גרסת BOS העדכנית הינה BOSv 2.2.1.9
▪ לקוחות בהסכם שירות הזכאים לעדכון הקישו כאן לקבלת העדכון.
▪ לאלו שעדיין אינם לקוחות, לבקשת גרסת הדגמה הקישו כאן.

▪ ל- Beta-Testers : פרטים על גרסת BOS 2007 בהמשך.

דגם 2007

בשבוע שעבר הוכרזה גרסת Beta ראשונה של BOS 2007 - גרסה 2.2.2. בגרסה זו שינויים ושיפורים רבים, על פי מיטב המסורת – בקשות מלקוחות ורעיונות חדשים.
(הסברים למנכ"ל ולרכש)

● בגרסה החדשה שונו הסמלילים – Icons של התוכנה לסמלילים מעט יותר בולטים וברורים – ניתן כרגע לראות נורית מהבהבת בעת ביצוע הגיבוי.
● בבחירת שרת או תחנה ברשת מוצגים באופן אוטומטי גם הכוננים המוסתרים - $X בכדי להקל על בחירתם וגיבוי המידע מתוכם.
● בבחירת וגרירת שרת רשת ממופה התוכנה תשנה את מיפוי הגיבוי ל UNC – כלומר גם אם גיביתם את W:\Users ב BOS ייכתב *.*\Server\Share\Users\\
● מערכת בדיקת תקינות הדיסקים ב BosMonitor מציגה גם את האירועים החריגים שנתפסו ב EventLog – אירועים אלו גם מוצגים בכל דיווח גיבוי.
● נוספו שני פרמטרים בשורת הגיבוי, להלן:
- לעולם לא לשמור קובץ שנמחק (קובץ זה או ספריה זו)
- לעולם לא למחוק (קובץ או ספריה) למרות שנמחקו.
● למשכפל הדיסקים ChiefDD נוספו Error Codes על פי דרישת הקהל.
● ChiefDD גם משלים לבד את שם קובץ ההשוואה במידה ונבחר.
● הוחלף ושופר המודול המטפל בכל נושא מחיקת ספריות או היסטוריות.
● הוחלף ושופר המודול המטפל בשינוי שם ספריות
● נוספה אפשרות לכתיבת הערות אישיות בשליחת Log לתמיכה טכנית
● גלילת עכבר בחלון Logs שונתה מ PageDown ל 3 שורות.
● מהירות טעינה של נתוני גרסאות בחלון Restore שופרה באופן מהותי.
● נוספה אפשרות להסתרה והחזרה של האייקון שלMonitorService ב- BosConfig (Options -> Other)
● נוספה אפשרות להתקנה והסרה של ה OutlookAddin מ Outlook ב OutlookShadow (Tools -> Shadow Monitor)
● נוספו שתי בחירות בהתקנה לגבי התקנה של Bos Context Menu ולגבי התקנה של OutlookAddin.
(שלושת התוספות האחרונות בוצעו על פי בקשה מפורשת לאפשר את ריצת התוכנה ללא כל זיהוי ופירושו שהתוכנה ממשיכה לפעול כרגיל אך הסמלילים של Monitor ושל OutlookShadow אינם מופיעים כלל, והאפשרות לביצוע Quick Backup אוQuick Restore לא קיימות בהצבעה על קובץ.)

● תוקן ושופר תהליך קליטת תהליכי הגיבוי בספריית Remote ובמיוחד קבצים המיוצרים על ידי SESBuild.exe. (לקוחות המשתמשים בתהליך זה באופן קבוע מתבקשים לעדכן גרסה בהקדם)
● נוסף מערך טיפול שלם בנושא חדש, ארכוב - Archiving, המערך כולל:
● נוסף לחצן "העבר לארכיב" – בהצבעה על קובץ בספריית הגיבוי מתאפשרת העברתו לארכיב, לחיצה על לחצן זה תגרום להעברת כל הספרייה על תכולתה לספרייה חדשה הנקראת –"A" (איך לא – אחות חדשה ל C,D, H ו-G), ספריה זו יורדת מסכום הגיבוי הארגוני (רווח נקי שלכם – אין צורך להגדיל רישיון), ספרייה זו לא תגובה יותר, אך תשמר בדיסק הגיבוי (חסכון בזמן גיבוי והגנה מפני שינויים בלתי רצויים בחומר ארכיוני.
● תיקיות שהועברו ל Archive נפתחות דרך ה Explorer.
● לתיקיה החדשה – Archived שויך אייקון חדש לזיהוי קל.
● תיקיות Archived ב BosConfig מוצגות בצבע חום.
● נוספה תמיכה ל- Properties ו- Search על תיקיות מאורכבות (הפעולה מתבצעת על האובייקט המאורכב ולא על הקישור שנמצא ב Current)
ה Log מעודכן כאשר נתקלים באובייקט מאורכב (Archived) בגיבוי. (בLog רגיל מופיעה שורה מסכמת בסוף הקובץ, ב TrackLog מופיע אזכור על כל אובייקט שנמצא כ Archived).
● מכיוון ותיקיות הארכיון אינן מטופלות או מתוחזקות על ידי BOS התווסף Panel שמתאר את התיקייה ומאפשר לבצע פעולות הקשורות אליה.
הרחבה בנושא הארכוב:
 

בונים על דמי חנוכה

במאפיות כבר הופיעו לפני שבועיים הסופגניות הראשונות. בחו"ל כבר מרגישים את קרבת החגים של סוף שנה, והקהל מתחיל לחפש יותר מאי פעם מתנות בתחום הגדג'טים. אחדים מאלו הגיעו לרמת פופולאריות כזו שמצריכה לעמוד בשבילם בתורים, לשלם תוספת או להזמין במיוחד.

בין הצעצועים החמים נמצא ה-Nintendo Wii, קונסולת משחקים עם שלט רחוק, חמישה משחקים, ומה שמכונה "Nunchuk" - סוג של ג'ויסטיק בסגנון חדש. את המכשיר מחברים לטלוויזיה וניתן כך לשחק משחקים, לצפות בטלוויזיה, לשלוח תמונות או לצור קריקטורות שיישחקו במשחקים. המחיר לצרכן בסביבות ה-250$.

ה-Zune של Microsoft, לעומת זאת, הוא נגן MP3 עם תאימות אלחוטית למעבר מוזיקה דיגיטאלית, תמונות ווידיאו ממנו למכשיר מאותו סוג. הוא כולל נפח אחסון של 30GB, מסך LDC שלושה אינץ', ומכוון FM מובנה. מחיר?: 250$ מדמי החנוכה שלכם.
רק בשנה שעברה השיקה Sling Media את ה-Slingbox, והשנה ניתן כבר לרכוש שלושה דגמים חדשים עם ביצועים משופרים. בעקרון הם מיועדים להפוך מחשבים אישיים, נישאים, PDAs וטלפונים ניידים מבוססים ווינדווס, לטלוויזיות אישיות ניידות. מכל מקום שהמשתמש יכול להיכנס לאינטרנט, הוא גם יכול באמצעותו לצפות ולשלוט על מכשיר הווידיאו, הכבלים או הלוויין בביתו. המחירים מתחילים באזור ה-180$.

