תודות למברכים במילים חמות משבוע שעבר, וגם לגבי גיליון 44. תודות למי שהרים את הכפפה ועודד את עמית.(*) תודות למי ששם לב והודיע על לוכסן (slash) חסר בקישור לאתר הידיעון. מה היינו עושים בלעדיכם ?
במרץ הנורא בו נעשה הפיגוע בדיזנגוף סנטר, החלו לדאוג בעלי עסקים ובעלי משרדים במרכז תל אביב לשלמותם האישית, ושל העסקים שלהם. ביניהם היה עצמאי אחד שהגיע אלינו עם דיסק קשיח שניזוק מגלי הדף. הבחור ידע כי הוא ימשיך לעבוד באותו מקום, לסכן את חייו ורכושו. אבל במחשבה מעשית מאוד, ביקש לדעת מה ניתן לעשות להבאה בכדי להגן על המידע החשבונאי אשר במחשב שלו. במהלך השנים נתקלנו בצ'יף במאות מקרים של שריפה בהם החום פגע במערכות הממוחשבות. לשמחתנו הצלחנו להציל את רוב המידע...כאשר עוד היה מהיכן. באופן מסורתי יצרני מחשבים פטרו את בעיית הטמפרטורה הגבוהה בתוספת מערכות צינון או מיזוג אוויר למערכות. המזגנים בד"כ מייקרים מאוד את החומרה, מגדילים את נפח המערכת באופן ניכר, ודווקא מפסיקים לקרר ברגע הקריטי: כאשר מתנתק זרם החשמל בעקבות שריפה. בשנת-2003 השלמנו בצ'יף פיתוח שענה לדרישות כל מי שברצונו לגבות עד 500GB של מידע קריטי: מארז של כספת חסינת אש ופיצוצים על פי תקן בינלאומי, העוטף התקן גיבוי והתאוששות. על הדרך, המוצר גם פתר את בעיית אובדן המידע הקיים בגניבות מחשבים. כמו כן, בולמי זעזועים הופכים את המערכת לעמידה בפני רעידות מקומיות. עם ניתוק זרם החשמל, המכונה הופכת ל"קופסה שחורה" של מטוס. היא מכילה את כל המידע העדכני באופן שהוא מוכן לשימוש מידי בכל מחשב אחר, כולל גרסאות אחורה של מסמכים, ספריות, תיבות דואר וכו'. זהו מוצר תוכנה-חומרה המשולב היחידי שאנו מייצרים בצ'יף על פי דרישת הלקוח, והוא נקרא Axafe. למידע נוסף ומפרטים לחצו כאן, ולשאלות נוספות, כאן.
ע ד כ ו ן ג ר ס ה לקוחות BOS הזכאים לעדכון גרסה, מוזמנים להקיש על הנשר נשלח אליכם את הגרסה העדכנית : BOS 2.2.10
לפני כשנה כתב ידידינו עודד אמיר על מערכות משובצות, פתרונות אחסון מבוססים RAID וגיבוי מדיסק לדיסק. שנה עברה ודבר לא השתנה. בינתיים, דבריו עומדים במבחן הזמן. הבאנו באישורו, את הקטעים הבאים: "פתרונות אחסון רשתי בתצורת NAS אינם כה יקרים כפי שכולם חושבים. אפשר לשלב אותם בכל יישום קיים, על גבי תשתית החומרה והתוכנה הקיימות. אם אינכם בוחרים בפתרון בתצורת NAS, קחו לפחות פתרון גיבוי Disk to Disk, או שני דיסקים, כשהאחד מגבה את השני בתצורת RAID. הפתרונות הללו מתאימים לכל מטרה ולכל יישום. אין זה משנה מהו גודל המארז ובאיזו מערכת הפעלה אתה משתמש, כל מה שצריך הוא שני דיסקים במערכת." "רוב המשתמשים שמגבים לטייפ משאירים את הקלטת במשרד ולא לוקחים אותה לאחסון בכספת. מסתבר שרוב העסקים מוטרדים מהאפשרות של קריסת דיסק ולא מאסונות טבע או טייסים-מתאבדים בשירות אל-קאידה". "גיבוי דיסק לדיסק הוא לא רק פתרון מעשי, אלא גם הפתרון האטרקטיבי ביותר - ולא רק במונחי כסף. כאשר הגיבוי שלכם נמצא על דיסק, אפשר להמשיך בעבודה ללא כל צורך בתהליך התאוששות ממושך. לא צריך להביא דיסק חדש, להעלות ממנו את המערכת, לחפש את קלטת הגיבוי הרלוונטית, להטעין אותה לכונן הטייפים ולקוות שמערכת תקרא אותה בלי בעיות, ואז לשחזר את המערכת והנתונים בקצב של 20-10 גיגה-בייט לשעה, במקרה הטוב." "דוח של חברת מחקר, שבדקה