנשינו בבעיות המחשבים של אותה חברה, קצת הציקו לקוסמטיקאיות הסבלניות, ועמדו לעזוב מצוידים בידע רב בנושא שִׂיעור... רק שאלה אחת נוספת עמדה בינם לבין הדלת: "עד כמה ארוכה היא ההשפעה של הלייזר\ האור\ הצריבה?"
אאאאההה! אין בעיה! זה לצמיתות, לעד, לנצח, לעולם, לעולמים, לתמיד. או עד שההורמונים יתחילו להתפרע.
סליחה?
המכון אינו אחראי לסיבוכים/השתוללויות ההורמונאליים של הלקוח. הורמונים מתאימים מסוגלים להעיר מתים, להקים לתחייה זקיקים הרוסים, ולהעמיד דור חדש של זיפים גאים על פני שדה הקרב.
[בו ברגע התפוגגו התקוות של אנשי צ'יף הצעירים, שחלמו להיות לנצח גם חלקים וגם פעילים (הורמונאלית). מעט עצובים, פתחו את הדלת ונופפו לשלום].
רגע! [עצרה אותם הכוהנת הגדולה של מקדש היופי]...ולגבי המחשבים שלנו - הכול תקין? הכול יהיה בסדר בהמשך? מעתה ועד שהמוות יפריד בינינו?
כמובן! הדיסק בשרת נראה כמו חדש, הדה-פרגמנטציה עברה חלק, אין עוד זכר ל"זבל" שנצבר, האנטי וירוס במקום. ובאשר לאחריות - אין בעיה! הכול יהי מִשְׁיִי ויפה, אידיליה של עבודה, לצמיתות ממש, לעד, לנצח, לעולם, לעולמים, לתמיד. או עד התקלה הראשונה.
נשות הקליניקה קפאו, כמו אחרי אפילציה בקרח יבש.

דואגות? התקינו BOS, לפתרון ולמניעה של כל אובדן וצרה. (סליחה, לא מצאנו עדיין ל-BOS מקבילה בעולם ההקרחה).
 

מזל טוב ביום ההולדת למוטי גוטמן ממטריקס
ולחיים קצמן, מגזית-גלוב.
 

איך שהזמן עובר...
(מוקדש בהוקרה לגב. סילביה קצ'לסקי)
 

1 בנובמבר
1895 האחים מקס ואמיל סלדונובסקי מציגים לראשונה הסרטות קצרות בפני קהל.
1918 מתחילה בספרד מגפת השפעת הגדולה
1928 טורקיה מאמצת את האותיות הלטיניות
1993 נכנס לתוקף הסכם מאסטריכט והקהילה האירופית הופכת להיות איחוד האירופי.

2 בנובמבר
1917 הצהרת בלפור .
1936 ה-BBC פותחת בשידורי טלביזיה עם תמונות ברורות.

3 בנובמבר
1957 משוגר הספוטניק-2, הנושא את הכלבה לייקה.
1975 מלכת אנגליה חונכת את המוביל התת ימי הראשון להובלת נפט מהים הצפוני.

4 בנובמבר
1946 בפריס קמה ה- UNESCO.
1970 ה-Concorde001  מגיע למהירות כפולה ממהירות הקול.
1995 בארץ, ראש הממשלה רבין נרצח.
1998 ההוריקן Mitch משאיר אחריו 20.000 מתים ונעדרים במרכז אמריקה.

5 בנובמבר
1922 מגלים את קבר טוט-אנך-עמון.
1990 נרצח הרב מאיר כהנה (1932-1990)
1999 שופט אמריקני קובע כי Microsoft מחזיקה בעמדת מונופול

6 בנובמבר
1893 מת המלחין Piotr Ilich Tchaikovsky.
1903 ארה"ב מכירה בפנמה כמדינה עצמאית.
1923 בברלין, כיכר לחם עולה 140.000 מיליון מרקים.

7 בנובמבר
1867 נולדה הפיזיקאית וכימאית, זכיינית פרס נובל, Marie Curie.
1879 נולד המהפכן Leon Trotsky.
1903 נולד חוקר הטבע  Konrad Lorenz.
1913 נולד הסופר Albert Camus.
1917 כוחותיו של הגנרל אלנבי כובשים את עזה בתום קרב עזה השלישי.
1944 חנה סנש מוצאת להורג בהונגריה.
1949 עליית "מרבד הקסמים", כ-50 אלף עולים מתימן מגיעים לישראל
2003 חשיפת "פרשת רמדיה"

8 בנובמבר
1642 מת Galileo Galilei.
1895 הפיזיקאי Wilhelm Conrad Roëntgen גילה את קרני ה-X.
1922 נולד כריסטיאן ברנארד, מנתח לב דרום אפריקאי (1922-2001)
 
9 בנובמבר
1799 נפוליאון כובש את השלטון בצרפת בהפיכה צבאית.
1860 Abraham Lincoln נבחר הנשיא ה-16 של ארה"ב.
1938 ליל הבדולח ליהדות גרמניה.
1952 מת נשיאה הראשון של מדינת ישראל הפרופסור חיים ווייצמן.
1965 הפסקת החשמל הגדולה בארה"ב ובקנדה.
1989 נפלה חומת ברלין.

10 בנובמבר
1483 נולד מרטין לותר.
1759 נולד המשורר Friedrich von Schiller
1890 נולד הזמר הארגנטינאי Carlos Gardel.
1938 מת Mustafa Kemal Ataturk, מדינאי ומנהיג צבאי טורקי.
2005 בלי נדר, תופיע עוד מהדורה של מגזין צ'יף.
 

הצהרת אחריות
למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.