מחשב בודד הוא מחשב שאינו מקושר ברשת למחשבים אחרים או לשרת. לא מדובר רק במחשבים הביתיים שלנו, או במחשבים נישאים, אלא גם במחשבים רבים המוצבים בארגונים וחברות, אותם לא מחברים לרשת מסיבות שונות. הסיבות הנפוצות הן אבטחה (כאשר אותו מחשב מכיל מידע מסווג או רגיש), תנאי עבודה (במקרה של מחשבים המשרתים פסי ייצור ולעיתים אף אינם מתוכננים לתקשר עם מערכות אחרות, ועוד. המחשב הבודד/המבודד מספק מדי פעם למנהלי רשתות כאבי ראש לא קטנים. הוא הגדי הנפרד מן העדר, הוא תקוע בגומחה ארגונית, ועל הנוקד לנקוט באמצעי זהירות על מנת לא לאבד אותו...או את המידע שבו. מחשב מבודד שתקלה הולכת ונבנית בו, מחמירה בקרביו או מתרחשת בפתאומיות, לא פועה כמו גדי על ראש הצוק. אם המשתמש לא מזהה את הסימנים, אין למערכת דרך לשלוח התראות למנהל הרשת, .... לא משנה אם אתם ארגון גדול עם מחשב מבודד אחד בשולחן המנכ"ל, או אם אתם הרש עם עדר של כבשה אחת, קיימות שיטות להבטיח את שרידות וזמינות המידע שאתם אוגרים או יוצרים על אותה מכונה, גם אם משהו נורא יקרה למחשב, או הזאב יטרוף אותו. צריכים עזרה? צרו קשר
למשך 50 שנה נשענו בתעשיית המוליכים למחצה על היכולת לארוז מספרים יותר ויותר גדולים של מעגלים חשמליים על גבי שבב סיליקון בודד, על מנת להגביר את כוחם של אותם שבבים. לאורך כל הדרך, התוצאות הושגו עם מציאת דרכים להקטין את המעגלים, אבל לאחרונה כבר ראו כולם את הגבול במרוץ ההקטנה ורק חקר הננוטכנולוגיה הציע מוצא להתקדמות התעשייה. ב-1993 חוקרים בשירות IBM קרבו אותנו לעולם הקוונטים באמצעות השימוש במיקרוסקופ מיוחד המאפשר להדגיש גלים בים האלקטרוניים של משטחי נחושת. בשנת 2001 השתמשו באותה טכניקה על מנת לראות את גלי האלקטרונים המתקדמים בצינור האורגני הקטן ביותר: צינור של פחמן טהור, ברוחב מספר אטומים בלבד. Cees Dekker ועמיתיו מאוניברסיטת Delft השתמשו במיקרוסקופ STM אוscanning tunnelling microscope בעל הרזולוציה הגבוהה ביותר כדי למפות את תנודות גלי האלקטרוניים בננו-צינורות של פחמן. הצינורות היו מורכבים מאטומים של פחמן מחוברים בשכבות, מסובבים לגלילים ברוחב מיליוניות המילימטר. אל בסיס אותם הצינורות, המדענים בנו את המעגל האלקטרוני המוטמע השלם ראשון המורכב ממולקולה בודדת. החומר הינו 50,000 פעם יותר דק משערת אדם, וצפוי כי בעתיד יגיע לביצועים טובים מאלה של המוליכים למחצה הסטנדרטים מסיליקון. ידיעה בז'ורנאל Science ממרץ אחרון טוענת כי ההישג משמעותי במיוחד מפני שהמעגל נבנה באמצעות תהליכים סטנדרטיים של מוליכים למחצה, ובנוסף רק מולקולה אחת משלימה את המעגל במקום לקשר בין יחידות מבנה נפרדות. העובדה אמורה לפשט את תהליכי הייצור ולהקל על תהליכי הבדיקה והתאמת רכיבים. שטח הננו-טכנולוגיה כולל את הסינתזה וההרכבה של סוגים שונים של מולקולות ומבנים בעלי ממדים הנמדדים בביליונית המטר. לננו-צינורות פחמן, שנראים כמו גלילים מיקרוסקופיים של חוטי
תיל, יש תכונות ייחודיות אשר מאפשרות להם לשאת צפיפויות זרם גדולות יותר מאשר לחומרים שבשימוש היום בייצור טרנזיסטורים.. המעגל שבנו ב- IBM הינו אוסילאטור טבעתי, מעגל שיצרני שבבים בד"כ בונים על מנת לבדוק תהליכים או חומרים חדשים. המעגל מותח מספר יכולות שמספקות אינדיקציה טובה לדרך בה טכנולוגיות חדשות יתפקדו בשבבים שלמים. צוות הפיתוח תעד במעגל השלם על גבי ננו-צינור בודד מהירויות של קרוב למיליון פעם גדולות יותר מאשר במעגלים בעלי ננו-צינורות רבים, הצוות מאמין כי תהליכי הייצור ישתפרו ויגלו את הפוטנציאל לביצועים טובים יותר של האלקטרוניקה מבוססת ננו-צינורות פחמן..