את הנושא עבור Seagate, מצא כמה נתונים מבהילים באמת לגבי האמינות של גיבוי קונבנציונאלי. למשל: 63 אחוזים מהמשתמשים דיווחו על בעיות במהלך הגיבוי עצמו 61 אחוזים התלוננו על העלויות של מערכות גיבוי קונבנציונאליות 28 אחוזים דיווחו על קשיים בשחזור שמנעו התאוששות מושלמת 19 אחוזים גילו שהכוננים החדשים לא קוראים קלטות ישנות (גם כשהם באותה טכנולוגיה - ואפילו מאותו יצרן!) 18 אחוזים לא מספיקים לבצע גיבוי מלא בחלון הזמן של לילה מלא. זהו אחד הסודות ה"מלוכלכים" של התעשייה. כולם מגבים, יום אחרי יום, שנה אחר שנה. אבל רק מעטים מצליחים לשחזר את הכול כמו שצריך ביום פקודה." "אבל אפשר להשתמש במארזי RAID חיצוניים כדי להפוך מחשב ישן לעמדת גיבוי עצמאית בתוכנית DRP (התאוששות מאסונות) יעילה ולא יקרה. הפטנט של ARCO הוא טכנולוגיה בשם Hidden Device Technology, המאפשרת להתקין בכל PC מערך RAID מהיר עם יכולת החלפה חמה של הכוננים. המחשב "לא רואה" את הדיסק השני ולכן אתם יכולים להוציא אחד מהשניים בלי להפסיק את הריצה."
"אחסון רשתי במחיר הכוננים: אם רוצים לעלות כיתה ולהוסיף למערכת מקום אחסון וגיבוי שעונה בצורה מלאה לכל הצרכים, הן בתחום האחסון והן בתחום הגיבוי , עושים שימוש במערכות NAS . הפתרון של חברת ארדע מאפשר הפיכת כל תחנת PC בסיסית למערכת NAS על ידי תקיעת מודול בשם OPEN-E NAS לתקע ה-IDE. כל מערכת מבוססת מחשב יכולה להפוך בעזרת ה-OPEN-E NAS לתחנה ברשת המסוגלת לספק "מערך דיסקים משותף" לכל המשתמשים ביישום. המודול מכיל מערכת הפעלה וחבילת יישומים לניהול האחסון. ניתן להשתמש במערכות PC זולות בעלות משאבים דלים ומיושנים יחסית, משום שהעבודה האמיתית נעשית על ידי המערכת ההיקפית. התוכנה תואמת מערכות הפעלה כמו לינוקס, Windows ביישומים בעלי צורך בהעברת BLOCK או כמות מרובה של קבצים קטנים כסביבת DATA base, יישום ה-NAS הוא פחות מתאים. וכאן ניתן להשתמש בפרוטוקול ה-iSCSI, כמו זה של חברת WASABI. היתרון בכך הוא שמערכות מבוססות WASABI/OPEN-E יכולות לחסוך עד 70% מעלויות מערכות דומות."
הטיפים משבוע שעבר עוררו כנראה בקוראים רבים רצון עז לנקות, לצחצח, לטהר ולחטא את אביזרי המחשבים שלהם. הגר ורוני, למשל, שאלו לגבי ניקיון המסך במחשב הנישא. לכאורה, זה אחד הדברים שפחות זקוקים לניקוי. אבל לא כולם נוהגים במסך הזה ביראת הכבוד הראויה. לפעמים המחשב הנישא נשאר פתוח והאבק מצטבר. או שבמהלך צפייה בצוותה בתצוגה מישהו מצביע תוך כדי נגיעה במסך עם האצבע או עם עיפרון... בעקרון, אבק ניתן להסיר עם בד רך נטול סיבים, או עם מטליות מיקרו-פייבר מהסוג לניקוי עדשות. בספרי ההוראות של Apple ממליצים לנקות מסכי LCD עם תמיסה (לא יותר מ-50%) של isopropyl alcohol. בבקבוקים שניתן להשיג בנקודות מכירה החומר כבר נמצא בתמיסה של 90 עד 98%, כך שאם משתמשים בחלק אחד של תמיסה מסחרית וחלק אחד של מים מזוקקים, מגיעים לתמיסה אידיאלית שמעט מתחת ל-50%. קיימות תמיסות מסחריות במחירים שונים, אבל בסופו של דבר הן מבוססות על אותה תמיסה, בתוספת...מחיר. את התמיסה תספיגו בבד רך במיוחד, ובשום פנים ואופן לא במגבות נייר או נייר טואלט! עוד איסור שבתכלית הוא השימוש בחומר לניקוי חלונות או כל חומר אחר שעלול להכיל אָמוֹנְיָה - התוצאות יכולות לנוע מצריבה קלה, דרך ערפול המסך ועד המסה ממש!
