גרסת BOS העדכנית הינה BOSv 2.2.2 ▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכוןהקישו כאן לקבלת העדכון. ▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמההקישו כאן. ▪ למצגת BOS עדכנית: BOS2007.PPS
הגענו לתקופת השנה בה יותר קשה לנו לדבר על אחד מתחומי השירות הניתן על ידינו ללקוחות צ'יף.
הבעיה אינה קשורה לשירות -שהוא טוב, מבוקש, יעיל, חיוני ובכלל לא יקר- אלא לעולם המושגים ולאסוציאציות המעוררת המילה המתארת את התהליך: "השמדה". ובלעז "Annihilation", -איון, או בגרמנית "Vernichtung" - בדיוק אותה המילה שהשתמשו בה לשם השמדת שליש מיהדות העולם. המילה Holocaust -שואה- מקורה ביוונית"holokauston" ופירושה קורבן, כליה אבסולוטית באמצעות אש.
כיום אנו עושים שימוש יום יומי במילים אלו לציון השמדת המידע מדיסק ניזוק או תקול שיש לסלק בעודו מכיל מידע אישי, מסווג, בעייתי, או שייך לצד ג', ראו בהמשך.
"אין דאגה", דווקא מרגיע אותנו ניצול שואה: "ללא ספק היטלר ימ"ש -יחד עם שאר עוכרי ישראל- היה מתהפך בקברו לנוכח תפארת הפיתוחים הישראלים, הציוד המתקדם המפותח ומיוצר בארץ, ההתקדמות הטכנולוגית שלנו, והעובדה שחלק יפה מאוד מכל הכנסותינו משולם למדינה יהודית בארץ ישראל."
בני הדודים שבאו מאנגליה לפסח הביאו עמם דף מה"Guardian" במיוחד בשבילנו. מסופר שם על בחור בשם Gene Morrison, שרלטן שנהג להתחזות למדען פורנזי. במסווה זה הוא מסר "ראיות" ביותר מ-700 מקרים משטרתיים - חלקם קשורים לאונס ולנהיגה בשכרות. המסמכים שהעידו על ה-BSc וה-PhD של ה"מדען הפורנזי" היו מזויפים, והציונים בהם התפאר הוענקו על ידי אוניברסיטה הקיימת רק באינטרנט. בבית משפט במנצ'סטר נמצא Morrison אשם ב-22 מקרים של שבועת שקר ונידון ל-5 שנות מאסר. באותו מאמר מזהיר מומחה מחשבים בריטי מפני האפשרות למקרה דומה בשטח המחשוב הפורנזי. הלא יש "מומחים" רבים ללא כל הכשרה המעורבים בשטח זה. לדעתו, בין 5% ל-10% מכל האנשים העובדים במחשוב פורנזי בבריטניה הינם חסרי כישורים מקצועיים מספקים, והדבר כבר הוביל לבעיות רבות בחקירות. הוא מספר על דיסקים שנבדקו בתחילה על ידי אנשים שלא מצאו בהם ראיות, ולאחר שהמשטרה מסרה אותם לידיו, הוא מצא בהם כמויות משמעותיות של ראיות. מומחים פורנזיים לא רק פועלים מטעם המדינה / המשטרה בהבהרת פשעים. הם גם נשכרים על ידי הנאשמים ו/או התובעים במקרים רבים המגיעים למשפט. גם בישראל נפוצה התופעה של חברות השוכרות את שירותינו לחקירת מערכות מחשב של עובדים החשודים כי סרחו. מומחה בריטי אחר מאשר: "המחשוב הפורנזי הינו מקצוע יחסית חדש, אך קיימים אנשים שכבר עובדים בו זמן רב, ואנשים המחזיקים מעצמם מומחים למרות שאין להם הכשרה". לא פלא כי קיימת דרישה להקים גוף מקצועי לרישום מומחים ובדיקת הכשרתם. ולא פלא בכלל שלדעתם של מרבית המומחים בשטח כל התנועה להקמת הגוף הנ"ל שרויה בבלגן גדול. "היום, כמעט בכל סוג של פשע המגיע לבתי משפט יש מחשב מעורב, כך שחייבים למצוא דרך להסדיר את המצב. לשם כך נדרשת כמות של ידע שחייב שיהיה לאנשים, וגוף מקצועי שידע מה אנשים עשו בעבר, סדרת נושאים