עו"ד יורם ליכטנשטיין מציע דרכים להתמודד עם תופעת שיתוף הקבצים באינטרנט, תוך כדי הגנה על בעלי זכויות היוצרים. בין היתר, ליכטנשטיין מציע להעביר לידי בעלי הזכויות חלק מן ההכנסות ממכירת כל אמצעי זיכרון שעיקר שימושו הינו הקלטת יצירות. המאמר נמצא בכתובת: http://www.psakdin.co.il
אילו מייקרוסופט הייתה מייצרת את ה-IPod במקום Apple הכול היה מסובך יותר... ראו סרטון ש- תאמינו או לא- הופק ע"י מייקרוסופט עצמה.
גם ביפן נכנסה גרסה מקומית של החוק להגנת המידע (Sarbanes Oxley), והגישה הרווחת היא שיש צורך דחוף בהתמודדות עם דרישות החקיקה ואמינות הדיווח באמצעות גישה אינטגרטיבית לארכיבאות ולניהול הרשומות האלקטרוניות, כולל מסמכים ודואל. כמון כן היצרנים מדקלמים כי דרושות תשתיות של מערכות מידע שתאפשרנה גישה מהירה, יעילה ומאובטחת לרשומות אלו (מה? אז לא זו הייתה המטרה של כל הציוד שהם מכרו עד כה?). Fujitsu מנצלת את הגל ומכניסה גלגול חדש של שתי מערכות אחסון, כוללות תוכנה לניהול האחסון ממוחזרת של המותג SOFTEK, תחת שם חדש:ETERNUS SF Storage Foundation. ה-ETERNUS היא מוצר מפתח בתשתיות TRIOLE IT, האסטרטגיה של פוג'יטסו למיטוב תשתיות מחשוב. בשבוע שעבר הוכרזו שני מערכי דיסקים למטרות אחסון: ETERNUS8000 ו- 4000. ה- ETERNUS8000 מגיע בארבעה דגמים, ואחד מהם (דגם 2100) נושא כעת את תואר המערך בעל הקיבולת הגדולה בעולם: 1.36 petabytes, עם ביצועי עיבוד I/O הגבוהים ביותר הודות ל-16 מעבדים של 3.6GHz, הוא יכול להתקשר לשרתים באמצעות 128 ערוצים, ולהחזיק עד 256GB זיכרון ב-cache, עם 8 הבקרים שלו. הוא משתמש בממשקי Fibre Channel של מהירות גבוהה בשני הקצוות (ממשק השרת וממשק הדיסקים) כדי להגיע למעברים של עד 4Gbps ( גיגה-ביטים לשנייה). ETERNUS4000, מערך דיסקים לטווך הבינוני, גם הוא מגיע בארבעה דגמים והיצרן טוען לגביו להצטיינות בכדאיותו הכלכלית. שני המערכים ניתנים לשדרוג ומכילים אפשרויות לאבטחה והצפנת מידע. הם יוכלו להכיל עד 2,760 דיסקים קשיחים. פוג'יטסו עשתה מאמץ לשפר גם את יכולת הגיבוי מדיסק לדיסק שלה שנקראה OPC או one point copy, על ידי תוספת ה-QuickOPC (יוצרת עותק שלם של ווליום המקור בפעם הראשונה, ולאחר מכן שומרת את המידע החדש), ותוספת ה-Snap OPC (רק מגבה מידע חדש או שהשתנה). כמו בשירות הישן והטוב של BOS, זה מאפשר מעבר נפחי גיבוי קטנים יותר וגישה יעילה לסבילות כפולה של הגיבוי המתאימה לשרתי קבצים. ETERNUS8000 תומך ב- RAID6, פתרון fault tolerance למקרה של תקלה בשני דיסקים בו זמנית. בנוסף לפרוטוקול של Fibre Channel, המערך גם תומך iSCSI לחיבור ישיר של דיסקים באמצעות רשת, ללא ציוד רישות מיוחד. שני המערכים תומכים בהעתקה מאתר מרוחק. מחירים? 1.3M$ למערך הגדול. מה שכן, החברה מצפה למכור כ-14,000 מערכים (10,000 ביפן עוד 4,000 בכל העולם) בשנתיים הקרובות.
