▪ פרופיל חברה
▪ מכתבים למערכת
▪ יעוץ ופרויקטים
▪ שחזור מידע
▪ פרסום ומודעות
▪ אתר הבית

טלפון 08-9400070
 

"כבר למדתי שאנשים ישכחו את מה שנאמר,
ישכחו את מה שנעשה,
אבל לעולם לא ישכחו כיצד גרמת להם להרגיש".

דר. מאיה אנג'לו

שחזור בקודים

בחיי היומיום שלנו כיום, יש כל פעם יותר היבטים הדורשים שידור וקליטה של מידע באמצעים אלקטרוניים. למשל, משלוח תמונות דרך אינטרנט או לוויין, או קריאת נתונים שנשמרו ב-CD או DVD כדי לשמוע מוזיקה או לראות סרטים.

לעיתים, גורם אקלימי כלשהו יכול לשבש את קליטת הנתונים שנשלחו באינטרנט או דרך הלוויין. וגם במקרה של תקליטור, שריטה או לכלוך על פני השטח יכולים לשנות את קריאת הקבצים וליצור שגיאה או תקלה במוזיקה או בתמונות. בעיה זו פוגעת במיוחד בתקשורת בין מחשבים, בה שינוי של ביט אחד במסר יכול להרוס את החישוב כולו. שגיאה קטנה ככל שתהיה מסוגלת לעוות את התוצר המתקבל, לשנות את המשמעות שלו ואף לרוקן אותו מכל משמעות. הבעיה מקבילה לשגיאות בשפת הדיבור והכתיבה, כאשר טעות קטנה בנפילת לשון או בדפוס בעיתונים, בספרים (ואפילו בקעקועים) מסוגלת לעורר מהומות.
תורת הקודים - תחום במתמטיקה ובמדעי המחשב- עוסקת באיתור ופתרון בעיות אלה, עם תיקון השגיאות ברצף המידע המועבר.

מקורה של תורת הקודים בעבודתו של מהנדס האלקטרוניקה, המתמטיקאי והקריפטוגרף Claude E. Shannon ("תיאוריה מתמטית של התקשורת" מ-1948). התיאוריה גורסת שהמידע נשלחת דרך ערוץ "עם רעש". הרעשים הם הגורם המסוגל לשנות את המידע שנשלח או את קליטתו, והאתגר לעוסקים בתחום הוא לשלוח מידע בדרך היעילה והאמינה ביותר.
בכדי לגלות את השגיאות שנוצרו במידע ששודר, ניתן לחלק את המסר למילים בעלות אורך זהה. אם המסר המתקבל  קיימות מילים קצרות יותר ממספר האותיות שנקבע, הרי ששם שוכנות השגיאות.
צורה אחרת לגילוי השגיאות היא להגביר את השוני בין המילים שמתורגמות לקוד או שפה מיוחדת לשם שידור. המסר שיתקבל יושווה למילים בקוד, וכך יוחלט אם המילה המשודרת דומה יותר למילה זו או אחרת בקוד.
המתמטיקאי Richard W. Hamming פיתח את תורת הקודים והגה את "מרחק המינג" - מדד למרחק שבין שתי מילים בקוד אשר אורך מילותיו קבוע. המרחק נקבע על פי מספר התווים בהם שונה המילה הראשונה מהמילה השנייה במסר, והוא מאפשר תיקון של מסר שהגיע פגום .

בדיסק הקשיח מעורבות טכנולוגיות רבות לבדיקת ותיקון שגיאות כמו גם טכנולוגיות הצפנה ודחיסה מתקדמות. טכנולוגיות ה ECC המבוססות על עבודתו של המינג כמו גם טכנולוגיות ה- CRC קיימות בדיסקים קשיחים עוד מהדורות הראשונים.
 

