באגונים

מה שאנחנו דורשים ממסיר כתמים זה שיסיר את הכתם. מה קורה אם מסיר הכתמים מסיר גם את צבע הבגד, או בכלל עושה בו חור?
חברת מיקרוסופט מייצרת אנטי ווירוס בשם OneCare, וכמובן שקיים פורום משתמשיו. מדיווחים באותו פורום נודע, שכאשר התוכנה מוצאת וירוס בקובץ מצורף למסר דואל, במקום לבודד את המייל הספציפי, היא מעבירה להסגר ואף מוחקת בשלמותו את כל ה-.pst או ה- .dbx (שהוא הקובץ בו שומרים המשתמשים להם אין שרת Exchange את המסרים ומידע נוסף).
משתתף אחד בפורום שאל אם יש סיכוי לשחזר את הקובץ, כי אם אין, ה-OneCare יהפוך להיות גורם הנזק הגרוע ביותר מכל וירוס אחר בשלושים שנות מחשוב פעיל. מתגובות הפורום מסתבר שיש מצבים בהם עדיין ניתן לשחזר את הקובץ, כאשר ה-.pst או ה- .dbx נמצאים עדיין באזור ההסגר (קווארנטינה) של האנטי וירוס.
אחד ממנהלי הפורום ציין שהבעיה הייתה כבר קיימת בגרסת 1.0 של המוצר, וכנראה תוקנה, אך איכשהו צצה שוב בגרסה 1.5.
על פי מיקרוסופט, יתכן והבעיה תיפתר כבר בעדכון הקרוב (יום שלישי). אבל כבר קודם נאמר על OneCare שאינו מספק הגנה מספקת למשתמשי וויסטה, ולפני כמה ימים גם לא הצליח לעבור את בחינות הרישוי בבדיקה בלתי תלויה של מוצרי אבטחה.
(מתוך  http://www.zdnet.com.au).

אבל במשל מסיר הכתמים מיקרוסופט לא לבד.
רק השבוע פורסם שה-SpamKiller גרסה 2006 של מקאפי מרוקן את כל הדואר הנכנס המגיע ממשתמשי Lotus Notes. במקרה כזה, מגיע לתיבה מסר ריק. אפשר לפתוח את ה-source ולקרוא את מלל המסר משם, אך הטריק לא יעבוד אם אתם משתמשים ב-Outlook express. בתמיכה הטכנית של מקאפי לא מסוגלים להועיל.
החלק הטוב הוא שאם מסירים את הספאם קילר הכול חוזר למצב תקין.
(מתוך http://www.pcmag.com/article2)

בכל גרסת תוכנה חדשה עשויות להופיע תקלות. האפשרות לתקלות היא אינסופית. באגים נסתרים מתחבאים בנבכי תוכנות היצרנים הטובים ביותר, חומקים בין אצבעות ה-QA, מתגלים על ידי משתמשים שמפיצים את הידיעה לארבע כנפות שמיים. השאלה היא איזה מאמץ עושה היצרן כדי לפתור אותם, אם בכלל, ותוך כמה גרסאות.
אולי יום אחד המחשבים יתכנתו את התוכנות לבד...
 

"להתקין תוכנה בשרת ולהצליח להפעיל אותה בניסיון הראשון גורם לי הרבה נחת...
...עלי לציין שההתקנה של היום הייתה חלקה ופשוטה".

מאיר רוזנברג, מנמ"ר מעלה הבשור
לאחר התקנת BOS גרסה 2.2.2

פענוח פשעים

● מקרה רצח פוענח בחבל קשמיר הודות להצלת נתונים מכרטיסי SIM. נציגי משטרות Jammu ו- Kashmir בצפון הודו סיפרו השבוע במסיבת עיתונאים כי ב-19 לפברואר האחרון נמצאה גופה צפה בנהר Jhelumm, עם סימני קשירה במרפקים וחבל כרוך סביב צווארה. על הגופה היו גם שני כרטיסי SIM מהם עלה שמו של נהג מכונית (?) חשוד. במהלך החקירה זוהתה הגופה, ונמצא כי הרצח בוצע כתוצאה מסכסוך על טלפון נייד. לכתבה המלאה.

