"אני מאמינה שלהיות אדם טוב זה משהו שלומדים. שצריך לעבוד על זה כל יום, כמו שכדי להיות רקדן טוב צריך להתאמן שעות ביום בסטודיו וכדי להיות זמר טוב צריך להתאמן שעות ביום בפיתוח קול"
הבלו-ריי הוא הדיסק האופטי הבא. ביחידה אחת כזו יש קיבולת של 25GB, כלומר 13 שעות וידיאו, פי חמש מאשר ב-DVD. המצע שהכניע את ה-VHS יפנה בקרוב את מקומו בקודקוד התעשייה, לטובת ה-BD ROM
לשם מה צריך תקן חדש? הסיבה העיקרית לצורך בפורמט חדש הינה גידול בהתקנות של טלוויזיות ביתיות בעלות רזולוציה גבוהה. טלוויזיות הפלזמה מגיעות מוכנות לעבודה עם סיגנאלים של HDTV, עם רזולוציה שנע בסביבות ה-1,080 קווים אנכיים. הרזולוציה של הפורמט MPEG-2, המתאים ל-DVD, הינה של 500 קווים בלבד. עם הטלוויזיות PAL הקיימות ברוב משקי הבית האירופאים אין בעיה, מפני שאלה עובדים עם 576 קוים אנכיים ובכך מנוצלת כל הרזולוציה של המסך. אבל, אם מסך פלזמה שיכול להגיע לאיכות תמונה גדולה הרבה יותר, על פי חישוב מתמטי, מנוצלת רק חצי מהרזולוציה הפוטנציאלית. השוק הולך לכיוון השתלטות הפורמט HDTV. גם המסכים, וגם האותות המשודרות יעבדו בעתיד עם רזולוציה של כ-1,080 קווים כמעט בעולם כולו. בארה"ב וביפן כבר משדרים באותה רזולוציה מזה זמן מה.
גם הצורבים וגם נגני ה-CD וה-DVD משתמשים בקרן לייזר בצבע אדום. לאומת זאת, הבלו-ריי משתמש בקרן כחולה, שהיא דקה הרבה יותר מאלה של התקנים הקדומים. עובייה של הקרן האדומה: 650nm, ואילו עובייה של הקרן הכחולה: 450nm, מה שאומר כי על גבי מצע באותו גודל ניתן לדחוס הרבה יותר מידע. לשם הפשטה נתאר כי הדיסק האופטי בנוי משכבת הגנה פלסטית, שכבה אלקרו-אופטית ושכבה המחזירה אור. בשכבה הארלקטרו-אופטית קיימים נקבים זעירים בשני גדלים שונים - כל אחד מגדלים אלו מתאים לערכים 0 או 1 של השיטה הבינארית. קרן האור פוגעת בנקבים, וחוזרת מהשכבה המחזירה אור בהתאם לגודל שלהם, במשך זמן קצר או ארוך יותר. כך, קורא הדיסק האופטי יודע אם אותו נקב שייך לערך 0 או לערך 1.
היות ולבלו-ריי יש קרן לייזר דקה הרבה יותר מאשר לתקנים הקודמים, גודל הנקבים יכול להצטמצם בצורה משמעותית, ולכן ניתן לדחוס הרבה יותר נקבים על פני אותו שטח פנים...דבר אשר מגדיל את קיבולת המידע ליחידה. בעוד ב-DVD ניתן לצרוב בין 4.7 ל-9.4GB, ב- Blu-Ray Disc ניתן לצרוב בין 25GB, עד 50GB בדיסקים הכפולים אם במידע ניתן לצרוב קיבולת גבוהה יותר, אז כאשר מדובר בוידיאו, פשוט ניתן להגדיל את הרזולוציה בצורה משמעותית.
יוצרי התקן הם היצרנים הגדולים ביותר בשוק - תאגיד הכולל מ-Apple, HP ו-Hitachi מצד טכנולוגיות המידע, Sony, Samsung ו- Panasonic מצד המוצרים האלקטרוניים לצרכן, דרך Matsushita ו- LG Electronics, ועד ענקיות הקולנוע Twentieth Century Fox ו- Walt Disney Pictures. מצד אחד, החברות העוסקות בטכנולוגיות המידע מחפשות פורמט חדש בעל קיבולת גדולה יותר, שישרת את המערכות שלהן. מצד שני, בשטח האלקטרוניקה לצרכן המטרה היא לחדש את השוק -כפי שקרה בעיתו עם ה-DVD...הבעיה התחילה כאשר שמות חדשים ובלתי מוכרים הציפו את השוק לרעת הפירמות המוכרות. בנוסף, יצירת תקן של רזולוציה גדולה יותר יוסיף רבות למכירות של מסכי HDTV. עם הופעת המצע החדש, הצרכנים יצטרכו לרכוש את המוצרים של היצרנים שתרמו ליצירת התקן, לפחות עד אשר ייצאו לשוק הדגמים החדשים של יצרנים פחות מוכרים, ואולי זולים יותר. המפיצות הקולנועיות מעוניינות כמובן בהפצת הקטלוג הישן שלהם בפורמט החדש, כדי שלקוחות ירכשו מחדש סרטים שמכירתם ב-DVD כבר לא מתקדמות. גם יצרני המצעים עצמם, כמו TDK, תורמים ליצירת התקן.
תחילה, ניתן יהיה להשיג שלושה פורמטים של Blu-Ray Disc : ה-BD-ROM, שאינו לצריבה, ויהיה מצע הבחירה לסרטים ולתוכנות מסחריות ה- BD-R שניתן יהיה לצרוב באופן חד פעמי, כמו ה-CD-R או ה-DVD-R או ה- DVD+R ה-BD-RE, שניתן יהיה לצרוב שוב ושוב.
