אביב-הגיע-פסח-בא

בעוד שבוע כבר תהיו עסוקים בלהוציא את הילדים כדי שאפשר יהיה לנקות את הבית. בטלפונים כדי לאחל חג שמח ליהודים בחו"ל, לחברים, לרחוקים ולקרובים שהצלחתם -או שהם הצליחו- לא להיקלע ביחד לסדר פסח משותף. ועסוקים בקניות של הרגע האחרון לשולחן הסדר או לחופשת הפסח. בשבוע הבא, על פי מיטב המסורת, יהיה מאוחר מדי.
אז זה עכשיו או לעולם לא. רבותי הגיע זמן לנקות את המחשבים (זמן לעשות מקום בפינות לפרורי מצה טריים). ראו עין לפסח צופיה.
ניקיון - לא רק מבחוץ, מומלץ לעשות ניקיון וסדר בלוגיקה של הדיסק על ידי דפראגמנטאציה.
 

(לידיעת המבקרים: המערכת מצטדקת וטוענת כי מחזור חומר של חגים מותר ואף רצוי, היות ובכל דור ודור חייב האדם לראות את עצמו כאילו הוא מסוגל להבעיר חמץ וירטואלי, ולצאת מעבדות לחופשת פסח בראש שקט.)

מנוע חיפוש

נניח שאתם מיקרוסופט, ובידיכם 6.76% נתח בשוק חיפושי האינטרנט הכול כך רווחי. ונניח שאתם חומדים לנתח כמו של גוגל (מעל 60% מאותו שוק). מה תעשו?
מיקרוסופט פשוט החליטו להציע כסף טבין ותקלין ללקוחות, כדי שיישנו את ברירת המחדל למנוע חיפוש (מגוגל או מ-Yahoo, או כל אחד אחר) ל-Windows Live Search.
אבל לא, אם אתם אפללו מנתיבות מיקרוסופט לא יסכימו לשלם לכם גרוש כדי לחפש חנות פרחים באשקלון. אבל, אם אתם תאגיד עם אלפי מחשבים מאוישים, שבכולם יש "חלונות", בידיכם הזדמנות פז להרוויח מהחיפושים של עובדיכם עשרות אלפי דולרים, או יותר. זו משמעות התוכנית החדשה של מיקרוסופט, הקרויה “Microsoft Service Credits for Web Search”. על פי ההצעה ניתן להרוויח בין 2 ל-10 דולר בשנה על כל מחשב. תכפילו במספר המחשבים שבסניפים השונים של התאגידים הבינלאומיים, תוספת נאה לתקציב מחלקות מערכות מידע שיסכימו לה.
לשם יישום המעבר, תשתמש מייקרוסופט באובייקט "סיוע לדפדפן" המותקן באקספלורר גרסה 7 שיעקוב אחר החיפושים וידווח למיקרוסופט על הפעילות. כמובן שחייבים להשתמש בו, ולא בכל דפדפן אחר או גרסה קודמת של האקספלורר.
כרגע מתחילה מיקרוסופט לעודד את החברות להצטרף לתוכנית ולקדם אותה גם בסביבה הפנים ארגונית. כחלק מאותה פעילות מעודדת מוצעות סדנאות ארגוניות "כיצד לנצל הכי טוב את חיפושי האינטרנט" וכדומה..
השבוע חשפו במיקרוסופט שתוכנית ניסיונית מתקיימת אצל מספר מוגבל של לקוחות עסקיים, המספקים היזון חוזר לשיפור יכולות התוכנה.

כמה דברים על ממשק המשתמש של Live Search  בבלוג של בליקוף.
 

מה חדש?  פרק 3

כזכור, חגגנו לפני כחודשיים את הכרזתה של גרסת BOS 2.2.2. תארנו אז את החידושים העיקריים אשר בגרסה זו (בפרק 1 ופרק 2)
 

לא פחות חשובה היא מתיחת הפנים היסודית שעבר שירות התחזוקה העצמי של BOS. אכן, התוכנה מתחזקת את עצמה, ללא צורך בהתערבות אדם. כך למשל, היא מוחקת את הקבצים שעברו זמנם על פי הגדרות המשתמש. אם בחרנו לשמור גרסאות היסטוריות של 365 ימי עבודה אחורה, שירות זה יתחיל לנקות אותם החל מהיום מספר 366. כמו כן, יחידת הגיבוי שופרה על מנת לתמוך במאפיינים חדשים (מחיקת קבצים וטיפול בארכיון).
המנגנון האחראי לגיבוי ולשחזור מידע ממערכות Outlook Shadow - Outlook, מאפשר היום לשחזר את תיבות הדואר השונות לקבצי PST נפרדים באופן אוטומטי.
כמו כן, אם שכחתם להגדיר Excludes, כלומר סוגי קבצים שאינכם מעוניינים כלל לגבות, המערכת תגדיר שם את ברירות המחדל.

