בשיעור המחשבים הראשון בחיינו הסבירו לנו על קלט ופלט, על RAM ועל ROM. והדגישו בפנינו כי המידע נשמר ב-RAM לזמן קצר, כי המידע הזה הוא בֶּן-חֲלוֹף, הוא נעלם בו ברגע שמפסיקים את אספקת החשמל למצע שמכיל אותו.
למרות זאת, כאשר נציגי אכיפת החוק באים להחרים ציוד מחשוב החשוד כי מכיל ראיות, הם מוותרים על המידע הקיים באותו רגע ב-RAM. במספר ארצות אירופה הפסיקו כבר את המנהג של ניתוק מיידי של המחשבים מהחשמל. הניתוק נעשה גם כדי להקפיא את המידע ולמנוע תהליכי מחיקה או העברה שיוכלו להיות בדרך באותו רגע, וגם מסיבה מעשית של חיסכון בזמן: להספיק ולארוז את כל הציוד במהירות האפשרית.יעילות משטרתית? נניח. אך בנוסף, מעמד התפיסה בנוכחות מעורבים, אף פעם לא נעים ולא סימפטי. לכאורה, לכולם יש אינטרס לקצר אותו ככל הניתן - לפעמים גם מסיבות לא כל כך נקיות.
משיכת כבל החשמל מהמתג בקיר מבטלת את האפשרות לשחזר מידע. מידע כגון פעולת תקשורת של הרגע האחרון ברשתות חברתיות, מידע על תהליכים שרצים במחשב או חיבורים פתוחים לרשת, ועוד סוגים שונים של מידע שבדרך כלל לא יגיע לדיסק הקשיח אם ננתק את הזרם. הלכידה של מידע נדיף וניתוחו יכולים להוות חומר עשיר וחיוני בבניית תיק משפטי. עקרונית, רצוי היה שהעתקת המידע מן ה-RAM תהפוך לרוטינת חובה לפני כיבוי המחשב ושליפת הדיסק הקשיח. אך אליה וקוץ בה: להבדיל משיטות העתקה פורנזיות אחרות, לכידת הזיכרון הנדיף תשאיר סימן במערכת, וליתר דיוק בדיסק הקשיח. עובדה זו לא רק פוגעת בטוהר הראיות (ולכן התהליך דורש תיעוד דקדקני) אלא מסכנת את שלמות הראיות הנוספות, הנמצאות בדיסק. כמובן שניתוח המידע האֲרָעִי בזמן אמת מוגבל וסובל מחסרונות רבים - לרוב, רק פיסות של משפטים ושאריות של פעילויות שונות נשארים, כאשר החלק המשלים כבר נדרס על ידי תוכן אחר ברגע שמערכת ההפעלה ביקשה לעבד בלוק זיכרון נוסף. חשובה ביותר בחירת הכלים והשיטות ללכידת מידע קְצַר יָמִים. בחירת כלי לא מתאים או שימוש לא נכון של הכלי המתאים יכולים להכשיל את הלכידה ולהשמיד מידע באופן בלתי הפיך.
מכל הכלים הזמינים ללכידת מידע מזיכרון נדיף, יש להעדיף את אלו המשאירים את העקבות הקלות ביותר לפעולתם. הפעלת יישומים במוד של משתמש יכולה להוביל לשיבוש רבתי. זאת, מפני שרבות מן האפליקציות מגינות על אוצרות הזיכרון שלהן כנגד העתקה. במקרה הטוב, כלים במוד משתמש לרוב יצליחו לקרוא מידע רנדומאלית, או שום דבר. במקרה הגרוע, ההגנות כנגד העתקה תשמדנה מידע מוגן, ינעלו או יגרמו למחשב לבצע אתחול מחדש, ויכשילו את ניתוח תוכן הזיכרון הזמני. מסקנה: להשתמש במוד ליבה, המוד של מערכת ההפעלה.
אזכרה
במלוא 5 שנים לפטירת ידידנו אהוד אבנר ז"ל, מבכירי המחשוב ואבטחת המידע בישראל, תיערך אזכרה ביום א', 14 ביולי 2013, בשעה 18:30, בבית העלמין גורדון בראשל"צ - שער מספר 3, רחוב המהר"ל מפראג, שיכון המזרח.