בשבוע הבא ננקה את העכבר
לשומרי המצוות: שתיית איזו-פרופיל אסורה מפאת רעילות! אם אתם מתעקשים, אל תברכו "בורה פרי הגפן", עדיף כבר "שמע ישראל"...
ברפואה מדברים על מחלות המופיעות בצורות אקוטית, תת-אקוטית, כרונית, או חוזרת (recurrent), ולעיתים אותה מחלה ממש יכולה לגרום ליותר מצורה אחת, אפילו אצל אותו מטופל. אובדן מידע הוא תופעת מחלה מסוכן ביותר במערכות מידע של ימינו. עובדה כי בהתייחס לתופעה זו אנו משתמשים בביטויים כמו "סימנים מקדימים", "אירוע", "מניעה", "טיפול" ו"התאוששות", בדיוק כמו במחלות אורגאניות. עסקים וארגונים, ואפילו כל אחד מאיתנו כמשתמש עצמאי, סובלים בצורה זו או אחרת מחלת אובדן המידע. זה שרבים מאיתנו בוחרים להתייחס אליה כאל כאב ראש חולף, ולסבול אותה כאשר תופיע (אף פעם לא ברגע נוח או צפוי...) הוא כמובן לא פתרון לגבי מערכת רבת עובדים והתחייבויות.
בצורה הכרונית, מידע הולך לאיבוד בדרך בלתי מורגשת. מסמכים נמחקים או נדרסים על ידי מסמכים חדשים שנשמרו תחת אותו שם, למשל. קלטות נאבדות. דיסקים מוחלפים בחדשים מבלי שאיש ייתן את הדעת על התוכן של הדיסק הישן (אולי כי המידע אינו נגיש בדרכים הפשוטות ביותר...) "אובדן מידע זו הנורמה", כפי ששמענו ממנהל מערכות מידע בגוף ציבורי גדול.
בתמונה התת-אקוטית, מתרחשיםאובדני מידע חוזרים ונשנים. כל אחד מן האירועים הללו בנפרד אינו משמעותי מבחינה כלכלית או של פגיעה בתפקוד, בערכים, או ביוקרת הארגון. אבל, בסופו של בדבר מגיע רגע בו הצטברות תוצאותיהם מתחילה לכרסם בהתנהלות התקינה.
צורה אקוטית. "בזמנים שבהם ה"אימה" מזדחלת לתוך חיינו מכל פינה, ומושגים כמו "רעידת אדמה", "הוריקן קתרינה", "פיגוע התאבדות", "צונאמי", "טילי קאסאם" וכיו"ב, הפכו לאירועים שהם כמעט בשגרה, ניתן היה לצפות כי ההתארגנות להמשכיות עסקית תהווה את צירה של כל חברה. ואולם, המציאות מציגה בפנינו תמונה שונה וקשה של ארגונים רבים אשר אינם ערוכים למצב של פגיעה בפעילות החברה - לא פגיעה חלקית ובוודאי שלא פגיעה מלאה.", כתב צביקה גורן במאמרו "בעין הסערה - האשליה שבשגרת העבודה" (דיילי-מיילי מ-6.12.05). ומחדד צביקה: "בפועל, כל החברות והארגונים שאינם ערוכים ולא נקטו בצעדים המבטיחים את המשכיות פעילותם העסקית/ארגונית, מאופיינים על ידי אותה גישה בסיסית האומרת "לי זה לא יקרה". אכן, עין הסערה הוא מצב של מחלה אקוטית, שתופסת אותנו בהפתעה, לא מחוסנים, ואם תרצו גם בלי ביטוח בריאות. במחיר כבד יצליח ארגון לצאת ממצב כזה. החל ממספר ימי השבתה, וכלה, חלילה, בפגיעות בנפש, ועד להתמוטטות כוללת וקיומית שלו. אבל גם אם התאוששה המערכת מאותו אירוע - האם זו הבטחה שהמצב לא יישנה? כמו במחלה חוזרת, "התקף נוסף" צפוי בכל רגע.