הדו"חות של BOS (מה שאנו קוראים "מודול הלוג") מסוגלים גם לתמוך כעת במאפיין הארכיוני, מרכיב חשוב בכל מערכת הזקוקה לשמירת מידע  שאסור לשנות.

למודול ChiefDD נוספו ERRORLEVEL לשם ניהולו בקובץ אצווה.

200 – Invalid parameter usage.
201 – Error occurred during clone process.
202 – Process aborted by user.
203 – Unknown error occurred.
204 – Process finished successfully (With warnings).
205 – Process finished Successfully (No warnings).

ונוספו לו שיפורים רבים בביצועים וביכולות. היכולת המפתיעה ביותר של מודול זה הנה היכולת לשכפל קבצים גדולים להעתק מרוחק באמצעות עדכון המקטעים שהשתנו בלבד.
 

Middleware

סביר כי אם נאמר "תמסורת" (messaging) כולם יחשבו על דואר אלקטרוני, או על תמסורת מידית כמו זו של ICQ, והמסנג'רים האחרים. באופן כללי, התמסורת האלקטרונית כוללת יצירה, החלפה, אחסון וניהול מלל, תמונות, קול וכו' על גבי רשת תקשורת. אבל בעולם התכנות יש למילה פירוש נוסף. שם התמסורת היא החלפת מסרים מיוחדים, שמכילים מידע המתאר אירועים, בקשות ותשובות, ונשלחים אל שרת המתפקד כתוכנת החלפת מסרים עם תוכנות קליינט. קיימים שני מודלים עיקריים של שרת תמסורת:
1. דגם  point-to-point. השולח והמקבל מחליטים על טור משותף להחלפת מסרים, וכל מסר מתקבל על ידי "נמען" אחד בלבד..
2. דגם publish/subscribe. דגם זה מבוסס על נושאים. היישומים הקולטים תמסורת "נרשמים כמנוי" לנושאים מסוימים. כל מסר יכול להתקבל על ידי נמענים רבים, כאשר שולחי המידע - ה "publishers" לא חייבים להיות מודעים למנויים שלהם.

התמסורת מאפשרת לתוכנות לחלוק קוד משותף לטיפול במסרים, לבידוד מקורות ותלויות הדדיות, וכדי לטפל בקלות בכל גדילה בנפח המסרים. התמסורת גם מקלה על התוכנות לתקשר ביניהם בסביבות תכנות שונות, עם מערכות הפעלה וקומפיילרים שונים. בסך הכול, מספיק שכל סביבה שונה תצליח להבין את הפורמט המשותף והפרוטוקול של התמסורת.

קיימות תוכנות שמטרתן העיקרית היא לתווך או לקשר בין שתי תוכנות אחרות נפרדות. למשל, בכדי לאפשר לתוכנות שמטרתן להשתמש במסד נתונים מסוים, גישה למסדים אחרים. מכלול התוכנות מסוג זה מכונה  middleware, כי הן באמצע, מטווחות ומקשרות או מפרידות. מרבית תוכנות middleware מספקות שירותי תמסורת כפי שתיארנו קודם, בכדי שיישומים שונים יוכלו לתקשר ביניהם. וכל תורת הקישוריות בין אפליקציות שונות ומשונות, לעיתים קרובות באמצעות middleware, מכונה EAI, או Enterprise Application Integration. זה כולל את כל התוכניות, שיטות וכלים המיועדים לאיחוד, עדכון ותיאום בין יישומי המחשב בארגון.
ארגונים המחזיקים יישומים ומסדי נתונים מסורתיים (legacy) וחפצים להמשיך ולהשתמש בהם תוך כדי הוספה או מעבר לקבוצה חדשה של יישומים המנצלים את האינטרנט, המסחר האלקטרוני, וטכנולוגיות נוספות, מוכרחים להעמיק ב-EAI ולבדוק כיצד לנצל את המערכות הישנות ליעדים החדשים. המטרה היא למעשה, למצוא את הדרכים להמשיך להשתמש בקיים תוך כדי תוספת יישומים ומידע חדשים.
עולם ה-EAI כולל מתודולוגיות כגון object-oriented programming, תקשורת מבוזרת וחוצה פלטפורמות באמצעות מטווחי תמסורת עם ארכיטקטורתCOM+(Common Object Request Broker Architecture), שינויים ב-ERP (תכנון משאבים ארגוניים) כדי להתאים למטרות חדשות, תוכן לרוחב הארגון והפצת מידע באמצעות מסדי נתונים ותקני מידע משותפים שיושמו באמצעות XML, middleware, וגישות נוספות.
 