לאחר האזכרה יתקיים מפגש בבית משפחת אבנר, רחוב דוד ילין 4, ראשל"צ. לפרטים נוספים: לאה אבנר 052-8328183
LTFS הוא פתרון ארכיבאות בצורת תוכנה. היא נמכרת ע"י BDT, יצרנית גרמנית OEM של ספריות טייפים ומוצרים משולבים דיסקים, בעבור מותגים שונים. LTFS עובדת עם קלטות LTO-5, מפשטת מעט את התהליכים המסורבלים של ארכיון בטייפים, ונועדה להחליף מוצרים אחרים הקיימים בשוק. המנהל הטכני של BDT הסביר במבטא גרמני כבד: "LTFS כטכנולוגיה בסיסית, היא עדיין מסובכת יחסית. במיוחד במונחים של שמישות.לכן המיקוד שלנו הוא בשיפור הפשטות של האפליקציה ויצירת פתרון זורם וגמיש השובר מחסומי ידע של המשתמשים. פיתחנו פתרון המאפשר שימוש בספריות טייפים לאחסון ארוך טווח בגישה מאוד ידידותית למשתמש, ובו זמנית רק באמצעות תקנים של תעשייה פתוחה. כך, אנו יכולים לתמוך בכל סביבת לקוח הטרוגנית ללא צורך בשינויים" בעצם הכוונה לפשט - גם אם עדיין לא באופן מעשי - יש פוטנציאל להחזיר את הפופולאריות של ספריות הטייפים ולהפוך אותן נגישות לארגונים קטנים יותר. זאת ועוד השימוש בקוד פתוח והפתיחות בפני שלל סוגים של פתרונות קנייניים. בכלל, במערכות אחסון וארכיבאות, ההתעקשות על טכנולוגיה פרטית, מיוחדת, קניינית וסגורה, שובה את ארגון הלקוח ברשת של ספק מסוים. אנו רואים זאת חוזר על עצמו שוב ושוב במהלך כעשרים שנה, גם בתחום האחסון מבוסס דיסקים ופלאש: ספקים של פתרונות אחסון, גיבוי וארכיבאות המציאו מחדש את גלגל, כל אחד עשה אותו "קצת אחרת". זה לא רק הגביל את אפשרויות הקישור למערך משותף במרכז המידע. זה גם הפך כל תקלה למסע על הברכיים עד לדלתות היצרן. אך ראו זה פלא: גם היצרן עצמו לא מסוגל לעיתים לתת את הפתרון. ואם כן - לא באופן מידי, ובוודאי לא חינמי. מעת לעת (וגם השבוע) נאלצנו להושיב קבוצת מפתחים על פרויקט של הנדסה הפוכה - פיצוח סודות מערך RAID קנייני על מנת לשחזר ממנו מידע. אפשר לומר זאת ללא בושה, מפני שהיצרן לא אפשר אחרת. החל מחיבורים נדירים בחומרה וכלה במערכות הפעלה בגרסאות "לאספנים", נראה איפה שיש בתחום הזה התעקשות על תִּחְכּוּם לשם תִּחְכּוּם בלבד. ליצור מוצר "שונה" ו"מיוחד", "חדש" ו"סינוגולרי", כדי שיהיה מה להציע להם "לשדרג". ובסופו של דבר, לנער עוד כמה דולרים מכיסי הלקוחות כי מזה חי מי שצריך לרצות דירקטוריון.
(האם מרירות משתמעת מהשורות לעיל? לא בדיוק. בצ'יף מתים על אתגרים ומסתערים על ה"פאזלים" המוזרים הללו, ממש כמו שגארפילד מסתער על לזניה)
זכורים לנו פעמים בהם השקענו מחשבה לגבי מה ללבוש כדי להראות טוב באוניברסיטה. לעומת זאת, באוניברסיטה האנגלית Nottingham Trent אשכרה חוקרים מה ללבוש כדי להראות מושכים בעיני הנשים. התשובה אליה הגיעו שם החוקרים: אשליה אופטית. תוצאות המחקר הוצגו בסוף יוני במסגרת סדרת ההרצאות Better Lives 2013 של מכללת לונדוןלאופנה, המוקדשת לקשר שבין פסיכולוגיה ואופנה.
גבר הלובש חולצת טי לבנה עליה מודפסת בשחור האות T בצורה מסוימת, משנה את יחס המותן-חזה או WCR, סימן מוכח של גבריות ומשיכה עבור נשים. היחס הזה הוא רק אחת ממדידות גוף האדם לשיפוט משיכה מינית ובריאות. יכולתנו לאתר, לעבד ולהשתמש במידע נחשבת למשתמעת או מוטמעת בנו. המוח והמנגנונים החושיים התומכים בה הם ככל הנראה התפתחותיים ומנהלים את תגובותינו . כמובן שקיימים אצל כל אחד טעמים ועדיפויות אישיות, אך עבודה זו היא דוגמא של הדרך בה יכולה האופנה להשפיע לטוב או לרע על תפיסת הבריאות והמשיכה.