פרשת הפטיש

Broward County הוא מחוז בפלורידה הנושא את שמו של מי שהיה מושל המדינה בין השנים 1905-1909. לפני כ-4 שנים התגוררו בו כ-1,748,066 נפש, מה שעשה אותו המחוז המאוכלס בצפיפות הגדולה ביותר בארה"ב.
חוק מדינת פלורידה קובע שיש לשמר רשומות ציבוריות. למרות זאת, משהו חשוד קרה במשרדי השריף.
יתכן ושריף המחוז הנוכחי, Scott Israel מעולם לא יגלה מה היו הסודות שהכיל הדיסק הקשיח במחשב קודמו ויריבו הפוליטי, Al Lamberti. חקירה של חטיבת ענייני הפנים גילתה כי עובדי משרד השריף ריסקו את הדיסק הקשיח לרסיסים באמצעות פטיש, בדיוק לפני ש-Israel נכנס לתפקיד.
כיוון שהחוק דורש שימור רשומות ציבוריות, העניין נחקר, אך לא נמצאו ראיות לכך שהשריף הקודם הורה להשמיד מידע או לעבור על חוק כלשהו. ככל הנראה, ביקש Lamberti מסמל  בכיר במשרד להעתיק את תוכן הכונן לתקליטורים ולטהר אז את הכונן ממידע. אלא שעובדי משרד השריף השתמשו בכוח הזרוע, הרביצו לכונן עם פטיש ואפילו השאירו עליו מעט דם - כאשר אחד המשמידים נחתך בידו בתהליך.
העובד שהניף את הפטיש היה האנליסט הטכני הבכיר של המשרד, ומי שעזר לו היה מפתח אתר המשרד. המשמידים הצהירו בפני החוקרים כי לא ידעו מה יש בדיסק וגם לא בדקו את התוכן. הם הוסיפו כי לדעתם תוכנת מחיקת המידע הייתה בלתי אמינה, או שלא ניתן להשתמש בה על הדיסק הקשיח הספציפי של למברטי.
מפקח טכנאי המידע אמר שמפתח האתר הביא לחדר התמיכה הטכנית את מחשב ה-Dell הגדול והכחול ואמר שהוא קיבל פקודה למחוק את הדיסק.
האנליסט הבכיר אמר כי הדיסק הוצא והושמד על ידי מכות פטיש, וסיפר כי חתך את ידו ברסיסים. המפתח הודה כי לא אמרו לו להשמיד את הדיסק בצורה כזו, אבל רצה להיות בטוח שהוא מבצע את המשימה ביסודיות.

מ- Lamberti, אשר ביקש למחוק את הדיסק, לא קיבלו העיתונאים תגובה.
צוות השריף החדש הצליח עד כה לאתר  רק אחד מתוך 4 התקליטורים שלכאורה הועברו לארכיון, אליהם הועבר תוכן הדיסק.
עד נוסף - פטריק ג'יורדנו, הטכנאי האורקולי של היחידה - תומך בהצהרה שהדיסק הועתק - לפחות חלקית. הוא עצמו ביצע העתקה של המיילים ואנשי הקשר, ויצר שני CD של מידע. אבל, כאשר הגיעו החוקרים לחדר הארכיון כדי לחפש ארגז מתויג "Lamberti", הם העלו חרס. רק תקליטור אחד נמצא, מסומן בכתב יד שלא תאם לזה של הטכנאי. עוד אמר ג'יורדנו שהוא לא ניגש למחשב השולחני של השריף הקודם ולא העתיק דבר מאותה מכונה.

החקירה גילתה שבעצם כלל לא בוצעו העתקים של המידע מהדיסק הקשיח של השריף Lamberti. התיק נגדו נמצא במצב פעיל תלוי ועומד עד שתמצאנה ראיות לפשע.

חבל מאוד שהרבה עובדים בשירות אכיפת החוק (אמריקנים במקרה זה) לא פועלים על פי לשון חוק, או לפחות צופים בסרטים וסדרות אמריקניים הקשורים לפשעי מחשב.

למרות הנזק שלכאורה סופג השריף החדש מהשמדת הדיסק, הוא לא נוטר טינה להשמדות. השבוע הוא מקדם מבצע גריסה בו מזמין את כל תושבי המחוז לגרוס באמצעות כוחות המשטרה, כל תרופה שתוקפה פג, וכל מסמך או מצע המכיל מידע אישי. לעידוד המבצע, יקבל כל תושב שימסור חומרים לגריסה, תלוש מתנה בערך של 5 דולר.
 