ה-Motorola Moto Q הינו מוצר המשלב טלפון סלולארי ומחשב כף יד במבנה דק במיוחד הכולל מקלדת QWERTY ומאפשר למשתמשים בדיקת דואל, מסמכים וגלישה במהירות פס רחב אלחוטי. הוא מגיע עם Bluetooth מוטמע, מצלמת 1.3 מגה-פיקסל ורמקולים כפולים לפלייבק בסטריאו ווידיאו. אפשר להשיג במחיר שבין 75 ל-500$ באינטרנט, וב- 199$ דרך Verizone.

עוד נגן MP3 באופנה הוא ה-Sansa e280 מבית SanDisk, מכשיר דקיק עם 8GB זיכרון פלאש, מסך צבעוני של 1.8 אינץ', וסוללת ליתיום הניתנת לשימוש במשך 20 שעות ולטעינה חוזרת. הוא מנגן אודיו ווידיאו, ומגיע עם רדיו FM ומכשיר הקלטה דיגיטאלי. גם הוא נמכר בכ-250$.

בתחילת החודש חשפה אפל את הקו החדש של מחשבים נישאים Apple MacBook, הכולל היום מעבדים Intel Core 2 Duo. כל העובי של הלפטופים הללו מגיע בקושי ל-1 אינץ'. המהירות שלהם גבוהה ב-25% מזו של קודמיהם. הם מגיעים עם מצלמה מוטמעת ל-video conferencing במהלך נסיעות,  מסך 13 אינץ', ומחיר התחלתי של 1,100$.

חוץ משם שאפשר לקרוא קדימה ואחורה באופן זהה, למערכת Sooloos -המיועדת לחובבי מוסיקה- יש לא פחות מ-1TB עד 3TB נפח אחסון (בהתאם לדגם). 1TB יכול להכיל בקלות 2,000 אלבומים! ושימו לב, המכשיר כבר מגיע עם המוסיקה בפנים. נשאר רק לבחור את הקובץ הרצוי באמצעות מסך המגע של 17 אינץ', לאחר שרכשתם אותו ב-12,000$ לפחות.

מוצרי ה-XBOX 360 וה-PlayStation3 הם הוכחה ששוק משחקי הווידיאו כבר לא מוגבל למשחקי ווידיאו, אלא קשור לבידור דיגיטאלי באופן רחב. ה-PlayStation2 קידם את הטרנד של מערכת משחקי הווידיאו כנגן סרטים, אך יורשו ומערכת של מיקרוסופט, יחד עם כונן קשיח HD-DVD הם הראשונים לדחוף לנו לידיים הצעה ההופכת את המערכת ליריב רציני של התיאטרון הביתי.
המערכת של Sony, עם HDMI ו-Blu-Ray עולה היום הרבה פחות מנגני ה-Blu-Ray הראשונים שהחלו להופיע השנה, ומהווה הצעה מפתה בשוק זה. ואילו מייקרוסופט יצאה כרגע עם הכונן HD-DVD שצוין, במטרה להשתוות למערכת זו.
חברת המחקר iSuppli טוענת כי סוני מפסידה בין 241 ל-306 דולר -לכל יחידת פליי סטיישן 3 (20 או 60GB ) הנמכרת בארה"ב. לא מזמן העריכה חברה זו את עלות ייצור של יחידת Xbox360 המצוידת דיסק קשיח ב-323.30 דולר עם הפרש של כ-75$ מהמחיר לצרכן בארה"ב- , עת שסוני מוכרת את המוצרים שלה ב-241 ו-306 דולר לאחד בלבד, בהתאם לנפח הדיסק.
iSuppli העריכה כי עלות חומרי הגלם והייצור של הפלייסטיישן3 מגיעים ל-805.85$ לדגם עם דיסק קשיח 20GB, ו-840.35 לדגם עם דיסק 60GB - מבלי לחשב את עלות הבקר, הכבלים והאריזה. זו תופעה נפוצה שיצרני קונסולות משחקים יפסידו כסף על החומרה ויפצו על כך עם מכירות המשחקים. ועדיין, במקרה זה  ההפסדים של סוני לכל יחידה ניכר גם בעסקי הקונסולות למשחקי וידיאו.
יש לזכור כי ה-Xbox 360  מכילה  GPUs - Dual Graphics Processing Units (23% מעלות ייצור המוצר), RSX Reality Synthesizer (מבית Nvidia - כ- 11% מן העלות), מנוע eMotion של טושיבה כדי לספק תאימות למשחקים המיועדים לפליי-סטיישן 2 (11% מן העלות) , ה-Cell Broadband Engine מבית IBM (עוד כ- 11%), זיכרון (11% נוספים), כונן אופטי בלו ריי (קרוב ל-43$), וספקי הכוח האיתנים (עלות ייצור של כ-37,50$).

מיקרוסופט מחזיקה קלף נוסף בשרוול, וזה ה-Windows Media Extender. ה-extenders של מיקרוסופט קיימים כבר שנים רבות, הם נועדו לצפייה בתוכן הדיגיטאלי האגור במחשב אישי עם חלונות, באמצעות מכשיר טלוויזיה ביתי. יכולת הזו מובנית ב-XBOX 360, ובשילוב עם הנגן HD-DVD היא אולי הופכת למערכת המושכת ביותר של הדור הבא של פתרונות מדיה דיגיטאלית משולבים. היתרון של מיקרוסופט על סוני כאן הינו שליטה על פלטפורמת PC וגם על פלטפורמת משחקים.
אמנם ה-PlayStation3 מעניינת לא רק מזווית המשחקים. אם אכן תעמוד ברמה המוצהרת של כוח מחשוב, היא תהיה פלטפורמת מחשוב נאה (פרט ל-RAM לנפח הדיסק המוגבלים). בקלות הייתה יכולה סוני לשפר את אלה וליצור גרסה של  PlayStation 3 עם אותו RAM ונפח דיסק כמו מחשב אישי מודרני (1-2GB של  RAM ואולי רבע או חצי TB נפח דיסק קשיח...)
החיזורים של Sony אחרי Linux הם לא דבר חדש. עם מערכת כמו זו שתיארנו, לסוני הייתה יכולה להיות פלטפורמת מחשוב מוטמעת בשליטתה, כפי שיש לאפל. שלא כמו מפיצי ה-Linux הנוכחיים וחברות OEM, לסוני יש ידע בייצור ובעלות על טכנולוגיות בכדי לבנות משהו מתקדם ומעניין הרבה יותר מכל מחשב אישי לינוקס קיים היום, או בכלל - מכל מחשב אישי קיים. כמובן, לצד החומרה יש צורך באפשרויות תוכנה ייחודיות, החל ממערכת הפעלה ועד ליישומים שונים למחשוב אישי, למשחקים ולמולטימדיה.
 