בקטגוריות אלו נמצא תקליטורים בעלי שכבה אחת, עם 23.3 או 27GB קיבולת, ובעלי שכבה כפולה שיוכלו לאחסן 46.6, 50, או 25GB. נכון לרגע זה, טכנולוגיה רב שכבתית נמצאת בפיתוח, והמטרה היא להשיג באמצעותה תקליטורים בעלי קיבולת של 100 או 200GB שיכילו כ-25GB בכל שכבה. אם מדובר בסרטי וידיאו, אז ניתן יהיה להכיל שעתיים של HDTV (או 1.080 קווים) ו-13 שעות SDTV (עם 500 קווים אנכיים) לכל שכבה של 25GB
חשוב לציין כי כל הנגנים, וגם הצורבים, יתאמו לתקנים הקודמים. כלומר, עם צורב DB-R ניתן יהיה להעתיק ל-CD-R, CD-RW, DVD-R, DVD-RW, DVD+R, וגם DVD-RW. התאימות גם תועיל לאלה שהימרו לטובת ה-DVD: כל התקליטורים בתקן זה יהיו עדיין שמישים ומתאימים לנגני Blue Ray.
בארה"ב וביפן כבר נמכרים תקליטורים ונגני בלו ריי, אבל עדיין במחירים (סביבות 2,000Euro לנגן) ובמגוון (כמעט אפסי) בלתי תחרותי. נראה כי הנחיתה האמיתית של הבלו ריי ברחבי העולם יתרחש באמצע 2006 ב-PlayStation 3, מפני שחברת Sony מקווה לדרבן את הצלחת התקן החדש עם מוצר זה. לקראת סוף 2006 צפויים להופיע צורבי בלו ריי הראשונים ל-HDTV. אי לכך, לקראת 2007 כבר רוב בני דור התקן החדש יהיו כבר כאן, ואז נדע אם עלינו להיפרד לשלום מן ה-DVD, או שיוזמת הבלו ריי תהיה עוד כשלון נוסח ה-DCC וה-MiniDisc שהתחרו בזמנם ב-CD. בכל מקרה, סביר להניח כי תהיה תקופה ארוכה של הסתגלות, אולי כ-5 שנים, בה גם ה-DVD וגם טכנולוגיות בלו ריי יתקיימו בשלום, הודות לתאימות בין התקנים.
בדקו ריבוע זה בשבועות הקרובים עדכונים לזכאים צפויים בקרוב!
הסיפור הבא נמתח על פני כמה וכמה שבועות, ובדיוק אתמול, ערב הופעת הידיעון, הגיע לסיומו המפתיע. מבחינתנו, הוא בגדר אגדה לספר לנכדים (במיוחד בחג החנוכה). מבחינת עמיתנו -שיישארו בעילום שם- זהו נס טכנולוגי, עם קצת התערבות של השגחה עליונה. כך זה התחיל:
1. רקע בתחילת דצמבר 2005 פנו אלינו מחברה ותיקה המחזיקה בבעלות על מספר טכנולוגיות תעשייתיות ייחודיות. בחברה, שידעה ימים עליזים יותר, התחלפו צוותי מערכות המידע לפחות פעמיים בשלושת השנים האחרונות. גם צוותי הפיתוח לא נשארו כפי שהיו. לצערנו, מצב זה אינו חריג במשק הישראלי, ויכול היה לתאר את מצבם של ארגונים רבים. למרות שהארגון בו אנו עוסקים נמנה בעבר בין הלקוחות המובילים של צ'יף, זיכרונות שיתוף הפעולה בינינו כבר נעלמו מתודעתם הארגונית ללא שרידים, פרט אולי, למספר הספק במחלקת הרכש. כאמור, החברה פנתה -ולא רק אלינו- בבקשה להצעת מחיר לשחזור מידע שאבד משרת הנחשב ה"לב" במחלקת הפיתוח הארגונית. באותו שרת, מערך דיסקים בתצורת RAID, אשר ידוע בסבילותו לתקלות מסוימות. כאשר דיסק אחד תקול, שאר הדיסקים ממשיכים בעבודה ומאפשרים להחליף את היחידה הפגומה. במקרה הספציפי, הבעיה הייתה שמספר דיסקים במערך נפגעו במהלך תקופת זמן קצרה, מבלי שדבר יתריע על כך. השרת מאובטח מפני אובדן מידע עם מערכת גיבוי ה"מצלמת" סנפשוטים של השרת מדי 3 שעות. המערכת שומרת את הסנפשוטים עד לקיבולתה המרבית - ובסה"כ מספר ימים אחורה.