● אנשים ובלוגים יש מכל סוג. צעיר וצעירה אמריקנים מהעיר דנוור, חשודים ברצח אם הבחורה. החשד מתחזק עקב תיעוד הרגשות שהביאו אותם -כנראה- לפשע, שפורסם בבלוג שלהם. לסיפור המלא

● גם אהבה ובגידה יכולות להוביל למעשי פשע קיצוניים, או לפחות למצוקה עמוקה. (ראו משחזרים אהבות קודמות). John Paul Lucich הוא מומחה בחקירות מחשבים, שבא מתחום אכיפת החוק והתחיל לעסוק במחשוב פורנזי בערך באותה תקופה כמו רובנו -לפני כ-20 שנה. לא מזמן הוא הוציא לאור ספר בשם "Cyber Lies", המוקדש במיוחד לגילוי בגידות ותרמיות מהחיים הזוגיים בהן מעורבת המדיה הדיגיטאלית.
ענף המחשוב הפורנזי (או מחשוב משפטי) קיים כבר זמן רב, ושואף לשמר את תוכן המידע במצע דיגיטאלי בצורתו המקורית, בצורה כזו שניתן יהיה להביאו כראיה מול בית משפט. לאחר שמשמרים את תוכן המידע בדיסק הקשיח, ניתן לחפש, לנתח או לשחר מידע ללא שינוי על גבי התוכן המקורי. לאחרונה זוכה עולם חקירות המחשב לחשיפה גדולה, עם תוכניות כמו CSI, ויותר אנשים צעירים נמשכים לתחום. לכך נוכל להעיד: מאז שהעלנו באתר החדש של צ'יף את הצעתנו להכשרת טכנאי הצלת נתונים, קיבלנו פניות רבות והדרישה גוברת.
קיימים ספרים רבים בתחום, אבל הספר של לוציץ' פונה לאוכלוסיה שאינה יכולה להרשות לעצמה פנייה למומחה פורנזי. לאנשים שחושדים שבן או בת הזוג בוגדים בהם אך מרגישים מתוסכלים כי אינם מצליחים להוכיח דבר (חפות או אשמה) לעצמם או לאחרים. הספר -אומר הסופר- מלמד ניתוח מחשבים, ויכול גם להועיל להורים בבדיקת מחשבי ילדיהם, או לסייע להבין את הנושא בארגונים בהם יש צורך לקיים חקירה פנימית. לגבי האופציה האחרונה, זה קצת מרגיש כמו "בצע לעצמך ניתוח מעקפים", אז קיימת הזהרה: כן  ל ה ב י ן  בעזרת הספר, לא (איסור חמור!) לשלוח ידיים ללא אסמכה או ניסיון.
 

עלות המידע העסקי

בעבר חישבנו את עלות הזמן האבוד. המאמר משך את תשומת ליבם של כמה אנשי כספים ולכן החלטנו להוסיף עוד כמה פרטים בנושא. הנתונים הבאים מקובלים היום בענף הגיבוי והשחזור, אך קיים ויכוח לגבי מי זה שהעלה אותם ראשון. ועל כן, נמנע מלחלק קרדיטים לעמית זה או אחר.
ראשית, נסכים כי אנו מדברים על  מידע עסקי האגור במערכות מחשב: תיקי לקוח, הצעות, חשבוניות, מצגות, רשומות ייצור... אובדן מסמכים אלו מסוגל לזעזע את חיי העסק ולהפחית את ערכו, ולא משנה אם הנזק נגרם על ידי שגיאה של אחד העובדים, גניבה, הצפה, התקפת וירוסים או חוצנים...
שני המשאבים העיקריים של כל עסק הם זמן ומידע. אם מאבדים את הגישה למידע, באופן אוטומטי גם מאבדים זמן. בממוצע, לוקח 30 שעות עבודה ליצור 20MB מידע. בבריטניה 30 שעות עבודה שוות £50,000. חישבת פעם כמה הן שוות בעסק שלך?

תדירות. הסטטיסטיקה אומרת שב-99% מן העסקים הגיבויים לא נעשים בתדירות הנחוצה. יש להבהיר כי ה"תדירות הנחוצה" משתנה מעסק לעסק על פי תדירות השינויים שנעשים במידע ועלות שעות העבודה.

היקף. כ-60% מכל הגיבויים לוקים בחסר מבחינת היקף.

שחזור. מבלי לכלול שחזורים יזומים, הנעשים לבדיקת תקינות וחיוניות המערכת, אלא על השחזורים הנעשים בעת משבר, בזמן לחץ ודאגה. ובכן, 50%(!) מכל ניסיונות השחזור... כושלים!
רק 25% מקלטות הגיבוי שנוצרות מאוחסנות באתרי גיבוי מרוחקים או נפרדים.
ושימו לב לנתון הבא: רק 8% ממשתמשי הקצה מדווחים על התאמה מלאה של המידע המשוחזר מגיבוי למצב המערכת בזמן שחל האובדן.