בהכשרה פורמאלית עם הכרה מאת בתי המשפט." כל הדאגה הזו התפרצה בעיקר נוכח הפעילות של הקבוצות המעוניינות בהצגת עדים מומחים בבית משפט. במשך השנה וחצי האחרונה המועצה לרישום המומחים הפורנזיים, הכוללת את כל טווח החוקרים הפורנזיים, פרסמה את קיום הרישום הזה, שגם כולל קטגוריה של מומחי מחשבים. איגוד השוטרים צפוי להודיע על הקווים המנחים לעסקים לגבי הדרך לאחסן ולטפל במידע שעתיד להיות בשימוש במקרים של פשעי מחשב, והמכון למקצועני אבטחת המידע אומר כי יפרסם תוכניות לרישום במהלך החודשים הבאים. מנכ"ל המועצה לרישום המומחים הפורנזיים אומר כי התהליך כבר התחיל, למרות שהוא עדיין בחיתולים. המקרה של Morrison מוכיח את הצורך ברישום, מומחים שירצו להתווסף לרשימה, עבודותיהם הקודמות ייבחנו על ידי בוחנים שבעצמם נבחנו על עבודתם בעבר. יחסית לתעשייה המתיימרת לספק תוצרים מדויקים ולהיות מופת, אמצעי וזרז ליעילות, המחשוב בכללותו יכול להסתבר כמדע בלתי מדויק דיו, והמחשוב הפורנזי לעיתים קרובות יכול להיות תלוי גם בעובדות וגם באינטרפרטציה - מה שגורם למועצה לעמוד על כך שתבחן עבודת העבר של המועמדים. כל זה מביא לחוסר שביעות רצון בין המומחים הפורנזיים לעתיד, המציינים שאין הקצבה להכשרה ברישום. אחרים טוענים כי מדובר בקליקה, ומציינים את 13 השמות הרשומים כבר היום: ב-2 הקטגוריות של מומחים במחשוב פורנזי יש רק 10 אנשים, (3 מהם חוזרים על עצמם בקטגוריה השנייה). מתוך 14 הבוחנים, שלושה קיימים גם ברשימת העדים המומחים. מי שלא מרוצה עם המועצה הוא בד"כ מי שמשבח את המכון למקצועני אבטחת המידע, כך שאולי לא מדובר בקליקה אחת - אלא דווקא בשתיים.
הרב עדין שטיינזלץ השיב פעם לשאלה "מיהו יהודי" בכך שיהודי הוא "יותר" מכל אדם אחר. (יותר טוב - יותר רשע - יותר רחום - יותר אכזרי - יותר חכם - יותר טיפש...) כל מה שקורה עכשיו באנגליה הוא רק קדימון למה שיהיה אצלנו ביום מן הימים. מי יודע, אולי ביום בו תגיע אותה הדרישה לארץ כבר נהיה בעולם שכולו טוב. אם בבריטניה פועלות שתי "קליקות", על פי הרב שטיינזלץ קרוב לוודאי שאצלנו תהינה 20 או 200...?אם שם מתנהלת מלחמת יוקרה בין מוסדות - כאן יכנסו גם הפוליטיקאים, האקדמיה, האינטרסנטים המסחריים, עובדי הציבור וגם הדודים הקיבוצניקים ומרכזני המפלגות...
סמסונג מוציאה החודש לשוק את הדיסקים הקשיחים מסדרת SpinPoint S166. מדובר בדיסקים 3.5 אינץ' בנפחים של 80 ו-160GB. הם מציעים גרסאות משודרגות של שתי טכנולוגיות קנייניות של סמסונג המיועדות לזירוז העבודה וצמצום הרעש: ה-SilentSeek וה-NoiseGuard. בזכותן יוצרים הדיסקים בממוצע רעש בעוצמת 2.4 bel* במצב מנוחה, ו-2.8 bel במצב חיפוש, בהשוואה ל-2.5 ו-3.2 bel של הדיסקים הרגילים. תכונה זו משמעותית בשימוש משרדי ובמוצרי צריכה כגון DVR/PVRs ומוצרים אחרים המיועדים לסביבה שקטה. *( bel 1= 10 decibels)
בנוסף,נושאת הסדרה S החדשה שלוש טכנולוגיות המיועדות לשיפור הביצועים והאמינות: בקרת גובה הרחיפה של הראשים הקוראים כותבים, המנמיכה באופן רגיש ודינאמי את הגובה בעת פעולות קריאה או כתיבה, ומגביהה אותו בעקביות במצב רגיל.