1.56MB של תוכנה נפלאה, בהתקנה קלה וללא סיבוכים, קיבלתם שרת Google פרטי. לאחר שהגדרתם בתוכנה מאילו מחשבים יש לסרוק את התוכן התוכנה מתחילה התוכנה בסריקת המחשבים והשרתים השונים, בתוך 24 שעות יש לכם שרת איתור מידע ארגוני המכיל את כל המסמכים שנמצאים בכל מחשב או שרת.
● Find email, files, media, web history and chats instantly ● Search for files across all your computers New! ● View web pages they've seen, even when they're not online ● View search results from your intranet, Google.com and their own desktop in one place ● Share information with your colleagues right from the Sidebar New!
Deploying and managing Google Desktop across your organization will enable you to: ● Centrally control user features and preferences ● Control content and enforce document retention policies ● Encrypt all user data and search index files ● Distribute using the included MSI-based installer ● Control Exchange indexing load parameters
ובהתייחס ל-BOS, התקנה של שרת
Google בשרת BOS פותח לפנינו אפשרויות חדשות:
ביטול הצורך בהתקנת IIS לשם גישה למסמכים.
חיפוש מהיר על פי התוכן של המסמכים - אפילו מסמכי AutoCad.
סוג נוסף של גיבוי - אמנם גיבוי תוכן בלבד אבל עדיין העתק נוסף ואחר.
גישה ישירה לכל התוכן של שרת ה Exchange כפי שגובה על ידי ה BOS
גישה למסמכים שנמחקו בשרתי המקור ואפילו למסמכים שכבר נמחקו מה BOS!.
"Bioinformatics" זהו שם הניתן לשטח העוסק ביישום המחשבים בביולוגיה מולקולארית ובביוכימיה. הוא כולל את צרכי העיבוד של נתונים ביולוגיים, הסקת ידע מהנתונים, היצירה של מודלים מתמטיים ומודלים ממוחשבים של תופעות בתא החי, וההמחשה הגראפית של הדגמים והמידע. הביו-מידענות הינו המניע לתגליות רבות בשטח הגנים. חוקרים בשטח זה זקוקים לשותפים עם תווך רחב של מומחיות במערכות מחשוב, תוכנה, וביו-מידענות, כלומר התקנה וניהול מערכות מחשב, רשתות, אינטרנט, סביבות מחשוב מבוזרות, ניתוח רצפים, ניתוח נתונים, מחשוב מדעי ומסדי נתונים, לימוד מכונות, כריית מידע, ופיתוח תוכנה. זהו תחום פורה הן בעבור מדענים ביולוגיים והן מדעני מחשוב. הוא דורש התקדמות באלגוריתמיים, מערכות מסדי נתונים וידע, בינה מלאכותית ותוכנה כדי לתמוך בתהליך הניסיוני, ניתוח הנתונים, וההיבטים היצירתיים של הביולוגיה והביוכימיה.
כותב Bill Van Etten באתר bio-itworld: "הביו-מידענות וטכנולוגיות המידע הקשורות לה עוברות שינוי פרדיגמאטי בו האב טיפוס הופך מקבוצה גדולה של אנשים מאוד מתמקצעים העובדים על מערכות על ממוחשבות, מיוצרות במיוחד ויקרות להפליא, לכל חוקרי המדע העובדים על מערכות הפעלה גדולות שניתן לרכוש כמוצרי מדף. השינוי הדרמטי בפרופיל המשתמש דורש תשובה הולמת מיצרני הטכנולוגיות בכדי לספק קלות השימוש שתהיה מתאימה למספרים גדולים יותר של משתמשים פחות ממוקצעים, של מערכות במחיר נמוך."