תוצאות. בממוצע, החל מהיום השישי לאחר אובדן מידע משמעותי, חברות מתחילות לרדת ברווח היומי. נכון ל-25 יום לאחר האובדן, הירידה ברווח עומדת בין 25% ל-40%.
43% מחברות שחוו אירוע חמור של אובדן מידע מבלי שהיתה להם תוכנית התאוששות במקום (כלומר, מוכנה להפעלה - על כל משמעות המילה "מוכנה"), נסגרו לתמיד.
בבריטניה, העלות הממוצעת של מתקפת וויראלית בארגון קטן עד בינוני הינה בהיקף של 843 £, ומלווה בזמן השבתה של 7.2 שעות.

חקיקה: אומר ה- Data Protection Act, חוק אנגלי משנת 1998:

"You must safeguard your own or anyone else's data, by appropriate precautions against loss, corruption or unauthorized disclosure"

"עליך לשמר את המידע שלך או של אחרים על ידי  אמצעי זהירות נגד אובדן, שיבוש או חשיפה בלתי מורשת."
 

מידע בשבי

לאחרונה מצטרפים רבים אחרים לדעותינו הלא כל כך מחמיאות על הטייפים לגיבוי. ארגונים בזירה הבינלאומית מקבלים אומץ לספר על מקרים לא מעטים של מידע שנעלם ממוסדות פיננסיים גדולים מאוד. יחד עם מיקוד מודגש יותר על האבטחה, בשנים האחרונות מהרהרים יותר ויותר מומחים על העדיפות למצוא אלטרנטיבות לטייפים למטרות גיבוי.

יש ארגונים בהם נדרש -על פי תוכניות להתאוששות מאסון אפשרי- להוביל מצעי אחסון מאתר לאתר. במקרה של אסון ממשי, רבים מארגונים אלו מצאו כי זול יותר היה לרכוש דיסקים חדשים לאחסון המידע מאשר לשחזר את המידע מטייפים. כמות הטייפים שיש צורך להעלות במקרה כזה הייתה עולה לארגון בעיקובים הנגרמים עקב תהליך השחזור במחיר כזה שעלות הדיסקים נראית זניחה לעומתם.
כל מי שנאלץ לבצע שחזור מלא לארגון יודע כי בטייפ תהליך השחזור הנדרש הינו מורכב וארוך. זמן ההשבתה יקר גם להנהלה וגם לצוות מערכות המידע. שלא לדבר על המקרים בהם חסרות חוליות בשרשרת השחזור. רק השבוע קרה למנהל רשת שמצא את עצמו מחזיק בכל השינויים שעברו עץ הספריות ומסד הנתונים שלו, אך ללא המקור שיש להכיל אותם עליו!

דרך אחת לטפל בצרכים של שחזור מהיר יותר, אחסון לטווח ארוך, וארכיבאות נתונים, היא להשתמש בשילוב של פתרון טייפ ודיסק קשיח:
● מידע קריטי יאוחסן בדיסק לשחזור מהיר. כאשר משתמשים לשם כך ב-BOS גם קל להגדיר כמה גרסאות היסטוריות של המידע ישמרו על גבי הדיסק.
● להתאוששות מאסון, ניתן לשמור גם עותק אחד על גבי טייפ ולשלוח אותו או העתק שני שלו אל אתר אחסון מרוחק.

מידע פחות קריטי יכול גם הוא להיאסף לדיסק ומאוחר יותר לעבור באופן ישיר ואוטומטי מהדיסק לטייפ. בשיטה זו, מידע חיוני פחות יכול לעבור לטייפ ללא לחץ של זמן, בזמן שהמידע החיוני  יותר זמין תמיד בצורת "near-line on disk" לשחזור מידי (אשר ב-BOS מתבצע ב"הצבע וגרור".)

דיונים לא מעטים היו, יש ויהיו לנו עם לקוחות השואפים לצמצם את נפח הגיבוי בכל מחיר. כולם שמעו על פתרונות דחיסה שונים שעשויים להוזיל את האחסון על ידי צמצום נפח המידע. מניסיון שנצבר בצ'יף בטיפול במידע מקובץ ודחוס הסתבר כי מידע שהוצפן ונדחס אינו זמין ללא הפעלת היישום שביצע את ההצפנה והדחיסה. אנו קוראים למצב הזה "מידע בשבי", והשובה הוא כמובן יישום גיבוי זה או אחר. אגב, גם מרבית יישומי הגיבוי (גם ללא דחיסה והצפנה) מחזיקים מידע בשבי מפני שלא ניתן לשחזר מגיבוי ללא זמינות היישום עצמו. מטבע הדברים, מידע בשבי דורש תנאים מסוימים לשחזורו. במידה וחלה תקלה גם במקור וגם בגיבוי, עלות הצלת הנתונים במעבדה גבוה בהרבה מאשר זה של מידע שלא הוצפן או נדחס.