מנמ"ר מצטיין 2007
 

כמדי שנה, לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל תעניק גם השנה פרס למנהל מערכות מידע מצטיין. הפרס יוענק בכנס השנתי ה-13 של לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל, (כנס 39 של אגוד מנתחי מערכות) שיתקיים ב-19 במרץ 2007.
הפרס הינו על שמו של מר לודוויג מיטווך ז"ל, מחלוצי ענף המחשוב בארץ. הפרס נתרם ללשכה על ידי NCR- י.א. מיטווך ובניו בעבור הזוכה, שיבחר ע"י הלשכה.
המעוניינים יכולים לקבל את נוהל הגשת המועמדות, הכולל קריטריונים שלפיהם תפעל ועדת הפרסים של הלשכה בבחירת הזוכה בפרס זה.
נשמח אם תמליצו על מנהל מערכות מידע המוכר לכם, כמועמד לפרס.
מועד אחרון להגשת מועמדות למנמ"ר מצטיין: 31.12.2006
פרטים נוספים ניתן לקבל אצל המנכ"ל דורית כהן, או במזכירות לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל, מועצה אזורית דרום השרון, קריית המועצה ת.ד. 352 נווה ירק 49945
טל: 03-9040997 פקס: 03-9040998

מנמ"רים רבים מתאפיינים בצניעות יתר. זכרו: "אם אין אני לי מי לי" - אל תתנו להזדמנות לעבור!. בצ'יף נשמח להצטרף בהמלצות על מנמ"רים ייחודים מבין לקוחותינו שיגישו מועמדות!
 

מה בין מחשוב לחזרת?

המחשוב המולקולארי הינו דרך לנצל את כוח המחשוב של המולקולות על מנת לעבד מידע, כלומר, לפתח מחשב מבוסס מולקולות. הרעיון של מחשוב מולקולארי התפרץ לתודעת הקהילה המדעית ב-1994, כאשר לאונרד אדלמן  פרסם מאמר על בניית מחשב למטרות כלליות עם מולקולות ביולוגיות, של DNA. מאז אותה תקופה ה-"מחשוב DNA" נהיה פופולארי כשם נרדף למחשוב באמצעות מולקולות של DNA.
עוד לפני אדלמן נבדקו דרכים לעבד מידע ברמה המולקולארית, אך הרעיון שלו היה שונה בתכלית, הוא התכוון לבניית מחשב המבוסס על התיאוריה של המחשוב האוניברסאלי. מטרה זו נגזרת מטבען של מולקולות ה-DNA, כלומר שרשור שְׁרִירוּתִי של ארבעה חומצות אמינו טבעיות היוצרות רצף DNA אחד. זו תכונה של combinatorial complexity ( מורכבות שילובית?) מפני שהודות למורכבותם, מסוגלים רצפי ה-DNA  להכיל מידע בעל מורכבות שרירותית, על ידי החלפה חופשית של ארבעת הבסיסים הטבעיים.
באופן דומה, מולקולות ביולוגיות כגון RNA וחלבונים מתאימות גם הן למחשוב המולקולארי, מפני שגם להן יש את אותה מורכבות שילובית, אשר היא למעשה בסיס למורכבות החיים עצמם.
המחשוב המולקולארי הינו חלק ממדע נרחב יותר, מחשוב מדעי החיים, אשר מטרתו להבין מערכות חיים מזווית תיאורית המחשוב, וליישם את תוצאות המחקר לביו-הנדסה.
בחיים האמיתיים קיימת הירארכיה פשוטה של מערכות חיים: מולקולות, אברונים, תאים, רקמות, אינדיבידואלים (פריטים), חברות ומערכות אקולוגיות. במחשוב מדעי החיים, כל רמה בהירארכיה זו מהווה מקור למחקר מחשובי והינו מטרה להנדוס. כאן, המחקר המחשבי כולל מודלים של מחשוב, והניתוח של כוח המחשוב שלהם או יעילותם.
בדומה לכך, ההנדוס כולל את בנייתן של מערכות מלאכותיות כיישום מחקרי. מזווית זו, המחשוב המולקולארי מהווה את המחקר הבסיסי ביותר המגלם את ההירארכיה של מערכות החיים.
המחשוב המולקולארי מתמקד במיוחד בכוח המחשוב של המולקולות - בעיקר המולקולות הביולוגיות- ומנסה לבצע עיבוד מידע תוך ניצול כוח המחשוב של המולקולות. השימוש במולקולות מטרתו להשיג עיבוד מידע מהיר, זעיר, ויעיל יותר מבחינת אנרגיה.
מאידך, הטכנולוגיה המסורתית של מוליכים למחצה גם היא מנבא את הבנייה של שערים לוגיים בקנה מידה מולקולארי. טכנולוגיה זו מכונה "אלקטרוניקה מולקולארית", וכל מחשב מבוסס אלקטרוניקה מולקולארית מהווה גם הוא מחשב מולקולארי.

אז מה הם ההבדלים בין מחשוב מולקולארי ואלקטרוניקה מולקולארית?
באלקטרוניקה מולקולארית המחשבים הם דגמים ממוזערים של מחשבים דיגיטאליים מסורתיים. מודל המחשוב שלהם אינו שונה מזה של המחשבים הקיימים היום.
המחשוב המולקולארי מנסה לגלות את כוח המחשוב של המולקולות ולבנות סוג שונה של מחשבים, מבוססים על מודל מחשוב חדש.

המחשוב המולקולארי הינה טכנולוגיה כללית לעיבוד מידע בקנה מידה מולקולארי. הוא לא רק מתייחס למחשבים, אלא גם ליישומים אחרים כגון ננו-מכונות, מיקרו-מכונות, ועיבוד מידע במערכות ביולוגיות
היצירה העצמאית של ננו-מבנים מורכבים נחשבת לסוג של מחשוב. הארגון העצמי הזה של מולקולות הינו נושא עיקרי במחשוב המולקולארי, והיות וטכנולוגיה מסוג זה מהווה בסיס לאלקטרוניקה המולקולארית, אזי המחשוב המולקולארי הינו בסיסי בעיצוב מחשבים מולקולאריים.

מאז 1995 מתקיים מדי שנה מפגש עבודה בינלאומי בשם International Meeting on DNA Based Computers בתמיכת מרכזDIMACS - Center for Discrete Mathematics and Theoretical Computer Science, ובו יותר מ-100 מתמטיקאים
משתתפים כל שנה. בנוסף, מתקיימים מושבים מיוחדים המוקדשים למחשוב DNA בכנסים בינלאומיים על ביו-מחשוב  ומחשוב התפתחותי. הישגים ניכרים פורסמו בירחונים יוקרתיים. ב-1996 החלה החברה לעידוד המדע ביפן בתוכנית מחקר עתידנית. בין תחומי המחקר שלה ה"מידע על מערכות חיים" הינה אחראית לפיתוח מחשוב מדעי החיים ביפן. התחום כולל מספר פרויקטים העובדים על מחשוב מדעי החיים מפרספקטיבות שונות. כל פעם יותר, התחום מתפתח ביותר ארצות.
עבודתו של אדלמן הייתה למעשה נקודת ההתחלה לתחום כולו. הבנה כוללנית של כוח המחשוב של המולקולות יכולה למצוא יישום בתחום רחב יותר הקשור למולקולות ביולוגיות. הקוֹנְסוֹרְצְיוּם DARPA-NSF בארה"ב ביצע מ-1997 ועד-2000 מספר ניסיונות ללכידת הכוח החישובי של המולקולות. הם ניסו לא רק לנצל את המחשוב עתיר הביצועים אך גם את המחשוב הביו-מולקולארי חוסך האנרגיה, באמצעות ריאקציות בקנה מידה ננו-מטרי.
בין התחומים היישומיים של המחשוב המולקולארי, הטכנולוגיה של ננו-ייצור הולכת והופכת לשטח מחקר פעיל מאוד, ונחשב חלק מננו-טכנולוגיה. והיות וה-DNA הינו הכלי המולקולארי הפופולארי ביותר, אנשים קוראים לזה "ננו-טכנולוגית DNA".
יישום נוסף ומבטיח של המחשוב המולקולארי הינו הניתוח הגנומי כגון "טביעות אצבע  של DNA". ניתן לשפר טכניקה פשוטה כמו חיישן עשוי שבב DNA באמצעות טכנולוגיות מדידה חכמות יותר באמצעות המחשוב המולקולארי. יישום ביו-טכני מסוג זה נקרא היום "ביוטכנולוגיה בהשראת מחשוב"

