שם טוב

אנשים משקיעים מחשבה רבה בבחירת שמות. שמות לילדיהם, שהרי יצטרכו לשאת אותם במשך כל חייהם. שמות לחברות שלהם, שהצלחתן השיווקית תתחיל בשם טוב שישקף את אופיין ויתרונותיהן. מתן שם הוא זכות היוצר. מדי יום אנו יוצרים קבצים וספריות, אך לא תמיד משקיעים מחשבה מספקת במתן השם. דבר זה מתגלה לנו בתדירות גבוהה, ובעיקר עת שמגיעים לצ'יף לקוחות שהמידע הממוחשב שלהם אבד או השתבש.
גם אם בנבכי המחשב שלנו ספריות שאנו מבקרים לעיתים רחוקות, חשוב להכיר את מבנה ה-"My Documents" או ספריות אחרות ולהשקיע מעט מחשבה במתן שם למסמכים. לעיתים קרובות אנו נקראים לשחזר ספריות המלאות במסמכים בשם
"Document2.doc" ,"Document1.doc" וכן הלאה. זה גם לא נוח למשתמש המחפש קובץ ישן, לפתוח כל אחד כדי לעמוד על תוכנו.
יהיה הרבה יותר קל אם משתמשים ינסו לא לכנות את המסמכים בשמות גנריים שיהיו משותפים לאותו נושא (כגון "עבודה" ,"מכתב" או "חשבון").
נכון, אנו חיים תמיד בלחץ, מתפתים לתת שמות מהירים, וגם השמות הארוכים מדי גם מיגעים ומקשים על החיפוש.
אנו מעודדים אתכם לתייק את המסמכים שלכם במקום הנכון הישר מן ההתחלה, אלא אם המסמכים מיועדים להיות זמניים ממילא. האחסון על גבי שולחן העבודה יוצר לנו מראה של שולחן עבודה במציאות, מלא מסמכים בלתי ממוינים, בערמות שמתמוטטות לעיתים קרובות...
לעומת זאת שימוש בשולחן העבודה כ"שולחן עיבוד" כאשר בסיום העבודה יתויק המסמך בתיוק הולם יכול לסייע רבות  בשיפור יעילות השחזור, כלומר אם נגבה את רק את אזור העבודה שלנו כל מספר דקות  נוכל לשחזר לגרסה עדכנית יותר.

כינוי נכון מייעל את העבודה, מקל על המציאה וגם על השחזור בעת צרה.
 

אלקטרונים חגים (חוגגים!)

הבנת הקוטביות למניעת אובדן מידע

מחקר חדש התמקד במניעת "מפולות מגנטיות" המוחקות את תוכן המידע מדיסקים קשיחים. יהושע דויטש, פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת קליפורניה, וא. ברגר -לשעבר עובד של היטאצ'י- הובילו את המחקר, שפורסם ברשת בחודש זה, באתר האגודה האמריקנית לפיזיקה. מטרת המחקר הייתה להגיע לידע שיסייע בתכנון חומרים אמינים יותר לייצור דיסקים קשיחים.
כידוע, בכדי לכתוב כל ביט של מידע, הראש המגנטי מרחף מעל אזור קטנטן של פלטת הדיסק הקשיח, ומאלץ את הקוטביות שלו להתיישר כלפי מעלה או מטה (צפון או דרום) כדי לייצג את האקוויוולנטי המגנטי של אפס או של אחד. בחומרים מגנטיים שונים, קוטביות האזור הזעיר הזה  יכולה להשתנות בסדרה אקראית של "קפיצות" קטנות או גדולות, המכונה "מפולת", למרות שמהחקר עליו מדובר מוכיח כי זה נראה דומה יותר לפיצוץ או לשריפה מתפשטת.
במודלים קודמים של מפולות, הקוטביות משתנה מצפון לדרום -או להיפך- ברגע שמקרבים שדה מגנטי ובכך זה נגמר. דויטש טוען כי לא כך המציאות. החוקרים רואים כל ביט של מידע כ"כרית סיכות" קטנה סמורת שדות מגנטיים. כאשר ראש הדיסק מתקרב, כל "סיכה" נוטה להתנועע במעגל הולך וגדל, מבלי להצביע למעלה או למטה, אלא איפשהו באמצע, בטרם היא מתיישבת בקוטביותה החדשה. ההתנועעות נקראת  'precession' (הקדמה) ודומה לדרך בה מצייר סביבון עיגולים בזמן שהוא מסתובב.
במגנט קיימת אנרגיה מאוחסנת רבה, הוא מעין סוללה. ככל שביט עובר מצפון לדרום, הוא משחרר כמות קטנה של אנרגיה שיכולה להזיז דברים. כל התופעות המשולבות הללו
יכולות להתווסף לגל של אנרגיה אשר פוגע ב"סיכות" השכנות ומתפשט לרוחב השטח המגנטי. דויטש וברגר אומרים כי אחת הסיבות לדעיכת המפולות היא היכולת האינהרנטית של החומר המגנטי לבלום  את ה-precession. הבלימה מקורה בדרך האינטראקציה של הביטים עם הסביבה הבלתי-מגנטית שלהם, כולל אלקטרונים ותנודות זעירות בשם פונונים (phonons).
חומרים בעלי כושר בלימה מועט הרגישים למפולות ארוכות ובעלי כושר הבלימה הגבוה יותר יהיו מועמדים עדיפים לשימוש בדיסקים הקשיחים. "אבל לכל החומרים האמיתיים יש כושר בלימה נמוך מזה של הבלימה האינסופית המשוערת במודלים קודמים", טוען דויטש. והוסיף: "כמובן שיצרני דיסקים כבר למדו באמצעות תמימותם הגדולה ושיטת הניסוי והטעיה אילו חומרים טובים לייצור דיסקים". "אך כרגע אנו מבינים הרבה יותר טוב את אחת הסיבות למה -מפני שהחומרים טובים בבלימה- ויכולים לכמת כיצד הבלימה תצליח לעצור מפולות מגנטיות. אנחנו עדיין לא יכולים לחשב את כושר הבלימה, אך לפחות יכולים למדוד אותו"
 