טכנולוגיתהכוונון האקטיבי לגובה הרחיפה של ראש בודד מאפשרת לשפר באופן משמעותי את יכולות התמודדות הדיסק מול מפגעי ויברציה והלם למיניהם. טכנולוגיית ה system-on-chip משפרת את צריכת הכוח בדיסק ולכן גם מורידה את הטמפרטורה הנוצרת בדיסק ואת מהירות העברת המידע.
בסדרת S166 הפלאטות מסתובבות במהירות 7,200 סיבובים לדקה, הבאפר הינו בנפח 8MB והממשק הוא SATA של 3.0Gbps עם Native Command Queuing (טכנולוגיה העוזרת לשפר את הביצועים על ידי מיטוב הסדר בו מבוצעות הפקודות כתיבה וקריאה המתקבלות). אבל מי שזקוק לכך יכול גם להשיג את הדיסקים עם ממשק PATA.
Juan Carlos Fresnadillo הוא במאי הסרט הפוסט-אפוקליפטי "28 שבועות אחרי" המתוכנן לצאת לאקרנים בדיוק בעוד חודש. עלילת הסרט הוא המשך לסרט האימה של Danny Boyle (נכתב ע"י Alex Garland) משנת 2003 ("28 ימים אחרי") המתאר התפרצות וירוס המדביק בני אדם וגורם להם לשיגעון רצחני. הסרט הראשון נודע מפני צילומיו היוצאים דופן של העיר לונדון לגמרי ריקה מאדם, שהופקו בוידיאו דיגיטאלי. גם בסרט החדש, לאחר שכל אוכלוסיית האיים הבריטיים הושמדה וכוחות ארה"ב
מחליטים לאכלס אותן מחדש, מתפרץ הווירוס הרדום וגורם לגל חדש של טירוף ואלימות. להתפרצויות בלתי נשלטות של מחלות מדבקות, בנוסף לתפקיד הנוצץ בהיסטוריית הקולנוע היה תפקיד מכריע באיזון אוכלוסיות בהיסטוריה של האנושות והעמים. ככל שהציביליזציה מתקדמת יותר, בניין הקלפים שמגפה מסוגלת
להפיל, גבוה יותר -גם אם מדובר בגורם מחלה שאינו ראשוני לאדם. למגפות יש את הפוטנציאל לשתק אותנו למרות הפריחה הטכנולוגית ממנה אנו נהנים. פשוט כי מאחורי הטכנולוגיה עומדים אנשים, ברי מחלה ותמותה. את רשתות המחשוב והתקשורת שלנו עלינו להכין גם למקרה קיצוני, בו מצב חירום יגרום לרשויות הבריאות או הביטחון להשאיר את כוח העבודה בבית. מלחמת לבנון השנייה הוכיחה שוב כי בישראל המציאות דומה יותר מאשר במדינות אחרות, או אפילו עולה על הדמיון ההוליוודי. המלצתנו להכנה למצבי חירום לא תמיד אחידה לכולם, ותלויה ביכולות של ארגון הלקוח. במקרה ויהיה מוכן הארגון לאפשר עבודה במערכות המחשב הביתיות של העובדים בעת הצורך, נוכל לסייע בתכנון ההכנות והמעבר. מערכות BOS מצוידות במאפיינים המקלים על ניהול הגיבויים והשחזורים מרחוק, וגם על הניהול והבקרה המרכזיים, על ידי עובד או צוות מורשה. נוכחנו כי ארגונים רבים דוחים את ההכנות הללו מפני עלות רישיונות התוכנה (מערכות הפעלה ויישומים) הנוספים שיהיה עליהם לרכוש על מנת לצור עמדות עבודה בבתי העובדים. אין פתרון פשוט יותר מאשר לצייד אותם במערכות מבוססות קוד פתוח (שאף מומלצות על ידי משרד האוצר) ולהתאים להן יישומי משרד תואמים ליישומים בתשלום. היות והעבודה עם יישומים אלו שונה במקצת
מהעבודה עם היישומים הרגילים, חשוב להקדים ולאפשר למשתמשים הזדמנות להתנסות בהם בתקופת רגיעה.