במהלך העבודה התבקשו 30 נשים לדרג דמויות גבריות שונות, שלבשו חולצות T לבנות פשוטות, על פי המשיכה הנתפסת, בריאות ואינטליגנציה. לאחר מכן, חזרו על הדירוג כאשר אותן הדמויות לבשו חולצות עם T שחורה מודפסת, עומדת והפוכה, במגוון צורות וגדלים של האות. התוצאות הראו כי אַשְׁלָיָת אות ה-T העומדת יצרה 10% יותר רושם של בריאות ומשיכה, בעוד ה-T ההפוכה יצרה 10% פחות. ככל שהקו האופקי של ה-T היה רחב יותר, הוא הגביר את התופעה בממוצע - הן לחיוב והן לשלילה. בכל אחד מהמקרים, עוצמת התופעה הייתה תלויה בקרבת כל דמות מוצגת ליחס מותן-חזה האידיאלי: גוף קרוב יותר ליחס האידיאלי "הרוויח" פחות מן האשליה. עם זאת, שימו לב: בלי T או עם T שעומדת על הרגל או על הראש, רמת האינטליגנציה הנתפסת של הדמויות לא השתנתה.
במאות אתרים ברשת חזרו על הנושא: ספק הדלפה, ספק אגדה אורבאנית. אולי גם אתם נתקלתם בתמונה של יתוש מכאני החונה בתמימות חשודה על כרית האצבע של אדם. ההסבר המלווה מבהיר כי לא מדובר בחרק, אלא במזל"ט מיניאטורי הנשלט מרחוק ונושא עמו מצלמה ומיקרופון. הוא יכול לנחות על כל אחד ואף לעקוץ במטרה לאסוף דוגמית DNA, או להזריק מיקרו-שבב מסוג RFID מתחת לעור כחלק מטכנולוגיית מעקב. הוא מסוגל -כך אומרים- להיכנס לבתים דרך חלון פתוח, או להיצמד לבגדים עד אשר פושטים אותם בבית.
.(תודה לאמנדה ק.)
מעופפים בכנס שנערך בפלורידה ב-2009 הוצגה עבודת מחקר שניסתה להבין את תפקיד גמישות הכנפיים והשלכותיה בתעופת חרקים, בעוד עבודות קודמות הניחו שהכנפיים קשיחות והתעלמו משינויי הצורה בזמן התעופה. העבודה כללה מדידות ונתונים על מבנה הגוף והכנפיים של פרפרים ועשים. עבודה מאוניברסיטת ג'ון הופקינס שפורסמה ב-2012, עסקה בניתוח מתקדם של תעופת החרקים באמצעות מצלמות. תנועות של חמישית השנייה חולקו ל-600 פריימים. כך מופו שינויים בפיזור מאסת הגוף של פרפר בזמן משק הכנפיים. (מחקרים קודמים, התמקדו בעיקר בתנועות הכנפיים). באתר Clean Technicaנכתב באותה תקופה שקבוצת מחקר באוניברסיטת ג'ון הופקינס מסייעת למשרד המחקר המדעי של חיל האוויר האמריקני בפיתוח רובוט מעופף בגודל של חרק: ה-MAV, רכב אווירי זעיר או Micro Aerial Vehicle. מטרת הפיתוח, הם דיווחו, הינו מודיעין צבאי בשטח בנוי, שם צפיפות הבנייה ומשאבי רוח בלתי צפויים יוצרים אתגרים ייחודיים למזל"טים. קודם לכן, ב-2011, סוכנות DARPAחשפה תמונות של רכב אוויר זעיר נשלט מרחוק, שנועד לחקות צופית (Hummingbird - יונק הדבש). הפיתוח נועד לשמש עיניים סביב לפינות מסוכנות ולתוך מבנים, לכוחות לחימה בשטח בנוי. אבל תחום זה לא חדש. משחר ההיסטוריה הלחימה בשטח בנוי דרש כמות גדולה של לוחמים רגליים, זמן ארוך ותחמושת רבה. הכוחות מסתכנים באש ידידותית, מחסור באספקה והדבקה במחלות. "הלחימה בשטח בנוי המודרנית לעיתים קרובות פגעה בתזמון תוכניות הפעולה, צרכה משאבים עודפים והרסה את המוניטין של מפקדים מבטיחים", כתבו בדו"ח של 1999 שהכין המשרד למחקר צבאי בפורט ליוונוורת'. הם הוסיפו כבר אז כי "התדירות וקנה המידה של הלוחמה בשטח בנוי עשויים לגדול בעתיד".