כאשר קוראים את היסטוריית המחשוב -או שייכים לקבוצת גיל שיכולה עוד להיזכר- מוצאים
כבר קודם שינוי מקביל בשימוש המחשבים. בימים הראשונים של המחקר הנתמך ע"י מחשב,
המדענים עשו את כל התכנות, הכנסת הנתונים, הפעלת המחשב ותיקונים בעצמם. מפני
שמחשבים אלו היו כה יקרים שנחשב היה חיוני להעסיק אותם בכל עת ובצורה מתמשכת. הדבר
הוביל לפיתוח של מערכות ההפעלה הראשונות, שבעקרון היו תוכניות עיבוד batch, אשר
במקום להפעיל את המחשבים עצמם, היו המדענים שמים את התוכנות שלהם על כרטיסים
מנוקבים ומוסרים את אלה למפעיל מחשבים. המפעיל, עובד בעל כישורים חלקיים, היה מעלה
כל תוכנה, מריץ אותה, ואוסף את התוצאות בעבור המדען. כיוון שעלויות המחשב והמתכנת
היו כה גבוהות ביחס לצוות שהכניס מידע, התוכנות נכתבו לנוחיותם של המתכנת ושל
המחשב, יותר מאשר למפעיל. הגישה הזו של משתמש שחייב להשלים עם מה שנוח למחשב
ולמתכנת המשיכה בתוקף
גם הרבה אחרי שמחיר המחשבים ועלות המתכנתים ירדו, ומה שפעם היה הגיוני מבחינה כלכלית המשיך הרבה אחרי שהמודל התהפך. כולנו יודעים מה שם קרה: המחשבים הפכו למספיק זולים כדי שלכל אחד יהיה אחד (לפחות), והממשק בין המחשב לאדם הפך לפשוט מספיק כדי שאפילו ילדים יוכלו להפעיל אותם.
ההיסטוריה חוזרת כעת בתחום הביו-IT. בשנים האחרונות, עקב המחיר הגבוה וחדישות מחשוב העל למחקר ביו-מידעני, היה נפוץ לראות בעלי PhD קבורים עד המרפקים בפיתוח תשתיות חומרה של מחשוב-על, מתעסק עם RAM, דיסקים קשיחים, CPUs, ורישות. עלויות החומרה ירדו בצורה כזו שציוד מחשוב-העל כבר נמצא בהישג של מעבדות מחקר אקדמי קטנות, וחוקר עדיין דורש להתאים עצמו למחשב. קלות השימוש עדיין לא הגיעה. מקצוענים של מערכות מידע עדיין צריכים להתקין ולקנפג מספר גדול של שירותי רשת משותפים כדי להפוך את המחשבים הרבים, הקטנים יותר, למשאב וירטואלי יחיד, ומדענים עדיין מתעסקים עם
ה- UNIX command-line, כותבים את האלגוריתמים שלהם לניתוח תוצאות, ורוטינות של עיבוד באטצ'ים ...כלומר, הם יכולים להרשות לעצמם לרכוש את המחשב, אך עדיין נאלצים לעבוד קשה עם ממשק מְגֻשָּׁם כדי לבצע את העבודה שלהם. מה שחייב להתרחש בתחום הביו-IT הינה התקדמות מקבילה למעבר מה-BASIC command-line shell לממשק המשתמש הגראפי של הצבעה והקלקה. איש לא יודע מתי זה יקרה או כיצד זה יראה, אך לכך עלינו לשאוף. התוצאה תהיה שבזמן שיתבצעו גם ניתוחי מידע מורכבים ובו זמניים על מחשבים מרוחקים שונים, או ניתוח של רצף בודד על גבי מחשב נישא, המשתמש לא ירגיש, ולא יהיה איכפת לו, הוא פשוט יקבל את התוצאות. הקנפוג שיידרש לגבי שירותי רשת משותפים יהיה מזערי, כל האלגוריתמים של ניתוח מידע יתאימו לסוגי המידע שהם מקבלים, וסוגי המידע שהם יוצרים יהיו ניתנים לגישה ישירה ממחשב שולחני ומתוך כלי הייצור השולחניים. קלות השימוש הנדרשת לביו-IT לא רחוקה מזו של כל iPod
זה לא מה שאתם חושבים: Famous Curves ...בהיסטוריה של המתמטיקה
למרות שממשק המשתמש של BOS היום באנגלית, ניתן באמצעותו לגבות ולשחזר קבצים, ספריות, דואל ועוד, בכל שפה בעולם. בעקרון, BOS יכולה לטפל בכל קובץ שמערכת הפעלה יכולה לטפל, כלומר אם ניתן לגרור את הקובץ או להעתיק אותו, כדאי לוודא שכל השפות הדרושות מותקנות במערכת.... כיצד עושים את זה ב-Windows? : Regional and Language Options=>Languages=>Details=>Text Services and Input Languages=>Extend Support of advanced services to all programs=>OK ושוב: Regional and language Options=>Advanced=>Select a language to match the language version of the non-Unicode programs you want to use הכנס את שם השפה וסמן את כל הקודים, סמן Apply ולאחר מכן OK
במידה והמערכת עדיין לא מאפשרת לקחת קבצים מסוימים, הפתרון הוא בדרך הפשוטה ביותר, ואם אינכם בקיאים בתכנות בסיסי, אנשי התמיכה בצ'יף יוכלו לעשות זאת עבורכם, בגישה מרחוק - חד פעמית ומאובטחת -למערכות.