טיפ קטן למחלקות יחסי הציבור שלכם: כאשר תנחילו נהלי עבודה לעת חירום ספרו זאת ללקוחותיכם. אפשרותכם לשמור על רצף השירות תעלה את קרניכם בעיניהם. שרידות המידע חשובה לשרידות הארגון. ארגון מוכן לכל הפתעה הינו ארגון יציב יותר, שריד יותר, ואמין יותר.
כפי שכבר הזכרנו בגיליונות קודמים, נוספה בגרסת BOS האחרונה היכולת לשכפל דיסקים שלמים, אם לדיסק יעד ואם לקובץ. כמובן שגם הדרך ההפוכה אפשרית, כלומר לשכפל חזרה את הדיסק המשוכפל או הקובץ חזרה לדיסק קשיח או לקובץ. שימושים אלו ברורים לכולנו ועל השימוש בהם כבר הרחבנו בעבר.
שימוש נוסף שניתן לעשות ביכולת זו הנו שכפול קבצים גדולים בין מחשבים מרוחקים. נניח שיש לנו קובץ בגודל 10 או 20GB, קובץ בגודל כזה אינו נדיר ובסיסי נתונים רבים מחזיקים קבצים בגודל דומה. אחת הבעיות הנפוצות הנה בעיית העברת הקובץ לאתר מרוחק: גם נפחים של GB בודדים יכולים להעיק על תקשורת הנתונים המשרדית.
הפתרון שלנו הנו פשוט, כרגיל. יש לשכפל את הקובץ באמצעות כלי העזר – Disk Duplicator – כלומר להגדיר את הקובץ המקורי כמקור המידע ולהגדיר קובץ מרוחק כיעד המידע, יש לסמן שמירה על קובץ חתימות ולבצע את השכפול. בפעם השנייה שיבוצע השכפול יועתקו רק הרשומות (הסקטורים הבודדים בקובץ) שהשתנו מאז השכפול קודם.
בצורה זו אנו יכולים לשמור העתק מושלם של קובץ גדול באופן מרוחק תוך כדי שימוש מינימאלי בתשתיות הרשת הקיימות. כמובן שניתן להפעיל תהליך זה גם באופן מתוזמן ו/או באמצעות BATCH. ולשמור על עדכניותו של הקובץ לעתים קרובות ובהעברת מידע מינימאלית.
בניסיונות שעשינו להרצת התהליך על קבצים מסוג PST, תוך כדי שימוש בהם, הסתבר לנו כי התהליך אמנם מבצע שכפול לרוב הקובץ אך תחילת הקובץ המכילה את הגדרות הפעולה ומצביעי המערכת לא ישוכפלו. המשמעות מבחינתנו ברורה, גם קובץ PST בגודל של מספר GB יוכל להיות משוכפל באופן קבוע ותוך כדי עבודה באמצעות ה BOS אך אחת לכמה זמן יש לבצע תהליך שכפול כאשר תוכנת ה Outlook אינה פעילה. תהליך זה יהיה מהיר ביותר מכיוון ורק מקטעים בודדים בתחילת הקובץ זקוקים לעדכון.
שימוש ביכולת זו על קבצים גדולים ככל שיהיו משפרת באופן ניכר את יכולות ההתאוששות הארגוניות.
הכלים לשחזור הנתונים יכולים להיות לנו כחרב פיפיות. השוק מלא בהם, ומטרתם העיקרית היא לאחזר את מרבית המידע לאחר קרות אירוע מסוים. המקרה הטיפוסי בו עושים שימוש בכלים אלה הינו בניסיון לשחזר מידע מדיסק קשיח עם תקלות פיזיות ו/או לוגיות, בטרם הופך הדיסק, ההתקן או המחשב - לבלתי שמיש. ניתן לשחזר מידע מדיסקים קשיחים, מזכרונות פלש, מסרטי גיבוי וממצעים אופטיים ומגנטו-אופטיים, אך תמיד יש להבחין באופי המחלה ולהתאים אליו את אופי התרופה. דיסק קשיח שנפגם מכאנית לא יתוקן באמצעות תוכנה - הנזק רק יתגבר. באותה מידה מידע שנמחק מדיסק לא יאותר באמצעות מברג.