מחלה חוזרת. "ארגונים וחברות הלוקים בתסמונת "עין הסערה", אינם נערכים לקראת אפשרות התחדשותה, ובעת חירום או אסון, עשויים למצוא את עצמם בפני מצב של העדר יכולת של הארגון או החברה לשרוד את הסערה, ובהבדל שבין "להמשיך ולהתקיים" או "להעלם לחלוטין מעל המפה. התשובה לתופעת "עין הסערה" צריכה להיות התארגנות והערכות להתחדשות הסופה. כלומר, ארגונים או חברות נדרשים מעצם קיומם להיערך לקראת המשך פעילותם העסקית/ארגונית בעתות חירום, ולהתגבר על כל התירוצים המשמשים להם עילה להיעדר היערכות כזו. היערכות נכונה להמשכיות עסקית/ארגונית יכולה להוות את ההבדל שבין יכולת הארגון או החברה להמשיך ולהתקיים, לבין לחדול מלהתקיים בעתות חירום." צ.ג.
רפואה מונעת וביטוח בריאות עם פרוץ אופנת תוכניות ה- DRP נתפרו בחברות היועצים הגדולות, ובמחלקות (שנוסדו ad hoc) של חברות אינטגרציה וייעוץ, מחירונים מנופחים וטפסים סטנדרטיים לפתרונות סטנדרטיים. כאילו שכל ארגון זהה לשכנו, וכאילו שכל אחד מהם לפחות רוטשילד! כמה אמורה לעלות התארגנות נכונה ונבונה לארגון? בדיוק המחיר של חליפה ליתום. הגורמים המשפיעים במחיר רבים. בראש ובראשונה יש לחשב את הזמן המשוער להשלמת התוכנית (שעות עבודה), וזה כמובן מושפע מקיום הכנות או מידע מתועד לגבי הצרכים הארגוניים. אם הארגון מחזיק באנשי מקצוע שיכולים לספק תשובות מדויקות לשאלוני ההכנה, כבר הרוויח הארגון זמן - וכסף. כמה שיותר מורכב הארגון המבצע (את תוכנית ההתאוששות), יותר יקר הסקר, אך לא בהכרח טוב יותר. ואם נגע באיכות, אז במילים של גורן :"ללא ספק ש"הקוסם" נדרש להבנה מעמיקה בניתוח תהליכים ארגוניים, הכרות וניסיון עשירים עם תכנון מערכי DRP ותשתיות להמשכיות עסקית, ידע ותושייה באיחוד תפקודי שרתים וצמצום בצריכת ציוד אחר, וראייה מרחבית מקיפה בכל הכרוך בהתפתחות המחשוב והחברה. "הקוסמים" הם לא אחרים מאשר היועצים העוסקים בתכנונים והטמעת מערכים שתפקידם הוא לאפשר לארגונים להתגבר על כשלים הפוגעים בהמשך פעילותם העסקית או הארגונית, ועל אירועים טראומטיים המאיימים על עצם קיומם ושרידותם של אותם חברות וארגונים. ארגונים המנסים לחסוך את עלות היועצים משלמים בסופו של דבר יותר בעלותו של הפתרון, או בתפקוד מערך ה- BCP שהוקם, או ביכולת שלהם לשרוד את האירוע הטראומטי."
D.R.P. / B.C.
בצ'יף אגף נפרד המתמחה במיוחד בפרויקטים בהיבט כוללני לכל הסקטור המוסדי, גם לארגון הבינוני מסורתי או חדשני... ואף לקטן בארגונים הדואג לנכסים, כי המשכיות עסקית, עיקרה "סוף מעשה במחשבה תחילה!"