2. טרגדיה עם קריסת הדיסקים המשיכה מערכת הגיבוי לעשות את עבודתה הנאמנה והשלומיאלית, ולצלם סנפשוטים של מערכת תקולה, חסרי ערך, שמלאו את קיבולתה בחומר בלתי מועיל. כאשר דבר התקלה התגלה, לא הכיל הגיבוי את החומר הנחוץ, וקריסת הראשים בדיסקים עצמם גרמה להיעדרות המידע מהשרת. זה בעצם, הייה אבחונן של שתי מעבדות (אחת מהן של היצרן) שקיבלו את ה"פציינט" לבדיקה לפנינו. בשני המקרים היה וויכוח ממושך על תמחור, עם חופשת חנוכה באמצע, השעיה עד לקבלת אישור והזמנת שירות, בדיקה, אבחון, והחזרה...ללא הצלחה. ובכל זאת, ביקשנו לבדוק את הדיסקים, אולי ניתן יהיה להציל משהו... סוף כל סוף, הדיסקים הגיעו ארוזים היטב. הביאו אותם שני אנשים די נואשים (גם
עקב העלות המשוערת של עבודת השחזור, ובעקר מן החשש שהלך וגבר שכלל לא ניתן יהיה להחזיר את המידע). הם היו מנהל הרשת וסגן מנהל הפיתוח, שעושים car pool בדרך לביתם באזור השפלה. השני, והוותיק משניהם, היה איש צעיר כאשר התקבל לחברה. עיניו נפלו, בזמן שחברו מילא טפסים, על
עלון אשר על דלפק הקבלה שלנו. הוא אמר: "אני מכיר את הציפור הזו. גם לנו יש מחשב כזה". ציפור? הוא שם אצבע על הלוגו של BOS. אכן, הייתה תקופה בה היינו בצ'יף מספקים מערכות BOS "ארוזות" במחשב שלם, כבד ויקר מאוד, עם מגירות חסינות אש לדיסקים האיכותיים ביותר, וסמל ה-BOS חרוט בפרונט. מנהל הרשת, כארבעה חודשים בתפקיד, מעודו לא ראה את ה"ציפור"... "מה עשיתם עם אותו המחשב?", התעניינו. -כלום, הוא בפינה של חדר אחורי, המסך שלו נשרף מזמן. אבל הוא כל כך כבד, שלאיש אין כוח להזיז אותו.
3. סוף טוב (כמו בהוליווד!) ביקשנו יממה לביצוע הבדיקה, והצמד הלך הביתה. למחרת בבוקר (אתמול), צלצל הטלפון: "עצרו!, לא צריך את הדיסקים... בדקנו את המחשב של הציפור. מסתבר שהוא היה מחובר כל הזמן לרשת שלנו, וגם לספק הכוח הגדול. אתם לא תאמינו, אבל הוא גיבה כל השנים בלי שאיש יידע. פרט לשתי ספריות של פרויקטים שנפתחו בשנה האחרונה, הכול שם!"...
נס בסגנון חנוכה, אפשרי גם בטבת!
אל הציפור מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: עממי
שלום רב שובך, ציפורה נחמדת, מארצות החום אל חלוני - אל קולך כי ערב מה נפשי כלתה, בחורף בעזבך מעוני.
זמרי, ספרי, ציפורי היקרה, מארץ מרחקים נפלאות, הגם שם בארץ החמה, היפה, תרבינה הרעות, התלאות?
התישאי לי שלום מאחי בציון, מאחי הרחוקים הקרובים? הוי מאושרים! הידעו ידוע כי אסבול, הוי אסבול מכאובים?
הידעו ידוע מה רבו פה שוטני, מה רבים, הוי רבים לי קמים ? זמרי, ציפורי, נפלאות מארץ, האביב בה ינווה עולמים.
התשאי לי שלום מזימרת הארץ, מעמק, מגיא, מראש הרים? הריחם, הניחם אלוה את ציון, אם עודה עזובה לקברים?
ועמק השרון וגבעת הלבונה - היתנו את מורם, את נירדם? ההקיץ משנתו השב ביערים, הלבנון הישן, הנרדם?
הירד כפנינים הטל על הר חרמון אם ירד וייפול כדמעות ומה שלום הירדן ומימיו הבהירים? ושלום כל ההרים, הגבעות?
הסר מעליהם הענן הכבד, הפורש עלטה, צלמוות? - זמרי, ציפורי, על ארץ בה מצאו אבותיי החיים, המוות!
האם עוד לא נבלו הפרחים שתלתי כאשר נבלתי אנוכי? אזכרה ימים כמוהם פרחתי, אך עתה זקנתי, סר כוחי.
ספרי, ציפורי, סוד שיח כל שיח, ומה לך טרפיהם לחשו? הבישרו ניחומים אם קיוו לימים, פרימו כלבנון ירעשו?
ואחי העובדים, הזורעים בדמעה - הקצרו ברינה העומר? - מי ייתן לי איבר ועפתי אל ארץ בה ינץ השקד, התומר!
ואני מה אספר לך, ציפור נחמדה, מפי מה תקווי לשמוע? מכנף ארץ קרה לא זמירות תשמעי, רק קינים, רק הגה ונווה.
האספר התלאות, שכבר הן בארצות החיים נשמעות, מודעות? - הוי מיספר מי ימנה לצרות העוברות, לצרות מתרגשות ובאות?
נודי ציפורי, אל הרך, מידברך! אושרת, כי עזבת את אוהלי; לו עימי שכנת, אז גם את, כנף רננים, בכית, מר בכית לגורלי.
אך לא בכי ודמעות לי גיהה ייטיבו, לא אלה ירפאו מכתי; כבר עיני עששו, מלאתי נאד דמעות, כבר הוכתה כעשב ליבתי;
כבר כלו הדמעות, כבר כלו הקיצים - ולא הקיץ הקץ על יגוני. שלום רב שובך, ציפורי היקרה, צהלי נא קולך ורוני!