מדע מגדרי

חופש גדול זה זמן טוב לרדת על האקדמיה. Yu Xie ו-Kimberlee Shauman פרסמו במגזין סוציולוגי תוצאות עבודה שהראתה כי מדענים גברים מפרסמים 33% יותר מאמרים ממקביליהם הנשיות באותה תקופת זמן (שנתיים). ולאורך קריירה שלמה, תוצרתם של הגברים הייתה כפולה ממספר המאמרים של נשים.
Matthew Symond, אקולוג התפתחותי אוסטרלי, מציין (מאמר במגזין New Scientist של חודש זה) כי קיים מספר אבסולוטי ושיעור גדול יותר של גברים מאשר של נשים שפעילים בתחום המדע. הוא גם תוהה אם קיים קשר בין נתונים אלו לשיעור המאמרים שנכתבים על ידי נציגי שני המינים. נשים הואשמו פעמים רבות ב-"לא להיות כל כך טובות במדע כמו הגברים" ושרירה וקיימת הטענה כי מטלות כגון גידול ילדים ואחריות אופיינית לתפקידן בחברה מונעים מהן את ההשקעה הגדולה של זמן במאמצי הפרסום.
רבים ניסו להסביר את ההבדלים בין חוקרים וחוקרות. שווה למשל להזכיר את דבריו של נשיא אוניברסיטת הארוורד בשנת 2005, שאמר כי למרות שהמינים לא שונים בממוצע היכולות המדעיות, גברים מציגים ווריאציה רחבה יותר ביכולות אלה מאשר נשים. אם הבנו נכון, יש גברים הרבה יותר חכמים והרבה יותר טיפשיים מן הממוצע, מנשים.
Symond מכיר בכך שנשים נבחנות לעיתים קרובות בצורה הרבה יותר שיפוטית מאשר מקביליהן הגברים - עד למצב של אפליה. הן גם מקבלות הרבה פחות תמיכה ועידוד מגברים בשלבים המוקדמים של הקריירות.
עבודה שפורסמה ב-Journal of the American Medical Association  הוכיחה כי התמיכה (כספית ועידוד) בשלבים המוקדמים של מדענים בתחום הרפואה מביאה לתוצאות טובות בהרבה במונחים של סיפוק מקצועי, התקדמות יציבה בסולם הקריירה המדעית ותוצאות כלליות חיוביות בתוצרי המחקר והפרסום המדעי.
Symond ציטט עבודות המוכיחות כי לנשים בקהילה המדעית שמגדלות ילדים אין תוצרי מחקר הנוגדים את השערת המחקר. כמו כן הוא מציין מחקר בהשכלה גבוהה המציג קורלציה חיובית בין יצרנות במחקר בנשים ומספר הילדים שהן מגדלות. סימונד גם מדבר על כמות המחקר ומספר המאמרים המדעיים כנגד כמות המחקר. הוא מצא כי בין גברים ונשים שפרסמו מספר זהה של מאמרים היו הבדלים משמעותיים באיכות המאמרים. בממוצע, המדעניות צוטטו במאמרים מדעיים אחרים ב-20% יותר מאשר הגברים.
סימונד גם שואל את עצמו אם נשים עובדות קשה יותר על מנת ליצור מאמרים איכותיים יותר עת שגברים עובדים קשה יותר על מנת לצור כמויות גדולות יותר של מאמרים. אין ספק כי מדידת היכולת המדעית על פי מספר מאמרים שפורסמו, היא חלק ניכר של מה שמחזיק את הגברים למעלה. על פי סימונד, מספר מאמרים שפורסמו אינו בהכרח אמה מדויקת ל"מדען טוב". אך בחיים האמיתיים, הינו אינדיקאטור חשוב של מי עשוי לזכות בתקציבי מחקר ומימון נוסף (הניתנים בדרך כלל על ידי גברים). זו חידת היצרנות. לטווח הארוך, פתרון חידת היצרנות לא יגיע רק מניתוח מגמות הפרסום. במקום, על כולם לבדוק למה נשים איטיות יותר בפרסום במהלך הקריירות. זה אומר לבדוק כל דבר החל ממערכות התמיכה בנשים ועד לנושאים מורכבים כגון האם תוצאות המחקר משקפות אסטרטגיות התנהגותיות שונות של המינים. וגם, אם נרצה להגדיל את מספר הנשים במדע ללא מהלכים חברתיים חוצצים, יהיה עלינו לשנות את דרך החשיבה שלנו לגבי מה שיוצר מדען טוב.