בכדי לתפוס את כל מה שמוצג על גבי המסך, כל משתמש בחלונות יכול להקיש במקלדת על מקש ה- Print Screen. זה שווה לפקודה "העתק את הכול". אחר כך, בפקודת "הדבק" פשוט ממקמים את התמונה במקום הרצוי (מסמך וורד, מסר דואל, וכו'). אפשר גם לשמור את התמונה כקובץ גראפי. VidShot Capturer הוא כלי המאפשר ללכוד כל דבר שנראה במסך של המחשב השולחני, ולהקליט אותו לווידיאו. ניתן איתו לתפוס חלונות, אזורים, כל המסך ואפילו את תזוזת הסמן. זהו כלי שימושי כאשר רוצים להציג מאפיינים של אתר אינטרנט או מאפיינים של מוצר תוכנה באתר האינטרנט. כמו כן, בהפקת סרטים או מצגות ומטלות אחרות הדורשות תצוגה של פעילות על גבי המסך. בנוסף, התוכנה מאפשרת להתאים את הפריימים של הווידיאו. אמרו לנו כי היא קלה מאוד לשימוש, לא ניסינו עדיין. נשמח לתגובות של אלה שניסו. לאחר שכתבנו את השורות הנ"ל ולפני סגירה, הגיע אלינו המייל השבועי של Steve Bass, ובמקרה גם הוא כתב על כלים לתפיסת מסכים. אלה הם המומלצים ב-פי סי וורלד:
ראשית אני רוצה להודות לכל אלו ששלחו לי מכתבי עידוד. אני מודה לכולכם ומצהיר: אין לי שום כוונה להפסיק לכתוב ולא חשוב היכן אהיה. לא איבדתי תקווה אני פשוט הולך לחפש אותה במקומות אחרים. אז שוב תודה לכולכם.
"דה-מרקר" - "בית המשפט אישר לרואי חשבון לעכב מסמכים של לקוחות שלא שילמו" – מצב לא היפותטי ודי נפוץ: חברה, כלשהי, פשטה את הרגל... אבל מה? צריך להגיש דוחות מס! הבעלים נושאים חובות על גביהם, הבנקים תובעים את שלהם, בקיצור חגיגה. מס הכנסה, שותף בכיר אך לא נושא בהפסדים, דורש את ליטרת הבשר שלו, וצריך להגיש דוחות על מנת לקבל החזרים כדי להחזיר מעט מהחובות. כאן נכנס רואה החשבון ואומר: "לא חותם על הדוחו"ת עד שלא משלמים לי". לבעלים אין במה לשלם, הנכסים מעוקלים, החברה מחוסלת והחובות טופחים. אבל רואה החשבון לא מוכן להגיש את הדוחו"ת. בעיה ! מצב זה איננו היפותטי, שכן חברות רבות נתקלו בו. בואו ננסה להסתכל על העניין בצורה אחרת. הבעלים הקימו חברה, לקחו הימור, הפסידו את המכנסיים ופשטו את הרגל. רואה החשבון קיבל אחריות והסכים לעבוד עם החברה, גם הוא ידע במה החברה עוסקת וגם הוא איננו בור בכלכלה הישראלית. היות וכל המספרים עברו תחת ידיו במשך חודשים ואולי שנים, הרי שידע מה מצב החברה (ברוב המקרים גם מה מצבם הכלכלי של בעליה). אבל לו אין הימור, בית המשפט נתן לו היום לגיטימציה לגרום לחברה ולבעליה לעבור על החוק רק בגלל שאין להם כסף לשלם לו. לדעתי, כל עניין צריך להיבדק לגופו אבל פסיקה גורפת שכזו היא נבזית ומסוכנת, ומעודדת את האדם היחיד שידע כל הזמן מה מצבה הכלכלי של החברה, לגרום לה ולבעליה לעבור על החוק. חייב להיות שביל ביניים!
שוב ב"דה-מרקר" – "נדחתה בקשה לחסום גולשים שהפיצו כרטיסי אשראי" – נכון, מדובר בנוכלים, רמאים וגנבים, ומקומם מאחורי סורג ובריח. אבל האחריות צריכה להיות על חברות האשראי. אם מספיק להפיץ מספר כרטיס אשראי (ואנחנו יודעים שמספיק) על מנת להוביל לסדרה של הונאות, הרי שמשהו מאוד לא בסדר במנגנון ההגנה של חברות האשראי (ואנחנו יודעים שמשהו מאוד לא בסדר). אחרי שנים שחברות האשראי חומקות באופן עקבי מאחריות בחסות המפקח על הבנקים, הממונה על ההגבלים העסקיים ובית המשפט לחוזים אחידים, סוף סוף רואים איזה שהוא שביב של תקווה. לא, אל תדאגו, אני לא תמים מספיק כדי להאמין שהמצב ישתנה, כי הוא לא ישתנה. מדינת ישראל הייתה ונשארה מדינה בבעלות הבנקים וחברות האשראי (ששייכות לבנקים) וכל השאר ימשיכו לשלם את המחיר.