הדיסקים הקשיחים של 5.25 אינץ' מהימים הראשונים של המחשב השולחני (IBM, שנת 1982) היו עדינים מדי בכדי שיוכלו להשתמש בהם כגיבוי נשלף. כל תזוזה או הרעדה קלה הייתה יכולה לגרום לשריטה על גבי הפלטות, דבר שלעיתים התרחש אף בזמן ההתקנה, אם לא דאגת לרפד את שולחן העבודה ולנהוג בדיסק כמו בפרפר מיובש. ב-1983 השיקה Compaq את הדיסקים הניידים הראשונים שתאמו ל-IBM PC, עם כוננים מוקשים של 3.5 אינץ' מתוצרת Connor Peripherals, עמידים יותר להרעדה ולזעזוע. תחילה, הם היו יקרים יותר מדיסקים אחרים, אך מנגד עמדו יתרונותיהם של צמצום גודל פיזי, וצמצום אחוז הדיסקים שהגיעו פגומים לאינטגרטורים. ובכל זאת, במהלך עשור ה-80' המחיר הגבוה והאמינות הקלוקלת של הדיסקים הניידים לא אפשרו להשתמש בהם כמצע נפוץ לצרכי גיבוי, פרט אשר לסביבה הצבאית, עבורה עוצבו מארזים מיוחדים לבלימת זעזועים בסביבה קיצונית מבחינת רעידות, ולניתוק ושמירה במתקנים מאובטחים. הבעיה הייתה כי המארזים עלו יותר מאשר הדיסקים עצמם, ומחירם לא היה ריאלי בקונסטלאציית תקציבי המשתמשים האזרחיים. בשנות ה-90' המוקדמות, בעבור רוב המשתמשים הביתיים, היה גיבוי פירושו דיסקטים רכים (פלופיז) רבים - אם בכלל. בשנת 1995 יצא Iomega עם כונן ה-Zip שאמור היה לפתור את המצב על ידי אספקת קיבולת אחסון שוות ערך ל-100 דיסקטים. מספר שנים לאחר מכן הופיע כונן ה-Jaz, בנפח 1GB, ואלה היו בעצם הניצנים הראשונים של אפשרויות בהישג כל לגיבוי מדיסק לדיסק. בעיות איכות והתאמה מנעו משני הפתרונות הללו להפוך לפופולאריים. עד שנת 2001 הדורות החדשים של דיסקים קשיחים למטרות ניוד היו כבר מוקשחים מספיק בכדי להשתמש בהם בתוספת מעט הגנה מכאנית חיצונית, אם בכלל. יוצא מן הכלל: דיסקים קשיחים של מחשבים נישאים, עליהם כתבנו בעבר. היום, חיבור של דיסק חיצוני באמצעות חיבור USB או Firewire מאפשר לא רק לבצע גיבוי יזום, אלא אף גיבוי אוטומטי מתוזמן באמצעות מערכת הגנה כדוגמת BOS. הדיסקים הקשיחים בגודל ½2" המתאימים לטלטולים של מחשב נייד, מתאימים לביצוע גיבוי מחלקתי או לארגון קטן באמצעות התקנתם במארז USB חיצוני, כמו שהצענו בעבר באמצעות פתרון ה aXave. פתרון משולב זה, מאפשר התאוששות מחלקתית מהירה בעלויות נמוכות ביותר.
"צדיקים, מלאכתם נעשית..."
בשבוע שעבר, לאחר שנכח בהתקנת BOS, שיגר אבישי בידני לחבריו המלצה חמה. המייל עשה את הסיבוב סביב העולם, וחזר אלינו מידי חברים ולקוחות. רב תודות, אבי! להלן:
"Hi All They always tell us "Backup, backup, Backup!" but we hardly listen. And when we do, its either too late (bye bye Data), or we get a program that needs an MA to operate. Well, we got a new backup system at our office, and I worked today with the tech person in installing and operating it. And wonder of wonders, you don't need to be a Computers Avi to operate it! Its simple, easy, and very friendly, both in the user interface aspect and in the data retrieval aspect. And Best of All, if you need to backup a volume of up to 100MB, its FREE! Most of us deal with textual data, so a 100MB is more than sufficient! And the best of the best points: Your data is accessible even without the program, meaning that if the program crashes, or you're just too lazy to use its functions, you can browse to your data as you would in regular folders..... no more encryption and compression! Your data is YOURS to use! All you need is an additional disk drive (preferably an external HD, so you could remove the HD easily and hide it under the dog/cat basket). http://www.chief.co.il/chief/bos.shtml Gosh, its free, easy and you do need it! Avi"
כמו בכל שבוע אני מחפש כמה "דברים טובים" רק כדי לעשות לאלדד את היום... בדרך כלל מאוד קשה למצוא, אבל השבוע נתבשרנו ש"הכנרת חוזרת לידי הציבור". בית המשפט הורה על פירוק הגדרות של החופים ה"פרטיים" מסביב לכנרת. חופים שגודרו על ידי גנבים מקומיים שגבו כספים על מעבר בהם. כבר ראיתי בעבר דוגמאות לחוצפה שכזו, אבל עדיין לא ברור לי למה היה הנושא צריך להגיע לבית המשפט. מדובר בחוף ציבורי שפשוט הופקע מהציבור על ידי אדם פרטי, גודר והפך להיות "שטח פרטי" במקום בית משפט הייתה הרשות המקומית צריכה לפתור את הבעיה מיד עם בולדוזר.
ועוד דבר טוב אחד. גלית אבישי, מי שהייתה יו"ר האגודה לצרכנות ונאלצה להתפטר אחרי שקצצו לה את הכנפיים, מקימה מיזם חדש בנושא צרכנות. ברוכה הבאה גלית, הרבה הצלחה וכוח. להזכירכם, גב. אבישי העמידה את הבנקים לא מעט פעמים על רגליהם האחוריות ואחת הסיבות שקצצו לה את הכנפיים היו שהיא פשוט עשתה את עבודתה או לפחות ניסתה. אז שוב, בהצלחה גלית.