אחת המטרות של מערכות הגיבוי מבוססות דיסקים הינה לצמצם את מורכבות ניהול הגיבוי והשחזור. ההצפנה והפענוח דורשים תהליכי עיבוד נוספים של המידע. כל תהליך עיבוד מהווה הזדמנות לכשל או שיבוש המידע. כל תהליך כזה דורש גם השקעת משאבים (כולל זמן אדם וזמן מערכת) אשר לא תמיד יש בידינו להקצות במצבי חירום.
ניתן להבטיח סיווג ופרטיות בגישה על המידע על ידי מתן הרשאות גישה ספציפיות, ומנגנונים נוספים שאינם מעקבים או מסרבלים את תהליך השחזור בעת הצורך.

שינויים מתרחשים לאט. הטייפים ימשיכו, לדאבוננו, להיות חלק חשוב בפתרונות אחסון של מרכזי מידע. יש הטוענים שהטייפ לא מת, הוא פשוט שינה את תפקידו במחזור החיים של אחסון המידע.
 

דיסקים שנמכרו וימכרו

גורמים רבים עמדו בדרכם של יצרני הדיסקים בשנת 2006: מחסור ברכיבים (כמו פלטות זכוכית) ,מלחמת מחירים, האטה בביקוש של דיסקים 1 אינץ' (שהשוק שלהם עבר בחלקו לזיכרון פלאש), ותחרות פראית.
כל זה לא הפריע להם להעלות בממוצע את המכירות ב 15.8% (על פי iSuppli). מסתבר שנמכרו במהלך השנה 434.2 מיליון דיסקים, בהשוואה ל-375.8 מיליון ב- 2005
במהלך שנת 2006 קם שוק חדש לדיסקים בני כלאים, בעידוד טכנולוגיית הוויסטה של מיקרוסופט וטכנולוגית הפלטפורמה החדשה של Intel  בשם "Robson", המשתמשת בזיכרון במצב מוצק על מנת להגביר את הביצועים והיעילות של הדיסקים.
אפשר לאמר שמכירת הדיסקים החיצוניים לשימושים שונים, ובעיקר לגיבוי שחזור כפי שאנו ממליצים מאז פותח ה-Axave, הגבירה את מכירות הדיסקים מעבר לדרישה של השווקים המסורתיים. סך כל מכירות הדיסקים החיצוניים ב-2006 מוערכת ב-2.6 מיליון יחידות.
כדאי מאוד לא לזלזל בשוק מתפתח לדיסקים קשיחים המכונה "terabyte home", לשימוש בדיסקים קשיחים אדירי קיבולת על ידי הצרכן לאחסון מולטימדיה לבידור ביתי. שוק זה צפוי להגיע לכ-17% מסך כל מכירות השנה.

 

TPM כבר כמעט כאן

החודש, ולאחר שנתיים המתנה, נוכל כבר לרכוש את הדיסק של סיגייט הנחשב לבטוח בעולם. מדובר ב- (Momentus 5400 FDE.2 full disk encryption) בגודל 2.5 אינץ'. הוא יגיע בתוך לפטופ (C8015+ של ASI) ובמחיר של 2,150 דולר.
בנוסף להצפנה-תוך-כדי-כתיבה המוטמעת בדיסק באמצעות האצה שבבית (chipacceleration) המחשב הנישא משתמש ב-TPM, בקורא טביעות אצבע, ובתוספות אבטחה המייקרות ב-20% לפחות את אחד הלפטופים הרגילים, Core 2 Duo של Intel.
מחשב ה- ASI ישווק עם דיסק בנפח 80GB. גרסאות הדיסק בקיבולת 100, 120, ו-160 גיגה בייט מתוכננות להגיע בעתיד, עם מהירות סיבוב של 5400RPM וממשק SATA המעביר מידע במהירות 3GB לשנייה.
בזמן הכתיבה והקריאה מבצע דיסק ה-Momentus FDE.2 הצפנה ופענוח בשיטת AES 18 ביט ברמת החומרה (DriveTrust firmware level). המשתמש יכול לקבוע סיסמא שתאפשר גישה לדיסק מזמן אתחול המערכת, אבל חוץ מזה הוא כלל לא מודע לפעולות ההצפנה והפענוח שנעשות בזמן הפעלת הדיסק... עד לרגע שהוא מאבד את הסיסמא* או זקוק לשירותי הצלת נתונים.
בארצות הברית מעודדים את ההצפנה עד כדי כך, שהשימוש בטכנולוגיה זו תפתור כל חברה שאבדה או נגנב ממנה מחשב נישא מסוג זה מחובת הדיווח הפומבי, גם אם מדובר יהיה במידע מסווג מאוד.
היצרן טוען כי השפעת תהליכי ההצפנה/פענוח על ה-CPU, הודות לעיבוד על גבי לוח השבבים, אינה רבה כפי שצפוי..