בפברואר השנה נודע כי פרופסור איתמר ווילנר בנה עם עמיתיו באוניברסיטה העברית מחשב מולקולארי המשתמש באנזימים על מנת לבצע חישובים. ווילנר מאמין כי ניתן יהיה להשתיל מחשבים מונעים אנזימים  בגוף האדם, ולהשתמש בהם לבקרת שחרור חומרים חיצוניים לאיזון חילוף החומרים של המטופל.
הקבוצה בנתה את המחשב באמצעות שני אנזימים: glucose dehydrogenase-GDH ו-
horseradish peroxidase - HRP כדי להפעיל שתי ריאקציות כימיות הקשורות ביניהן. הם השתמשו בשני מרכיבים כימיים: hydrogen peroxide וגלוקוזה, על מנת לייצג ערכי קלט : A ו-B. הנוכחות של כל כימיקאל התאימה ל-1 בינארי, והיעדרותם ייצגה אפס בינארי. התוצאה הכימית של הריאקציה המונעת אנזימים נקבעה בצורה אופטית.
עד כה שימש המחשב האנזימטי לביצוע שתי פעולות לוגיות בסיסיות, הידועות כ-AND (כאשר A ו-B זהות ביניהן), ו-XOR, (כאשר A ו-B מייצגות ערכים שונים). התוספת של עוד שתי אנזימים - glucose oxidase ו- catalase - חיברו ביניהן את שתי הפעולות הלוגיות ואפשרו תוספת של ספרות בינאריות באמצעות הפונקציות הלוגיות.

האנזימים משמשים באופן נרחב לסיוע בחישובים באמצעות DNA מקודד במיוחד. למחשבי ה-DNA הללו יש פוטנציאל לעבור את המהירות והכוח של מחשבי הסיליקון הקיימים, מפני שהם מסוגלים לבצע חישובים רבים בו זמנית ולרכז מספר רב של רכיבים במקום זעיר. אך ווילנר חושב כי המחשב האנזימטי שלו  אינו מיועד למהירות, זה יכול לקחת מספר דקות כדי לבצע חישוב. במקום, הוא רואה בו חלק מציוד חישה ביולוגי לשימוש, למשל, בניטור תגובת המטופל לוויסות מינוני השחרור של תרופה זו או אחרת. כך שלמעשה יהיה זה מחשב שניתן יהיה להטמיע בגוף האנושי, על מנת לחשב את כל המסלול המטבולי.
דר. מרטין עמוס מאוניברסיטת Exeter בבריטניה רואה פוטנציאל רב למכשור מסוג זה, ובפיתוח מכשירים בסיסיים כגון מונים, להצלחה העתידית של מחשבים ביו-מולקולאריים. במידה וניתן יהיה להנדס מונים אלו בתוך תאים חיים, ניתן לדמיין אותם משחקים תפקיד ביישומים כגון הפצת תרופות חכמה, כאשר הגורם הטיפולי מיוצר במקום הבעיה. המונים גם יכלו להציע "שסתום בטיחות" למניעת התרבות בלתי מבוקרת של תאים מהונדסים.
 

מסכי SED

SED - Surface-conduction Electron-emitter Display הינה טכנולוגיה למסכי טלוויזיה שפותחה בשותפות בין Canon ל-Toshiba , במטרה להחליף את טכנולוגיית ה-LCD. מסכי ה-SED יהיו שטוחים אף יותר ממסכי LCD ופלזמה. הם תוכננו כך שגם צריכת החשמל תהיה נמוכה בהרבה. איכות התמונה גבוהה יותר, והפוטנציאל (שימו לב - רק פוטנציאל) להציע מסכים גדולים יותר במחיר נמוך - הרבה יותר גדול.
מדובר במערכת תצוגה ברזולוציה גבוהה מורכבת מפאנל שטוח. אורך האלכסון של מסכים אלו יכול להגיע ליותר ממטר אחד (כ-40 אינץ') ועדיין הם צורכים כחצי מצריכת מסכי ה- CRT הרגילים., ו-33% פחות ממסכי הפלזמה בעלי שטח דומה.
 

(מתוך www.bel.com)

ה-SED מורכב ממערך פולטי אלקטרונים ושכבת זרחן, המופרדים על ידי מרווח צר הנמצא בוואקום. קוטר פולטי האלקטרונים נמדד בננומטרים, וכל פולט אלקטרונים מייצג 1 פיקסל. ה- SED לא דורש מיקוד של קרן האלקטרונים, ופועל בווֹלְטָז' נמוך בהרבה מה-CRT. הבהירות והניגודיות תואמות למסכי CRT באיכות מצוינת.
לא מזמן הציגה קאנון אב טיפוס של 55 אינץ' ביפן, והעריכה כי ניתן יהיה להתחיל בייצור התעשייתי לקראת סוף 2007, כדי שניתן יהיה למכור את הדגמים הראשוניים ב-2008, לפני תחילת המשחקים האולימפיים בסין.
 

למי ששרשרת האספקה מעסיקה אותו: מצאנו מאמרים מעניינים באתר של EMA

שעה קלה על אבטחה

כספות, מנעולים וקצת שלווה

לפעמים, אחרי שהאדם גומר להתקין את כל הטלאים ששוחררו ביום שלישי השני בחודש (ימי שלישי הנוראיים, זוכרים?) מתרווח לו אותו פועל חרוץ בכורסתו, הוגה בחופים לבנים, מהרהר במשקאות המוגשים באגוז קוקוס, חולם בהקיץ על רוח קלה וחול לבן ובוהה באיזה סרט מקרי שמוצג בטלוויזיה. רוצה המזל ובדיוק נגלית לו הסצנה המוכרת של פורץ כספות המאזין לכספת בעזרת סטטוסקופ רפואי, ועליו למהר שכן המשטרה בעקבותיו, האזעקה תזעיק בעוד 5, 4, 3, וכך הלאה. עולה השאלה "מה לכם העבודה הזו? ממתי יש לכספת ברונכיטיס? ולמה צריך פה סטטוסקופ?”

המציאות, כרגיל, היא לא כמו בסרטים: היא הרבה יותר סבוכה ויש בה הרבה פחות קוקוס.

בתחילה היו שומרים דברים חשובים בתיבות עץ.