בקרוב יוקם אתר להורדה חוקית של שירים בדיעבד, הגיע הזמן... מחיר של כל שיר 5 ש"ח. אז היכן הבעיה? 5 פעמים 20 נותן 100 ש"ח. מחיר יקר לדיסק, בעיקר אם אין עליו שום הוצאות הפקה, לא כריכה, לא אריזה, כלום. המחיר -כך יטענו- תואם את המחירים בארה"ב. התשובה: כמעט נכון. לצערנו הרב, רוב הישראלים מחשבים דולרים לשקלים על ידי הכפלה ב- 5 ושוכחים שבעצם מדובר על שער שנע בין 4.6 ל- 4.7 בעלי האתר החדש יודעים זאת היטב, ו-30 אגורות לכל שיר מוסיפים להם רווח לא קטן מבלי לטרוח.
זוכרים שיצאתי כנגד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהודיעה בשמחה על ירידת האבטלה? אז בשבוע שעבר יצאה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהודעה "סליחה, טעינו". לא רק שהאבטלה לא ירדה, היא בעצם עלתה! הסטטיסטיקה מבוססת על פעולות חשבון מאוד מאוד בסיסיות, ובמדינת ישראל יש לשכה שלמה שעוסקת בכך. אז איך יתכן טעות שכזו בנתון כל כך גורלי? מהלשכה לא נדרש הרבה, תנו נתונים מדויקים עד כמה שאפשר, קבלו שכר, הטבות וכל שאר ההטבות שמקבלים עובדי מדינה. לא יודע מה איתכם... אני הייתי מפטר על המקום את ראש הלשכה ואת כל המחלקה שאחראית על הנתונים הללו, בעיקר בגלל שהם משוחררים בכזאת עוצמה בשנת בחירות, והם הפוכים מהמציאות. חוש הריח שלי אומר שלא מדובר במשהו אידיוטי, אלא מושחת, אבל אני -כבר כולכם יודעים- פרנואיד ידוע.
תראו עד כמה, לחוצות חברות הסלולארי למכור: באמצע רחוב תפסה נציגת פלאפון חסר בית והציעה לו טלפון סלולארי. היא לא שמה לב שהוא חסר בית (קשה לפספס). היא לא שמה לב שהוא מוגבל שכלית. אבל היא העניקה לו מכשיר בחינם. כמובן שהנ"ל עשה שימוש במכשיר, וכמובן שלא יכול היה לשלם את חובו. מבחינתו נתנו לו טלפון במתנה. החוב הוא כמה אלפי שקלים, וחברת הסלולארי פנתה (איך לא?) לבית המשפט. מאוד מעניין אותי מה תהיה פסיקת השופט. הלהיטות למכור שיחות במקרה זה עברה את הגבול, ומי שחמור צריך לשלם את המחיר ולא לנעור בקולי קולות בבית המשפט. העניין הוא שפרשה שכזו מביכה כל כך שאישית הייתי נמנע (לו הייתי נציג פלאפון) מלהתעסק איתה.
כולם מדברים על צמיחה במשק. בענף ההיי-טק כולם לוקחים לעצמם את הקרדיט אבל, אף אחד לא ממש מסתכל על המספרים. אז אני מתעקש.
לקראת כניסת התקנות למניעת חריגת אשראי נמסר כי המינוס הממוצע של משפחה במדינת ישראל מגיע ל...(תחזיקו את הכסא) 20.5 אלף ש"ח. אל דאגה, מדובר בנתון סטטיסטי שכן לאזרח בשם גד זאבי יש חוב שמספיק לעיר בגודל ממוצע. במקביל, שוחרר דו"ח העוני (שם מצמרר) וממנו מתברר כי 400 אלף משפחות בהן 750 אלף ילדים (או בקיצור מיליון ושש מאות אלף איש) חיים מתחת לקו העוני (אל דאגה רבותי, האזרח גד זאבי לא נכלל בדו"ח הנ"ל). מיליון ושש מאות אלף איש! אין לי הרבה מילים לתאר את הזוועה שאני חש, בעיקר מכיוון שאני עוקב אחר המספר הזה כבר שנים...והוא גדל, וגדל. 750 אלף ילדים שאינם מוזנים היטב, שאינם מקבלים סיוע בלימודים, שאינם מטופלים על ידי מיטב הרופאים. מפחיד אותי לחשוב איך יראה הדור הבא, שהדור הנוכחי טרח כל כך להתעלם ממנו. האם התעשייה באמת מתאוששת? מסתבר כי הצמיחה בארץ היא המהירה ביותר במערב, אבל ביצועי התעשייה הישראלית הם הגרועים בעולם! (עיתון גלובס). צריך לקרוא את המשפט הזה יותר מפעמיים. משהו מאוד מאוד מוזר יש בנתונים הללו, אבל מצד שני יתכן כי הצמיחה המערב קפאה לחלוטין, אחרת כל המשפט הזה הוא בדיחה עצובה.
ואם כבר מדברים על התעשייה, הרי שמפעל ווישיי בדימונה מואשם שהוא מתייחס לעובדיו כעבדים. הכתבה בנושא הייתה מאוד מזעזעת, וגרמה לי לחשוב שסדנאות היזע הם לא במזרח הרחוק אלה בנגב הקרוב. תגובת המפעל: לא מגיבים. צודקים, הרי יום אחרי שחרור הכתבה אף אחד לא יתעניין יותר. העובדים במפעל זקוקים נואשות לפרנסה, ומפעל ווישיי ימשיך לגרוף כסף על גבם הכואב של העובדים.