נתחיל בלהזכיר כי רפליקציה נחשבת לעוד סוג של גיבוי - לעיתים נדרש כתוספת או כאפשרות חריגה, לשימוש תקופתי או חד פעמי, אבל היא לבדה רחוקה מאוד מאידיאל הגיבוי שלנו. בכל מקרה, בשורה ללקוחתנו בכוחות הביטחון ונוספים שעדיין משתמשים בתוכנות העתקה (סליחה, רפליקציה). יצרן יישום הרפלקציה הא-סינכרונית Double-Take, שנקרא בעבר NSI Software Inc, החליט לפשט את שיטת הרישוי. התוכנה דרשה בעבר רישיון אחד לכל שרת פיזי, והן לכל שרת וירטואלי שרץ בתוכו. את שכפול כל המידע מתוך השרת הפיזי ניתן היה לעשות עם רישיון בודד, אבל כדי לשמור על המעקב אחר ה-DNS וה- Active Directory למשל, זה לא הספיק. במתכונת החדשה שהחברה מציעה, יספיק רישיון אחד לשכפול של עד 4 שרתים וירטואליים ושרת אחד פיזי, ברבע או בחמישית המחיר של פעם. התוכנה מתחרה עם ה-WanSyncHA של XOsoft, עם ה-Enterprise של Availl, ועם מודול הרפלקציה של Intransa (יצרן IP SAN). האחרון לא בדיוק גמיש כדי לאפשר את הבחירה של "מה לשכפל". חברת HP משתמשת בטכנולוגיה של Double-take ברישיון מוצרי הרפלקציה שלה. בהתקנות שעשינו בעבר של מערכת BOS על גבי שרת Double-take התקבלו תוצאות מצוינות, וארגון קיבל זמן התאוששות קצר ביותר בעלות סבירה.
השורות של עמית. עבר הפסח, האביב תקוע ולמרות כל הסיכומים הקואליציוניים החורף מסרב ללכת. היה לנו חופש (גם כן חופש, עם ילדים מסתובבים בין הרגלים...) ואפשר להמשיך.
קראתי בעיתון שעם ישראל מחזיק הרבה מאוד מזומן בכיסים. המומחים מודאגים מכך מכיוון שהכסף הזה או טו טו יורד לשוק וגורם לאינפלציה. אולי כדאי להסביר לפרשנים המומחים כי ▪ אנחנו מחזיקים יותר כסף בכיסים כי: אנחנו מושכים יותר כסף מהכספומטים שכן העמלות הורגות אותנו. ▪ יש לנו יותר מזומנים כי רבים וטובים מאיתנו אינם יכולים להשתמש בצ'קים או בכרטיסי אשראי כי הבנק חנק אותם. ▪ אנחנו מחזיקים את הכסף בכיסים כי שם הוא שווה את ערכו ואין עליו עמלות ואיש לא מנהל אותו ולא גובה עליו כסף. נסו להכניס מאה שקלים לחשבון בנק ובלי כל פעילות תראו כמה מהר הוא נגמר.
אגב, ביצוע פעולות על האינטרנט נועד לחסוך ללקוחות הבנק בהוצאות ועמלות. בשבוע שעבר נודע שלא בכל פעולה. הבנקים יגבו עמלת הפצה גם ברכישת קרנות דרך האינטרנט. תשמרו על הכסף בכיסים, רבותי. שם הוא שווה יותר.