אי-אז, ב-1800, כשכל אוכלוסיית העולם מנתה כמיליארד איש, אישה וילד, היה הרבה מקום על החופים הלבנים, והאירופאים הכי "מקובלים" זכו לארון קבורה מברזל, ומשם הגיע הרעיון להחליף את תיבות העץ. הרי כל חוטב עצים חמוש יכול לפרוץ תיבת עץ.
כספות המתכת גם היו עמידות באש, במיוחד כשהגיעו לעובי סנטימטר אחד. כדי לשפר את העמידות באש הגדילו היוצקים ובנו כספות שדופנותיהן כפולות ובין הדפנות נסורת (ולימים, מים). כספות חסינות אפילו יותר:  300 מטר ממקום נפילת הפצצה האטומית על הירושימה נמצאה כספת שתוכנה לא נפגע. אגב, הדבר שנשאר חי הקרוב ביותר היה עץ ג'ינסנג, במרחק 1.4 ק"מ ממרכז הפיצוץ.

עם התקשחות דפנות הכספות פנו הפורצים לחפש נקודת תורפה קלה יותר, ומצאו את הצירים: יותר קל לשבור את הצירים ולפתוח את הכספת מאשר לרסק קיר ברזל.
חשבו בוני הכספות ומצאו פתרון: לבנות את הצירים בתוך הדלת, כך שמבנה הדלת יגן על הצירים משבירה.

נקודת התורפה הבאה שמצאו הפורצים הייתה כפיסי המתכת הקרויים "ניטים". כפיסים אלו שימשו לחיבור יריעות מתכת בגשרים, מבנים וכספות. מסתבר שבעזרת אזמל קטן ופטיש גדול אפשר להכניע כל "ניט" סורר.
בוני הכספות פיתחו בשנת 1900 בערך (כשבעולם היו מיליארד וחצי אנשים ובחופים כבר נהיה קצת צפוף) טכניקה לקיפול יריעות ברזל, כך שאין צורך במחברים וב"ניטים".

הפורצים, בצר להם, פנו "לטפל" במנעולים.
סוגים שונים של מנעולים הומצאו במאה השמונה עשרה, אך המפואר שבכולם הומצא ע"י יוסף ברמה (Bramah), שהמציא גם סוג של שירותים. מנעול זה הותקן ב-1790 בחלון הראווה של חברת האבטחה של ברמה עם ההודעה: “האמן שיצליח לעשות כלי שיפרוץ או יפתח את המנעול הזה יקבל 200 גיני ברגע שימציא את הכלי.”
טכניקות כאלו נמצאות בשימוש גם היום: כשחברות אבטחה מעוניינות להדגים את רמת האבטחה הגבוהה של מוצריהן הן נתקלות לא פעם באיש שיווק מבריק שממציא מחדש את הרעיון ומציע להן לפרסם פרס לפורצים שיצליחו לפרוץ למוצר שלהן.

יש כשל יסודי בתוכנית הזו: לרוב יותר משתלם לפורצים שיכולים לפרוץ לשמור על היכולת הזו בסוד. ברגע שדבר הפרצה יודע לעולם, החור שדרכו נכנס הפורץ ייסגר, וזה יפסיד הרבה שלל.

סיפורה העגום של תחרות כזו כלל דווקא את אחת מחבורות האקרים הטובה בעולם: קבוצה פולנית של מומחים בשם Last Stage of Delirium – LSD שפרסמה פרצות מדהימות. בכנס Infosecurity Europe בשנת 2001 השתתפה הקבוצה ב"אתגר" כזה, בשווי 50,000$ של חברה בשם Argus. אחרי תקופה קצרה של ישיבה בחושך הפולנים הכניעו את מערכת ההגנה, לתדהמת אנשי Argus. קבוצת LSD המשיכה הלאה, פרסמה פחות ופחות ולבסוף האתר שלה חדל מלפעול לפני כמה חודשים. עד הסוף היא המשיכה לכעוס (פאסיבית-אגרסיבית) על חברת Argus ששילמה רק 5,000$ בתירוצים שונים. ראו מקור.
מכאן: אם תתקלו בחברה שמכריזה שאלפי האקרים לא הצליחו לפרוץ את המוצר שלה בתחרות כזו, תזכרו לשאול מה היה הפרס.

המנעול של ברמה, בכל אופן, שרד כ-60 שנה בלי להיפרץ, עד 1851.
פריצה בנמל פורטסמות' ב-1817 הובילה את הממשלה להציע תחרות: פרס של 100 שילינג למי שיצליח להמציא מנעול שאפשר לפתוח אך ורק בעזרת המפתח הנכון. ירמיה צ'וב (Chubb), שהתבסס בין השאר על עבודתו של ברמה, המציא מנעול מתוחכם שכשניסו לפרוץ או לפתוח אותו עם המנעול הלא נכון – ננעל עד ש"איתחלו" אותו עם מפתח "regulator”. צ'וב קיבל את הפרס, והציע אותו לאסיר-פורץ אם יצליח לפרוץ את המנעול. האסיר ניסה וניסה במשך חודשיים או שלושה (ההיסטוריונים חלוקים בנקודה זו) ובסוף התייאש. גם מנעול זה נשאר "בלתי פריץ" עד 1851.

למפתח "regulator” כזה קוראים בימינו "backdoor” - דלת אחורית – כלי סודי שהמפתח משאיר לו כדי שיהיה לו יתרון על כל אחד אחר. כמו שפורץ שהיה משיג לו מפתח "regulator” כזה היה יכול לצאת במסע פריצות, כך פורץ שמצא backdoor בתוכנה יכול להשתלט עליה בקלות.

ב-1851 התרחשה "התערוכה הגדולה" בהייד-פארק בלונדון. בתערוכה זו הוצגו (כמעט) כל הישגי המדע והיא נמשכה ממאי עד אוקטובר.
מנעולים גם הם הישג מדעי וגם הם הוצגו. למרבה החוצפה בחור בשם הובס (אלפרד צ'ארלס הובס, לא תומס הובס שכתב את "לוויתן") פרץ גם את המנעול של ברמה וגם את המנעול של צ'וב. הובס ניסה במשך 45 שעות לאורך 16 ימים לפרוץ את המנעול של ברמה, עד שהצליח.

גם מכאן אפשר למצוא לקח או שניים:
● העובדה שמערכת אבטחה לא נפרצה לאורך הרבה זמן אינה מעידה על חוזק. גם חוקי הכבידה של ניוטון היו מקובלים על כולם במשך 200 שנה (פלוס מינוס שנה או שתיים) עד שאינשטיין הוכיח אחרת.
● עובדה שנייה חשובה היא שעבודת פריצה איכותית לוקחת זמן. תשכחו מפריצה בשלושים שניות כשאיזו מיידעלה מפריעה לריכוז (לחובבי "דג חרב"). דרך-אגב, המקור לשימוש במילה "דג-חרב" כסיסמא הוא בסצנת הבאר הבלתי-חוקי בסרט "נוצות של סוס" של האחים מרקס).
פריצה איכותית לוקחת זמן, כפונקציה של המטרה. מטרות קלות נופלות תוך כמה דקות, מטרות קשות תוך כמה חודשים.

כמובן שלמר הובס היתה חברת אבטחה שמכרה מנעול שהוא המציא. זה לו חסך לו את אותה חוויה: בחורצ'יק בשם ייל (Yale- מי מכיר?) פרץ את המנעול שלו תוך חמש שנים, עם מפתח מעץ, לא פחות, והתפנה למכור מנעולים עוד יותר טובים.