בהקשה אחת

אחד הסיוטים של כל טכנאי מחשבים התממש באלסקה. היה זה טכנאי שעסק בפירמוט של דיסק קשיח של מערכות  המידע במשרדי מס ההכנסה. בעיתונות פורסם כי בהקשת מקש הוא מחק מידע שערכו 38 מיליארד דולר, ולאחר מכן... פירמט.
החשבון שנמחק היה זה של אחת מקרנות הנפט היוצרת הכנסות שבין הגדולות ביותר לתושבי אלסקה. עוד הסתבר כי למרות הקיום של קלטות גיבוי, לא ניתן היה לקרוא את המידע שבהן.
התקרית חלה ביולי 2006, במהלכה נמחקו נתוני הפצת דיבידנדים של הקרן ועלותה למחלקה האחראית הייתה של יותר מ-$200,000.
בימים שלאחר תקלה זו עמלו אנשי מיקרוסופט ו-Dell יחד עם אנשי מס ההכנסה כדי לשחזר את המידע, אך לבסוף הסתבר כי הם עמוק בתרחיש הגרוע מכל. מה שאבד היו 9 חודשי עבודה על תשלומי הקרן, שכללו 800,000 תמונות אלקטרוניות של מסמכים שנסרקו, מכתבים וטפסים שהתקבלו בדואל או מולאו במשרד, ודוקומנטציה נלוות ותומכת, כגון תעודות לידה ואישורי מקום מגורים.
הגיבוי היחידי לכל המידע הזה נמצא על נייר, מחולק ומאוחסן  ביותר מ-300 קופסאות קרטון. העובדים נאלצו לחזור על כל עבודת הסריקה, המיון והקישור לתיקים האישיים. לשם כך הועסקו שישה עובדים זמניים, בזמן שכ-70 עובדים מן המניין עבדו שעות נוספות וסופי שבוע כדי להכניס מחדש את כל המידע האבוד. המשימה הסתיימה לקראת סוף אוגוסט.
במהלך אוקטובר ונובמבר עמד המשרד בהתחייבויותיו לציבור, מרבית ה-600,000 תשלומים של דיבידנדים אישיים שולמו בזמן, כולל התשלומים ל-28,000 מועמדים שהיו עדיין בבדיקת זכאות בעת שהתרחש אסון המחשבים.
נציג מס ההכנסה הקודם הצהיר כי הם לא ערכו ציד מכשפות ואיש לא הואשם בתקלה. הם החליפו את מערכת הגיבוי שלהם וכרגע עסוקים בהשגת תקציב נוסף לכיסוי הוצאות מאמץ השחזור שארך 6 שבועות ( $128,400 בשעות נוספות ו-$71,800 תשלום ליועצי מחשוב).
 

נשים נשים!

1. בכתבה על נשים בהיסטוריה של המחשבים ציינו את גרייס מרי הופר. תוכלו לקרוא עליה בהרחבה בדף: http://cse.proj.ac.il/tmura/hooper.htm

2. הנושא הבא מגיע כשובל של אירועי "יום האישה הבינלאומי" אך מתייחס לפעילות הנעשית במשך כל השנה על ידי קבוצה הנקראת פורום המנהלות בהיי-טק.
פורום זה הוקם כדי לחולל מהפכה ולהשוות את מעמדן של הנשים לזה של הגברים בתחומי השכר, הקידום ותנאי ההעסקה בארגונים בישראל. חברות הפורום מאמינות שעל ידי שיפור התרבות הארגונית של חברות ההיי-טק, אפשר יהיה להביא לצמצום פערים בין נשים וגברים בכל זירת העבודה בישראל ולגרום לשינוי חברתי כלכלי.
הפורום הוקם לפני שנתיים על ידי אילה סקופ, לשתי מטרות. האחת היא יצירת רשת קשר מקצועית בין מנהלות בהיי-טק והשנייה היא שפור התרבות הארגונית בישראל באמצעות האמנה, עליה חותמים מנהלי הארגונים.
פורום המנהלות קורא לראשי ארגונים במשק להצטרף, לתמוך ולחתום על האמנה שתראו בהמשך, ובה 4 סעיפים שיכולים לשפר את התרבות הארגונית ולתת סיכוי טוב יותר לנשים להצליח.

דוגמאות לפערים בין נשים לגברים בהיי-טק ובמגזר הפרטי

שיעור הנשים בהיי-טק, לדוגמא, מגיע היום רק ל -34%, שיעור המנהלות בדרגת ניהול בכירה נע בין 5%-10% ובדרגי ניהול ברמת הביניים הוא: 16.5%.
ללא נקיטת פעילות יזומה לא ישתנה מצב זה. שכרן של נשות ההיי-טק נמוך בממוצע ב- 26.3% משכר הגברים, למרות שאין בהיי-טק מדיניות של אפליה בשכר.
מנהלת מוצר, לדוגמא, מרוויחה כ- 30% פחות מגבר באותו תפקיד. מנהלת מכירות  משתכרת ב- 22% פחות מעמית באותו תפקיד.
אנו ממליצים להביא לידי מנכ"ל / סמנכ"ל ארגונכם (אם אינכם בתפקידים אלו בעצמכם) את המסמך הבא להגברת המודעות לנושא.
 