בדומה לאינטרנט עצמו שהחל כפרויקט במימון צבאי והפך לנחלת הכלל, גם מכונות זעירות וחסכוניות בדלק יוכלו להפוך לחלק חיוני בנוף טכנולוגי בַּר-קְיָמָא. למשל, בתחזוקת טורבינות, ניטור אקולוגי ואיסוף נתונים. הם יוכלו גם לסייע בתגובה למצבי חרום, כחלק ממנגנון האיתור לשם חילוץ.
מעקב לגבי עניין הזרקת השבבים האישיים, DARPA הציעה לפתח מערכת ננו-חיישנים מרובים להזרקה בגוף האדם (קרי חיילים), שתפקידם לקלוט רמות של לחץ, דלקת, מחלות, תזונה ועוד. המערכת תשדר את הנתונים בזמן אמת לצוות רפואי שיוכל להבין מרחוק את המצב הבריאותי של כל חייל וחייל. ובעתיד, הם גם מצפים לפתח טכנולוגיה לטיפול במצבים הבעייתיים "מבפנים". אחת הטכנולוגיות המתפתחות שמדווחות בעיתונות הם שתלים רובוטיים זעירים המיוצרים באוניברסיטת סטנפורד. את השתלים ניתן להזריק ישירות לזרם הדם ולשלוט עליהם באלחוט. הם יהיו מסוגלים לבצע מטלות אבחון, לשחרר חומרים (תרופות) באופן בלתי אמצעי ואפילו לבצע פעולות כירורגיות בפולשנות מזערית. טוב, זה כמובן תלוי איך נגדיר "פולשנות".
הכול טוב ויפה אבל כותבי המד"ב לא לבד. רבים חושדים כי המצאות טכנולוגיות המעקב והניטור החודרניות הללו תוביל באופן הדרגתי להרחבת המערכת מעבר לאוכלוסיות "שבויות" (חיילים ואסירים), אל האוכלוסייה הכללית. השימוש בשבבים שלא בהכרח עוקבים אחר האנשים, יסללו אולי את הדרך לשבבים שכן. ב-2010 DARPA עבדה על פיתוח שתלים מוחיים להעברת פולסים קלים על מנת לשלוט על תאי המוח ולסדר או לארגן מחדש את הפעילות המוחית בחיילים שעברו פציעות ראש. רבים הזהירו מפני ההשלכות המפחידות של אותה טכנולוגיה. "תרופות דיגיטאליות" הן אותן התרופות שאנו צורכים היום, אלא שכל כדור גם מכיל חיישן קטן שמסוגל לשדר מידע חיוני על תגובות הגוף שלנו. השבבים ירשמו מתי לקחנו את התרופה, באיזו כמות ועד כמה היא יעילה. את המידע האישי הזה תשדר המערכת למישהו בלתי מוכר לנו, שיחזיק בה ויחלוק אותה... עם מי? מנהל המזון והתרופות האמריקני אישר לאחרונה לחברת Proteus Digital Health להכניס מיקרוצ'יפ בגודל 1 מילימטר רבוע, לתרופה הניתנת לבליעה. מטרת תוספת השבב לתרופה היא התייעלות של טיפולים פרמצבטיים. אך למעשה, מידע על מה שקורה בגוף החולה נאסף אל ידי גורמים מסחריים ויוכל לשמש למטרות נוספות ובלתי ידועות.
רבים בארה"ב מאמינים כי הממשלה תעשה את כל אשר בידיה להחדיר ננו-שבבים לגוף של כל תושב. מאמינים בתיאוריית הקונספירציה, אמונתם לא תמיד חופשית מהקשרים דתיים-אפוקליפטיים. בארץ כמו בהרבה מדינות מפותחות, מוזרקים שבבי זיהוי לחיות המחמד. גם אנשים רבים בעולם נושאים שתלי מיקרוצ'יפים מסיבות שונות. בנוסף, יש בנקים וגם ממשלות (דוגמת קנדה) החוקרות שיטות שיחליפו את המערכת המוֹנִיטָרִי המסורתית - שטרות, מטבעות, המחאות- באפשרויות דיגיטאליות מבוססות שבבים אישיים. ככל שגדל העניין בהרחבת השימוש בננוטכנולוגיה להשתלה בגוף האדם, כך גם גלדה ההתנגדות של האקטיביסטים להגנת הפרטיות. לא רחוק היום שההתנגשויות תחלנה.
למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.
מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.