מנעולי כספות התקדמו למנעולי הקומבינציה – מנעולים שכדי לפתוח אותם יש לסובב את החוגה בדיוק בסדר שנקבע. בדגמים הראשונים היה ניתן ללמוד על פעולות המכניזם הפנימי המתכתי של המנעול ע"י האזנה קשובה – ומכאן הסטטוסקופ. החלקים הפנימיים של מנעולי-כספות מודרניים בנויים מחומרים רכים יותר, כמו ניילון. לכך יש עוד סיבה: פורצים יכלו ללמוד על מנגנון המנעול ע"י שימוש בקרני רנטגן. ניילון פתר גם את הבעיה הזו כי הוא חוסם פחות קרינת קרני-X מהמתכות שסביבו.

גם הדפנות של הכספות המודרניות קיבלו תגבורת: פורצים היו מנסרים אותן, המגנים הקשיחו את הסגסוגת המתכתית.
הפורצים היו מתיכים אותן – המגנים בנו מנגנונים רגישים לחום שנועלים את הכספת.
הפורצים חזרו לקידוח – המגנים הוסיפו לתרכובת שבבים שהורסים את המקדח.
הפורצים המציאו מקדח Version 2.0 – המגנים המציאו דופן זכוכית שאם נשברה תנעל הכספת (המצאה ישראלית, נדמה לי).
פורצים היו חופרים באדמה כדי להיכנס לחדרי-כספות בבנקים - המגנים למדו לבנות קירות עבים יותר, עם דפנות מתכת עבות בנוסף לבטון.

כך נמשך לו מעגל החיים – טכנולוגיה נולדת וטכנולוגיה מתה. קדימה ואחורה, כמו ערסל בין שני עצי קוקוס על חוף שקט.

שבוע חופי.

תגובה ליונתן

 לא סתם גיבויים: aXafe  כספת למידע המשוחזר

הצפנה - נח - נחמ - נחמה?

ונמשיך עם מוטיב המפתחות...
יותר ויותר מקרים של אובדן מידע בגין גנבה או אובדן ציוד מדגישים את הצורך בפתרונות לשמירה על סודיות המידע החסוי. אחת הדרכים - הפשטנית ביותר אליה פונים מירב היצרנים - הינה ההצפנה. כך שבשנה זו עשויים אנו להיות עדים לקדחת הצפנה פושטת על העולם, החל ממוצרים לספריות הטייפים המפלצתיות ועד לאחרון התקני ה-USB הניידים.
גם אם ב-6 השנים האחרונות לא הפסקנו בצ'יף לייעץ על פתרונות בתחום, המגמה מתחילה כמו תמיד, בארה"ב, ובתקשורת. כפי שכולם יודעים, בחודש מאי האחרון נגנב מחשב נישא שהייה שייך למשרד לענייני חיילים ותיקים בארה"ב, עם דיסקים שהכילו מידע על כ-26.5 מיליון אנשים. באותו חודש דווח על היעדרות קלטת גיבוי ממשרד אזורי של היועץ הכללי בענייני חיילים ותיקים. בספטמבר, משרד המסחר האמריקני סיפר לתקשורת על אובדנם של יותר מ-1,100 מחשבים נישאים במשך חמשת השנים האחרונות, מתוכם 246 הכילו מידע אישי.
הצופים בתעשייה מאמינים כי סוכנויות הממשל בארה"ב מתחילות להתעניין בהצפנת מידע מאוחסן, המכונה גם "מידע במנוחה". סוכנויות מסוימות, בעיקר בתחום ההגנה, כבר משתמשות מזמן בטכנולוגיות הצפנה להגנה על סיווג המידע. אך עדיין לא התרחש ממש גל של רכישות. המחסום העיקרי לכך הינו כנראה, המחסור בהנחיות רגולאטוריות ספציפיות להצפנת מידע.
בפני ארגונים המוכנים להיכנס למסע ההצפנה, עומדות מספר אפשרויות, בהתאם לפלטפורמות בהן מאוחסן המידע. יש המאמינים כי סכנת אובדן המידע שעל גבי ציוד מתחילה כאשר מצע אחסון מידע יוצא ממתקן ממשלתי או צבאי, כמו למשל טייפים לגיבוי הנשלחים לאתרים מרוחקים ונעלמים בדרך. למעשה, גם בתוך גבולות השטח או המבנה בו נוצר המידע, המידע לא פחות בסכנה .

מול מנהלי האחסון עומדות מספר אפשרויות להגנה על המידע על גבי טייפים. ההצפנה מבוססת תוכנה, למשל, קיימת כבר זמן רב, אפילו כחלק ממוצרי גיבוי קונבנציונאליים, אשר כידוע לקוראינו הותיקים - מכסים טפח וחושפים טפחיים. תוכנות גיבוי אלו בד"כ מצפינות את המידע על גבי המחשבים האישיים או השרתים שיצרו אותו, לאחר מכן מעבירים את המידע דרך הרשת ומאחסנים אותו על גבי הטייפ בפורמט מוצפן. הגישה של תוכנת ההצפנה צורכת משאבי עיבוד ניכרים ממחשב המקור, ויוצר לכל הדעות בעיות ביצועים. תוכנות הצפנה הן איטיות, ונעשות איטיות עוד יותר כאשר מדובר באלגוריתמים מסובכים יותר.
התקני הצפנה עצמאיים מספיקים אלטרנטיבת ייעול לגבי ביצועים, מפני שהפתרון מבוסס חומרה המצפינה את המידע בזמן שזה מועבר ממחשבי המקור לספריית טייפים או מצע אחסון אחר. יצרנים של פתרונות מבוססי חומרה תומכים בד"כ בהצפנת AES (תקן הצפנה מתקדם של 256-bit) ותואמים את התקן הפדראלי האמריקני -FIPS- או Federal Information Processing Standard 140-2. הם בדרך כלל נבחרים במקרים של מערכות אחסון מאוחדות. (consolidated storage settings)
אבל גם להתקנים (Appliances) יש את המגבלות משלהם, והם לא בחירה טובה (או זולה) בעבור לקוחות בעלי סביבה מבוזרת. על מי שצריך לטפל במספר גדול של כונני טייפים, לרכוש appliances רבים על מנת לעמוד ברוחב הפס המתאים לזרם מידע מאסיבי.
חברת Spectra Logic החלה אחרי פסח השנה לספק ספריות טייפים עם אפשרות הצפנה. מוצריה כותבים לטייפ ולדיסק, ומשתמשים בהצפנה מבוססת חומרה. שבב הצפנה קיים אצלם במודול של ממשק ספריית הטייפ. יש לחברה גם תוכנה לניהול מפתחות ההצפנה. עלות הגרסאות המקצועיות נע בין 12,500 ל-$25,000
גם השנה, יצרני LTO אמרו כי ספק הטכנולוגיות שלהם מתכנן להוסיף הצפנה לספציפיקציות של קלטות ה-LTO-4