דו"ח – "הטבה במוסר התשלומים! מספר ימי האשראי ירד ל- 88!" מדהים, לא? מספר ימי האשראי בחודש שעבר היה 89, לא להאמין! עד כמה שידוע לי, אשראי הוא משהו שנותנים ולא משהו שלוקחים, אי לכך אין מדובר כאן במוסר תשלומים, אלא בהסכם שתנאיו הורעו (למשלם) אן הוטבו (למשולם). אבל האם היום המסכן הזה מצדיק כותרת? לדעתי לא. כל עניין האשראי יצא מזמן מכלל שליטה. ספק גדול יכול להרשות לעצמו לתת אשראי גדול יותר מספק קטן, כתוצאה מכך הספק הקטן מקבל פחות הזמנות. יש לו שתי אפשרויות: למות או לגדול (עם הבנק). למות זה קל וכואב, אז הוא מגדיל את מספר ימי האשראי... אך כדי לממן אותם הוא חייב לגשת לבנק לקבל מימון, ולבנק כמו זונת צמרת יש מחיר, ברוך השם. אך שלא כמו זונת צמרת, הוא דורש משחק מקדים מפרך. נגמרה הניירת, נתקבל האשראי, והספק הקטן יוצא לדרך בליווי (צמוד ואכזרי) של המלווה בריבית קצוצה אופס סליחה.. הבנק. או אז יוצא הספק הגדול במבצע ומוריד את מחירי המוצר, הוא יכול לעשות כן מכיוון שהוא מקבל מחיר טוב יותר (מזמין יותר) או שפשוט יש לו יותר הזמנות שמאפשרות לו לחתוך קצת את המחיר. ושוב יוצא הספק הקטן עם המכנסיים למטה. אלה שהפעם לא ממש כדאי להיות עם המכנסיים למטה שמאחוריך... עומד הבנק!
מר נתניהו הצהיר שהציל את קרנות הפנסיה... המחיר היה 30% (שלושים!) מערכן. עזבו את העובדה שמישהו שיחק עם כיסי המכנסיים של העובדים, הצלה פירושה אין גול, במדינת ישראל שלושים אחוד מהפנסיה הם ההבדל בין עוני לחיים סבירים (סבירים בלבד). לדעתי נתניהו היה שר אוצר סביר, קצת ברברי, הרבה מאוד חסר טקט ואטום, אבל בהחלט מעל לנורמה הישראלית. בכל אופן, מישהו צריך להסביר לו ששלושים אחוז מהפנסיה זה הרבה. יתכן שבלי יועציו ממשרד האוצר, אותו עזב, אין מי שיעשה לו את החשבון.
צה"ל רוצה משמעת בשבוע שעבר נתבשרנו שההצדעות חוזרות לצה"ל. למה, כי הקצינים מתלוננים כי אינם מקבלים מספיק כבוד. אני שרתתי ב- 8200, אחד ההסברים לשם היחידה היה שעל כל 8 קצינים יש בה 200 חיילים, ומספרית אין כאן הגזמה כל כך גדולה. אני לא יכול לתאר לעצמי מסע יותר מפרך אל השירותים במפקדת היחידה כשכל כמה שניות עליך להצדיע לקצין פגוע שלא קיבל עד היום מספיק כבוד. מעבר לכך, אני מתקשה לראות כיצד מתפקדת יחידה שכזו כשרוב זמנם מבלים החיילים בהצדעות.
מים חמים איזה טמבל אחד בכנסת רוצה להגביל את המים החמים בישראל, בברזים ובקומקומים. לא רוצה להיכנס לפרטי ההצעה המטומטמת הזו, אבל היא נובעת מהחשש מתאונות שיגררו כוויות (ומהרצון לזכות בכמה נקודות אצל הבוחרים). אז לכבוד חבר הכנסת המבריק יוזם ההצעה, פרופסור ומנתח פלסטי במקצועו. חום המים שאשתי זקוקה לו כדי להתקלח יכול לשרוף לי את הביצים (לא לשלוק, לשרוף, לא ביצים קשות, חמינאדוס!). נראה אותך מתווכח איתה על העניין! אתה רוצה להגן על הציבור בפני כוויות? לא ממש מרגש אותי, תפתח סדנאות לשימוש נכון בקומקומים! מחר תצא הצעת חוק שתחייב אותי ללבוש מעיל בחורף כדי שלא אצטנן...