נציגי הקהילה המדעית  מבקרים -לצערנו- לעיתים קרובות במעבדה לשחזור מידע. למרות יכולותיהם המדהימות של רבים מהם, עדיין קיים ניתוק מסוים בין דרכיהם לשלוט בשירותים ובנותני השירותים השונים במעבדות שלהם. אם מדען או מדענית היו מתעניינים בסוג ובאיכות הגיבוי למידע כפי שהם מתעניינים בסוג ובאיכות חומרי או שירותי הניקוי או מוצרים ושירותים אחרים המסופקים להם, מצבם היה טוב בהרבה.
חשוב לציין כי אין אנו עוקבים אחרי החלוקה המגדרית של לקוחותינו לשחזור מידע, אם כי התרשמות אמפירית מצביעה על פלחים שווים. לגבי מניעת אובדן מידע אם או ללא קשר לאירוע אובדן קודם, התרשמותנו כי נשים קשובות יותר וגברים מעשיים יותר.  מעשית אבל, קשה לומר מי מהם מתגונן טוב יותר מפני אובדן מידע, עקב העובדה שבסופו של דבר הם, הארגון או מחלקת מערכות המידע הם מי שנוקט בצעדים אלו. מטבע הדברים, אלו מורכבים מקהל מעורב.
 

איכות וסביבה

בזמן שאנחנו מחכים לאיציק (שיביא לנו את התקליטור של הסרט של אל גור) כדי להשכיל בדבר תפקיד דו תחמוצת הפחמן בהתחממות הגלובאלית, יש מי שכבר נוקט בדרכים פעילות למען הסביבה (והכיס הפרטי שלו).
חברת קול קלין טכנולוג'יס ממדינת מינסוטה החלה את דרכה כיצרן ציוד לניקוי יבש של בגדים באמצעות CO₂ במקום חומרים רעילים. בהשקעת 8.7 מיליון דולר, חוקרת ומיישמת היום החברה שימושים חדשים לגז, נכנסת לאירופה ולאסיה, ורואה כיצד גדלים רווחיה.
השנה משיקה קול-קלין את הדור השני של מכונות ניקוי יבש, יעיל יותר מקודמו. המכונות הראשונות השתמשו בשיטה מבוססת CO₂ במקום בכימיקאלים מסוכנים כמו פרכלוראתילן. המכונות משתמשות בממיס בלתי רעיל לניקוי הבגדים, ולאחר מכן סוחטות את הממיס בעזרת הפחמן הדו חמצני.
לפני שלוש שנים החלה החברה להשתמש ב"שלג" של CO₂ -חלקיקי CO₂ קפוא- לניקוי דיסקים קשיחים עדינים אשר בשימוש במחשבים נישאים, אייפודים, ו-TiVos. הטכנולוגיה ידידותית לסביבה, אך פרט לכך היא גם מהירה, יעילה יותר בניקוי, וזולה יותר מן האלטרנטיבות הרגילות.
נכון שהציוד שלהם לניקוי יבש (130,000 דולר ליחידה) יקר בכ-50% מן המכונות הקונבנציונאליות, אך מחזור הניקוי המהיר יותר מאפשר יצרנות גדולה יותר. בטמפרטורה שבין 4 עד 7 מעלות צלסיוס, הציוד של קול קלין וה-CO₂ גם גורמים פחות נזק לבגדים מאשר הממיסים החמים