שחזור נתונים באמצעות הכלים המסחריים הללו יכול להתבצע בסצנריו חוקי ולגיטימי של אדם פרטי, חברה או ארגון שמבקש לקבל בחזרה נתונים אשר בבעלותו שנמחקו או השתבשו. אבל זה לא תמיד ככה. כפי שבעליו החוקיים של המידע עושים, גם אחרים בלתי מורשים ובעלי מניעים שונים תרים אחר המידע.
דרישות החקיקה הבינלאומיות מציינות את הדרכים למנוע שחזור בלתי רצוי / בלתי מורשה של מידע באמצעות השמדה בלתי הפיכה, ולעיתים אף מנחות הנחיות לגבי הדרך להתקשרות עם ספקי שירות ההשמדה והטיפול במצעי מידע המכילים נתונים מסווגים. (תקן ISO 17799:2005). ועדיין, ארגונים רבים מסלקים את התחנות המיושנות,
תקליטורים ומצעים אחרים לזבל הכללי ברשות הרבים. התופעה הולידה פעילות אסורה אך רווחית מאוד, הנקראית "dumpster diving" (צלילת מזבלות), טכניקת ריגול פורייה ונפוצה שבאמצעותה נאספים נתונים שהושלכו בחוסר זהירות על גבי מצעי מחשב ועל נייר. טעיתם אם חשבתם שהסביבה הביתית דורשת פחות הקפדה: אנשים חסרי מצפון ועכבות מוכנים ללכלך את הידיים גם בזבל הביתי בכרייה אחר מידע אישי עסיסי על בני הבית.
קיימים תקנים ושיטות שונים לאיון מידע. כאשר מדובר במידע בעל ערך
"/dump'-ster di:'-ving/ n. 1.The practice of sifting refuse from an office or technical installation to extract confidential data, especially security-compromising information"..."Back in AT&T's monopoly days, before paper shredders became common office equipment, phone phreaks used to organize regular dumpster runs against phone company plants and offices. Discarded and damaged copies of AT&T internal manuals taught them much. The technique is still rumored to be a favorite of crackers operating against careless targets." (More)
מתאים, יהיו תמיד גופים שינסו לגלות ולפצח את אותה שיטה על מנת להגיע לנתונים. על כן, בצ'יף אנו משתמשים לאיון בשילוב של טכניקות על פי סדר שתוכנן מראש כדי לחסום את השחזור המתוחכם ביותר.
אחרי הרעש הגדול בהשקת ה- PlayStation 3 של סוני והסקרנות התחלתית לא הגיעו חדשות מרעישות באותה מידה לגבי המשך המכירות בשוק הביתי. כעת מסתבר שהצעצוע מאפשר שימוש מועיל יותר לרפואה. המעבדים מסוג Cell / BE שלו מסייעים ביצירת תמונות תלת ממדיות של הלב ואיברים פנימיים אחרים. הקונסולה של ה-PS3 מבוססת מעבד Cell שפותח ע"י IBM, Sony ו-Toshiba. עבודה משותפת של IBM וקליניקת מאיו הוכיחה כי באמצעות שתי תמונות רפואיות שצולמו במועדים שונים או באמצעות שני סוגים של מכשירי הדמיה שונים, כאשר מעלים את התמונות יחד להשוואה באופן תלת ממדי, רדיולוגים מסוגלים לאתר ביתר קלות שינויי מבניים כגון צמיחה או התכווצות של גידולים. לשם כך היו משתמשים קודם ב- BladeCenter QS20. היום, עם ה-"Cell Blade" התוצאות מתקבלות במהירות פי 50. ההשוואה בין התמונות משפרת את הדיוק באינטרפרטציה, וכך גם משפרת את היעילות של הרדיולוג, במיוחד במחלות כמו סרטן. האלגוריתם הליניארי התלת ממדי מוצא את המיקום המרחבי הטוב ביותר על מנת לשאוב את כמות המידע הגדולה ביותר משתי התמונות, ובכך ממטב את איכות הדיגום תוך צמצום זמן הדיגום. יעילות גדולה אף יותר הושגה על ידי תפיסת המידע ב-"קובואידים" או "לבנים", כך שלא חל בזבוז של פיקסלים. כאשר שיעור הדיגום היה יחסית נמוך, הצוות ארז את התמונות הנעות ברצף או "רצועת תמונות" על מנת לזרז את האחזור בעת הצורך. הפרטים המלאים יוצגו בסימפוזיון הבינלאומי להדמיה ביו רפואית בוושינגטון (12 עד 15 באפריל) של ה-IEEE כאשר רופא יוכל להריץ את היישום מהר יותר, הוא גם יוכל להגיע מהר יותר לאבחון ולהתחיל מהר יותר את הטיפול בחולים.