השבוע סיימתי את תכנת הטלוויזיה שלי. מדובר בתכנה שמרכזת מסה אדירה של תכני טלוויזיה מהאינטרנט בתוך ממשק אחד גמיש. יש בה תחנות טלוויזיה המשדרות חי (600) מכל העולם. אתרי תוכן לילדים מבוגרים, חובבי ספורט, כלכלנים, חובבי מוזיקה ולא מעט אתרים לחובבי שטויות. התכנה חינם וניתנת להורדה מ- http://www.videowebgate.com התכנה נכתבה עקב מתקפת החמדנות של רשתות הטלוויזיה ופריחתו של ה- Pay per view שאין להם מקום בעידן בו האינטרנט שולט על הכול. מי שמתעקש לראות את הסרטים על מסך הטלוויזיה שלו, לא מדובר במשימה קשה במיוחד. 1. מסכים שטוחים (LCD ופלאזמה) מקבלים אותו VGA וניתן לחבר אותם ישירות למחשב. 2. למסכי טלוויזיה רגילים יש כניסת וידאו ואם יש לכרטיס המסך שלכם, או למחשב הנייד שלכם יציאת טלוויזיה (TV out) הרי שאתם מסודרים. ואם לא, אתם זקוקים לממיר אותות שנקרא בשפה המקצועית Scan converter או בשפת העמך PC2TV שיקשר בין היציאה מכרטיס המסך לכניסת האות המומר לטלוויזיה. 3. רוב זרמי הוידיאו ניתנים להגדלה על מסך שלך (קליק כפול אם מדובר ב Windows media) או כפתור מיוחד שיפתח ב- Real.
לא אין כל בעיה של זכויות יוצרים, היכן שאמורה הייתה להיות בעיה הפניתי את התכנה לאתר הרלוונטי כך שבעצם מדובר בדפדפן.
לכל סיוע אני כאן... אשמח לשמוע את דעתכם והצעותיכם.
מה הייתם אומרים אם בחשבון מיסי העירייה היה כלול שירות פס הרחב לתקשורת מחשבים שלכם? - "יש תמורה בעד האגרה!", ברוב המקרים... חוקרים אירופאים המשחקים עם הראיון של אספקה עירונית של שירותי אינטרנט מתוחכמים הגיעו לתוצאות מבטיחות מאוד, שבהחלט מצאו חן בעיריות המעורבות בניסוי. בסוף השנה יסתיים פרויקט בן שישה חודשים בשם VisionAIR במימון ה- IST , ובו היו מעורבות עיריות בגרמניה, יוון, איטליה, הולנד וצרפת. הראיון של אספקת אינטרנט כשירות ציבורי יכול להישמע מיושן בעידן זה של יזמות פרטיות ופריווטיזציה. אולם הספקים המסחריים מעוניינים בעקר בפלח הלקוחות הנמצאים באזורים מאוכלסים היטב, ובאירופה הכפרית - לא להאמין - המצב דומה לזה של ארצות מתפתחות ואפילו של העולם השלישי!. אכן, לפני כחודשיים נכחנו במפגש שארגנה שגרירות אוסטריה בהילטון תל אביב. לאירוע הוזמנו לנאום נציגים של חברות גדולות ובינלאומיות עם בסיס בישראל, אשר פלטו סופרלטיבים לגבי ארץ הדנובה הכחולה כקרקע פורה ליזמים ישראלים - ובעקר של היי-טק. רק קול אחד צעיר, כנה ורענן, סיפר כי המלך ערום: באזורים הכפריים, שמהווים רוב שטחה של המדינה, אפשר להציע ממלכה תמורת חיבור אינטרנט, ולהישאר עם הממלכה... באזורים המבודדים של דרום אירופה העיריות יוכלו להוביל את הקדמה על ידי מתן שירותי אינטרנט יותר למטרות חברתיות מאשר מסחריות. הדוגמא של צפון היבשת מראה כי כאשר נעשתה השקעה ציבורית בפס רחב, ההשקעה של הסקטור הפרטי מגיעה בעקבותיה.
הם כבר כאן, אביזרים זעירים המגלים את הרשתות האלחוטיות אליהן ניתן להתחבר בסביבה, עד אשר נספיק לאמן את הכלבה פזית להריח אותן... קישור
זהות בדויה
חברתנו, חברת צ'יף, פועלת ממעונותיה הותיקים בנס ציונה. הטלפון שלנו הוא 08-9400070 לא משנה מי עושה שימוש בשמנו, בשם אתר דומה לשלנו, או בלוגו עם הנוצות: לא מספיק להתהדר בנוצות של אחרים כדי להיכנס לנעליים שלו בשחזור מידע, בהצלת נתונים, בהגנה על המידע, בפיתוח תוכנה, או בהשמדת מידע.