בין המנכ"לים/סמנכ"לים שכבר חתמו על האמנה נמצאים אלה של חברות מג'יק, מטריקס, אורקל, CA, נס, מוטורולה ישראל, SAP, אדוונטק, KLA-Tencor, נובל, גרטנר, Brother ישראל, אמירים, ועוד. סך כל המנכ"לים החותמים: 30.
מספר המועסקים תחת האמנה: מעל 20,000 עובדות ועובדים.

למידע נוסף ניתן להתקשר לאילה סקופ: ayalascope@gmail.com טל 0542-580044

BCP / DRP

מאמר לעניין בנושא הטמעת תוכניות התאוששות מאסון פורסם ב--SearchWinITcom
כמו בביגוד, כאשר בוחרים מוצרים במידה אחת שמתאימה לכל, אנחנו בסכנה שזה יהיה לנו קטן מדי או גדול מדי. בכל המקרים התוצאה לא ממש רצויה.
היום כמעט ולא תמצאו איש שיתנגד לבניית תוכנית התאוששות. הבעיה היא שמעטים מחשבים את הדרך לבנות את התוכנית ולתחזק אותה ביחס עלות -תועלת כדאית.

בצ'יף אגף נפרד המתמחה במיוחד בפרויקטים בהיבט כוללני לכל הסקטור המוסדי, גם לארגון הבינוני -מסורתי או חדשני- ואף לקטן בארגונים הדואג לנכסים. כי המשכיות עסקית, עיקרה: "סוף מעשה במחשבה תחילה!"

השורות של עמית

תלונות מתלוננים התלוננו

ושמו עלינו קצוץ

משרד מבקר המדינה פרסם את סטטיסטיקת התלונות כנגד הגופים הציבוריים. והמובילים הם: משטרת ישראל שבאמת הגיעה לשפל חסר תקדים בשנה האחרונה, והמוסד לביטוח לאומי. מוסד האמור לסייע לציבור להקל עליו את החיים, להקל עליו התמודדות עם נכויות, תאונות, מחלות, אבטלה וכו'. המוסד הנ"ל הפך להיות המענה מספר אחד של הציבור בישראל, כל תביעה הופכת להיות סיוט מיותר, כל מקרה מוות הוא אוסף של מסמכים, היא בעיה. המערכת המסריחה הזו סוחטת את נשמת הנזקקים. גביה? אין בעיה! יש חוק, אין לנו ממש ברירה אחרת, אנחנו עוברים על החוק. אפילו אם אתה חי ברחוב וניזון משיירים שהשאירו העוברים והשבים לציפורים אתה חייב לשלם דמי ביטוח לאומי כמו שעון שוויצרי. אבל לקבל תמורה... חס וחלילה.
רשות השידור גם היא מככבת בדו"ח! מדוע? כי רוב התלונות שהוגשו כנגדה מוצדקות. כולי הערכה לאלו שמתלוננים כנגד גוף מת, אבל רבותי זו נקרופיליה, רשות השידור היא מערך גביה אחד גדול העובד עבור הממשלה. שידורים? רדיו? טלוויזיה? חס וחלילה!
מס הכנסה לא מופיע בדו"ח אלה, כנראה, כחלק מהתלונות כלפי משרד האוצר. מדוע הוא לא מככב? כי משרד מבקר המדינה לא מתערב בתלונות כנגד מס הכנסה, הן תחזורנה כלעומת שבאו. למה? השתגעתם, להתעסק עם מס הכנסה? חס וחלילה!
מה שחסר לי בדו"ח הצולע הזה הוא מה עשה משרד מבקר המדינה בכל המקרים הללו, בכמה תלונות הוא טיפל ואיך הגיע למסקנה שתלונה מסוימת איננה מוצדקת...
ובת קול פנימי אומר: "השתגעתם? עם נתון שכזה אתם עלולים להבין שאף אחד לא מטפל בכם!"
 

ללמוד היסטוריה

השבוע ביקרתי בעיר קטנה בדרום צרפת, העיר נקראת קרקסון  - Carcassonne - עיר מדהימה ביופייה שנשמרה בדיוק כמו שהייתה בימי הביניים: מוקפת חומה עתיקה עם צריחים וברחובותיה ממש תוכלו להריח את ימי הביניים. שתי ערים כאלו נשמרו בצרפת, האחת בדרום והשנייה בצפון. לא מדובר במשהו שייקח יותר מביקור של 2-3 שעות, אבל בהחלט שווה הצצה. ההיסטוריה של אירופה מרתקת, רוויה בדם וציורית להפליא. אנחנו כישראלים שלא לומדים בבתי הספר דבר על ההיסטוריה של העולם (אלא אם כן היא נוגעת ישירות להיסטוריה של העם היהודי), מפסידים עולם שלם של אינטריגות פוליטיות ודתיות, מאבקי עצמה בין אצילים למלכים לכמורה ולעמך. אף פעם לא הבנתי מדוע בעצם, הרי ההיסטוריה של אירופה השפיעה תמיד על כל העולם ובכל פעם שהאירופאים לוקים בהתקף לאומיות/לאומנות מיליונים מתים בשדות הקרב וכבשנים בוערים בכל רחבי אירופה. איך יתכן שהעם היהודי שתמיד הושפע ראשון מכל אירוע, מתעלם מההיסטוריה של מרכז העולם.
ביקור בקרקסון ודומותיה גורם לך להשתאות, ולהסתקרן, לגשת לספריה או לאינטרנט ולחפש חומר, לראות תמונות וציורים ולשמוע סיפורים. תמונות מהעיר תוכלו למצוא בבלוג שלי
 