*- תוכנת הניהול Wave Systems, לשימוש עצמאי או בשילוב עם שרת ניהול, אחראית למספר מטלות, וביניהן אספקת סיסמת מאסטר כמוצא אחרון כאשר משתמש איבד את סיסמתו.
 

דיכאון והתאוששות

בימינו שומעים שוב ושוב השוואות המשתמשות במחשב ובדיסק הקשיח כנמשלים למצבי רגש, זיכרון או מודעות. "פתאום נבהלתי כל כך שנמחק לי הדיסק הקשיח". "אני כל כך מבולבל, חייב לעשות reset דחוף". "הדיסק הקשיח מסתובב לי, מסתובב לי, ולא מוצא פתרון"...
גם למושגים היום-יומיים הנפוצים בסביבה הטכנית כמו "נפילה", "קריסה", או "אסון" המביעים לדיכאון... (ומצד שני "שחזור" ו-"התאוששות"), יש מקבילה נפשית שתוארה בשורות הבאות מאת אחד האינדי בלוגרס

"דיכאון זה לדעת שתצא מזה, אך לא לדעת כיצד.
דיכאון זה לדעת שאין לך זכות להרגיש כך, ולהרגיש כך עם רגשי אשמה.
דיכאון זה לשנוא את עצמך מפני שאתה עצוב
דיכאון הינו כוח משתק ההורג את התקווה
דיכאון זה להרגיש כאילו אישיותך האמיתית יצאה לחופש והשאירה אותך עם ממלא מקום שלא מתפקד
דיכאון זה לדעת שהנך בעל כישרון וכוחות, אך ללא גישה אליהם
דיכאון זה לרצות לחיות אך להרגיש שהכול חומק ממך.

התאוששות זה לקבל את הרגשות ולעבוד קשה כדי לא לייחס להן שיפוט על האישיות. זה לשחרר את האשמה והדאגות לגבי מה כל אחד אחר חושב ולדעת מעומק הלב שכל מה שניתן לעשות זה הטוב ביותר שניתן לעשות.
התאוששות זה לעשות כפי שאמר רילקה, להיות סבלני לכל מה שלא פתור בלב.
התאוששות זה לשבור את חוסר המעש, צעד קטן אחר צעד קטן, ולחגוג כל צעד, לא משנה כמה קטן.
התאוששות זה להיות מסוגל להגביר כל רגע קט של שמחה שחווים, ובכך לצמצם את מקום בו שהדיכאון יחיה.
התאוששות זה להשלים עם העובדה ש"הכי טוב" יהיה לפעמים מרהיב עין, ולפעמים לא כל כך.
התאוששות הינו תהליך זורם שיכול להתרחש מהר יותר עם תכלית ותחת בקרה עצמית מודעת.
התאוששות היא תנועה מעורסלת במקום הקטן שבין הדיכאון לאישיות, מקום בו שוהים הבחירה והכוונה."
 

סלנג

 מילה חדשה: Technosexual - טכנוסקסואל.
הגדרה: אדם -זכר או נקבה- המרותק כל כך מהטכנולוגיה אותה הוא מדסקס ברמת תשוקה שמרבית האנשים שומרים לנושא המין. לא תמיד גיק או חנון, אך בדרך כלל מישהו שיש לו את הכי חדיש והכי חזק מכל דבר. דוגמא: "היא התרגשה כל כך מהלפטופ החדש שלה, שחבריה הבינו שהיא בוודאי  טכנו-סקסואלית".

צרוף מילים: New Ageist - עידן חדשניק
הגדרה: אדם המפלה לרעה אחרים שאינם ממוקדים בהגזמה בהעצמה אישית,
או אדם המסתכל בזלזול על מי שאינו מתרגל יוגה, צורך מזון אורגני או מאמין בשדות אנרגטיים.
 