כמו כן, קיימים  מוצרי אחסון הדואגים בעצמם לצרכי הצפנת המידע. לפני כחודשיים יצאה SUN עם כונן טייפים "מוכן הצפנה" יחד עם "תחנת ניהול מפתחות הצפנה". מחיר הכוננים הרגילים שלה מתחיל ב-$37,000, ובעבור יכולות הצפנה יש להוסיף עוד $5,000.
כמעט באותו זמן השיקה IBM כונן המכיל יכולת הצפנה ספציפית ליישום על גבי מעגל מוטמע שנמצא בכונן. ההצפנה מגיעה בפנים עם כל כונן חדש שקונים, ומחירי הכוננים מתחילים ב- $35,500. לקוחות המחזיקים בכוננים מאותו סוג ללא הצפנה יכולים לשדרג בתשלום $5,000 נוספים..
יתכן שככול שתהיה זמינה יותר ההצפנה ברמת השבב, מחיר הפתרונות ירד. בינתיים, מערכות ישנות (של טייפים) ימשיכו להזדקק לתוספת של appliances להצפנה.
בשנים האחרונות יותר ארגונים ממשלתיים (לא רק בארה"ב) ביצעו שינוי באסטרטגיות הגיבוי והארכיבאות שלהן והעבירו אותן מטייפ לדיסק. צורות הצפנה על דיסקים לא שונות בהרבה מאלו שמתאימות לטייפ, למרות שהצפנה ברמת החומרה הינה פחות נפוצה בדיסקים. לפוג'יטסו, למשל יש מערכי דיסקים עם הצפנת AES שמחירם רק מתחיל ב-$24,500.

נקודת תורפה ארגונית נוספת הינם מחשבים אישיים נישאים, והתקני האחסון הפנימיים והחיצוניים. כמו עם האחסון הארגוני, פתרונות מבוססי תוכנה שלטו תחילה בשוק שלהם. כבר שנים קיימת תוכנת הצפנה לדיסקים שלמים. תוכנת ההצפנה (כדוגמת ה-PGP  וה-Pointsec ללינוקס) המותקנת על גבי PC מסננת את הפקודות של מערכת ההפעלה ומנטרת כל מעבר מידע, עם הצפנת המידע כאשר זה נכתב לדיסק, ופענוח כאשר המשתמש צריך לקרוא אותו. וכמובן, תוכנת הצפנה מסוגלת להאט את ביצועי המחשבים האישיים בעד 30%!
אבל שימוש ההצפנה במחשב השולחני בסביבה ארגונית אינה נפוצה. ארגונים גדולים מעדיפים להגביל את הגישה למידע באמצעות גישות פיזיות (כרטיסים חכמים, וכו') ופחות
לבצע  הצפנה של מידע "במנוחה". המצב עשוי להשתנות עם הופעת מאפיין של הצפנת דיסק שלם שיהיה חלק מגרסאות מתקדמות של מערכת ההפעלה Vista. עדיין, השמועות אומרות כי מאפיין זה לא בדיוק מציע פתרון מלא להצפנת מידע במנוחה. למה? מפני שמיקרוסופט דואגת למיקרוסופט, ומאפיין שב-Vista יתמוך רק בהגנה על כונן :C, בלי לכסות התקני אחסון ניתקים כגון כונני פלאש ל-USB.
לעומת זאת, יצרני תוכנות הצפנה מציעים מוצרים המגנים בהצפנתם גם על התקנים ופלטפורמות אחסון נוספים.

זה נכון שהצפנת דיסק שלם מסוגלת לספק רמה מסוימת של הגנה על סודיות המידע המצא במחשבים גנובים. אך פתרונות אלו אינם נוחים במקרים מסוימים, למשל כאשר הירארכיה מסוימת בארגון זקוקה לחיסיון המידע בפני עובדים אחרים, אולי כולל את הצוות הטכני (מ-מנמ"ר ומטה...). במקרה זה הצפנת קבצים בודדים הינה אופציה נוחה. הפתרון הנפוץ באזורנו הוא ה-SecureZip של PKWARE, המצפין בשיטתAES -bit256 .
מרבית מוצרי התוכנה להצפנה נוטים לשמור את המפתחות בצורת תוכנה. אחדים מהם, אמנם, החלו להשתמש שבבים מובנים בלוח האם של המחשב, על פי המודל של TPM - Trusted Platform Module. השיטה מחזקת את פתרונות התוכנה להצפנה של דיסק שלם, מפני שהמפתח נשמר בחומרה (השבב) שהוא בנפרד מהדיסק השומר על המידע עצמו, וניתן לפריצה מרחוק.

באוקטובר אחרון הודיעה חברת סיגייט על תוכניותיה לייצר דיסקים קשיחים עם הצפנת דיסק שלם מוטמעת, לשימוש בדיסקים של לפטופים, החל מהרבעון הראשון של 2007. וגם היטאצ'י תלך כנראה בעקבותיה.

קבוצת עבודה של IEEE עוסקת בפרויקט ליצירת תקן שיגרום להתאמה בין הפתרונות השונים להצפנת מידע במנוחה בדיסקים ובטייפים. המטרה היא להגדיר תקנים לאלגוריתמים של הצפנה ושיטות שתאפשרנה התאמה בין תשתיות אחסון שונות. הפרויקט התחיל לפני 4 שנים, ולצערנו לא נראה כי בקצב התקדמותו ניתן לצפות לתוצאות מעשיות בקרוב.
 

השורות של עמית

עמלות הבנקים

כל הדיון על עמלות הבנקים הוא לא סיפור ישן, ולמעשה לפני כשנתיים החלה חקירה של הרשות להגבלים עסקיים כנגד הבנקים בנושא. אלא מה, החקירה תקועה!. מה זאת אומרת "תקועה"?: ראש מחלקת החקירות לשעבר ברשות להגבלים עסקיים טוען שלא נעשתה שום פעולה חקירתי זה מספר חודשים. הממונה על ההגבלים העסקיים טוען: “לא נכון! יש חקירה, רק שהיא מאוד מסובכת".
בואו נעזוב לרגע את החקירה וניגש למפקח על הבנקים שטוען "אין לנו סמכויות" ומעוניין להעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה לידי הממונה על ההגבלים העסקיים, שכאמור לא עושה שום דבר בנדון ותוקע את החקירה.
הבנקים לא ממש מחכים להתפתחות החקירה, כי הם יודעים שאיש לא יעז למנוע מהם לשדוד מאיתנו כסף, וממשיכים להעלות את העמלות.
מי בעצם יטרח?, המפקח על הבנקים ניצב כמריונטה חסרת תפקיד, והוא חזק במיוחד בהודעות לעיתונות... אבל לא יותר מכך (ראו התכתבות של קוראינו מרדכי ושלי עם המפקח על הבנקים*). הממונה על ההגבלים העסקיים גם הוא לא בדיוק מבצר של כוח, אבל יש לו מספיק כדי לתקוע את החקירה כנגד הבנקים. ראש הממשלה שותק כמו דג (מי הוא שיש לו מספיק צרות משלו, ממקום למקום שיעז לגעת בתפוח האדמה הזה...) חברי הכנסת, חברי הוועדות והשרים תמיד היו חזקים בדיבורים (פוליטיקה היא הרי אומנות הקשקוש ואחיזת העיניים).
והבנקים, למרות כל הרעש והזעקה, לא צייצו, לא חזרו בהם ונראה כאילו מדובר בחייה חסרת חושים לחלוטין, פרט לתיאבון בריא. ואנחנו? ראשית אני שמח לראות שלפחות לחלק מקוראינו יש את הרצון והכוח, והם אכן כתבו למפקח על הבנקים (*). רבותי! קחו את הכסף שלכם מהבנק ושימו אותו בכל בנק אפשרי אחר, לא בבנק ישראלי, אם יש לכם את היכולת. יכול להיות שתהליך המעבר יעלה לכם כסף, אבל הבנק המקומי במילא ישתה אותו תוך מספר חודשים.