על גבי דיסקים קשיחים וחומרים תעשייתיים אחרים, שלג ה- CO₂ מסוגל להסיר חלקיקים קטנים יותר ממיקרון. החברה מדווחת על יחס עלות תועלת גדול ב-50 עד 88% מזה של המים המיוננים (de-ionized water).
השקעה חדשה של כ-107 משקיעים תסייע לקול קלין להגביר את נוכחותה בשוק נוסף: זה של סיכת המכונות. תעשיית חיתוך המתכות בארצות הברית משתמשת בכ-100 מיליון גלונים של חומרי סיכה מבוססי דלק. חומר סיכה העשוי משלג פחמן דו חמצני יהיה כנראה יעיל יותר, זול יותר, וללא ריח.
החברה התחברה עם השחקנים הראשיים בשווקים של הניקוי היבש וייצור דיסקים קשיחים ולכן חוסכת בשיווק בתחומים אלו. בתחום חומרי הסיכה יהיה עליה לבנות תשתיות שיווק. אבל, היות שלחומר הסיכה יש יתרונות של איכות הסביבה, היא כבר קבלה יותר מ-100,000 דולר מארגונים ירוקים להמשך פיתוח ועידוד השימוש של חומר הסיכה הייחודי. תהליך הייצור של מוצרי החברה אינו יוצר גז נוסף, אלא משתמש בדו תחמוצת הפחמן שתהליכים תעשייתיים אחרים פלטו.
 

פתקים מהשולחן

● בעיצומו של הקיץ כדאי לעבור על הנאום המפורסם, לו הצמידו פעם גם מוזיקה. http://256.com/gray/quotes/schmich.html הדפיסו והניחו תחת כריות המתבגרים.

● ועוד משהו לצעירים: השראה לספרי הארי פוטר בחכמת היהודים? ראו:
.http://www.aish.com/Harry_Potter_and_the_Children_of_Ketura.asp

● מראש חודש אב ועד התשעה באב נהוג להימנע מלרכוש רהיטים חדשים או דברי מוטרות לבית ולעסק. "אבל... במידה והימנעות זו תגרום להפסדים כספיים, כגון במקרה של מבצע שיסתיים, של מחירים שיעלו, וכו', מותר לרכוש אותם". בכל מקרה, האיסור מתייחס לרכישת מוצרים שאנו קונים להנאתנו, ולא בגלל צורך מסוים. כך שנשאר למצפוננו להחליט אם המחשב החדש לילד הוא להנאתו / הנאתנו, או עקב צורך דחוף להחזיר את השקט לבית והשלום למשפחה. ולגבי רכישה או הרחבת פתרונות להמשכיות השירות, או למניעת אובדן מידע לא התייעצנו עדיין עם הרב, אבל בטוחים שמבחינת ארגונים רבים מדובר בפיקוח נפש. אל תחכו עד שיהיה מאוחר מדי!

● רכב חברה חותך אותנו באוטוסטראדה, לוקח זכות קדימה מבלי שיתנו לו, או מזגזג בטרוף בכביש עמוס. מה לעשות? הלא בחיים לא נספיק גם לרשום את מספר לוחית

שנמחק, אלא מן השני. אך אבוי! אותם קבצים נשאו שמות, תאריכים ותוכן ממש לא מוכרים לו. של הבעלים הקודמים של הדיסק...
 