אינטל, ענק מעבדי המחשב, שקיבל מענק אדיר מממשלת ישראל, בניגוד לכל היגיון. זוכרים אותו? בטח שזוכרים. אז השבוע פנתה עיריית קריית גת לבית המשפט לגבי חוב ארנונה בגודל של (תחזיקו את הכסא) 60 מיליון שקלים. אני לא זוכר שבעסקת אינטל עם ממשלת ישראל פטרו את המפעל מארנונה. תגובת אינטל הייתה שיא השיאים של הסמנטיקה המשפטית. "מדובר בחוב רטרואקטיבי מתיישן" שימו לב למשפט חוב רטרואקטיבי רבותי האינטלים, כל חוב הוא רטרואקטיבי! והיות ומפעל אינטל לא שילם, הרי שהוא חייב אותו ולא יעזור בית דין. ברור שהוא חוב ישן, כל חוב הוא גם רטרואקטיבי וגם ישן, אבל הוא עדיין חוב. קריית גת איננה עיר עשירה, והיא סובלת ממצוקת תעסוקה, אבל גם ממצוקה תקציבית אדירה. אמנם המפעל אמור להקל על מצוקת התעסוקה (למרות שרוב עובדיו אינם תושבי העיר) הוא אמור לעמוד בכל הקריטריונים של העירייה המקומית, כמו כל עסק קטן וגדול. המענק שקבלה אינטל נתקבל ממדינת ישראל, ולא על חשבון עיריית קריית גת.
אגב... השבוע התברר כי לא רק שמעבדי AMD זולים יותר מאלו של אינטל, הם גם טובים יותר, ו- AMD חזרה לנגוס מנתח השוק של אינטל. אם זה לא משהו טוב, אז מה כן? (אלדד שומע?)
מס הכנסה שולח דרישות תשלום לכלב צ'יהואואה בשם טאץ'. לא עוזרות ההבהרות והמשפחה הייתה צריכה לפנות לעיתון. מס הכנסה טוען שמדובר בעסק בשם שכזה שהיה במקום. אף אחד מהשכנים לא מכיר עסק שכזה, רק כלב צ'יהואואה קטן וצרחני. עשר שנים אני מבקש ממס הכנסה לשנות את כתובתי, עשר שנים שמס הכנסה ממשיך לשלוח את החומר לגרושתי בכתובת הישנה. אמרתי לה לקנות כלב.
זה לא ממש חדש אבל כדאי לדעת: השתלמות בנושא חדש או חדשני שהיא מבחינת ידע חדש איננה מוכרת על ידי מס הכנסה. מס הכנסה מכיר בהשתלמויות שלא יתרמו לכם כל מידע חדש. אתם יודעים מה? אני לא ממש מתפלא שאנשים טורחים כל כך לרמות את מס הכנסה, הרי הגוף הנ"ל עושה הכול כדי לקחת מכם כמה שיותר, לא להחזיר לכם שקל, ואפילו הכלבים שלכם לא בטוחים מפני גוביו.
טמבל אחד התלונן בעיתון דה-מרקר כי הוא רכש מותג גרמני ידוע ורימו אותו, כי על המוצר היה כתוב מיוצר בקוריאה. ראשית, קוריאה היא מעצמה כלכלית שמייצרת מוצרים מעולים (LG, Samsung, SK ועוד רבים). שנית, כבר מזמן שלא מיצרים מוצרים באירופה. הכול מיוצר במזרח אסיה (לרוב בסין). שלישית, מותג גרמני הוא תווית בלבד, והיא גם הדבר היחיד (אולי) שמיוצר בגרמניה. ורק ליידע כללי: האם ידעתם שרוב מכונות הכביסה -ולא חשוב מאיזה מותג או מדינה- מיוצרות באותו מפעל באיטליה?
אגב, זה מזכיר לי את חמי לשעבר, שרצה לקנות מחשב. הגדרתי לו את צרכיו והוא הלך וקנה את המחשב. שעה לאחר שהמחשב הגיע התקשר חמי בהיסטריה אלי: "רימו אותי" כך טען, "על כל הקופסאות והרכיבים כתוב תוצרת טייוואן!". לקח לי שעה להרגיע אותו, ולא היה כל כך פשוט להסביר לו שטייוואן היא יצרן מספר 2 בעולם בתחום המחשבים. רבותי, עברו הימים בהם תוצרת טייוואן וקוריאה נחשבה נחותה, בדיוק כמו שעברו הימים שתוצרת יפאן נחשבה נחותה. המערב מייצר תגיות ויחסי ציבור, במזרח מייצרים את הסחורה האמיתית.
הערוץ הראשון לא יכול לשלם משכורות לכוכביו, עקב צמצום האגרה ב- 12%. מי הם כוכביו? מגישי החדשות! האם בכלל שווה לשלם אגרה לערוץ שכל תכניו מבוססים על חדשות? אני לא רוצה אפילו להזכיר כי 80% מתקציב הערוץ הולך למשכורות!
פקח חניה חרוץ בתל אביב לא מוכן לחכות שזמנו של כרטיס החניה יפוג, והוא הגיש דו"ח חניה למכונית 15 דקות לפני הזמן. רצה הגורל ובעל המכונית הגיעה בזמן. טענה עירית תל אביב כי השעון של הפקח מיהר. קיבינימט לא כדאי שתספקו לעובדים שלכם את המינימום הנדרש לביצוע עבודתם? שעון עובד!