מנצלת את המגזין השבוע בכדי לבקש את עזרת הציבור באיתור נעדר ושמו מצפון. הוא נראה לאחרונה במבצעי התרמות לפני החג, אך במהרה נעלם כלא היה.
המצפון קצת דומה לאיברי המין: כולם מודעים לקיומם, איש לא מזכיר אותם בשיחה תרבותית, ולרוב יש להתעלם מהם על מנת להתקבל כאדם מן השורה בחברה נורמטיבית. המצפון לפעמים מתעורר מול תופעות גלובאליות, נרחבות, ומנער אותנו חזק. לצערנו, אין לנו כפרט הרבה מה לעשות. אז אנחנו מרגיעים אותו עם תרומה כספית ל-Green Peace, מראים לו עד כמה אנו קטנים לצד איתני הטבע, אומות העולם, צבאות הרשע, הממשלה, המנהיגים... והמנגינה הזאת מרדימה אותו שוב. הוא מעביר ערוץ לטלנובלה ונרדם מכורבל בספת המעצבים.
המצפון מתקפל בקלות. מצד אחד הוא דוחף אותנו להפגנות למען שי דרומי. מצד שני, איפה הוא בצעדת האביב, במהלכה חל קטיף פרי המוני מפרדסים פרטיים? האם זה לא נחשב "גניבה חקלאית"?
המצפון הוא גיבור מנצח שמשאיר פתק עם מספר טלפון תחת שמשת המכונית ששרטנו בטעות. המצפון הוא פחדן שנוסע בכביש בערב חג לצד מכונית ובה גבר מרביץ לאשתו (וחמשת הילדים בספסל האחורי מנסים לשווא למנוע זאת), אך ממשיך להסתכל ישר. לא עוצר אותנו ליד הניידות באף צומת, הוא רק מציק לנו כל החג ומקשה עלינו להירדם.
המצפון הוא גיבור שעוזר למי שהסתבך עם המחשב בכדי שאיש לא ידע על השגיאה. אבל הוא גם שפן שיודע מי בארגון גונב זמן ומשאבים לא לו ושותק - אך מכרסם לבעליו את הכבד עם הידיעה.
בקיצור, הדבר הקשה ביותר זה לאלף את החיה
החמקמקה המתרוצצת במכלאת המוסר הכפול. לאלף זה לשמר את חיוניותו במשימות החשובות, לשכנע אותו להפסיק עם הדואליות הסלקטיבית והצלפות ה-"אמרתי לך" העקרות לאחר שההזדמנות חלפה.