קורעים אותי וכותבים לי

את השורות הללו אני כותב מוקדם מהרגיל, הודות לקורא משה. כמו רבים וטובים כתב לי משה את תגובתו לדבריי אודות הגברת טרטמן והתואר שלא היה. לטענתו הגנתי על הגברת ששיקרה ועלי לחזור בי. ניסיתי להסביר למשה בהתכתבותנו שלא השקר היה נושא הכתבה, אלא התעודה וכוחה. עוד ניסיתי לטעון שליד מה שקורה מסביב מדובר בשקר קטן ואידיוטי עבורו שילמה הגברת את מחירה, ושלדעתי (ה א י ש י ת) זו סערה בכוס מים. משה לא קיבל את טענותיי ויצא קצפו על תגובתי. בטרם אגש לקצף אני רוצה לציין: אינני בעד שקרים בתוך המערכת, הגברת טרטמן שיקרה במצח נחושה ואינני מצדיק אותה, נהפוך הוא, אני מגנה אותה מכל וכל. שתהיה בריאה הגברת טרטמן, עם השקר הטפשי שלה אבל בימים בהם שר אוצר במדינת ישראל נחשד בגנבה, הרי שהשקר שלה, שכה רבים השתמשו בו בעבר הוא באמת סערה בכוס מים.
משה תבע ממני לקבל את דעתו, וטען שככותב ציבורי לא אתעלה מעל לשורות הנוגות שלי במגזין זה.

אז ככה: אני לא כותב ציבורי, ולא מתיימר תמיד להציג את דעת הכלל, לטור שלי קוראים השורות של עמית ועמית הוא שמי הפרטי. אני עושה כמיטב יכולתי לבדר את קוראי, וגם לסייע להם. אני עושה שמיטב יכולתי לייצר עבורם את מה שידי יכולות לייצר, לתת להם את מה שאני יכול לתת אבל... וכאן בא אבל גדול, הם לא חייבים להסכים איתי. ולא פחות חשוב אני לא חייב להסכים עמם.
ידידי היקר משה, אני לא רוצה להתעלות מעבר ל"שורות הנוגות שלי": אני אוהב אותן, אני אוהב את המגזין ואת הקוראים. ספק רב אם מישהו אי פעם יציע לי לכתוב עבור עיתון יומי גדול, כי מי שמכיר אותי יודע שלמרות שכשאני טועה אני מודה, אינני מוכן להתפשר על דעתי הפרטית בגלל אף אחד, לא מפרסמים ולא קוראים. אנוכי אדם פרטי, לא אדם ציבורי. היום בו ייקחו ממני את הזכות לומר את דעתי כפי שהיא יהיה היום בו אפסיק לכתוב.

(והמערכת מוסיפה: בתקופה זו בה כל טכנאי זוטר הנו "מהנדס" וכל "אוניברסיטה" במזרח אירופה מוכרת תארים נותר לנו רק להצטער על הפיחות בערך התארים בכלל.)
 

ניהול עלויות תקשורת

בעקבות השורות האחרונות שלי בנושא הסלולארי פנה אלי קורא שעיסוקו בחיים הוא מכירת מערכות תקשורת לקיזוז עלויות באופן משמעותי של שיחות הטלפון בכל הרמות. כמובן שאשמח לחלוק עמכם את הסודות והקורא הנכבד יצחק ישמח גם הוא ואני מקווה שבסופו של דבר כולנו נשמח.
האמת היא שבימים אלו בהם לכל עסק יש מערכת תקשורת ענפה: דואר אלקטרוני, טלפוניה קווית, טלפוניה אלחוטית חיבור לאינטרנט קווי, אלחוטי ועוד... יש צורך לעשות סדר בעניינים מכיוון שהעלויות מתחילות לצאת מכלל פרופורציה, בעיקר בישראל בה עדיין לא מונפקות חבילות תקשורת. כך משלם עצמאי קטן ועסק בינוני ואפילו חברה גדולה עשרות תשלומים לספקים שונים ומשונים ועקב כך הוא לוקה בבקרה על העלויות. דוגמה קטנה: בישראל אני משלם לספק האינטרנט על החיבור, לבזק על קו הטלפון, לכבלים על תשתית החיבור לאינטרנט, לסלקום על הסלולארי וכשאני בחו"ל אני משלם לספק מקומי, בדרך יש גם את התשלום עבור הטלוויזיה: אגרה לרשות השידור, מנוי חודשי להוט וכו'...
לדעתי יש היום מקום למקצוע חדש יועץ לניהול מערכות תקשורת. אדם שכזה יחסוך הרבה מאוד כסף מדי שנה. להלן דוגמה לחיסכון שכזה: עד היום שילמתי לאתר סטטי (אתר שלא משתנה יתר על המידה) עבור העסק שלי 10 דולר לשנה על השם ו- 20 דולר לחודש על האחסון. לאחרונה צצו להם אתרים שמאחסנים אתרים (כולל Domains) בחינם, ללא פרסומות ובלי מגבלות רלוונטיות – נכון שיש להם מגבלת נפח ותעבורה אבל לא כל אתר דורש נפחי ענק. וכך עלות של 250 דולר בשנה הופכת להיות 10 דולר בשנה. והיות ואתר בסיסי מסוגל תוך חודשים להכניס עד 100 דולר לחודש מפרסומות הופך כל הסיפור להיות מאוד מאוד כדאי. ואם ירצה השם בלי נדר בשבוע הבא אוכל להציג לכם איך לחסוך עלויות טלפוניה.
 