בנק הפועלים גובה עמלה על משיכה מכספומטים מרוחקים של 5 (חמישה) שקלים כאשר העמלה הסטנדרטית היא 1.21 ש"ח. כמו שאומר בנק הפועלים, להיות מספר אחד זה מחייב (לגנוב כל אגורה מכיסו של הלקוח, בכל טענה והזדמנות אפשרית).
לידיעת אלו שרותחים על החשכת הערוצים בכבלים וב-ייס בעת שידור משחק כדורגל או כל דבר בזיכיון מקומי: ההחלטה היא החלטת בית המשפט העליון (שאף פעם לא היה נציגו של האזרח הקטן), ולמרות שמפירים את החוזה איתכם באופן ברור ומובהק, הרי שהכסף של חברת צ'ארלטון שווה יותר משלכם. ובית המשפט העליון לא חייב דין וחשבון לאף אחד בעולם!
אגב, מועצה של רבנים הוציאה פסק הלכה האוסר על יהודים להיות באוברדראפט. אני מניח שהרב יואב להמן מאחורי הפסק הנ"ל.
ברוב הארגונים מקשרים את המושג "אסון" עם אירועים קטסטרופאליים טבעיים או שנגרמו מיד אדם (רעידות אדמה, שריפות, פיגועי טרור, וכו') שיכולים למנוע באופן מוחלט את הגישה למידע במחשבי הייצור. יש אכן ארגונים שהחלו להתכונן ולתכנן את תגובותיהן למקרים אלו, סופיים ובלתי הפיכים. אל לנו לשכוח מצבים לא פחות חשובים, למרות שתוצאותיהן הפיכות, דוגמת הצורך לפנות בניין שלם בשל דליפת גז, אירועים המחייבים חיטוי או הדברה, חקירות משטרתיות, ועוד. בארגונים סומכים על כי ניתן יהיה להתאושש מהשמדת המידע או מערכות המידע באמצעות הטייפים של גיבוי, עותקים שנוצרו ע"י שכפול, וכלים נוספים. אבל, מה קורה כאשר האסון אינו פוגע כלל במרכז המידע - ואפילו לא במידע עצמו? אסונות בלתי קטסטרופאליים יכולים לגרום לתקופה משמעותית של downtime במערכות המידע. בצ'יף נשמח לסייע לכם לבנות תוכניות להמשכיות עסקית והמשכיות השירות שיטפלו גם במקרים של אסונות מינוריים, ואף יומיומיים. בקטנה, כמו בגדולה, חייבים גישה למידע העדכני ביותר, בזמן הקצר ביותר, ובעלות הנמוכה ביותר.
בשבוע שעבר התייחסנו למגשרים (ג'אמפרים - jumpers) בשורות בנושא בקרים, ובעקבות כך קיבלנו פניות ושאלות רבות. באתר של איתן תוכלו גם לראות תמונות עם הסברים בעברית.
כבר חודש פלוס שאוניברסיטת מישיגן בכותרות. מדענים בה הודיעו על פיתוח שבב מחשב המבוסס על מכאניקה קוונטית, שייתכן ויסלול את הדרך לדור חדש של מחשבי-על. צוות המדענים עשה שימוש באותן טכניקות לייצור מוליכים למחצה, על מנת ללכוד אטום בודד בתוך השבב המוטמע, ולשלוט בו באמצעות אותות חשמליות. למרות שהטכנולוגיה אינה עדיין ישימה למחשבים או שרתים קונבנציונאליים, המחשבים הקוונטיים מבטיחים לפתור בעיות מורכבות בשל השימוש במחשוב מקביל. הפרופסור לפיזיקה קריסטופר מונרו, חוקר ראשי בפרויקט ואחד ממחברי המאמר "מלכודת יונים (ions, ולא pigeons!) בשבב מוליך למחצה", מסביר כי שבבים אלו מסוגלים לעבד קלטים שונים בו זמנית באותו שבב. הוא אומר ש"עם המכאניקה הקוונטית, חפץ יכול להימצא בשני מקומות בוא בעת, כל עוד אתה לא מסתכל עליו..." הארכיטקטורה של המחשב הקוונטי יכולה לאחסן ביטים קוונטיים של מידע (qubits), כאשר כל אחד מהם יכול להחזיק בערך 0 או 1, או שני הערכים גם יחד. כאשר מוסיפים qubit למערכת קוואנטים, זה מכפיל את כוח המחשוב של המערכת. כלומר, המכונה יכולה לעבד מספרים בקצב שהוא מהיר יותר בצורה לוגריתמית מאשר המעבדים הקונבנציונאליים. את היונים (אטומים בעלי מטען חשמלי) בעבור מחשבים קוונטיים, מאחסנים במלכודות על מנת לבודד את ה-qubits, תהליך חיוני לעבודת המערכת. האתגר הוא שהמלכודות המוכרות עד כה מסוגלות להחזיק במספר קטן של אטומים בלבד. הן גם קשות לשקילה/מדידה, מה שמקשה על יצירת שבב קוונטי שיאחסן אלפים או יותר של יונים אטומיים. באופן תיאורטי, שרשרת אטומים מסוג זה, יכולה לאחסן אלפי ביטים של מידע. בשבב שמיוצר במישיגן, שהוא בגודל בול דואר, היון סגור במלכודת בזמן שמפעילים את השדות החשמליים. קרן לייזר מסובבת את האלקטרון החופשי ביון, ומאפשר לו להתהפך בין המצבים הקוונטיים של 0 ו-1. הסיבוב של האלקטרון קובע את ערך ה- qubit. למשל, סיבוב כלפי מעלה יכול לסמל ערך של 1, או סיבוב כלפי מאטה יכול לסמל אפס, או ה- qubit יכול למלא את שני התפקידים בו זמנית..