הטמעה של וידאו בתוך דף אינטרנט היא לא משהו מסובך, למעשה כל מה שאתר צריכים לדעת הוא היכן נמצא קובץ הווידיאו ואת קוד האובייקט (אחרי הכול, וידאו הוא אובייקט כמו כל אובייקט אחר בדף HTML) ולמקם את הווידיאו בתוך הקוד. ואת הקוד להכניס כמו שהוא בדף שלכם. נשמע מסובך? לא ממש, אבל אם כן הכנתי לכם כלי עזר. ראשית יש שלושה נגנים רלוונטיים: Windows media player – מנגן קבצי mpeg, wmv, asf, avi, asx Real media – מנגן קבצי Rm ו- Ram Flash player – מנגן קבצי flv בכתובת הבאה תמצאו ותוכלו לגשת לסקריפט שיכיל את הקודים של כל השלושה, שם תצטרכו להכניס את שם הקובץ ומיקומו וללחוץ על כפתור ה-Generate preview והנגן עם הווידיאו יופיע בחלון השני. אם הכול בסדר תוכלו להעתיק את הקוד ולהדביק אותו בתוך דף האינטרנט שלכם. שימו לב: 1. בכל שלושת המקרים עליכם להכניס את הקובץ פעמיים (שיתאים לשני הדפדפנים הרלוונטיים). 2. הכתובת של הקובץ צריכה להיות מלאה: http://www.mydomain.com/file.xxx, רק במקרים בהם הקובץ ממוקם באותה ספריה אפשר להסתפק בשם הקובץ בלבד. 3. כדי להשתמש בקבצי פלאש יש צורך להוריד את הנגן, למקם אותו וגם להגדיר את מיקומו בקוד. (הנגן מוכן גם הוא להורדה). 4. נגן הפלאש בו אני משתמש נראה קצת מגושם ביחס לאלו ש-Youtube עושה בו שימוש אבל הוא מהיר כמו שד ומתחיל לנגן במהירות שלא תאמן גם קבצי ענק.
לפני זמן לא רב היה לי ויכוח עם חבר אודות מערכת הפעלה מבוססת רשת. הוא מאמין ב"לעשות הכול כדי לדפוק את מיקרוסופט". אני מאמין, שלדפוק את מיקרוסופט יכול להיות מענג למדי אלא אם כן אתה עלול לחטוף איזה מחלה. הבוקר קראתי כתבה של ילדי ה- YNET שמדברים על תכנות הרצות על הרשת, וכמה זה נחמד. אז ככה: אין שום סיכוי שאני ,או כל איש מחשבים אחר, אוותר על כוח העיבוד של המחשב שלי לטובת רוחב פס, רחב ככל שיהיה הוא מעולם לא יגיע לקצב של מחשב מקומי. אין שום סיכוי שבעולם שאסמוך בעיניים עצומות על ספק כלשהו... היום הוא חינם ומחר כשאני תלוי בו הוא יתחיל לגבות כסף. היום הוא יציב כלכלית מחר הוא מתמוטט. היום הוא מעודכן מחר לא ואני צריך לחפש שירות אחר לעבוד איתו. ובכלל כל הרעיון הוא די טיפשי, הרי בשני המקרים נזדקק למחשב, רק שכדי לערוך קובץ וידאו או לכתוב מסמך טקסט אני לא זקוק לאינטרנט ויכול לבצע את הפעולות הללו בכל מקום בו אני נמצא. אבל אם התכנה בה אני משתמש מבוססת רשת הרי שהמחשב שלי הוא לא יוצלח לכלום כשאין חיבור לאינטרנט בסביבה. כמה מילים נשפכו על מערכות הפעלה מבוססות רשת, והרי זו בדיחה חסרת טעם. מערכת הפעלה אחת לכולם? נשמע כמו אישה להרבה מאוד בעלים, מהר מאוד יתחילו להיות לה כאבי ראש מאוד תכופים. יש שירותים נחמדים על הרשת, זה נכון, אבל הם לא תחליף למחשב האישי. הרשת לפי עניות דעתי היא כלי לחבר מחשבים, לאסוף מידע, תשתית תקשורת ועוד הרבה דברים אבל בטח שבטח לא תהיה מסוגלת לספק שירות כבד כמו מערכת הפעלה למיליארד איש (נכון להיום).
איזה נזק!