רשתות אנושיות

(חברתיות ועסקיות)

עד לאחרונה המושג "רשת" היה מושג טכני, או מושג הלקוח מעולם הדייג. היום כשמשתמשים במושג Networking מתכוונים למשהו אחר לגמרי אם כי העיקרון די דומה לעקרון הרשת הטכנית. מדובר ברשתות אנושיות עסקיות, וחברתיות. רשת ענפה של קשרים מבוססת על הרעיון הישראלי הידוע "שלח אותי חבר של חבר של חבר".
לפני כ-5 שנים קיבלתי את ההזמנה הראשונה להצטרף לרשת עסקית, לא ממש התייחסתי אליה ברצינות אבל הצטרפתי ושכחתי, עד אשר קיבלתי הזמנה נוספת לפני שלוש שנים מפלי, והיא המליצה לי לקרוא היטב כי "יש כאן משהו מעניין". וכך הצטרפתי באופן יותר רציני לרשת העסקית הגדולה ביותר ה- “LinkedIn”.
הרעיון פשוט, לכל אדם יש קשרים ולאלו יש את הקשרים שלהם ולאחרונים את שלהם וכן הלאה. בחיי היום יום אין לי מושג מי מכיר את מי אבל על הרשת העסקית אני יכול לחפש ולמצוא למי מקשרי יש מכר/חבר או סתם דואר אלקטרוני של אדם זה או אחר בתחום הרלוונטי לעסקי. אבל אינני יכול לפנות אליו ישירות אלא באמצעות המלצה של איש הקשר הישיר שלי. היום יש לי רשימת קשרים גדולה מאוד שהולכת וטופחת בקצב מהיר, ובאופן תיאורטי יש לי את הכלים לתקשר עם 3.5 מיליון איש ברחבי העולם. ה-”LinkedIn” כולה כוללת היום 10 מיליון משתמשים, והיא הוכיחה את עצמה, היא כלי למציאת עבודה, חברים במקומות שונים בעולם, עצות או שותפים עסקיים. לדוגמה: ציידי הראשים ובעיקר אלו של הגוגל ושאר החברות הגדולות עושים בה שימוש תכוף מאוד.
בשנתיים האחרונות הפכו הרשתות האנושיות לטרנד בינלאומי וכמעט כל אתר מהחדשים מתיימר להיות גם Social Network אלא שבמקרה כזה מדובר בטכניקה יוצאת מהכלל ליצור תעבורה באתרי אינטרנט על בסיס ויראלי (דהיינו שעובר כמו וירוס מפה לאוזן מתא דואר אחד לשני). הרשתות הסוציאליות (האנושיות) חסרות משמעות אבל תפסו די מהר וכך הגיע אתר כמו ה-”MySpace” להיות האתר עם התעבורה הגדולה ביותר ברשת. הבעיה עם רשתות סוציאליות כמו MySpace היא שאין להן סלקציה כלל ואין להם חוקים, והאתרים הללו מוצפים בילדים מה שמביא באופן אוטומטי גם פדופילים. הרשתות העסקיות גם הן פורחות אבל על האינטרנט, כל הקודם זוכה.
ה- LinkedIn כרשת עסקית מאפשר למשתמשיו להציג פרופיל מקצועי, אבל מי שבנה פעם אחת פרופיל על רשת עסקית יחשוב פעמיים לפני שיצטרף לרשת אחרת, מדובר בקריעת תחת לא קטנה. לכן אני בעצם נמנע מלהצטרף לרשתות נוספות, אולי בגלל שאני פשוט חלק מהגדולה מכולן. מעבר לפרופיל יכולים אלו שברשימה שלך שעבדו אתך/עבורך/תחתיך/מעליך לכתוב המלצה עליך, וכמו שאמר לי פעם לקוח: “מחמאה ממישהו שעבד אתך הרבה יותר אפקטיבית ממחמאה שנתת לעצמך".