המעבד הקוונטי עשוי מ-GaAs, תרכובת גליום ו-אַרְסֶן, במבנה שכבתי, וחרוט באלקטרודות באותה צורה של תהליך ליטוגראפי כמו זה המשמש לייצור שבבי המחשבים הרגילים של היום. כל אלקטרודה מחוברת לאספקת חשמל נפרדת בעוצמה שונה, והעוצמות השונות שולטות על היון בתנועותיו בחלל המגולף בשבב. הצעד הבא הוא לבנות שבב גדול יותר, עם הרבה יותר אלקטרודות, שיוכל לאחסן יותר יונים. עדיין יש לחקור כיצד לשלוט על יונים רבים בשבבים מסוג זה, וזה לא יהיה קל כמו עם שבבי מחשב קונבנציונאליים. סוג זה של שבב בעל מבנה מוטמע הינו משמעותי מפני שהוא מציג דרך לשדרג את המחשב הקוונטי למערכות גדולות יותר. אחד היישומים המעניינים יותר לטכנולוגיה זו יהיו הצפנה ופיצוח, בהם מעוניין בעקר ממשל ארה"ב.
מזכירת יבוא-יצוא, אקדמאית, עם ידע בהנהלת חשבונות, תוכנות Office, חשבשבת, ו-8 שנות ניסיון. עברית ואנגלית ברמת שפת אם, ספרדית שפת אם, ידע באיטלקית ופורטוגלית. למעוניינים: קורות חיים בפנייה לגבריאלה בטלפון 054-7491013
מסרים אישיים
1. אם אתה מרצה במוסד להשכלה גבוהה, ואמרת בשבועיים האחרונים לתלמידה מצטיינת "התירוץ הזה...העבודה נמחקה לי מהמחשב, נשמע לי כמו גרסה אחרת של החתול אכל לי את שיעורי הבית"...פשוט התבייש לך! לתלמידה אכן השתבש הקובץ, היא עמדה להגיע לחברתנו כדי שנשחזר אותו. תשובתך הבלתי רגישה, המתנשאת והפרימיטיבית מנעה ממנה להשלים את המהלך. מי כאן צריך להתבגר?
2. למעריצים, רצינו להודיע כי לאחרונה עודכן האתר של אברהם בר-הלל על סיפוריו האחרונים. להיט אהוב על מושבניקים בני ימינו הוא סיפור "העז, שכנינו והמצב בכלל"
3. זהו מסר של אתי ממוקה, מנס ציונה. "אנשים טובים: אם השבוע עדיין לא עשיתם מצווה, הנה לכם הזדמנות. הפקידו מה שביכולתכם לתרום בחשבון 243185/1 של בל"ל סניף 868 - פתח תקווה, בעבור עזרה בהשתלת כליה למרים קליפה, אישה עיוורת ונכה הנאבקת על חייה, וזקוקה לשם כך לסכום בעל 5 ספרות בדולרים". למבקשים לאמת את הבקשה, שמור במערכת אישור העמותה לחולי כליה ומושתלים.
רובנו לא חושבים יותר מדי רחוק אל תוך העתיד. אולי מספר שנים...אנו חוסכים לעת פרישה, דואגים לעתיד הכלכלי של ילדינו, אבל לא ממש חושבים כיצד העולם יראה בעוד 20 או 30 שנה מהיום. אנו משערים כי הכול יראה פחות או יותר אותו דבר, אבל עם בעיות ביטחוניות אחרות, גדג'טים אחרים, תרופות יעילות -שהיום אין- נגד מחלות חשוכות מרפא... מאידך, קיימות קבוצות העוסקות כבר היום במצב העולם בעוד מספר עשורים. אחת מקבוצות אלה היא זו של ה"מכון לאחר עידן הפחמן"-The Post Carbon Institute, המדברת על סוף עידן דלק המאובנים, ועוד מגמות מדאיגות. כליית הביוספרה כתוצאה מפעילות האדם מאיימת על החיים על גבי כוכב הלכת שלנו. חיי אדם ואחרים. הבעיה הנה מערכתית: המשך החיים כרגיל מנבא שינויים אקלימים קטסטרופאליים, שיאים בהכחדת מינים, ירידה משמעותית באוצר הדייג, מעמסה בלתי נסבלת של רעלים בסביבה, ומוות של רבים בטרם עת. הציביליזציה עדיין רחוקה מאוד ממצב מאוזן, היא מתקדמת לכיוון אחד - הלא נכון- ואין פתרונות קלים. על פניו, המצב לא כל כך גרוע ברגע זה...אז יכול להיות שאנו חיים בעידן הזהב שיוביל לעתיד ממש גרוע? יש בהחלט מגמות מדאיגות למי שטורח לבדוק...לא יזיק לחשוב מדי פעם על העתיד, ולהבין את הפתרונות. רק כדי להציץ אל תוך הבעיה: בדף http://www.postcarbon.org/informed/timeline תמצאו יומן שמתחיל במאה ה-XIX ומתעד את ההיסטוריה של ניצול משאבי הדלק העולמיים. כבר אמר צ'רצ'יל: "אנשים ואומות מתנהגים בחכמה - לאחר שנגמרו כל שאר האלטרנטיבות".
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.