לאחר שערוריית משכורות מנהלי הבנקים החליטו בממשלה שהגיע הזמן לחתוך את ההרגל המגונה הזה. סחתיין!... אבל למה אחרי שהסוסים ברחו? שימו לב לעזות המצח ולחוצפה. הבנקים הגדולים בבעלותנו אנו, האזרחים המיוצגים על ידי ממשלה, אנחנו מחזיקים ברוב המניות!. אבל מישהו החליט לשדוד אותנו ונתן משכורות עתק שהדעת איננה סובלת לקבוצת יחידי סגולה, שגם המומחים טוענים שלא שווים את זה. למה הוחלט להעניק להם משכורות אלו? לאות תודה על ששדדו אותנו במשך השנה והרוויחו הון תועפות, כל זאת בחסות הממשלה ומכיסנו. מהיכן זה ממומן? מעמלות חדשות וגזירות נוספות שיפלו -איך לא?- עלינו. איך אומרים ? “פח נפט... הרהיטים זזים...ואני שורף את הבנק"
בימים אלו אני חוזר למשאים ומתנים מפרכים ומדכאים עם משקיעים. תוך כדי קראתי כתבונת על איציק סער שהקים את תה ערבה, הכניס את אודי רקנאטי כשותף משקיע לעסק, ונאלץ למכור את חלקו ולהקים עסק חדש. לא ממש חדש, אבל שימו לב ללשון בה הוא נוקט: "לרקנאטי אין ידע בתחום... החיבור בין יזם למשקיע פיננסי הוא טעות...על כל שקל שהוא שם הוא מיד רצה להרוויח שניים ולא הייתה לו הסבלנות...” לא ממש חדש, אבל לעיתים רחוקות אומרים אנשים את האמת המרה, המשקיעים בישראל רובם סוחרי שטיחים, קונים ומייד רוצים להרוויח, היזמים הם אלו שעליהם מוטלת העבודה וזה כולל את הכול: פיתוח, שיווק, קשרים, ניהול. והמשקיע מפעיל כל הזמן לחץ לגבי השקעתו. רקנאטי הוא איש עשיר, הוא פשוט נולד בתוך כפית של כסף, אבל הוא רגיל לראות את הכסף זורם (אולי מהימים שלמשפחה היה בנק וחברת אחזקות ענקית). המשא ומתן שאני מנהל איננו שונה במיוחד. המשקיע רוצה לשלוט על הכול, לנהל את הכול אבל הוא מודה: "אני לא מבין במה שאתם עושים"... איך לעזאזל ניתן להגיע למשהו כך?
מכירים את חנויות הקונספט? שמוכרות לך הכול ביוקר במסווה של התמחות ספציפית. יש כאלו כמה בישראל. אל תקנו שם! אם אתם יכולים לקנות בזול יותר במקום אחר, ואני מדבר במיוחד על מוצרי חשמל ומחשבים ייעודיים (מחשבי כף יד וניידים). ראשית אין להם אנשי מקצוע רציניים, שנית אלו שישנם מוחלפים לעיתים קרובות, שלישית הם כולם מציעים את תמיכת... היצרן, או המעבדה של היבואן. אז בעצם על מה אתם משלמים את ההפרש? על הקונספט, טמבלים! על עיצוב החנות, על הצבע בקירות. רוצים מחשב כף יד? תלכו ל"אופיס דיפו" או ל"באג" שם הכי זול, והשירות? בדיוק אותו שירות, אולי בלי קפוצ'ינו, אבל מי שמע על קפוצ'ינו שעולה 300-400 שקלים? כי זה ההפרש בין הנ"ל לחנויות קונספט.
יש לי חתולה, היא מבינה כנראה במחשבים יותר ממני. היא מתה על החום הנפלט מהמחשבים הניידים, כך שבכל עת שתראה מחשב דולק ופתוח, תוך שניות היא עליו מתכוננת לשינה ערבה בחיכו החם. הבעיה היא שבכל פעם שהיא עולה על הנייד של אשתי היא לוחצת על צירוף מקשים כלשהו שמאפס את השעון של ה- BIOS. התוצאה בעיה קשה בהעלאת מערכת ההפעלה ו.. טלפון היסטרי מאשתי אלי. אין לי מושג איך היא עושה זאת, בדקתי כל צירוף מקשים אפשרי, ואינני יודע כיצד מאפסים את השעון של המערכת בצירוף מקשים. אם תגידו לי שגם היא לא יודעת תאלצו להסביר לי כיצד היא עושה זאת שלוש או ארבע פעמים בשבוע...
בכלל, החתולה מתה על המחשב הנייד בעיקר על הביפ ביפ ביפ ביפ שהוא עושה כשהיא עולה על המקלדת. היא גם מניחה באופן די הגיוני כי המחשב הוא השלט הרחוק של אשתי. מכיוון שמיד עם השמע הביפ הראשון, נשמעת בבית צווחת אימים פפפפפפנננננייי (פני זה שמה).
לפני כחודשיים נמאס לה משידורי הבי בי סי מהאינטרנט והיא פשוט אכלה את החוט המוביל לרמקולים. קצת לפני כן היא לימדה אותי בברוטאליות משהו כיצד לפרק מקלדת של מחשב נייד מתוצרת טושיבה, וכשניגשה ללמד אותי כיצד עושים זאת גם על ה- LG. היא גילתה שאני לא ממש נהנה מקורס הטכנאות הנ"ל.
ניסיתם פעם להחזיר מקשי מקלדת של מחשב נייד למקומם? סביר שלא. מדובר בשלושה חלקים מזעריים המחוברים אחד לשני בתוך חריצים בלתי נראים שמייצרים דמוי קפיץ ועליהם יושב המקש עצמו. סיוט אמיתי. אבל לא תמיד היא מסתפקת בפירוק המקלדת, לפעמים מתחשק לה גם להעיף את החלקים (מזעריים כאמור) לכל הרוחות, ולהסתכל בשני הטמבלים הזוחלים על הרצפה בחיפושים נואשים אחרי חלק שהיא כבר מזמן דחסה אל החריץ הפתוח והבלתי נגיש בין האריחים.