מה שאנחנו עושים עם המידע שלנו זה עסק שלנו. גם אם לא נדע לשמור עליו כראוי מפני אובדן או הפצה לידיים הלא נכונות, זו אחריותנו הבלעדית. אבל המידע שלנו ועלינו נמצא גם בידיים של אחרים. ה"אחרים" מתחלקים לאלו עליהם אין לנו כל שליטה - הממסד, המדינה, הבנקים, העיתונות... ולאלו אותם בידינו לבחור: רו"ח, עורך דין, שירות מיקור חוץ בנושא מחשבים, מעבדה לשחזור מידע, ועוד. לרובם, תקנות עבודה וקודים אתיים לגבי המידע הפרטי או העסקי של התושבים/הלקוחות. האם הם אכן ממלאים את דרישות אלו? לא תמיד. אם בשל חוסר ידע ואם בגלל רשלנות, מדי פעם נחשפים ברבים נתונים של או על צד ג', ללא אישור. מה שהמוסדות עושים כדי להגן על הנתונים שלנו, על המידע החשוב ו/או החסוי לא בשליטתנו, אבל כן-ועוד איך!- בין דאגותינו. כאשר מדובר בספק שניתן לבחור, מדד האבטחה וההמשכיות העסקית חייב להיות ברשימת הקריטריונים לבחירתו. -מה עושה הספק עם דיסק קשיח שהוחלף בחדש? -מי מחזיק והיכן, בגיבויים של המידע? -אם הספק נוהג להעביר קלטות הגיבוי לאתר מרוחק, האם יש בקרה על הקלטות שנשלחו (כמה מתוכן הגיעו ליעד?), ועל אבטחתם בדרך? -כיצד מושמד מידע מיושן בארגון הספק? אלו רק אחדות מבין השאלות שעלינו לשאול.
מחיקת המידע (delete) מעלימה את הנתונים מעין המשתמש, אך הוא עדיין שם, צרוב במצע המגנטי, ומעט עבודה עם כלי תוכנה מתאימים מעלה אותו מחדש. מידע שמסרנו למנהל חשבונות או לעו"ד, אנו מצפים שיהיה שמור "בידיים טובות", אך המשרדים שלהם לוקים באותן הבעיות כמו כל סביבה אחרת, אנשים עושים טעויות (עובדה: אתמול בחדשות) וטעות אחת שלהם יכולה לעלות גם לנו ביוקר...
מתוך ראיה אגואיסטית נטו, כל אחד מעוניין להגן על המידע של ספקיו. כדי שהשירות שלהם ימשיך להיות זמין לאורך זמן, דיסקרטי, במחיר סביר, ובלי לסכן את המידע שלנו ועלינו!"
זהו סיפור על יוסי הקטן שקיבלנו מחברים השבוע: יוסי ומשפחתו הוזמנו לארוחה אצל סבתא. כולם ישבו סביב השולחן וברגע שיוסי קיבל את המנה שלו התחיל ישר לאכול. "עצור יוסי", אמרה אמו. "קודם מברכים!" "לא צריך", השיב יוסי. "איך לא צריך? הלא אצלנו בבית תמיד מברכים לפני הסעודה?!" "טוב, אבל היום אוכלים אצל סבתא, והיא כן יודעת לבשל!"
ובכן, כולכם מכירים את "ברכת המחשב" המבוססת על "ברכת הבית" המפורסמת:
"בזה המחשב לא יפגע האויב. את אלה התוכנות / לא ישמידו השיטפונות. באלו הקבצים / לא יגעו הפורצים. זה הדיסק הקשיח / לא יהפוך לפיח"...
(או בגרסה אחרת: "שזה המסך לא יהיה מלוכלך, שזה המאיץ לעולם לא יפליץ, שכל תוכנה תעבוד כמו מכונה, וששום חומרה לא תעשה משהו רע. שכל המשחקים לא יגרמו נזקים, שכרטיס המסך....")
למשוררים -החבויים או הגלויים- שביניכם, נשמח לפרסם ברכות או תפילות מקוריות שתמציאו ותשלחו לנו.
"Men are from Mars. Women are from Venus. Computers are from hell".
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.