כתבה אנגלית

שישה עשר ליולי השנה. The Register הבריטי פרסם ראיון בנושא שרידות המידע במכשירים ניידים. "מתי גיבוי לא ממלא את תפקידו?" שואל העיתונאי חד העין. "כאשר אתה בעצם לא יכול לשחזר ממנו". האם זו בעיה נדירה?. לא ולא, בעיקר אם מדובר במחשבים נישאים, ואם אתה משתמש נייד שאיכפת לו. זה גם כאב ראש גדול למחלקות טכנולוגיות המידע שאחראיות למחשבים הנישאים, מחשבי כף יד וטלפונים ניידים של העובדים. נניח שהכנת על גבי המחשב הנייד שלך פרזנטציה מושקעת במיוחד, ועוד גיליון מלא ספרות וחישובים על מנת להרשים לקוח פוטנציאלי. ועוד נניח כי בתור מידת ביטחון גיבית את הקבצים בדיסקון. ואז, ברגע שאתה מגיע ללקוח אתה מועד והמחשב מקבל מכה. לרוע המזל אתה נשאר ללא יכולת לגשת למידע, או אפילו לעשות BOOT בשל פגיעה בדיסק הקשיח. מאיפה תביא את הקבצים?.
מאז המנדאט, קשה לנו להבין את האנגלים. למה לא לשחזר מן הדיסקון?. לא בדיוק מוסבר בכתבה. אבל גם ללא הדיסקון, חבל שלא שאלו אותנו... כי הייתה לנו תשובה מוכנה (שילוב של שחזור מחשב נישא עם ממשק רשת מיוחד).
העיתונאי מהיר התפיסה תיכף מבין כי שווה לו לשאול עד כמה שימושיים הם הגיבויים של מחשב הקליינט שלך - מחשב נישא, שולחני, ווינדווס או מקינטוש - אם אתה מאבד אפילו את היכולת לאתחול מחדש למערכת. וכעת הוא חושב להרחיב את המצב לארגון השלם ולנסות להעריך את הסיכונים על בסיס של מקרה דומה שיתרחש ביותר ממחשב אחד בכל יום נתון למי מצוות העובדים. בחישוב זה, כמובן, יש לכלול את עלות ההתאוששות מן הבעיה.
הכתבה התחילה בצורה די מעניינת ופיתחנו ציפייה לפתרון עסיסי וחדשני. אבל היא המשיכה עם ראיון די מאכזב מבחינתנו: חבילת תוכנה וחומרה בנויה סביב דיסק חיצוני מחובר ב-USB, אפילו ללא התחכום והאפשרויות של ה-aXave. לא שזה לא מעניין, זה אפילו שימושי מאוד. אבל את זה כבר פיתחנו ב-2003 ועדיין לא הצלחנו לשכנע את כל לקוחותינו להשתמש בנוחיותו. בכל אופן, עדיף על הסקונס היבשים או על ה- chutney שלהם.
 

השורות של עמית

רכבת

● מנכ"ל רכבת ישראל מצטרף גם הוא למורחי הציבור, הרכבת הכי מאחרת בעולם מציגה נתונים חדשים שמראים שהיא מדייקת יותר מרכבות באיטליה, אנגליה וצרפת. אז על איטליה אני לא מוכן לחתום, כי הרכבות שם יוצאות אמנם בדיוק בזמן אבל מתי הן תגענה לייעד זה כבר סיפור אחר. באנגליה יש אמנם מערכת רכבות דפוקה למדי אבל אם שום רכבת לא ירדה מהפסים, אז הן תגענה בזמן. אבל להשוות את רכבת ישראל לרכבת בצרפת זה כבר חוצפה. הרכבות בצרפת יוצאות בדיוק בזמן ומגיעות ליעדן על הדקה, אפילו אם היעד מרוחק 1,000 קילומטר מנקודת המוצא. חוץ מהמערכת הגרמנית (שכולנו יודעים כמה ניסיון יש לה) המערכת הצרפתית היא היעילה והמדויקת ביותר בעולם. ובניגוד לישראלית, שנוסעת מרחקים מגוחכים במהירות בדיחה הרי שהרכבת בצרפת משייטת לאורך אלפי קילומטרים (ללא תאונות) ועדיין מגיעה לייעד בזמן.
בישראל 60 הקילומטרים בין ירושלים לתל אביב נגמעים בשעה וחצי (בהשוואה לשעתיים וחצי למרחק של 1,000 קילומטרים בין מרסיי לפאריס) כולל רבע שעת איחור, רבע שעה שמחייבת לפעמים לעכב את רכבת ההמשך מתל אביב צפונה. אין לי מושג מהיכן מר ליצ'בינסקי אוסף את הנתונים שלו אבל בטוח שהאדון לא עלה על רכבת לא בצרפת, ולא בישראל.