מתחת לביט

בועידת Usenix של 1996 הציג Peter Gutman עבודה שכותרתה הייתה: "מחיקה בטוחה של מידע ממצעי זיכרון מגנטיים ובמצב מוצק". הוא התייחס בה לכך שמערכות הפעלה מודרניות (כן חברים, 1996 כבר נחשב מודרני) יכולות להשאיר עותקים של קבצים שנמחקו, פזורים באזורים שלא הוקצו לשמירת מידע בדיסקים (unallocated sectors), בתיקיות זמניות, קובצי החלפה (swap files), בלוקים תקולים שעברו מיפוי מחדש, וכו', אך הוא מסתייג מן האפשרות לשחזר את הנתונים באמצעות בחינה מיקרוסקופית מתוחכמת.
על כן, נבדקו ביטים שנדרסו בצורה ניסיונית, באמצעות מיקרוסקופ מינהור סורק (STM). נמצא כי בזמן שביט שמטענו 1 נדרס עם ביט שמטענו אפס, התוצאה קרובה ל-0.95 ואילו כאשר ביט שמטענו אפס נדרס עם ביט שמטענו 1, התוצאה המתקבלת קרובה יותר ל-1.05

הקש על התמונה להגדלה.

תמונות מיקרוסקופיות של שטח פני צלחות בדיסקים קשיחים של 3.2 ו-30GB
מתוך וויקיפדיה
 

גוטמן שיער שבעזרת ראש קורא/כותב רגיש פי 20 ממה שהיה נהוג באותה תקופה בדיסק מסחרי, ניתן יהיה לשחזר ביטים שנכתבו במצע ומיקומם מוגנט מחדש.
במטרה לבדוק ולשפר את עיצוב הראשים הקוראים כותבים של הדיסקים החדשים נעשו עבודות רבות המתארות גם הן תוצאות של קריאה באמצעות מיקרוסקופ STM. בעבודות מסוימות אף הובאו מיקרו-צילומים של ביטים שנדרסו ובהם ניתן היה לראות חלק מהמידע הקודם. עבור מחברי המאמרים היוותה זו הוכחה לאיכות לקויה של ראשי הדיסק.
ב-1987 הגיש Venugopal Veeravalli את עבודת המסטר שלו בהנדסת חשמל באוניברסיטת קרנגי מלון, ארה"ב. הוא קרא לה Detection of Digital Information from Erased Magnetic Disks, היא הייתה תיאורטית בלבד וככל הנראה בדקה את האפשרות להשתמש בראשי מחיקה מיוחדים.התזה של וירוולי מכילה צפי כמותי לגבי יכולת שחזור מידע באמצעות דרגות שונות של מחיקה.

ביטים מגנטיים בשיטה של צריבה מתובנתת בצפיפות גבוהה
 

סקפטיים לא מעטים האשימו את גוטמן שהביטים שהוא התייחס אליהם הם לא של מידע מקבצים בדיסק הקשיח, אלא פיקסלים בתמונה של שטח פני הדיסק הנראה במיקרוסקופ.
ריאליסטים חישבו שסריקה של צלחת בודדת באמצעות מיקרוסקופ STM, תידרש יותר משנה שלמה, והיא תחייב עיבוד של עשרות טרהבייט של תמונות.
קשה אפילו לדמיין את המשאבים הנדרשים לשחזור מסחרי של מידע שנדרס פיזית בדיסק. זה מסביר לכם - למי שחווה זאת - את גלגול העיניים של המקצוענים כאשר מבקשים "לשחזר מידע שנדרס". שחזור קבצים שנדרסו הם עניין לגמרי שונה. במהלך תהליך האבחון אנו מבררים את סוג והיקף הדריסה - אם התרחשה.
 

רמי לוי

אגף מערכות המידע ברשת רמי לוי שיווק השקמה, מסיים בימים אלה את הטמעת סיסאייד (SysAid), מערכת ניהול מוקד תמיכה. אייל כרמי, מנהל מערכות מידע ברמי לוי אמר כי מדובר בחלק מתהליך התייעלות שהתחיל עם המחאה החברתית של קיץ 2011.
המערכת משרתת ישירות כ- 600 עובדים במשרד ההנהלה, מלאי ורכש. אגף זה משרת בעקיפין את אלפי המשתמשים בקופות ובמסופונים שבאחריות צד ג'.
מנהל מוצר SysAid בקבוצת קונסיסט אמר: "מערכת SysAid מספקת ארגז כלים שלם למחלקת ה-IT. היא כוללת את ניהול השירות, הנכסים והפרויקטים. המערכת מאפשרת גם ניהול שינויים ותקלות וכן לצידה הסכם רמת שירות (SLA) מתקדם ותמיכה בתהליכי ספריית התשתיות של מערכות המידע (ITIL) כולל ניהול מסד הקונפיגורציות (CMDB) ".
 