עדכוני שפה

תודה לדור פלס שהעביר לנו את העדכונים האחרונים מהאקדמיה ללשון, להלן:

"בתחום הטכנולוגיה:
מעתה אל תאמרו DiskOnKey , אמרו הֶחְסֵן נַיָּד. (ומה קרה למילה "דיסקון", מישהו יודע?)
מעתה אל תאמרו פורט (Port), אמרו פִּתְחָה .
מעתה אל תאמרו דונגל (Dongle), אימרו תְּקִיעַ .
מעתה אל תאמרו גאדג`ט (Gadget), אימרו חֲפִיץ.
מעתה אל תאמרו רינגטון (Ringtone), אימרו נְעִימוֹן.
מעתה אל תאמרו סאגווי (Segway), אימרו רְכִינוֹעַ.
ומעתה אל תאמרו "יישום" או " אפליקציה ", אלא הֶחָלָה.
וכמובן, מעתה אמרו מִרְשֶׁתֶת ולא אינטרנט חלילה.

להזכירכם:
תַּקְרִישׁ, ולא ג`ל לשיער.
רַגֶּשֶׁת, ולא אלרגיה.
גַּחֶלֶת, ולא אנטראקס.
מַצְבֵּעַ, ולא טוש (צבע)
תַּצְרֵף, ולא פאזל.
מַצְלֶה - אדם העושה לו מנגל, "ממנגל".
יש לומר תַּקְלִיף, ולא פילינג.
יש לומר תַּחְפִּיף, ולא שמפו.
יש לומר גַּלְגֶּשֶׁת, ולא סקייטבורד.
יש לומר אַל-רֵיחַ, ולא דאודורנט.
וכן יש לומר צַיְמָנוּת, ולא אנורקסיה (ויש להדגיש שבלי ניקוד: ציימנות)."
 

השורות של עמית

זיהוי פלילי

דברים מתחילים לזוז. יתכן שריבוי הביקורת על האינטרנט והבלוגים השונים וכן... גם מגזין צ'יף ואולי גם השורות שלי, הכול ביחד, מתחיל לעשות משהו. העיתונות המסורתית זו שהתחמקה כל השנים מביקורת אמיתית על המערכת, זו שנמנעה מלכסח את בית המשפט, וברחה מהתמודדות עם מפרסמים קיימים או פוטנציאלים, אותה עיתונות מתחילה להזיז את התחת ולעשות גלים. לא שזה עדיין מזיז למישהו אבל יותר ויותר ביקורת על המערכת כתבות על שופטים, שוטרים, ובעלי תפקידים שלא מבצעים את תפקידם. יופי... זה הזמן ללחוץ על הדוושה. אבל בשכל.
למשל... קראתי על בחור שנגנב לו האופנוע והביא סרט וידאו למשטרת ירושלים, השוטרים ענו לו בלגלוג "מה זה כאן, CSI?” למרות התגובה, שרק בגללה הייתי בועט בישבן של השוטרים, יש צדק בדבריהם. סרטי וידאו של מערכות אבטחה הם באיכות ירודה, סרט וידאו שנשמר על קלטת וידאו אפילו עוד יותר, והרזולוציה המכסימלית היא 720X576 וזה לא הרבה. הגדלה לא רק של תמונה שנלקחה מסרט וידאו תהיה באיכות ירודה ושימוש באלגוריתם שיחדד את התמונה הוא מאוד מאוד מוגבל, שכן פעולה זו מחייבת הוספה של פיקסלים שלא קיימים בתמונת המקור - אי לכך האלגוריתם מחשב וממציא פיקסלים.
יש לזכור שמצלמות אבטחה הן בעלות עדשה רחבה ומיועדות לא להתמקד על אדם אלא על שטח. ברוב המקרים הן מיועדות לאיתור מקרים בזמן אמיתי ולא לאחר מעשה. התוצאה היא שפרצוף של אדם בודד הוא כמעט ולא בר זיהוי אלא אם הוא באמת קרוב למצלמה. והאלמנטים המאפשרים זיהוי שלו כמו אף ועיניים מתבטאים בעצם בפיקסלים בודדים שאלגוריתם ההגדלה והחידוד לא יכול להתבסס על כל כך מעט נתונים, שוב אלא אם כן הם ממש פונים למצלמה וממרחק קטן של עד 2 מטר.
תכניות הטלוויזיה בנושא באמת קצת מוגזמות ומזכירות לעיתים קרובות מדע בדיוני, למרות שהשוטרים במקרה שלנו היו גסים ונבזיים הם די צודקים אם כי הם היו צריכים לעשות מאמץ.
 