כשמשעמם לה היא ניגשת אל מאחורי המסך ושולחת כפה אל המקלדת ממש בזמן שאשתי מקלידה ומשבשת לה את ההקלדה.
חתולים הם עם חכם, כנראה קצת יותר מאיתנו משתמשי המחשב.
מי שומר על השמנת
בנק ישראל הסתיר ממשרד האוצר שליש מההטבות שהעניק לעובדיו. לא מדובר בסכומים קטנים ההטבות של עובדי בנק ישראל הן מטורפות. אבל זה לא חדש, מה שכן חדש הוא שהחתול (משרד מבקר המדינה) השמן שיושב לו בפינה ולא ממש טורח לתפוס עכברים, אבל מקפיד היטב על עצמאותו המלאה... החתול השמן הזה זולל שמנת בקצב רצחני שלא היה מבייש את גדולי העכברים. האם הוא עושה משהו? לא ממש! כן מדי פעם תקראו עליו בעיתון אבל לא יותר מכך. רק לי נדמה או שכולם יושבים בצלחת ואוכלים מהכסף שלנו? או שאולי זו הפרנויה שלי. מצד שני...... מה שבטוח שהכסף בכיסים הוא בטוח יותר, אף גנב עם כובע גרב לא מסוכן כמו גנב עם גיבוי ממשלתי!
"Tech companies globally are out of fashion anyway. But to make matters worse here, investors are treating the conflict-ridden Middle East like a no-go zone...The international computer and software companies still maintain research and development centres in Israel...but for first time inventors, the way into the market is extremely limited. Unless they have means, they may want to consider the beach themselves - until the investment market recovers. Today, if you have a track record - you've done it before and you're a known name in the industry - then you can still get financing quite easily.... If not, you have to revert back to either government incubators or go to friends and family and try to raise money from people who know you personally."
על פי עקרונות הגיבוי האופטימאלי, ומסיבות בעלות משקל אותן מנינו בעבר, גיבוי און-ליין אינו נמצא בעדיפות ראשונה. אבל מכל אחד אפשר ללמוד משהו. חברת מגאלייט המספקת גיבוי מסוג זה מביאה באתרה מידע סטטיסטי מעניין (המקור לא צוין):
"שליש מבעיות כישלון במחשבים/שרתים נובעות מהפרעות חשמל, ירידות מתח, וברקים, שמערכות ההגנה המקובלות אינן מסוגלות להגן מפניהם. יותר מ- 2,900 מחשבים ניידים ו- 62,000 מכשירי טלפון ניידים נשכחים במוניות בלונדון בלבד במשך תקופה של חצי שנה. מעל 700,000 מכשירים ניידים נגנבו בשנת 2001 בלונדון לבד. אחד מתוך 10 מחשבים ניידים נגנב ו- 88% מתוכם לעולם אינם מושבים לבעליהם. קרוב ל- 75% מהארגונים עברו פריצה מכל סוג שהוא במערכות המחשוב שלהם, ללא כל דרך לטיפול בבעיה. 60% מהמידע הקיים על מחשבים אינו מוגן. הפחד מספר אחת של צרכנים הוא איבוד מידע חלקי או שלם עקב וירוסים הפולשים למחשב. במשך תקופה של שנתיים, 60% מארגונים סובלים מטעויות משתמשים, הצפות, אסונות טבע, בעיות חשמל, וירוסים, פריצות למחשב, מרמה וגניבות. עלות החלפת הציוד מגיעה לכ- 20% בלבד מעלות אחזור המידע במקרה של תקלה, גניבה, שריפה וכו', השאר מושקע בשחזור המידע, ובשעות עבודה. פאנל של אנשי גיבוי מידע לאחר אסון (בועידת Comdex): "גיבוי הינו חיוני לכל עסק בלי שום קשר לגודלו. כל עסק קטן צריך לעבור מספר שלבים קצרים על מנת להבטיח שלאסון, תהיה את ההשפעה הקטנה ביותר על הנתונים. ארגונים צריכים לגבות נתונים ולאחסנם במקומות שונים ממקום הארגון."