על יתרונות גומז פירר

האמון בצוותים הוירטואליים

מנהלי ארגונים וחוקרי התנהגות הבינו כי כולנו סומכים (או לא) על עמיתינו לעבודה, בהתאם לחוויות רגשיות המתרחשות בזמן האינטראקציה בין אנשים בקבוצה. אבל, לא רבים בדקו את הנושא בצוותי עבודה ווירטואליות, קבוצות של אנשים העובדים יחד על פרויקט, אמנם מ-אתרים שונים, כאשר האינטראקציה ביניהם מוגבלת לתקשורת מקוונת או טלפונית.
Andre L. Araujo חוקר כבר מספר שנים את תחום האמון מזוויות שונות, ובמיוחד בקרב קבוצות עבודה וירטואליות. הוא לא היחידי, אבל מחקרים מעטים התייחסו עד כה לרגשות ול-קוגניציות בפיתוח האמון, והשפעתן על תפקוד הקבוצה.
הרגשות לוכדות קשרים חברתיים-רגשיים בין אנשים במצבים המאופיינים על ידי תחושות של אכפתיות בין אישית, דאגה, ה-"ביחד" ומהימנות.
הוכח בעבר כי הבעות מהימנות מובילות אנשים להשקיע ביחסי אמון. ולהיפך, כאשר אנשים צופים את אובדנו של אחד מחברי הצוות, הם מרגישים שפעילות הצוות נמצאת בסכנה, מה שמוביל אותם  למנוע אמון.

צילום S.Charles מתוך Unsplash

הקוגניציות או הכרות, מתייחסות למצב פסיכולוגי המתפתח באמצעות תהליכי למידה, כאשר אנשים מפרשים ואומדים מידע על ההתנהגות של אחרים.
לאורך זמן, אנשים אוספים ראיות מהתנהגות האדם בו נתנו אמון, מעבדים אותן, ויוצרים אמונת אמינות.
Araujo עבד עם 105 צוותים, מתוכם 52 וירטואליים ו-53 רגילים, על פרויקט של מסד נתונים. התוצאות שקיבל מרמזות על כי כוח הרגשות יכול לעזור לבנות יחסים בדיוק כפי שהן יכולות  להשפיע על דעותיהם של אחרים בקבוצת הצוות הוירטואלית.
כפי שגם הראו מחקרים קודמים, הוכיח החוקר כי הקוגניציות משפיעות על האמון באופן קונסיסטנטי וחיובי בשני סוגי הצוותים.

הספרות המקצועית מדווחת בהתמדה על כי רגשות מזינים באופן ישיר את השיפוט, במיוחד במצבים בהם האדם הנאמד לא מוכר דיו. כאשר יש בידי נותן האמון פיסות מידע קטנות על אדם אחר, משימת ההבנה דורשת מאמצים קוגניטיביים גדולים יותר. במצבים אלו - כאשר המודיעין על השותפים לצוות מוגבל - אנשים נוטים להשתמש ברגשות כדי לאמוד אחד את השני.
מסקנות אלה ישימות גם לצוותים וירטואליים.

למאמר המדעי
 

הומור

משמעות החיים

מיתרונות המחשוב הענני - בנוחיות
 

למרות שכל המידע במגזין זה מובא תוך רצון טוב, אין חברת צ'יף אחראית על שגיאות בגין אי הבנה או הַשְׁמָטָה, או בגין השימוש העסקי או האישי שיעשה בו. חברת צ'יף אינה אחראית לדבריהם של כותבים-אורחים במגזין.

נשמח לקבל הערות והארות, המלצות ובקשות או קישורים לאתרים מעניינים לדואל: magazine@chief.co.il

http://www.bos.co.il

מגזין זה נדחס אלקטרונית למען חסכון באחסון ותעבורת מידע מתוך שימת לב לאיכות הסביבה וחסכון באנרגיה.

כל הזכויות שמורות © צ'יף יישומים ישראל בע"מ 1986-2014