אבל ל-LinkedIn אין את הכלים לאפשר לך להציג את יכולתך האמתית, הדגמות, תמונות, מאמרים, וקטעי וידאו יכולים לא רק לקדם את עניינך אלה לתת ללקוחות שלך מושג מהו הסגנון שלך ועד כמה רחוק אתה יכול להגיע, ובעצם כל מה שאי אפשר להביע במילים.
מעבר לכך התקשורת בין חברי הרשת יכולה להיות די מסורבלת וכשמדובר בעסקים זו יכולה להיות בעיה.
על מנת לסגור על הפערים הללו בניתי על המערכת החדשה PMBCom שתאפשר לקשרים שלי וגם לכל אחד אחר לבנות אולם תצוגה שלם: תמונות, מוצרים, קישורים, וידאו, מאמרים והודעות לעיתונות. ומצד שני תקשורת מידית ברמת ראיתי, מצא חן בעיני, קניתי.
כמובן שסיכויי המערכת להצליח תלויים בנכונות המשתמשים להצטרף, וככל שיצטרפו יותר כך תהיה המערכת יותר אפקטיבית, וכאן בדיוק המקום בו נופלים אתרי אינטרנט רבים המתבססים על קשרים בין אישיים כמו אתרי היכרויות למיניהם.
ככל שמספר המשתמשים גדול יותר כך גדולה האטרקציה להצטרף, תהליך המזכיר למדי את תהליך חיפוש העבודה של בחור צעיר שאך סיים את לימודיו והוא חסר ניסיון, איש לא יעסיק אותו ללא ניסיון אך ללא תעסוקה לא יצבור ניסיון. למזלי רשימת הקשרים שלי ב-LinkedIn כל כך גדולה שהבסיס ממנו אני מתחיל רחב למדי.
הרשתות הסוציאליות שצברו תאוצה אדירה בשנתיים האחרונות מתחילות אט אט לאבד גובה בעיקר בגלל הטרחה שבדבר שכן אלו שמכורים לעניין מגלים מהר מאוד שהם עסוקים בבניית פרופילים מורכבים ואיסוף קשרים במקום לנצל את הרשת למטרות מוצלחות ומעניינות יותר. הרשתות העסקיות לעומת זאת ממשיכות לנוע בקצב אחיד כלפי מעלה, הן לא מתפוצצות אבל גם לא דועכות. החשוב מכל הוא שיותר ויותר אנשים עושים שימוש של ממש ברשתות הללו, לאתר תעסוקה, עובדים וכיו"ב. אבל עדיין הרשת העסקית הטיפוסית היא פנקס כתובות ענק כשלכל כתובת מוצמד מסמך קורות חיים עם המלצות ו... זהו.
אני אישית העברתי את כל המאמרים הטכניים שאני מפרסם אל המערכת החדשה ואינני מציב אותם בבלוג שלי. החל מהשבוע הבא כל משתמש שיוציא הודעה לעיתונות אני אישית אדאג להפיץ אותה על הרשת. מאמרים שיכתבו המשתמשים וימצאו ראויים להפצה יופצו על ידי במקומות הרלוונטיים ועוד. השאיפה שלי היא להפוך את המערכת הנ"ל למעין תערובת של דפי זהב, אולם תצוגה, חנות וקהילה. תוכלו להצטרף למערכת בכתובת http://www.not2pay.com/biz/