● למען האמת כבר היינו בסרט הזה ואפילו כתבנו עליו. וועדות הערר המקומיות דחו תביעת פיצויים של אוסף החמדנים מחולון, בת-ים ופתח תקווה כנגד הרכבת הקלה שרק אלוהים (וגם זה לא בטוח) יודע מתי תפעל. הלכו החבר'ה ביחד עם עו"ד שהסית אותם ופנו לוועדות המחוזיות. טענותיהם: סכנה של נזק ישיר לבתים, רעש, זיהום אויר, אבק, מגבלות תנועה וירידה בערך הנכסים. אני לא מבין על מה הם מדברים: נסעתי בהרבה מאוד רכבות קלות (Tramways) בכל העולם ואין שום נזק לבתים, לא צפיפות ולא מגבלות תנועה (אנשים נוסעים יותר ברכבת מאשר במכוניותיהם הפרטיות), הרכבת רועשת הרבה פחות מאוטובוסים, ואיננה מזהמת בכלל שכן היא מונעת על חשמל. עבודות התשתית שמתבצעות מסביב רק מייפות את הרחובות, ומי שיודע איך חולון, בת-ים ופתח תקווה נראות בטוח יסכים איתי שיש מקום לשיפור. אבק יהיה רק אם יבנו רכבת קלה ברהט. וערך הנכסים על תוואי הרכבות הללו עולה בגלל הנגישות הקלה למרכזי הערים. אבל אם אפשר לסחוט עוד כמה גרושים מהמדינה, אז יאללה !
 

גם הביטוח הלאומי

גם בצמרת הביטוח הלאומי התבצעו מעצרים בחשד לשוחד והטיית מכרזים (ועוד אדם מבחוץ – כנראה המאכר). מצד אחד אין שמחה כמו השמחה לאיד, שכן זהו מוסד מאויש פקידים המאמללים את חיי האזרח הישראלי בצורה קיצונית. אבל בנוסף מסתבר שמי מהם שמצליח, גם גונב ממנו ישירות (לא מספיק למנוע מהאזרח את זכויותיו, גם כספו נלקח). אפשר לומר שסוף סוף מתבצע ניקוי אורוות, הבעיה היא שאף אחד לא יודע מה עומק שכבת הלכלוך שהצטברה עם השנים, וכמה ממנה אף אחד לא יטרח לנקות בגלל אינטרסים.

(צר למערכת לציין, עמית, על כי ניקוי אורוות יסודי נעשה פעמים רבות על מנת לאכלס אותן בסוסים חדשים, שבתורם יטילו שם צואה טרייה.)
 

זהירות...

אתרי הביטורנט מכילים כמעט כל מה שתזדקקו לו, אבל שומר נפשו, שלא מבין הרבה, ירחק. לפעמים תמצאו שם קבצים הדחוסים בפורמט מוזר כמו zix שיחייב אתכם להוריד תכנה שנקראת WinZix (שימו לב לדמיון ל-WINZIP). בזמן ההתקנה של התכנה הזו יותקן על המחשב שלכם גם קובץ בשם ninime.exe שמוגדר כתכנית זדונית. דרך נוספת בה נתקלתי של הפצת התכנית הנ"ל היא סרטים הודיים שהועלו לביטורנט כסרטים מערביים נחשקים וכשתנסו להריץ אותם תקבלו הודעה ש-"רק נגן play3w יאפשר לכם לצפות בסרט" גם הנגן הזה מכיל את התכנית הזדונית הנזכרת לעיל. אז זהירות...
 