דירקטוריון בזק עמד לחלק אופציות לבכירי החברה בשווי של 111 מיליון שקל. אבל הרשות לניירות ערך נכנסה לעניין והחלה לחקור את אופן האישור על ידי הדירקטוריון וראו זה פלא, התכנית הוסרה. אז ניסינו לגנוב, לא הצלחנו, מה קרה? בזק היא חברה שבחלקה ממשלתית ובחלקה ציבורית (נסחרת בבורסה). לדירקטוריון אין סמכות לחלק מענקים שכאלו לבכירי החברה בלי הסכמת בעלי המניות, שרק הרעיון היה מעלה להם את הסעיף. אגב: דובר בזק בכלל הכחיש לחלוטין את העניין. כולם יודעים וכולם מאשרים שדובר בזק מתנהג כמו קוף בן שלושה ראשים: לא שומע, לא רואה, ולא יודע על מה הוא מדבר. כעקרון הדירקטוריון (מועצת המנהלים) אמור להיות המערכת המבקרת ומפקחת על המנכ"ל מעשית (לפחות בישראל). הדירקטוריון הוא, מצד אחד, שלט: “תראו מי יושב בדירקטוריון שלנו" ומצד שני הוא "כסוי תחת" שכן בהרבה מהחברות המנכ"ל הוא זה שמאתר את חברי הדירקטוריון ולפעמים אפילו מכהן בו כיו"ר (מצב בלתי נסבל שמהווה ניגוד אינטרסים מובהק). בחברות פרטיות בהם הכסף הוא פרטי, שיעשו בו מה שהם רוצים. רוצים ניגוד אינטרסים? שייבושם לכם! אבל בחברות ציבוריות, מדובר כבר בעניין הרבה יותר רציני, והרשות לניירות ערך מודעת לכך. באופן כללי דירקטוריון שלא יושבים בו אנשי מקצוע, שאיננו מבין או מכיר את עבודת החברה על בורייה שווה (תסלחו לי על הביטוי) לתחת. שכן, איך יכול דירקטוריון לפקח על מנהלה של חברה שאיננו מבין איך היא עובדת? מעבר לכך דירקטוריון ממוצע נפגש פעם בחצי שנה, דירקטוריון טוב פעם בשלושה חודשים. מה קורה בין לבין? האם הם מתעניינים? חס וחלילה, רוב חברי הדירקטוריונים של החברות הגדולות בישראל הם דירקטורים מקצועיים המכהנים במספר חברות (לפעמים יש ניגוד אינטרסים בין חברה אחת לשנייה, אבל זה לא מעניין אף אחד). מה מקבל דירקטור? כעקרון כלום (חוץ מכבוד). מעשית בישראל, לא פעם מקבל הדירקטור אופציות, וככל ששמו חשוב יותר ברזומה של החברה כך כוח הסחיטה שלו גדול יותר. אבל מצד שני, אופציות יכולות להיות תמריץ לדירקטור לבצע את עבודתו נאמנה.
קרטליזציה
ישראל היא מדינה מתקדמת טכנולוגית, אבל משום מה ספקי האינטרנט בישראל לא ממש מספקים את הסחורה, בהשוואה למדינות מפגרות טכנולוגית באירופה (צרפת למשל). רוחב הפס האדיר שבזק בינלאומי מציעה (במחיר שלא ממש מציאה) של 5MB הוא די פתטי ליד ה- 28MB הממוצע המסופק לצרכן הצרפתי (במעלה הזרם היחס דומה גם כן). למה זה קורה? כי הצרכן הישראלי לא יודע מה קורה בעולם! ובעיקר כי גם כאן יש מעין מיני קרטליזציה, ספקי האינטרנט יצרו מצב בו 5MB הוא משהו מיוחד על מנת שיוכלו לגבות יותר, אחת מספקת והאחרות שותקות, כי מחר גם הן תרצנה לגבות יותר. הבעיה בישראל היא שהשוק החופשי עובד כמו מגנט-קרטלים. כל שחקן חדש שנוסף לשוק מצטרף מיד לשחקנים הישנים, שומר על אותם חוקים וחבר באותו מועדון אקסקלוסיבי של "בואו נדפוק את הצרכן". שימו שחקן חדש בשוק ותראו אין מיד הוא יוצא בהצהרות זהות לחלוטין לשאר השחקנים אין המספרים שלו מתאימים בדיוק לשאר הספקים, והשחקן החדש נראה כמו שחקן ותיק. גם בצרפת המספרים דומים אבל כאן כשחברה אחת מושכת כלפי מעלה (את השירות) כולן מצטרפות. בישראל הן כולם משוכות מעלה (את המחיר) ומחזיקות את השירות נמוך נמוך.
הצהרת אחריות למרות שכל המידע בידיעון זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים בידיעון