עשיתי את המעשה

השבוע כיביתי סופית את הסלקום שלי, השארתי הודעה בתא הקולי "עקב העלאת המחירים האחרונה של סלקום, המכשיר הנ"ל הפך להיות יקר מדי עבורי, מי שרוצה להשיג אותי יכול להשתמש בסקייפ או בדואר האלקטרוני"!

כי ההכנסה של הציבור נמוכה בהרבה, ואתם יודעים מה? גם בהודו מפעילי הסלולארי מרוויחים כסף והרבה. בצרפת יותר יקר אבל מצד שני בצרפת הלקוח לא מממן את מכשיר הטלפון (רוב המכשירים ניתנים חינם) הצרפתים מרוויחים כפליים מהישראלים (וגם הם מתלוננים על המחירים של הסלולאריים). המחלה היא מחלה כלל עולמית אבל בעוד שבשווקים העולמיים מתחילה תזוזה לכיוון החבילה המלאה דהיינו תשלום קבוע בלי שום מגבלות, בישראל התעריפים מבוצעים על בסיס דקה או אפילו 12 שניות וכל מבצע שלא תכנסו אליו מלטף אתכם מימין ומוריד לכם סטירה מצלצלת משמאל.
ניידות זה נחמד, אבל יש לה מחיר. יש גבול לסכום בו אני מוכן לשלם על תקשורת. בצרפת יש לי בבית חבילת תקשורת קווית הכוללת טלוויזיה, אינטרנט מהיר (אבל באמת מהיר - 28 מגה) וטלפון במחיר קבוע (שיחות חינם לכל טלפון קווי בכל העולם בכל שעות היום והלילה) וכל זאת ב- 30 יורו. 30 יורו הם 180 שקלים: עכשיו בואו ונראה כמה אני משלם בישראל:
טלפון קווי: 80 שקלים בחודש שיחות בתוספת תשלומים קבועים שלא ברור מהיכן הם באים, של 30-40 ש"ח (כולל על טלפון שמזמן לא משתמשים בו ואין לאף אחד מושג מה עלה בגורלו).
טלוויזיה: 240 שקלים לחברת הכבלים (עד כמה שזכור לי הלוויין גובה סכום דומה)
אינטרנט: ספק תשתית (כבלים) 45 ש"ח נוספים וספק האינטרנט עוד 50 ש"ח (והם עוד צועקים עלי בכל פעם שאני מוריד קבצים גדולים)
סה"כ חבילת תקשורת בסביבות 450 ש"ח בעבור הזכות לקבל את השירות הכי דפוק שיש, ותאמינו לי שהשירות בצרפת לא הרבה יותר טוב אבל יחי ההבדל הקטן.
כפי שציינתי בעבר, הסלולארי שלי בצרפת הוא pre paid אני קונה שיחות ב- 15 יורו כל חודש ומשתמש בו עד שהוא נגמר וראו זה פלא, בדרך כלל זה מחזיק חודש עד חודש וחצי. אז אי אפשר לתפוס אותי בכל מקום, ביג דיל. מי בכלל רוצה לקבל שיחות טלפון בכל מקום?
אז יאללה חברה, תעשו טיארה מהמכשיר הדפוק הזה ששותה לכם את הכסף ומיד תחושו הקלה, אף אחד לא יפריע לכם לראות סרט, תוכלו לאכול ארוחה טובה במסעדה בלי שהדרעק הקטן יצלצל כל הזמן (שלא לדבר על זה שיהיה לכם כסף פנוי ללכת למסעדה). חיינו טוב לפניו ונחייה עוד יותר טוב אחריו, ומי שרוצה להשיג אותנו... סקייפ, דואר אלקטרוני ואפילו בזק..

יד רוחצת יד

בהמשך לקטע הראשון קראתי השבוע שני קטעים שהעלו את לחץ הדם שלי:

1. שופטי בית המשפט בירושלים לא רוצים לדון בתביעת דיבה כנגד השופט ורדי זילר כי "כולם מכירים אותו" – בעיטה בתחת הביתה! מה זאת אומרת לא מוכנים לדון? זה העבודה המחורבנת שלכם, תעשו אותה! לא נעים, לא נעים, כולנו עושים דברים לא נעימים במסגרת העבודה שלנו ותלושי המשכורת של רובינו המכריע נראה הרבה פחות נחמד משלכם. לא רוצים? הביתה גם אתם!