זיקוקים

לפני כשנה סיפרתי לכם על תלאותיי בדרך למופע הזיקוקים הענקי שהצרפתיים הרימו על חוף הים בתל אביב. המופע היחיד שראיתי אז היה מופע האימים של התחבורה בישראל, וכמו מאות אלפים חזרתי כלעומת שבאתי.
ב-14 ליולי יום שחרור הבסטיליה נתמזל מזלי וזכיתי להזדמנות שנייה לראות את המומחיות הצרפתית על הנמל הישן (Vieux port) במרסיי יחד עם חצי מיליון תושבי העיר. מדהים זה לא מילה. אבל על הכול האפיל מה שאמרה לי חברה אחרי כן "מצחיק אבל אנחנו הצרפתים, טובים לאללה בכל מה שלא רלוונטי".
את המופע צילמתי לכל אורכו, ולמרות ששום מצלמה לא מסוגלת ללכוד את מה שהעין האנושית רואה עדיין יש מה לראות:
http://www.videowebgate.com/clips/players/fireworksm.html
 

אגורות שחוקות

בנק ישראל – המרכז לסיוע לעצלנים ולגזלנים- רוצה לחסוך לכולנו את הטרחה ולחסל גם את המטבע של 5 אגורות. כתוצאה מכך כל הסכומים שיסתיימו ב- 5 עד 9 אגורות יעוגלו כלפי מעלה ואלו שבין 1-4 יעוגלו כלפי מטה. בואו ונתערב שביום שיתבצע התהליך כל המחירים בחלונות הראווה יסתיימו פתאום ב-6 אגורות, אף אחד לא מוכן להתערב? מוזר!
אני בכלל לא מבין את הלהיטות הזו להיפטר ממטבעות בכל העולם קיימות מטבעות המקבילות לאגורה, שתי אגורות וחמש אגורות רק בישראל מעלימים אותם. אם הייצור של המטבעות הללו יקר מדי, נסו חומר אחר זול יותר.

עורכי הקניות שבמערכת מנצלים את ההזדמנות להביע את מחאתם: העיגול נעשה כבר מזמן ברוב המקומות בהם משלמים במזומן. בכדי לעמוד על זכות העודף המדויק נאלצנו בשנים האחרונות לשלם בכרטיסי אשראי או בהמחאות!.
 

התאבדות המונים

הסטודנטים עומדים לבצע שוב התאבדות המונים. שכר הלימוד במדינת ישראל הוא הנמוך ביותר בעולם המערבי. המלצות וועדת שוחט נועדו מצד אחד לאפשר אוויר לנשימה לאוניברסיטאות שלא יכולות לתפקד בסכומים המגוחכים הללו ומצד שני אפשרות סובסידיות נוחות מאוד לסטודנטים. הסטודנטים מוחים שהשכלה גבוהה הופכת להיות נחלתם של עשירים בלבד. הבעיה היא שהשכלה גבוהה בישראל פתוחה לכל טמבל ולא מדובר בכסף אלא בשכל וברמה הנוכחית של המוסדות להשכלה גבוהה, יכול כל אנאלפבית לרכוש תואר אקדמאי. לא נעים לומר, אבל לא כל אחד יכול, ראוי או שווה את ההשקעה. הסטודנטים מאיימים בשביתה כמו אוסף של עכברים אחרי החלילן מהמלין. לך תסביר להם שבאמת זה לא ממש מעניין אף אחד השביתה שלהם, ומאות אלפי סטודנטים שאינם לומדים הם לא בדיוק מאות אלפי ילדים שדבוקים לתחת של ההורים שלהם. לך תסביר לאוסף העלוב של העסקנים לעתיד, שהם דופקים אך ורק את ההשכלה המוגבלת שהם אמורים לקבל באוניברסיטאות, ואף אחד לא ימנע מהם להרוס לעצמם את הקריירה עוד בטרם החלה.
 

סרטים רבותי סרטים

קליפים:
1. איך נראה אימון קופים כשהללו חברים
http://www.videowebgate.com/clips/players/friendmonkeys.html

2. תצוגת שיפוט כדורגל אומנותית במיוחד, ישן אבל תמיד מצחיק
http://www.videowebgate.com/clips/players/shofet.html

סרטים:
לחובבי מר בין -ואני יודע שיש כאלו!- הסרט מר בין באורך מלא, שני סרטים חדשים במיוחד "Little Miss Sunshine" סרט יוצא מהכלל. ו- "300" (סרט קצת פסיכי במסווה של פנטזיה, עם היסטוריה מעוותת על מלחמות הספרטנים) בכולם ניתן לצפות ב- http://www.videowebgate.com/movies.html
 

תגובה לשורות של עמית

ברוכים הבאים לתינוקות הרכים מתוצרת הארץ:
יונתן, בן ללנקה וניצן בר הילל
אביה, בת לאייל עזרן מחברת אדווטק