צרכנות

ואם כבר בצרכנות עסקינן, השבוע נקלעתי לתקלה טכנית מורכבת על המחשב שלי: נגן המדיה גרם לקריסה של החלונות בכל פעם שהופעל. הנחה בסיסית די ברורה, שחסר קובץ רלוונטי. ניגשתי לאינטרנט וגיליתי עשרות פורומים עם ים של תשובות לא רלוונטיות ובלתי אפשריות נזרקות לאוויר במלוא הסמכות. יתרה מזאת, גיליתי לצערי שהרבה מאוד פורומים לתמיכה טכנית עולים לא מעט כסף. חלקם אפילו לא מצהיר על כך, המשתמש מתבקש/ת לשלוח את שאלתו/ה ומהמסך הבא שיופיע יאמר "פתרון לבעיה נמצא כאן, על מנת לקבלו עליך לשלם כך וכך דולרים".
בשנים האחרונות הפכה הרשת למקור בלתי נדלה של שרלטנים, נוכלים ורמאים, אבל בעיקר חמדנים שפנים מול פנים לא יוכלו למכור לאיש דבר, אבל במסווה של האינטרנט הכול הולך, בעיקר כשמדובר בתמיכה טכנית בעייתית.
ישנם עשרות אתרים שאינם מתפקדים בגלל טיפשות. כך למשל טופס שמילאתי על האינטרנט באתר כלשהו נדחה בטענה שה- IP שלי מוסווה והציג את ה- DNS של השרת בו אני עושה שימוש, שהוא השרת הגדול ביותר בדרום צרפת... מה שאומר שרוב תושבי דרום צרפת לא יוכלו לקבל שירות מאתר זה.
הצורך להירשם בכל אתר שני גם הוא מוציא אותי מדעתי, שכן אינני יכול לזכור את כל הסיסמאות ואני נוטה לעשות שימוש באחת בלבד, אבל בצורה זו אני חושף חשבונות רבים וחיוניים שלי. היום, לצערי, כל דבר קטן גוזל ממני זמן מיותר מכיוון שחלק מן האתרים לא מסתפקים בתא הדואר האלקטרוני שלי: הם זקוקים גם לדעת בן כמה אני והיכן אני גר.
ויש לי עוד עשרות טענות שונות ומשונות כנגד אלפי ועשרות אלפי אתרים שעולים לי על העצבים לעתים קרובות. אי לכך... עשיתי מעשה !

הקמתי אתר שייועד לי ולכם ולכל משתמש אינטרנט באשר הוא, לאתר זה יש שני לוחות מודעות:
האחד, בכדי לומר מילה טובה
והשני בכדי לקטול ללא רחם.
אתרים שיהוללו ויהיו חינם (אבל לחלוטין ולא חלקי) או שיספקו שירות שלא יכול להיות חינם אבל בצורה טובה וזולה משמעותית, יכנסו לרשימת האתרים המומלצים (רשימה ראשונית כבר הכנתי).
האתר הזה יעלה לי הרבה כסף (אבל "גוגל ישלם"). אבל ללא שיתוף הפעולה שלכם הוא לא שווה דבר. האתר באנגלית, שכן רוב משתמשי האינטרנט הם דוברי אנגלית, אבל אני מתחייב לאט לאט לנסות ל"עברת" אותו).
האתר מכיל גם לוח מודעות לתמיכה חינם! וכאן אני מבקש מכל מי שרואה את עצמו כמסוגל לספק תמיכה בתחום ספציפי אנא פנה אלי ואבנה לך לוח מודעות משלך.
האתר כבר פעיל, אך יש לי עוד הרבה תכניות עבורו. הכתובת: www.not2pay.com
מה דעתכם על השם ?
 

סרטים רבותי סרטים (פעם שלישית)

לכל אלו ששולחים לי סרטים עכשיו, יש כתובת! תוכלו להעלות אותם הישר לאתר... אני אבדוק, אדחס עם צריך, ואחשוף אותם. התהליך פשוט וגמיש ואני מקווה לייצר מאגר סרטים טובים וגדול מספיק בזמן קצר. כמה בקשות בטרם אתם רצים לשם:
1. שמות הסרטים לצערי חייבים להיות באנגלית (אני אוכל הרבה קש עם שמות בעברית)
2. יהיה נחמד עם הסרטים יהיו יותר בעלי תוכן ויזואלי מאשר טקסטואלי, ולא יתעקשו לדבר עברית, למרות שראיתי כמה יוצאים מהכלל בעברית.
3. אני לא מנסה לייצר youtube חדש וממש לא מעניין אותי סרטים על זוגות מאוהבים, אהבה זה לא עסק מצחיק !
4. רק סחורה טובה! כמו תמיד. הכתובת היא: http://www.not2pay.com/upload.html
אל תחוסו עלי, יש לי שם 10 גיגה לאכסון ורוחב פס חודשי של 400 גיגה לתעבורה
 

הרב עמאר

כבוד הרב עמאר הגיש לאהוד אולמרט הצעת חוק לתיקון חוק השבות כדי לחסום את הרפורמים.
מי זה הרב עמאר? אם הוא הגיש הצעת חוק, הרי שהוא בטח חבר כנסת. לא, הרב עמאר הוא הרב הראשי לישראל. ממתי יש לרב ראשי סמכות להגיש הצעות חוק? אין לי מושג. ואני גם לא רוצה לגעת בתוכן של הצעת החוק עצמה, שכן לחץ הדם שלי לא יעמוד בזה. רק במדינת ישראל, כל אחד עם טיפה כוח וקהל/עדה/קבוצה או עדר מאחוריו יכול להעז ברוב חוצפתו ולקחת לעצמו זכויות שלא לו. ודווקא אלו שיש להם סמכויות ... בורחים מהן כמו מאש.
המאבקים בין דתיים וחילוניים בישראל היו על אש קטנה מאוד בזכות "שינוי", יהיה זכרה ברוך. מיד עם שחרור הרסן ומותה בטרם עת של המפלגה החילונית הראשונה והאחרונה, החלו הבעיות לצוץ שוב ולעלות. שוב יש סחטנות, שוב יש אלימות ושוב יש כניעה של הממשלה.
ראיתי ממשלות רעות יותר ורעות פחות, אבל הממשלה הזו פשוט חסרת אונים לחלוטין בכל נושא ותחום שהוא, ואל תגישו לי לתת להם זמן, הנזק שנגרם בכל תחום בשנה האחרונה הוא קטלני... שלוש שנים נוספות כאלו, ואכלנו אותה קשות.

תגובה לשורות של עמית

-האם זה היה טוב בשבילך כפי שזה היה בשבילי?
-קרא את הבלוג שלי ותדע.