בשבוע שעבר החילותי בסדרה של מאמרים בנושא וידאו דיגיטאלי על אתרי אינטרנט, המאמר הראשון הוא כיצד להטמיע וידאו דיגיטאלי באתר אינטרנט, המאמר נמצא ב- PMBCom ומכיל את כל הקודים הרלוונטיים והקבצים שתזדקקו להם.

תגובה לשורות של עמית

יום המיקרוסופט הבטוח

הורה עברי יקר של המאה ה-21, התקן ווינדווס וויסטה והפעל Parental Control.
כצפוי לפרסומות מעודדות הפרנויה אשר במדיה, תן למפלס ההיסטריה להגיע ללא רסן לאזור האדום. עשה כל מה שאמרו המרואיינים של דני קושמרו לקראת "יום האינטרנט הבטוח" כדי להגביל את הגלישה והגישה והפגיעות של ילדך הרך. (אגב, אם במשחק הטריוויה תקבל את השאלה "איזה הוא היום הארוך בשנה?", תוכל להשיב בשקט שזה היה היום הזה של האינטרנט הבטוח, שאורכו כאורך הקמפיין של וויסטה.)
נעל בבקשה, הורה יקר, גם את כל ערוצי הטלוויזיה והכבלים לכל זרימה של תועבה עד... גיל 18 לפחות, פרט לערוץ הפעוטות. לך אישית יהיה קצת קשה לצפות בערוץ יחיד, בו כל דקה של צפייה הורגת עשרים-שלושים תאי מוח של מבוגר, אבל מה לא עושים כדי לשמור על הילדים.
בטיול לצפון או לדרום, אל תעבור באיילון - יש שם דוגמן על כל בניין, חושני ולבוש בקושי.
וביום - יום, הצמד שומר אישי (סריס, אם אפשר) שילווה את הילדים מהרגע שעוזבים את חברתך. כדי שאיש לא ייצמד להם באוטובוס, כדי שאיש (גם לא מבני גילם) לא יפתה אותם לגעת או לעשות או לשמוע או לראות, או להבין או לדמיין, או לפנטז.
הודיע לצעירים: להסתובב בקניון אסור להם מהיום. לכל פגישה ומסיבת פיג'אמות, טיול שנתי ודיסקוטק קטקטים, שיטוט בפארק וסיבוב בשכונה יתלווה צ'אפרון. במסיבות כיתה תשודרג התאורה לאור יום.
את העיתון שאתה מנוי לו -אם זה לא "המודיע" או "יתד נאמן"-, הקפד לגזור בזהירות ולהעלים מפרסומות ועד מודעות אישיות, מכתבות "בעייתיות" ועד ערום חלקי ורכילות.
כדורגל השאר מחוץ לתחום: עוד לפני שהשחקנים דגמנו להם תחתונים, כבר השפה שלהם לא הייתה בכלל דבר מומלץ!
השתדל לא להגיע עם הצעירים לים ולבריכה: גם בלי צורך במצלמת אינטרנט או באמצעים נוספים בגדי הים נצמדים, חושפים ("אפילו את הדת" אומרים הבדחנים).
את החדשות היומיות יש לצנזר: לא עוד דיבורים על "מכובדים" שהחדירו את עבריהם השונים לפריים טיים המשפחתי. לא עוד ידיעות על עריות, אלימות, סמים ופשע.
הורה נבון ומצפוני, עזור לקדם חקיקה מוניציפאלית נגד גזרה נמוכה, חצאית קצרצרה, מחשוף נדיב, בגדי גוף, בד שקוף, וכל דבר המכסה טפח וחושף טפחיים (לפחות)... גם אם מי שלובש אותם זו מנכ"לית העירייה או יועצת חינוכית בבית ספר!
הורה יקר, עבור דירה - עדיף למאה שערים. או לחלקת הירח שקנית באינטרנט.
כי אם כל זה לא עשית, גם ה-Parental Control לא יעזור הרבה.

לך אל ה-Klebsiella
חיידק אלים מבית קופת חולים הוא הדוגמא מהטבע, וחכם פי שבע מכל הורה היסטרי.
לך את ה-Klebsiella וראה כיצד היא שורדת. בכל דור ודור בלע החיידק בקביעות מינונים משתנים של תרופות, שהיו אמורים -לכל הדעות- לחסל אותו סופית. אך מה שקרה הוא הוכחה טובה ש"כל מה שלא הורג, מחזק".
Parental control כחגורת צניעות וירטואלית. כידוע, פותחן הקופסאות הומצא ביום שאחרי המצאתה של חגורת הצניעות.
Parental control הוא לא תחליף לחינוך נבון ופתוח, ליחסי אנוש תקינים וכנים בין הורים לילדים, למתן כלים לחיים, לבניית אופי בריא וחזק, למודעות, ללמידת אמצעי שמירה על הפרטיות ולהגנה עצמית.
נכבדי התקשורת והממסד ומפעילי הבובות שמאחוריהם (נכבדי מיקרוסופט), היו ויהיו שיטות יעילות להגנה על הנוער לפני ואחרי ובלי קשר למוצרים המסחריים החדשניים שלכם.
 

עייוני!

לימדת את הילדים לא להאמין לכל מה שכותבים? הפעל את אותה מידה בעצמך.
גם אם משרד הרישוי בעצמו כותב על טופס חידוש רישיון רכב ("טסט") שניתן לשלם במזומן או בכרטיס אשראי, חבל להתנהג כפתי. חבל להגיע מוקדם בבוקר לבית הדואר, לחכות בסבלנות עד שהצוות יתעדכן ברכילות של אתמול, עד שיסיים את הקפה ויועיל להתחיל לקבל קהל בעצלתיים. חבל להמתין עד שהשכנים והמכרים של פקידת התשלומים (שהגיעו אחרייך) יקבלו ממנה את המכתבים הרשומים; חבל לאפשר לגברת ממהרת לדלג על שני תורים.
"כרטיס אשראי", כתוב? אם אין לכם כרטיס מתשלובת ישראכארט לכו הביתה, הביאו מזומן, ותחזרו להמתין בסוף התור.
זה לא "מונופול". זו מציאות של עוד משרד ממשלתי הנוהג בטיפשות ובחוצפה, מנסה להיראות כמו גדול, אך התוצאה היא קיוסק פלאפל ומיץ ענבים עם גינוני רשת ג'אנקפוד בינלאומית. עייוני!

פ.ג.