ובכן, כעת כל אחד מקוראינו הקבועים יודע שהבנתו עולה על זו של אנשי הגיבוי שישבו באותו פאנל ב-Comdex...מפני שהסברנו, ורובכם הסכמתם עם כך שגיבוי אינו הדבר החיוני, וכי רק אפשרות, המהירות והקלות של השחזור הן המדדים הנחשבים בכל מקרה של אובדן מידע, גדול או קטן...
יום הולדת שמח
לסיגל שלנו!
מחשבה לשבוע זה: עם שם כמו "Eros B",מי בכלל יכול להטיל ספק שמטרת הלוויין החדש של ישראל היא לשמר את השלום והאהבה?
אנשי מחשבים הם אנשים שונים (אוי מלכתוב "מוזרים"), לטוב ולרע. תרבות החלפת מקומות עבודה תכופות, בעקר של צעירים ("רק מתקבלים למקום אחד, מתקינים להם עמדת מחשב, ומתחילים לשלוח קורות חיים למקום הבא") יכולה אולי לצמצם את מלאי הפרטים הבלתי נחוצים הנאגרים על, מתחת, מסביב ובמגירות של שולחן העבודה שלהם. לצוות שלנו, וותיקים כחדשים, יש מנהג מגונה להתיידד עם רכיבי חומרה ושאר מזכרות. האם גם אצלכם? בעקבות מלחמות היהודים שהיו לנו בצ'יף לפני פסח, ערכנו בזדוניות אינוונטאר מלא של פריטים המעמיסים את שולחנות העבודה, וביקשנו הצדקה מפורשת לקיומם. העינוי היה קשה מנשוא ואנשים התפתלו ממש...אספנו כאן מספר תשובות ביזאריות, לשיפוטכם:
▪ ים ברגים. בתקופת ה-Tudor פרחה תעשיית סיכות-הראש להלבשה באירופה (ראיתם בערוץ ההיסטוריה?) כעת, בתקופת המחשב השולחני פורחת תעשיית הברגים. "הברגים אינם נחוצים. כל מחשב מגיע עם יותר מדי ברגים, וזה רק טבעי שבסוף העבודה נשארים לנו ברגים עודפים. אנחנו ממיינים אותם ואוספים אותם כי...למה בעצם?" ▪ hardware-software-underwear (גופיית כותנה ישנה) "לניקוי מוניטורים, ורכיבים שונים". ▪ אבן מיסטית - מישהו הביא אותה במתנה מפסטיבל רוחני. על אף חוסר הביסוס המדעי, ועל אף שכוחה עדיין לא הוכח, "לא כדאי לזרוק... רק במקרה ש...". ▪ מברשת שיניים - "הכלי האולטימטיבי לניקוי אבק ממקומות קטנים. מה, לא ידעתם?" ▪ עטים שלא כותבים. "כאשר נגמר הדיו בעטים הכדוריים, הם הופכים לכלי אידיאלי לכל מיני מטלות סודיות שלאנשי אדמיניסטרציה בכלל אסור לדעת עליהן" ▪ פרוספקטים כרומו. חברות היי-טק מפרנסות בכבוד תעשיית דפוס אשר מצמצמת את מספר העצים (ואת ייצור החמצן) על כדור הארץ, מחלקות בכנסים ובתערוכות, ואף שולחות בדואר המופרט לאחרונה פולדרים ועלונים עבים וצבעוניים המכילים את אותו מידע שזמין לכל אחד (ולעיתים גם עדכני יותר) באתר האינטרנט של אותן החברות. למה לשמור אותם? "כדי לא להשאיר על השולחן עיגולים עם כוסות הקפה"! ▪ תמונות של אנשים שלא סבלנו. "כדי להזכיר לנו כמה טוב שהם הלכו!"
▪ תקליטורים מיושנים. "יום אחד עוד נעשה עם זה אומנות פלאסטית" ▪ מקשים עודפים. "יום אחד עוד נעשה עם זה אומנות חזותית" (ראו תיק העשוי ממקשים): ▪ קפיצים, שבבים, חוליות, אומים, שייבות, צעצועי ביצה של קינדר, מסגרות, פחיות, ועוד: "בכל פעם שרואים אותם נפעמים מהדיוק ומיופי הייצור שלהם".
▪ מפתח למנעול שהוחלף, למכוניות שנמכרו, או לשרת שהושמד. "סיבות רגשיות - רואים ומעלים זכרונות".
אכן, הם אנשים שונים, ולפעמים גם מלאי רגש.
מתוך "הגדה ליום העצמאות" היתולית שקיבלנו מליאור ג.:
"....להודות ולהלל, לשבח ולפאר את היום בו יצאנו משעבוד לשיפוד, ומהרס, לכרס..."
זה הגיע אלינו עוד בפסח (תודה לאביאל)
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו.