2. אשת שוטר נגשה לתחנת משטרה כדי להגיש תלונה כנגד בעלה על שהכה את ילדיהם. השוטרים במקום סרבו לקבל את התלונה. "שוטר מסרב לקבל תלונה? איפה נשמע דבר שכזה? ממתי יש לשוטר את הזכות להחליט איזה תלונה הוא מקבל ואיזה לא? חבר שלך? תתפטר עכשיו! ראינו כבר מה קורה עם חברים, יש דו"ח שלם על כך וכל המפקדים שלך עפו בגלל זה”.
 

קשיי סביונאים

לאחר שהוברר שארנונה בחולון גבוהה מהארנונה בסביון בה חיים כמה אלפי "מסכנים חסרי יכולת" הלכו הנ"ל ותבעו את לב לבייב שמתכוון לבנות שכונה במקום (באופן חוקי לחלוטין) על ירידת ערך נכסיהם. אם שמתם לב כתוב "מתכוון" הוא עוד לא בנה, כך שירידת הערך היא תיאורטית, מכיוון שעדיין לא הייתה. כמה עורכי דין עם תכונות נבואיות וחמדנות יתר חיים בסביון? לא יודע! אבל ברור לי שכמה לקוחות שלהם חיים שם שאם היו לוקחים את הכסף שהשקיעו בתביעה הנ"ל היו מכסים את הנזקים שאולי יגרום להם לב לבייב ועוד יישאר להם עודף.
 

אתם מוזמנים!

השבוע חנכתי מערכת עסקית חדשה שבה כל עסק קטן, בינוני או גדול יוכל להציג את מרכולתו ביתר קלות: תמונות, מאמרים, מוצרים ומודעות לוח וגם וידאו. מערכת שתאפשר תקשורת מיידית קלה יותר בין משתמשיה, דרך הסקייפ, דואר אלקטרוני או חדר שיחה פרטי או ציבורי. המערכת פתוחה לכולם ובחינם וניתן לגשת אליה בכתובת
http://www.not2pay.com/biz
שימו לב שניתן גם להוריד תכנה (חינם) שתספק לכם גם את כלי הווידיאו הנחוצים כדי לייצר וידיאו הישר מהמצלמה שלכם (וידאו-בלוג או כל דבר אחר) או להמיר וידאו מקצועי קיים לצרכי פרזנטציה ולהעלות אותם אל המערכת. אתם מוזמנים להשתמש בה בכל עת וגם להעביר לחברים.
 

אגף הנישוקים

הפסקתי לספור כמה אנשים נהרגים בתאונות דרכים בישראל, ואין שום סיכוי שאני מוציא רישיון נהיגה במדינה הזו (אני בן 44 וממש נוח לי בתחבורה הציבורית הצרפתית), אבל כנראה שלא רק אני הפסקתי לספור הרוגים. משטרת ישראל הרימה ידיים ועברה רשמית למכת המדינה מספר שתיים: הנשיקות!
צוות משטרה צילם את ח"כ יורם מרציאנו מנשק שתי נשים במועדון לילה, לא הוא לא כפה את עצמו עליהן, אבל השוטרים (אולי מאגף הנישוקים במטה הארצי?) זימנו את הנשים לחקירה ושאלו את אחת מהן האם זה נראה לה מוסרי ואם היא רוצה להגיש תלונה? האשה אמרת לא ועוד לא והלכה לה.
לאן הגענו, אנשים מתים ברחובות אבל הכי חשוב זה שמנושקות יתלוננו, מה רוצה משטרת ישראל להראות את כוחה על הכנסת? אין אומרים? “חכמה על דגים קטנים, נראה אותה חכמה על מדוזות"
 

שהחיינו

השבוע הצליח הח"כ הפעלתן גלעד ארדן לדפוק סופית את הבנקים הגדולים ומנע מהם לתת ייעוץ פנסיוני בחמש השנים הקרובות... כן ירבו.
 

סרטים

השבוע אני מוסיף סרט הרפתקאות פנטסטי וחדש שנקרא Eragon
את הסרט ניתן למצוא בבלוג שלי תחת הכפתור עם האיקון של גלגל וידאו... http://www.not2pay.com/blog
אגב הסרט שבוודאי גרם לכם לעשות במכנסיים מרוב צחוק זה ניסיון ראשון בבניית וידאו בלוג, תאמינו לי זה לא פיקניק, אבל אני אשתפר, אם כי לא בטוח ששווה את האנרגיה, העריכה בלבד ארכה 5 שעות.
 

תגובה לשורות של עמית